אקדמיה לשוויון
אקדמיה לשוויון היא ארגון של חברי אקדמיה שנוסד בשנת 2015, ולפי דבריו "חותר לקידום צדק ושוויון בחברה כולה". הארגון מונה מעל ל-600 חברים ישראלים המשויכים לאוניברסיטאות ומכללות בישראל ובעולם, בהם סטודנטים, תלמידי מחקר, עובדי סגל מנהלי, מרצים וחוקרים עצמאיים. חברי הארגון "נאבקים במעורבות של האקדמיה הישראלית בדיכוי בשטחים הכבושים ונלחמים בניצול יחסי מרות, בהטרדה מינית ובהשתקה של קולות ביקורתיים בארץ ובעולם".[1] עם החברים הבולטים בארגון נמנים אבישי ארליך, אורלי בנימין, תמר ברגר, ניב גורדון, אורי דייוויס, אלון הראל, אורן יפתחאל, רלה מזלי, ענת מטר, גלעד מלצר, וורד סלונים-נבו.[2]
פעילות עריכה
הארגון פועל באופן דמוקרטי ומקיים דיונים בפורומים נרחבים בסוגיות שונות, על פי עקרונות השקיפות וההסכמה הרחבה. ועד הארגון נבחר באספה שנתית בה רשאים להשתתף כלל חברי הארגון. מתוך מחויבות לרעיון של תנועה שורשית, הארגון מאפשר לכל אחד מחבריו להעלות יוזמות ולהוביל פעולות בשם הארגון, כאשר הוועד הנבחר משמש כגוף הבוחן כל יוזמה בהתאם למטרותיו המוצהרות של הארגון, ומספק את התמיכה הנדרשת.
באקדמיה לשוויון פועלים מספר צוותים המקדמים באופן שוטף את מטרות היסוד של הארגון.
דור ראשון להשכלה גבוהה עריכה
הצוות מקדם מודעות מוסדית למושג "דור ראשון" המציע התבוננות חוצת זהויות ונסיבות על האתגרים בקידום שוויון באקדמיה, באמצעות השתתפות בכנסים, מחקרים, ופרסומים במסגרות שונות. הצוות מקיים סדנאות במוסדות אקדמיים בישראל המשלבות מפגש קבוצתי "בטוח", דיון ביקורתי בחוויות אקדמיות, קריאת טקסטים ביקורתיים, פיתוח מיומנויות אקדמיות ותוכניות חונכות. הסדנאות מתקיימות בעברית ובערבית והועברו בין השאר באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והאוניברסיטה העברית בירושלים.
מאבק בהטרדות מיניות עריכה
צוות המאבק בהטרדות מיניות באקדמיה מקדם חשיבה מערכתית ושיח פוליטי ביחס להטרדות ופגיעות מיניות בקרב הקהילה האקדמית בישראל. הצוות מוביל פעילות ציבורית, ריכוז, מיפוי והנגשת מידע הכולל מאגר עדויות של הטרדות ופגיעות מיניות באקדמיה, תיאום בין מוסדות ההשכלה הגבוהה ומדיניות טיפול הולמת בפניות ותלונות.[3] במסגרת פעילותו, הצוות גם מלווה נפגעות פגיעה מינית ולומד יחד איתן כיצד ניתן לשפר את מערכת התמיכה בנפגעות ותקנון הטיפול בפוגעים.
מאבקי עובדים באקדמיה עריכה
צוות מאבקי עובדים באקדמיה פועל ליצירת רשת תמיכה הדדית ולשמירה על הזכויות והמעמד של העובדים בכל הדרגים במוסדות האקדמיה. הצוות מפתח דיון ביקורתי בהשלכות הניאוליברליזציה של האקדמיה על מעמד העובדים ומקדם שיתופי פעולה בין מאבקים ובין ארגוני העובדים. הצוות נאבק בתרבות ההעסקה הפוגענית במוסדות אקדמיים באמצעות תמיכה במאבקי העובדים, בהם מאבקי הסגלים האקדמיים הזוטרים באוניברסיטאות ובמכללות ומאבק עובדי הניקיון.
אקדמיה ניאוליברלית עריכה
הצוות פועל למאבק בנאוליברליזציה של האקדמיה, ופועל לקידום דמוקרטיזציה של מאגרי מידע, דה-קולוניזציה של האקדמיה ופוליטיזציה ביקורתית של האקדמיה. הצוות מקדם מאבק בתרבות אקדמית ניאוליברלית, כתפקיד מדדי הפרסומים והאינדקסים הגלובלית בהחלטות לגבי מינויים וקידום. הצוות פועל להנגשת ידע ביקורתי על האקדמיה וארגן אירועים, הרצאות וכנסים בשיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים בארץ, בהם מכון ון ליר בירושלים, מכון שחרות ומכללת תל חי.
