יאן דלוגוש

יאן דלוגוש (בפולנית:Jan Długosz, בלטינית: Ioannes Dlugossius, Longinus, ‏ נולד ב-1 בדצמבר 1415 בבז'ז'ניצה - 19 במאי 1480 קרקוב). היה היסטוריון וכרוניקן פולני, כומר קתולי, גאוגרף, מומחה בהרלדיקה פולנית, ודיפלומט. נודע במיוחד כמחבר ספרי השנים, כרוניקה של ממלכת פולין ב-12 כרכים, אחד מספרי ההיסטוריוגרפיה החשובים של אירופה בעת ההיא. היה מורה בניו של המלך קז'ימייז' יגיילונצ'יק. כונה "אבי ההיסטוריוגרפיה הפולנית". דלוגוש דגל בקדימות הכנסייה ביחס לשלטון המלכותי, ובאחדות השטחים הפולניים.

יאן דלוגוש
Jan Długosz

דיוקן מאת הצייר ולרי אליאש רדזיקובסקי משנת 1889
לידה	1 בדצמבר 1415 נובה בז'ז'ניצה, רפובליקת פולין
פטירה	19 במאי 1480 (בגיל 64) קרקוב, ממלכת פולין השווה
מדינה	כתר ממלכת פולין
מקום קבורה	הקריפטה בסקאלקה
השכלה	האוניברסיטה היגלונית
תפקיד	ארכיבישוף קתולי (2 ביוני 1480)
השקפה דתית	הכנסייה הקתולית

ביוגרפיה

שנים ראשונות

יאן דלוגוש נולד בשנת 1415 בסטארה בז'ז'ניצה (כיום במחוז פאיינצ'נו בפרובינציית לודז' בפולין) במשפחת אצולה במעמד ביניים (שלאחטה). בנם של יאן דלוגוש מנייג'לסקה ושל ביאטה ממרטין. הסמל ההראלדי של המשפחה היה "ראש התאו" (Wieniawa). האב, יאן דלוגוש מנייג'לסקה, הצטיין בקרב גרונוולד והוליד תריסר ילדים משתי מערכות נישואים. שלושה מבניו נשאו את השם הפרטי יאן. דלוגוש למד בבית הספר של כנסיית הרובע בנובי קורצ'ין, בה פעל אביו כראש היישוב. לאחר מכן, למשך שלוש שנים (1431–1428) למד דיאלקטיקה ופילוסופיה באוניברסיטה היגלונית בקרקוב. בשנת 1434 דודו, שכיהן ככומר בקלובוצק מינה אותו כקאנון של כנסיית מרטין הקדוש בקלובוצק. העיר הייתה חלק מאזור אופולה בשלזיה, ונכבשה בהמשך בידי ולדיסלב השני יגיילו.

קריירה

דלוגוש סיים את האוניברסיטה ללא דיפלומה ועבד בהמשך כנוטריון ציבורי. התקבל לעבודה אצל בישוף קרקוב, זביגנייב אולשניצקי, והיה בשנים 1431–1455 מזכירו, ראש לשכתו ואיש סודו. אולשניצקי קידם את הקריירה של הצעיר וב-1436 מינה אותו לקאנון בקרקוב. בשנת 1448 נשלח דלוגוש לאיטליה להשתדל אצל האפיפיור ניקולאוס החמישי לשם קבלת מגבעת הקרדינל שהובטחה מזה זמן רב לאדונו. ההצלחה במשימה פתחה בפני דלוגוש קריירה דיפלומטית ענפה. הודות לכישוריו כנושא ונותן, נשלח דלוגוש בשנת 1449 על ידי המלך קז'ימייז' הרביעי לשליחויות דיפלומטיות בחצר האפיפיור ואחר כך בחצר קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בשנת 1450 נשלח דלוגוש על ידי המלך קזימיר ורעייתו, זופיה הולשאנסקה לתווך בין יאנוש הוניאדי לאיסקרה יאן מבראנדיס, שליט בוהמיה. אחרי שישה ימי משא ומתן שכנע אותם לחתום על שביתת נשק. בשנת 1455 פרצה בקרקוב דליקת ענק שהחריבה חלק גדול מהעיר ואת הארמון, אבל ביתו של דלוגוש נשאר ללא פגע.

