אצטדיון מסטאייה
אצטדיון מסטאייה (בספרדית: Estadio de Mestalla), ובקיצור מסטאייה (בספרדית: Mestalla), הוא אצטדיון כדורגל הנמצא בעיר ולנסיה שבספרד. מסטאייה הוא ביתה של קבוצת ולנסיה. האצטדיון מכיל 48,600 מקומות, והוא האצטדיון השמיני בגודלו בספרד.
מראה היציע המזרחי 2014 | |
שמות קודמים | אצטדיון לואיס קסנובה (1969-1994) |
---|---|
כתובת | Avenida Suecia, s/n 46010 |
מיקום | ולנסיה, הקהילה הוולנסיאנית, ספרד |
קואורדינטות | 39°28′29″N 0°21′30″W / 39.474722°N 0.358333°W |
תקופת הפעילות | 20 במאי 1923 – הווה (101 שנים) |
שופץ | 2005–2019 |
הורחב | 2007 |
בעלים | ולנסיה |
מפעיל | ולנסיה |
משטח | דשא |
אדריכל | פרנסיסקו אלמנאר קינסה |
קבוצות | ולנסיה |
מושבים | 48,600[1] |
ממדי משטח |
אורך: 105 מטר רוחב: 70 מטר |
אתר רשמי | |
היסטוריה
עריכהב-20 במאי 1923 נחנך האצטדיון במשחק ידידות בין שתי הקבוצות של העיר, ולנסיה ולבאנטה. חנוכת האצטדיון משמעותה עבור האוהדים גם פרידה מאצטדיון הקבוצה הקודם, אלגירוס, שהיה ביתה הראשון. עם פתיחתו, כשולנסיה טרם השתייכה לליגה הבכירה, האצטדיון הכיל 17,000 מקומות. הצלחתה של ולנסיה באותה תקופה הובילה להרחבתו הראשונה ב-1927, לאחריה הכיל 25,000 מקומות, לפני שניזוק קשות במלחמת האזרחים, במהלכה שימש האצטדיון כמחנה ריכוז וכמגרש גרוטאות.
לאחר שהאצטדיון שופץ מנזקי המלחמה, הצליחה ולנסיה לזכות בתארה הראשון, גביע המלך הספרדי, ב-1941. עשור מוצלח שכלל שלוש אליפויות ושני גביעים עודד את מנהלי הקבוצה להשקיע באצטדיון ולהרחיבו. בשנות ה-50 עבר האצטדיון שינוי משמעותי כשהורחב לכמות של 45,500 מקומות, אך האצטדיון ניזוק פעם נוספת בעקבות השיטפון בוולנסיה באוקטובר 1957, שנגרם בעקבות ההצפה של נהר הטוריה. בעקבות ההצפה, האצטדיון שוחזר ואף שופר באמצעים רבים (כגון תאורה מלאכותית), שנחנכו במהלך חג מקומי ב-1959.
במהלך שנות ה-60 האצטדיון שמר על חזותו, בעוד הנוף העירוני סביבו החל להשתנות למראה המאפיין ערים אירופאיות גדולות אחרות. ב-15 בספטמבר 1961 אירחה הקבוצה המקומית את נוטינגהאם פורסט האנגלית, שהייתה הקבוצה הראשונה שאינה ספרדית המשתתפת במשחק רשמי במסטאייה. משחק זה היה תחילתה של תקופה מוצלחת עבור המועדון, שזכה פעמיים ברצף בגביע ערי הירידים האירופאי, ב-1962 ו-1963.
ב-1969 שונה שם האצטדיון ל"אצטדיון לואיס קסנובה", כדי לחלוק כבוד לנשיא המועדון ששירת בתפקיד 25 שנה. קסנובה עצמו הצטנע והודה כי קריאת האצטדיון על שמו היא צעד גדול מדי, וביקש להחזיר את שמו הקודם, המסטאייה, ב-1994. האצטדיון גם חזה בשורה של הצלחות בשנות ה-70, שכללו אליפות (תחת אלפרדו די סטפנו כמאמן), שתי הופעות בגמר גביע המלך, והופעות בגביע האלופות וגביע אופ"א.
ב-1972 נחנכו משרדי המועדון, שהציגו עיצוב חדשני וחדר גביעים חדש. בקיץ 1973 הוחלף יציע שכלל 14 שורות עמידה ביציע ישיבה. בעקבות הצלחות הקבוצה והגידול במספר אוהדיה התגבשה תוכנית להעברת האצטדיון אל מחוץ לתחומי העיר, אך זו לא צלחה. באותן שנים זכתה ולנסיה ברציפות בגביע המלך הספרדי, גביע אירופה למחזיקות גביע ובסופר קאפ האירופי (כשבאותן שנים מככב בקבוצה מריו קמפס), כשהסופר קאפ האירופי אף משוחק באצטדיון המסטאייה עצמו.
המסטאייה נבחר לארח את משחק הבכורה של נבחרת ספרד במונדיאל 1982, ו-10 שנים מאוחר יותר את משחקי הכדורגל של אולימפיאדת 1992, שנערכו במקור בעיר ברצלונה.
ב-2011 הייתה אמורה ולנסיה לעבור לאצטדיון המסטאייה החדש, בעל קיבולת של 61,500 מקומות ישיבה, אולם בנייתו הופסקה עקב בעיות פיננסיות.
בשנת 2013, לציון 90 שנים לחניכת האצטדיון, החל האצטדיון לעבור מתיחת פנים שבמסגרתה הוחלפו הכיסאות באצטדיון לכיסאות בצבעים כתום, שחור ולבן כצבעי המועדון. בנוסף, הכיסאות ביציע המזרחי הונחו כך שיצרו צורה של עטלף כסמל המועדון. כמו כן, המעטפת החיצונית של האצטדיון נצבעה מחדש ועוטרה בתמונות היסטוריות של המועדון. גם אזורים מחלקו הפנימי של האצטדיון חודשו.
גלריה
עריכה-
מראה האצטדיון, 2011
-
מראה האצטדיון, 1923
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של אצטדיון מסטאייה (בספרדית)
- האצטדיון באתר The Stadium Guide
- האצטדיון באתר World Stadiums
הערות שוליים
עריכה- ^ "Valencia's Mestalla. Capacity of 48,600" (באנגלית). מארקה. נבדק ב-25 בספטמבר 2020.
{{cite web}}
: (עזרה)