אסתרקה

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים, שמות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אסתרקה או בשמה המלא אסתרקה מלאךפולנית: Esterka או Esterka Małach, המאה ה-14), הייתה מאהבת יהודיה אגדית של קז'ימייז' השלישי, מלך פולין, אשר שלט בשנים 13331370 וכינוין היה "קז'ימייז' (קזימיר) הגדול". אסתרקה נודעה ביופיה. חלק מחייה התגוררה בעיר קז'ימייז' על יד קרקוב.

אסתרקה, בציור מסביבות שנת 1839 מאת לקלר
המלך קז'ימייז הגדול מבקר אצל אסתרקה, ציור מאת לושצ'קייביץ'

כרוניקנים בני התקופה דיברו על הקשר המשמעותי שבין אסתרקה ובין המלך הפולני כעל עובדה ואמת היסטורית, אולם היסטוריונים מטילים ספק בקיומו של קשר כזה תוך אזכור הדמיון הרב של הסיפור לסיפור מגילת אסתר אסתר המלכה והמלך הפרסי אחשוורוש. הסיפור של אסתרקה נחשב ל"אגדה אימיטטיבית", שהומצאה לפי הדגם התנ"כי.[1]

האגדהעריכה

האזכור הראשון של הסיפור מופיע בכרוניקה של הבישוף יאן דלוגוש (1480-1415), פחות ממאה שנה אחרי מותו של קז'ימייז' הגדול. לפי מסורות אחדות, אסתרקה הייתה בתו של חייט עני בשם רפאל, מן היישוב אופוצ'נו. לפי אחרים היא הייתה נכדה של סוחר ורופא מאופוצ'נו[2]

והיא עצמה, כדברי דלוגוש, "ידעה הרבה מסודות הרפואה".

בשורות המוקדשות לשנת 1386 ציין דלוגוש, שלא היה ידוע כאוהד יהודים, כי אסתרקה השפיעה לטובת עמה על מדיניות המלך הפולני.

«Ad preces quoque praefatae Ester judeae et concubinae, exorbitantes praerogativas et libertates per litteras singulis judaeis in regno Poloniae habitantibus, quae falso scriptae ab aliquibus insimulabantur, et quibus divina majestas contumeliatur et offenditur, concessit, quarum factor olidus etiam in hane diem perseverat»

לבקשת הפילגש שלו היהודייה האהובה, אסתר, העניק (קז'ימייז' הגדול) על ידי תעודה מיוחדת במינה זכויות וחרויות מופלגות ליהודים החיים בממלכת פולין. הועלה חשד כי היא מבוססת על זיוף בידי אנשים מסוימים, ובאופן המחלל ופוגע בהוד האלהי, מעשם המסריח משפיע עד עצם היום הזה.

לפי מחברים מאוחרים יותר, פרשת האהבה הזאת התרחשה בזמן שקז'ימייז' היה נשוי לאדלאידה מהסן. קודם לכן עזב המלך את קריסטינה רוקיצ'אנה הצ'כית אחרי שגילה שיש לה סקביאס (למלך היו ארבע נשים במהלך שלטונו). אמרו שמתוך הקשר עם המלך נולדו לאסתרקה 4 ילדים: שני בנים - פּלקה (Pełka) וניימייז'ה (Niemierza) ושתי בנות ששמותיהן אינם ידועים. נאמר גם שבעוד הבנים גודלו בדת הקתולית של אביהם, הבנות שמרו את דת אמן - היהדות.

במקורות יהודים מוזכרת אגדתה של אסתרקה לראשונה בספר "צמח דוד של דוד גנז:

(בשנת) ק"ל קזימירוס מלך פולין לקח לו לפילגש נערה יהודייה ושמה אסתר, בתולה יפת תואר אשר אין דוגמתה בכל הארץ ותהי לו לאישה ימים רבים, וייטב למלך בעבורה ליהודים טובות גדולות. והיא השתדלה מן המלך ליהודים כתבי חסד וחירות

[3]

יישובים הקשורים לפי המסורות לאסתרקהעריכה

פרט לאופוצ'נו, גם על ערים או עיירות אחרות במרכזה או דרומה של פולין נטען שהן מקום הולדתה של אסתרקה או קשורות לסיפורה: למשל ראדום, סנדומייז', סקאווינה, קז'ימייז' דולני, נייפולומיצה, פז'דבוז', ז'שוב, סטופניצה, וישליצה, צ'כוב ובוחוטניצה. יש שסברו שמפני שהמלך הקים בשבילה מובלעת יהודית בקזימייז', בסמוך לקרקוב הבירה, ייתכן כי אסתרקה נולדה בקרקוב. קטע אחר של הסיפור מספר שהמלך בנה עבור אסתרקה טירה קטנה בבוחוטניצה, מצפון לקרקוב, שהייתה מחוברת לארמון ואבל על ידי מנהרה תת-קרקעית. לפי מסורות אחרות המלך בנה לאסתרקה באמצע המאה ה-14 ארמונות בקז'ימייז' דולני ובלובזוב, אז כפר בסמוך לקרקוב ובימינו חלק מן העיר. הארמון המלכותי בלובזוב קיים גם בימינו. המסורת העממית מיחסת בית ברחוב קרקובסקה 46 בקז'ימייז', בימינו בקרקוב, למשפחתה של אסתרקה והוא נקרא על כן "הבית של אסתרקה" - Dom Esterki, שבו פועלת החל משנת 1986 שלוחה של המוזיאון האתנוגרפי בקרקוב.

במקורות אחדים אסתרקה מוצגת כאשתו של המלך שחיה איתו בארמון ואבל, למרות שהשניים לא היו נשואים מעולם והיא לא הוכרזה למלכה. אסתרקה אחראית, לא רק בעיני דלוגוש, אלא גם לדעתם של סופרים אחרים, להרחבת זכויות היתר שזכו היהודים בימי שלטונו של קז'ימייז' הגדול.

הנצחהעריכה

אתרים שונים, רחובות ואנדרטאות בפולין נקראו על שם אסתרקה. אחד מהם הוא מקטע חומה שנותר מטירה עתיקה אשר בנייתה מיוחסת לקז'ימייז' בעיר קאליש. ישנן אגדות המספרות, שרוח הרפאים של אסתרקה נוהגת לפקוד את המקום בלילות בעודה ממתינה לאהובה.

לקריאה נוספתעריכה

  • Jan Adamczewski "Kraków od A do Z" Krajowa Agencja Wydawnicza - Kraków 1980
  • 1897 ,Stanisław Gabriel Kozłowski Esterka: dramat w VI-ciu obrazach na tle historycznym
  • Mieczysław Jarosławski Esterka: powieść, Wydawnictwo Stanisława Cukrowskiego, 1931
  • Chone Shmeruk -The Esterke story in Yiddish and Polish literature: a case study about the mutual relations of cultural traditions, Zalman Shazar Center for the Furtherance of the Study of Jewish History,Jerusalem 1985 (חנא שמרוק)

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אסתרקה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Byron L. Sherwin, Sparks Amidst the Ashes: The Spiritual Legacy of Polish Jewry, Oxford University Press, 1997-04-24, ISBN 978-0-19-535546-8. (באנגלית)
  2. ^ J. Adamczewski, Little Kraków Encyclopedia
  3. ^ ספר צמח דוד לרבי דוד גאנז, (מהדיר) מרדכי ברויאר, ירושלים, תשמ"ג, חלק שני, עמ' 358