באותה שנה, שנת 1455, אחרי מות הקרדינל אולשניצקי, פרץ ריב בין המלך לקפיטולום של הכמרים על הזכות לבחור לו יורש. דלוגוש שהיה נאמן להשקפתו של המנוח על עצמאות הכנסייה ביחס לממלכה, צידד בקפיטולום ומשום כך סר חינו בעיני המלך והוא הורחק מהפעילות הדיפלומטית, אולם הוא שב לזירה זו כעבור מספר שנים. ב-1461 היה דלוגוש חבר במשלחת הפולנית שפגשה בביטום בשלזיה, את נציגיו של המלך הצ'כי ייז'י מפודבראדי. אחרי דיונים שנמשכו שישה ימים, נכרתה ברית בין שני הצדדים. ב-1466 נשלח דלוגוש אל הלגאט מברסלאו, כדי לקבל ערבות לגבי הנייטרליות של הלגאט במשא ומתן בין הפולנים לאבירים הטבטונים. דלוגוש השיג את המשימה אז החליט המלך קז'ימייז' הרביעי להפקיד בידיו את חינוך בניו. בימי מלחמת שלוש עשרה השנים (1466-1454) ובשיחות השלום שניהל המלך בסוף הקרבות מילא דלוגוש תפקיד במשא ומתן עם האבירים הטבטונים. בשנת 1466 הוא נמנה עם נציגי פולין בחתימת הסכם השלום בטורון בין פולין והקונפדרציה הפרוסית לאבירים הטבטונים. בנוסף הוטלו עליו משימות דיפלומטיות בפראג (1467) ובהונגריה, בבודה (1469) ובווישגראד (1478). כאשר, לאחר מותו של ייז'י מפודבראדי, בשנת 1471, נבחר בנו הבכור של קזימייז' ותלמידו של דלוגוש, ולדיסלב, למלך צ'כיה ליווה אותו דלוגוש לבוהמיה, כמנטור ואפטרופוס של המלך הצעיר; אך עד מהרהבעיות בריאות אילצו אותו לחזור למולדתו.

ביתו של יאן דלוגוש בווישליצה, שנבנה על ידו בשנת 1460

דלוגוש דחה את ההצעה להתמנות לארכיבישוף פראג, אולם זמן קצר לפני מותו התמנה לארכיבישוף לבוב. מינוי זה אושר ב-2 ביוני 1480 על ידי האפיפיור סיקסטוס הרביעי, שבועיים אחרי מותו של דלוגוש. יאן דלוגוש מת במאי 1480 בקרקוב והובא לקבורה בכנסיית הארכנגל הקדוש מיכאל וסטניסלב הקדוש - "בזיליקת סטאלקה" בקרקוב.

פעילותו ככרוניקן ומחבר

קיים תיעוד של ספירת מלאי מקיפה של כל נכסיו הרבים של הבישוף שדלוגוש נדרך לערוך בשנת 1444, וידוע כי לצורך עריכתה ביצע מחקר ארכיוני מעמיק, אך הרשימה עצמה לא השתמרה.

דלוגוש כתב כתבי היסטוריה רבים. בהזמנת הקרדינל אולשניצקי כתב את ספרו הידוע ביותר - Annales seu cronicae incliti Regni Poloniae או "הכרוניקה של ממלכת פולין המפורסמת" נודע גם כ-"Historia Polonica" - "ההיסטוריה הפולנית". הספר נכתב בשנים 1455–1480 בשפה הלטינית ב-12 כרכים, והוא מתאר את תולדות פולין מראשיתה האגדית ועד ימיו של דולוגוש. מסופר, בו בין השאר, גם על אירועים היסטוריים בדרום-מזרח אירופה ואף במערב אירופה בין השנים 965–1480. הכרוניקה פורסמה תחילה במהדורות חלקיות. המהדורה המלאה פורסמה בשנים 1701–1703. בין השנים 1961–2006 יצא לאור תרגום לפולנית, כולל את "המפות של ממלכת פולין" - שהוא תיעוד יחיד במינו בתקופתו, המתאר את הגאוגרפיה של פולין, לרבות תיאור מדוקדק של מקורות המים שלה. דלוגוש לא הסתפק בהתעקתם של דיווחי כרוניקנים אחרים, אלא בדק בעצמו מקורות פולנים, הונגריים, צ'כיים, רוסיים, וגרמניים, וכדי להבינם במלואם, התעמק בזקנתו בלימודי שפות זרות. ספריו היו מקור לחומרים היסטוריים עתירי מידע ומהימנים לגבי פולין ולגבי ההיסטוריה העולמית. אמנם פרטי התיאורים ההיסטוריים הם לרוב מוטלים בספק. העניק חשיבות יותר למהימנות הטענות מאשר לסגנון, וביטא בכתביו הרהורים לגבי יד ההשגחה העליונה באירועים ההיסטוריים כשנדרש לכך בכתבי ידו, נהג דלוגוש בצניעות להזכיר את עצמו בגוף שלישי. יצירתו הראשית זו, שנודעה גם כ. כתבי דלוגוש פורסמו לראשונה בשנת 1614 במהדורה חלקית, מצונזרת, בעוד למשך זמן רב למהדורה המוצלחת ביותר נחשבה זו בארבעה עשר כרכים בעריכת קארל מחז'ינסקי - "Joannis Długosz Senioris Canonici Cracoviensis Opera Omnia" שהופיעה בקרקוב בשנים 1863–1887. המהדורה הבקורתית של תולדות פולין הרלוונטית בימינו היא זו שפורסמה בשנים 1964–2003 ב-10 כרכים. יצירתו של דלוגוש השפיעה השפעה רבה על ההיסטוריונים הפולנים המוקדמים, כמו מתיאס ממייכוב.