סולידריות עם האקדמיה הפלסטינית ומאבק בכיבוש עריכה
הצוות פועל בשני ערוצים: האחד נוגע לפגיעה המתמשכת במוסדות האקדמיים הפלסטיניים תחת הכיבוש והשני לשיתוף הפעולה של האקדמיה הישראלית עם המיליטריזציה של החברה הישראלית בכלל ועם הכיבוש בפרט. בין הפעולות אותן הוביל הצוות ניתן למנות את הקמפיין המשותף עם אוניברסיטת כדורי בטול כרם לסילוק רשויות הצבא מתחומי הקמפוס,[4] מעקב אחר מעצרי אנשי סגל וסטודנטים מהאוניברסיטאות בגדה ותמיכה במהלכים לשחרורם, שיתוף פעולה עם הארגון הבינלאומי "מדענים למען פלסטין" ועם אקדמאים פלסטינים במאבק נגד הפרות החופש האקדמי על ידי ישראל, הקמת מאגר המידע "אקדמיה מגויסת" המרכז את כל המידע הציבורי בנושא מעורבות האקדמיה הישראלית בכיבוש,[5] ומאבק בשיתוף הפעולה של האוניברסיטה העברית בירושלים עם צה"ל באמצעות תוכנית חבצלות ופעילות צבאית נוספת בקמפוס הר הצופים המכוונת נגד שכונת עיסאוויה הסמוכה.[6] פעילות זו זכתה לתמיכה מצד האגודה האירופית לאנתרופולוגיה חברתית[7] ומצד ועדת זכויות האדם של ארגון לימודי המזרח התיכון. כמוכן פעל הארגון לביטול הסכם שיתוף הפעולה בין הפקולטות לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת אריאל בשומרון, אותה מגדיר הארגון כ״מוסד אפרטהייד״.[8]
סולידריות בישראל ובעולם עריכה
הצוות מקדם סולידריות עם אקדמאים המותקפים על רקע דעותיהם או פעילותם הפוליטית והחברתית. הצוות עומד לצד חוקרים ומוסדות הנפגעים מהפרות בוטות של חופש אקדמי, האשמות באנטישמיות בשל ביקורת נגד ישראל, ונאבק בכל רדיפה על רקע פוליטי או חברתי. הארגון הביע מחאה במקרים בהם חופש אקדמי נפגע מטעמים פוליטיים, בהם פרשת לארה אל-קאסם, ביטול הרצאה של החוקרת הפלסטינית לילה שריף על רקע פוליטי באוניברסיטה החופשית בברלין, וביטול הליך חיפוש מועמדים לקתדרת אדוארד סעיד באוניברסיטת פרזנו בקליפורניה, מכיוון שכל המועמדים היו ממוצא ערבי. הארגון היה בין הראשונים שדרש לברר את טענות ד"ר דותן לשם, חבר הארגון, על הנסיבות שאילצו אותו לעזוב את אוניברסיטת חיפה על רקע פעילותו הציבורית.[9] בינואר 2018 הוציא הארגון משלחת לטורקיה על מנת לחזק אקדמאים טורקים שנרדפו על ידי המשטר בשל חתימה על עצומת שלום.
פעילות נוספת עריכה
מאז הקמתה מארגנת "אקדמיה לשוויון" כנסים ומפגשים אקדמיים ומעודדת מחקר ומחשבה ביקורתית על האקדמיה והחברה הישראלית. בעקבות התפרצות נגיף הקורונה ב-2020, הקים הארגון את קרן 550, בניסיון לאזן את הפגיעה הכלכלית אותה חוו רבים מחבריו. באמצעות הקרן, יצר הארגון רשת תמיכה כלכלית שאפשרה לחברים ולחברות לתרום בהתאם ליכולתם ולקבל לפי צרכם.
לקריאה נוספת עריכה
- יוסף לאור, שיחה עם פרופ' יצחק (יאני) נבו, חבר ועד אקדמיה לשוויון: אנשי 'אם תרצו' פועלים להעלים את החופש האקדמי והמרחב הדמוקרטי, זו הדרך 28, 17 ביולי 2019
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אקדמיה לשוויון
אקדמיה לשוויון, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים עריכה
- ^ אתר האינטרנט הרשמי של אקדמיה לשוויון
- ^ עדויות חברות.ים, באתר academia4equality
- ^
שירה קדרי-עובדיה, עד היום הן שתקו, כעת לנפגעות תקיפה מינית באקדמיה יש במה, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2019
- ^ חן משגב, שתיקת האקדמאים, באתר הארץ, 20 במרץ 2017
- ^ מאגר מידע חדש: כך האוניברסיטאות משתפות פעולה עם הכיבוש, באתר שיחה מקומית, 2018-01-24
- ^ האוניברסיטה העברית, את מוסד אקדמי או מתקן צבאי?, באתר שיחה מקומית, 2019-03-28
- ^ EASA echoes Academia for Equality’s concern about the neighbourhood of Isawiya, easaonline.org (באנגלית)
- ^ הסכם בין אונ' ת"א לאריאל. מרצים: כופים עלינו לשתף פעולה עם הכיבוש, באתר שיחה מקומית, 2021-01-13
- ^ הסדנה להיסטוריה חברתית, מה יש לאוניברסיטת חיפה נגד ד"ר דותן לשם?, באתר הארץ, 12 בפברואר 2018
