ארד (הונגריה)
ארד (בהונגרית: Érd) היא עיר במחוז פשט בהונגריה, לשעבר במחוז פייר. בעיר מוזיאון גאוגרפי, כנסיית מיכאל הקדוש, מסגד טורקי מהמאה ה-17 (אחד משלושה מסגדים במחוז כולו) ושרידי דרך רומית עתיקה. מקור השם "ארד" הוא מהמילה erdő (יער) או מהמילה ér (זרם). כמחצית מתושבי העיר משתייכים לכנסייה הקתולית. כאחוז אחד מאוכלוסיית העיר הם צוענים.
| |||
_3.jpg) | |||
| המינרט העות'מאני בארד | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | מרכז הונגריה | ||
| מחוז |
 פשט | ||
| נפה | נפת ארד | ||
| ראש העיר | אנדרש מסרוש (András T. Mészáros) | ||
| תאריך ייסוד | המאה ה-13 | ||
| שטח | 60.54 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 71,338 (1 בינואר 2024) | ||
| קואורדינטות | 47°22′N 18°55′E / 47.367°N 18.917°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.erd.hu/ | |||
היסטוריה
עריכהלפי ממצאים ארכאולוגיים, אזור ארד היה מיושב לפני 50,000 שנה.
ארד מוזכרת במסמכים מ-1243. בשנת 1543, בתקופת כיבוש הונגריה על ידי האימפריה העות'מאנית, לאחר נפילת מבצר סקשפהרוואר הסמוך בידי הטורקים, נכבשה גם ארד. הטורקים בנו בעיר מבצר ומסגד. ב-1648 נוצחו העות'מאנים על ידי צבא בראשות שרל החמישי (אנ'), דוכס לורן ולאחר מכן שלטו ביישוב שורת שליטים הונגריים.
בתחילת המאה ה-20 הפכה ארד לרכושה של משפחת קרולי. העיר גדלה אך עדיין שימרה מאפיינים חקלאיים עד 1972, אז גדלה חשיבותה התיירותית והוקמו בה מספר מוסדות ומתקנים תיירותיים. בין 1991 ו-2001 צמחה אוכלוסיית ארד בשיעור הגבוה ביותר בהונגריה (כ-30%). ב-2005 קיבלה ארד מעמד של עיר.
קהילה יהודית
עריכהב-1941 נמנו בארד 178 תושבים יהודים. בעיר הייתה קהילה נאולוגית. במאי 1944, מעט לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים, (מבצע מרגרטה) רוכזו יהודי ארד בגטו, וביוני 1944 גורשו לאושוויץ.
ילידי המקום
עריכה- אדן לאזאר (במקור שוורץ, 1873 – 1946) היה במאי תיאטרון, ומנהל תיאטרון יהודי-הונגרי שיצר עידן בהיסטוריה של התיאטראות בממלכת הונגריה.
ערים תאומות
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ארד (בהונגרית)- ארד (Érd), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 בודפשט  דברצן | |||||||||
| 1 | בודפשט | בודפשט | 1,752,286 | 11 | סולנוק | יאס-נאג'קון-סולנוק | 71,285 |  סגד  מישקולץ | |
| 2 | דברצן | היידו-ביהר | 201,432 | 12 | ארד | פשט | 68,211 | ||
| 3 | סגד | צ'ונגראד-צ'נאד | 160,766 | 13 | טטבאניה | קומארום-אסטרגום | 65,845 | ||
| 4 | מישקולץ | בורשוד-אבאוי-זמפלן | 154,521 | 14 | שופרון | גיור-מושון-שופרון | 62,671 | ||
| 5 | פץ' | באראניה | 142,873 | 15 | קאפושוואר | שומוג' | 61,441 | ||
| 6 | גיור | גיור-מושון-שופרון | 132,038 | 16 | וספרם | וספרם | 59,738 | ||
| 7 | נירג'האזה | סבולץ'-סטמאר-ברג | 116,799 | 17 | בקשצ'בה | בקש | 58,996 | ||
| 8 | קצ'קמט | באץ'-קישקון | 110,687 | 18 | זאלאגרסג | זאלה | 57,403 | ||
| 9 | סקשפהרוואר | פייר | 96,940 | 19 | אגר | הווש | 52,898 | ||
| 10 | סומבטהיי | ואש | 78,407 | 20 | נג'קניז'ה | זאלה | 46,649 | ||