Banderia prutenorum

הספר "Banderia Prutenorum" (דגלי האבירים הפרוסים) משנת 1448 הוא אחד המקורות החשובים ביותר בני התקופה על הקרב טננבנרג (1410) כשאתר הקרב מכונה לפי המסורת הפולנית, גרונוולד - היער הירוק, ולא "גרינפלדה" - "השדות הירוקים" שעל יד טננברג. הוא כולל את תיאור הסמלים ההראלדיים של האבירים הטבטונים שנלקחו כשלל בקרב גרונוולד.

Liber beneficiorum ecclesiae Craceviensis

דלוגוש כתב ספר זה - "ספר רווחי הבישופות קרקוב" בשלושה חלקים בין השנים 1440–1480. הוא כולל את ההיסטוריה הכנסייתית של העיר קרקוב. ותיאור מפורט של דיוקסיית קרקוב. יש בו פרטים חשובים על ההיסטוריה הכלכלית של העיר. החלק השלישי שנכתב בשנים 1470–1480 מתאר את כל הפרוכיות של הדיוקסיה, לרבות הדיאקוניות ביטום ופשצ'ינה (פלס), שבאותן השנים השתייכו לממלכת בוהמיה.

דלוגוש על תולדות הרוסים

המונח "רוסיה" אצל יאן דלוגוש, משמעו קודם כל אזורי גליציה המזרחית (הליץ') וווהלין ורוסיה האדומה. כמו כן הוא קרא "רוסים" לתושבי האזורים הצפון-מזרחיים והדרומיים של הדוכסות הגדולה של ליטא, שתמכו בשביטריגאילו בעת המלחמה הפאודלית משנות ה-1430, תושבי סמולנסק, ויטבסק ופולוצק. נובגורוד כונתה על ידו "הגדולה והעשירה בין אדמות רוסיה". עם זאת תושבי צפון-מזרח רוסיה לא נכללו על ידו בין ה"רוסים" והוא כינה את ארצם "מוסקוביה" ולהם "מוסקבאים".

הנצחה

• בית יאן דלוגוש בקרקוב - הבית על גבעת ואבל בקרקוב שבו במאה ה-15 התגוררו הקאנונים של קתדרלת ואבל, לרבות יאן דלוגוש, שרד את הדליקה הגדולה משנת 1455 והוא ידוע בימינו כ"בית יאן דלוגוש". בו נמצא כיום מושב הרקטור של האוניברסיטה הקתולית של קרקוב.
• בין מלחמות העולם בימי השלטון הפולני רחוב בעיר לבוב נקרא על שמו "רחוב יאן דלוגוש". כיום הוא הרחוב נקרא קיריל ומפודי.
• בשנת 1920 נקראה על שמו הגימנסיה הממלכתית מס.4 שברחוב ניקונורוביץ' (כיום רח' פרופסורסקה 2 בלביב). כיום הבניין הוא חלק מאגף 11 של האוניסרביטה הלאומית הפוליטכנית של לבוב.
• עד שנת 1939 נקרא רחוב על שמו בעיר לוצק. (כיום הוא רחוב מלניצ'נה)
• 1998 - החל משנה זו מוענק ביריד הספרים של קרקוב פרס על שם יאן דלוגוש למחברי ספרים בתחום מדעי הרוח שנועדו לאנשי מקצוע ולקהל הרחב. הפרס מתווה בפסלון שעוצב על ידי הפסל ברוניסלב כרומי.
• ב־5 במאי 1964 הנפיק הדואר של הרפובליקה העממית הפולנית בול דואר כחלק מסדרת בולים למלאת 600 שנה לאוניברסיטה היגלונית בקרקוב.
• 2011 - הוצבה אנדרטה לזכרו בעיר טרנובז'ג בפולין.

