קז'ימייז' דולני

קז'ימייז' דולני
**Kazimierz Dolny**
סמל קז'ימייז' דולני סמל קז'ימייז' דולני	דגל קז'ימייז' דולני דגל קז'ימייז' דולני
	כיכר העיר בקז'ימייז' דולני
	כיכר העיר בקז'ימייז' דולני
מדינה	פולין
פרובינציה	לובלין
מחוז	פולאווי
שטח	30.44 קמ"ר
גובה	125 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	3,255 (31 במרץ 2021)
קואורדינטות	51°19′N 21°57′E / 51.317°N 21.950°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.kazimierzdolny.bip.net.pl
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי קז'ימייז' דולני

קז'ימייז' דולני (בפולנית: Kazimierz Dolny; בפי יהודי העיר: קוזמיר דלובלין) היא עיר השוכנת על גדות הוויסלה במחוז פולאווי (Puławy) בפרובינציית לובלין שבמזרח פולין.

במאה ה-14 רכש המלך קז'ימייז' השלישי ("הגדול") כפר, שעד ימיו נקרא "וייצ'נה וולה" ושינה את שם המקום לקז'ימייז' על שמו. העיר התפתחה במאה ה-16 כאשר היוותה צומת מסחר בדגנים.

בתקופה בין מלחמות העולם האזור היה מוכר כ"כפר אמנים". בין האמנים שהיו מבקרים באזור בקביעות וציירו את השטטל נמנים אברהם אדולף ברמן, שמואל פינקלשטיין, מאוריצי מינקובסקי ורבים נוספים. בשנת 1937 בעיר צולם סרט הדיבוק.

כיום משמשת העיר אתר תיירות פנים וחוץ והיא ידועה בזכות כיכר העיר המוקפת מבנים בסגנון רנסאנס.

יהודי העיר

המצבה בדרך לקז'ימייז' דולני, פולין, לזכר יהודי העיירה. יולי 2002

כבר בימי המלך קז'ימייז' השלישי ("הגדול") הייתה בעיירה קהילה יהודית קטנה. המלך העניק לקהילה כתב זכויות ועקב כך הפכה העיירה יעד להגירת יהודים אליה. הצלחת היהודים הביאה לקנאה, שהביאה לאיסורים שונים בתחילת המאה ה-17. על היהודים נאסרו סוגי מסחר שונים שבהם זכו להצלחה ודחקו את רגלי הסוחרים הפולנים וכן נאסר עליהם לייצר בירה. איסור נוסף היה על מגורים בבתים המשקיפים על כיכר העיר.

כאשר סובייסקי נבחר כמלך פולין הוא שחרר את היהודים ממסים ואישר את כל הזכויות שהיו ליהודים תחת שלטון המלכים הקודמים. במהלך השנים בוטל גם איסור המגורים והקהילה פרחה מחדש.

במאה ה-19 הקים הרב יחזקאל טאוב, מתלמידיו של החוזה מלובלין, את חסידות קוזמיר. בשנת 1897 נמנו בעיר 1,772 יהודים, ובשנת 1921 נמנו בה 1,382 יהודים, כמחצית מתושביה באותה עת.

בתקופת השואה הוקם בעיר יודנראט שבתיווכו, ובסיוע כוח משטרה יהודי, הכריחו הנאצים את יהודי העיר לעסוק בעבודות כפייה ולסלול כביש הבנוי מאבני המצבות של בית העלמין היהודי. לאחר השואה הוקם "קיר מצבות" משרידי מצבות אלו.

נוף בעיר. ציור משנת 1935, מעשה ידי הצייר היהודי שמחה טרכטר שנספה בשואה

במאי 1940 הוקם גטו אליו הובאו גם יהודים מפולאווי והסביבה. במהלך 1942 הובלו חלק מהיהודים ששרדו את המחלות והעבודה הקשה לבלזץ. בסוף 1942 הייתה העיר "נקייה" מיהודיה.

בשנת 2018 החל מאבק משפטי בין העירייה ובין צאצאי הרב יחזקאל מקוזמיר, עקב גילוי שרידי בית העלמין העתיק של העיירה שהוחרב על ידי הנאצים ושוכן כעת מתחת למגרש כדורגל סמוך לבית ספר יסודי. החסידים, בייצוג הארגון J-nerations, תובעים מהעירייה לאשר את הפיכת המקום לאתר המקודש ליהודים ולהקים בו מבנה לציון קבר רבם.^[1]

מבין יהודי העיר, התפרסם הצייר והפסל חיים גולדברג. בעיירה גדל גם הצייר שמואל וודניצקי.