במלאת 600 שנה להולדתו של יאן דלוגוש:

• ב-30 בנובמבר 2015 הנפיק הדואר של רפובליקת פולין בול דואר עם דיוקנו. המעצב: אנדז'יי פישר.
• 2014 - לפי החלטת הסיים הפולני שנת 2015 הוכרזה בפולין שנת יאן דלוגוש (לצד שנת יוחנן פאולוס השני ושנת התיאטרון הפולני)

• ב-24 באוגוסט 2015 הנפיק הבנק הלאומי הפולני שטר כסף של 20 דלוטי עם תמונתו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מבחר כתביו

• Banderia Prutenorum (דגלי הטבטונים בפרוסיה),
• נאום על הענקת מגבעת הקרדינל לז. אולסניצקי , 1 באוקטובר 1449 , פורסם על ידי י שויסקי ב Codex epistolaris saeculi XV, Volumul 1, Partea. 2 (1876), Monumenta Historica Aevi Media, כרך ב, עמ' 82.
• Vita S. Stanislai נכתב ב־1460-1465, (חיי הבישוף הקדוש סטניסלב מקרקוב
• Vita S. Cunegundis נכתב בשנים 1471–1474, ("חיי קוניגונדה הקדושה "),בעריכת Am Polkowski,Z. Pauli
• Poloniae Episcoporum Vitae, ב-6 כרכים, ("חיי הבישופים של פולין"), בערכית A. Przezdziecki, קרקוב 1887
  • Vitae Episcoporum ecclesiae ... Vratislaviensis, בעריכת FW Sommersberg
  • Vitae Episcoporum Vladislaviensium, 1464-1473,
  • Posnaniensium Episcoporum Vitae,
  • Vitae archiepiscoporum Gnesnensium, 1475
  • Vitae Episcoporum Cracoviensium,
  • Plocensium Episcoporum Vitae,
• - Articuli de incorporatione Masoviae 1462, כתב שבו הוצדקה זכותו של המלך קז'ימייז' הרביעי לספח את חבל מזוביה
• Liber beneficiorum Cracoviensis dioecesis החלקים 1–4, 1440-1480 (ספר רווחי הבישופות קרקוב) - כולל פרטים חשובים לגבי ההיסטוריה הכלכלית של פולין
• Lites ac res gestae inter Polonos Ordinemque Cruciferorum (קובץ תעודות והמשפט בין ממלכת פולין למסדר הטבטונים, נכתצב בני - 1440–1480, בעריכת T. Działyński, כרכים א-ג, 1855-1856 פוזנאן
• Insignia Seu clenodia Regni Poloniae, scris între 1464-1480, - שמות ותמונות של סמלי אצולה פולנים
• Annales seu cronicae incliti Regni Poloniae ( ספר השנים או כרוניקת הממלכה הידועה של פולין), 12 כרכים
• Vita beatae Cunegundis ducissae Regni Poloniae, filiae Bala, Hungariae Regis. Edita a Dlugosch Joanne Cracoviensis o Seniore Canonico D. 1474 ("חיי קינגה הקדושה" - נשמר בארכיון של מנזר המסדר קלרה הקדושה בסטארי סונץ')

תרגומים

ב־1464 - הורה דלוגוש לקונרד גסלן לתרגם את הכרוניקה "הפרוסית בחרוזים" של ויגאנד ממרברוג מגרמנית ללטינית.

לקריאה נוספת

• Piotr Dymmel - art.Jan Dlugosz in Graeme Dunphy, Cristian Bratu (ed) Encyclopedia of the Medieval Chronicle Online Brill 2016,

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יאן דלוגוש בוויקישיתוף

• יאן דלוגוש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הערך "יאן דלוגוש" מאת ג.פ. מטבייב ב"אנציקלודפיה הרוסית הגדולה", באתר "אנציקלופדיה להיסטוריה עולמית" ברוסית 2021
• יאן דלוגוש, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• קטעים מההיסטוריה (שנות השנים) של פולין מאת דלוגוש בתרגום לפולנית

הערות שוליים

• 
  בית יאן דלוגוש בקרקוב
• 
  דמותו של יאן דלוגוש בתבליט בחזית הקתדרלה של קרקוב
• 
  לוח זיכרון על בית יאן דלוגוש בקרקוב