ארווין שינקו

סופר הונגרי-יהודי-יוגוסלבי

ארווין שינקו (במקור שפיצר,[1] בהונגרית: Sinkó Ervin; אפטין, 5 באוקטובר 1898זאגרב, 26 במרץ 1967) היה משורר, סופר, היסטוריון ספרות הונגרי-יהודי-יוגוסלבי. הוא ידוע בעיקר בזכות שני הרומנים שלו, "האופטימיסטים" על מלחמת העולם הראשונה ועל המהפכות שלאחר מכן, ו"הרומן של הרומן" שעוסק בחוויות של ההגירה שלו למערב ולמוסקבה.

ארווין שינקו
Sinkó Ervin
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 5 באוקטובר 1898
אפאטין, סרביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 במרץ 1967 (בגיל 68)
זאגרב, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה, יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מירוגוי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

בהונגריה עריכה

שינקו נולד במשפחה יהודית. אביו היה סוחר בשם פרנץ שפיצר, ואמו הייתה פלורה שטיינר.[2] ארווין למד בבית הספר בסובוטיצה ובסגד. בשנת 1914 הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית ה- MSZDP בסובוטיצה. הוא עבד תחילה כספרן ב"בית הפועלים" של המפלגה והיה כתב בעיתון המחוז. בשנת 1916, עיתונים וכתבי עת שונים; ביניהם הנפסבה העיתון של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית פרסמו את שירים של שינקו שהושפע מהמשורר אנדרה אדי ומהפילוסוף פרידריך ניטשה. באותה השנה פורסם כרך השירים הראשון שלו והוא גויס לצבא ויצא להילחם בחזית הרוסית במשך השנתיים הבאות. שינקו היה חבר בקבוצה של אינטלקטואלים (עם יוז'ף רוואי, מטיאש ג'רג' (מקודם גייגר), יוז'ף לנדיאל, אלדאר קומיאט, דיולה הבשי, אירמה רוֹתבַּרט). הוא השתתף בעבודתם של הסוציאליסטים המהפכניים, ובשנת 1918 הוא היה חבר בחוג יום ראשון. הוא היה חבר בוועדה לתעמולה הלאומית בזמן מהפכת החרציות, ואז, ב־24 בנובמבר 1918, השתתף בהקמת מפלגת הקומוניסטים בהונגריה - KMP. בשנת 1919 מילא תפקיד בהקמת העיתון אינטרנציונלה, ושירת כמזכיר המפלגה של אויפשט. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית הוא היה חבר במועצת הפועלים של רובע 6 ובמועצת הפועלים והצבא המרכזית של בודפשט. בין ה-2 ל -18 במאי 1919, הוא היה מפקד העיר קצ'קמט, וביום המהפכה ב־24 ביוני 1919, היה בין מגיני "הבית הסובייטי" (הבניין שכונה "הבית הסובייטי" היה במקור ה"מלון גרנד הוטל" והוא שימש כמקום מגוריהם של קומיסרי העם וכמה ממנהיגי הרפובליקה במהלך הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. הוא ניצב על גדת הדנובה לאורך קטע הגדה ששמו "גדת העמסה בלגרד", במרכז העיר בודפשט).

מחוץ להונגריה עריכה

לאחר נפילת הרפובליקה הוא לחם בחזית הרומנית ובספטמבר נסע לבירת אוסטריה. עד מהרה חזר לעיר הולדתו, הסתתר שם עם אשתו הן בשנת 1920 והן ב-1921, אך נחשף, נכלא ונשלח לאוסטריה. בשנים 1921 - 1926 היה נגר בווינה וניצב בקולנוע וגובה כספים. הוא היה המייסד והעמית הבכיר של מגזין ה"אח" (1924-1925), התגורר בסרייבו, בגראץ ובווינה. בשנת 1926 ובשנה שלאחר מכן, והיה כתב ב"עידן שלנו" (Korunk), בניוגט ועוד. הוא החל לכתוב את יצירתו "אופטימיסט" ב־1928. לאחר מכן נסע לציריך, שב לווינה, ולבסוף התיישב בפריז בשנת 1933. שנתיים לאחר מכן נסע למוסקבה ואחרי שנתיים נוספות (בשנת 1937) שב לבירת צרפת. בשנתיים הראשונות של מלחמת העולם השנייה התגורר בממלכת יוגוסלביה עם אשתו הרופאה. הוא הכיר בזגרב את הסופר הקרואטי מירוסלב קרלז'ה. בין 1941 ו 1943 חי בסתר במקומות שונים ברחבי יוגוסלביה. הוא התמנה ליושב ראש הוועדה לשחרור העם (הבלתי חוקי) והיה ציר במועצת השחרור האנטי-פשיסטית הקרואטית ובוועדת הפינוי של האי ראב. משנת 1943 העביר שנתיים בהוראה בבתי חולים שונים של כוחות הגרילה. לאחר שאשתו וגם הוא השתחררו מהשרות בצבא הפרטיזנים בתום המלחמה, הם עברו להתגורר בזאגרב. שינקו היה חבר במשרד הרווחה והחינוך ובהוצאה לאור הממלכתית הקרואטית, והועסק במכון הלקסיקוגרפיה שהיה בניהולו של קרלז'ה. בשנת 1959, בנובי סאד, האוניברסיטה הקימה מחלקה הונגרית בפקולטה למדעי הרוח. עד מותו התגורר לסירוגין בנובי סאד ובזגרב. הוא נקבר בזגרב.[3]

כתביו עריכה

  • Éjszakák és hajnalok; Hungária Ny., Szabadka, 1916
  • A fájdalmas Isten (J. Fischer Verlag, Bécs, 1923)
  • Csetrnaest dana. Rroman (Tizennégy nap); horvátra ford. E. Cs.; Nakladni Zavod Hrvatske, Zagreb, 1947
  • A vasút. Riportregény az ifjúsági vasútvonalról; Híd, Szubotica, 1948 (Jugoszláviai magyar írók)
  • O szramoti beszramnih ili szpektakularno uszkrsznuce oca eszcobara. Marginalija uz Budimpestanski procesz; Glas Rada, Zagreb, 1949
  • Tizennégy nap. Regény; Testvériség-Egység, Noviszád, 1950
  • Szablaszt kruzsi Evropom. Cslanci, raszprave i predavanja 1948-1951; Drzsavno izdavacsko poduzece Hrvatske, Zagreb, 1951
  • Aronova ljubav. Lirska pripovijetka (Áron szerelme); horvátra ford. Enver Csolakovic; Zora, Zagreb, 1951 (Mala biblioteka)
  • Kísértet járja be Európát. Írások és előadások (1948-1951); Magyar Szó, Noviszád, 1952
  • Elítéltek. Dráma (Testvériség-Egység, Újvidék, 1953)
  • A mi második forradalmunk; Testvériség-Egység Kiadó, Újvidék, 1953
  • Optimisták. Történelmi regény 1918/19-ből, 1-2.; Testvériség-Egység, Újvidék, 1953-1955; első magyarországi kiadás: Magvető Könyvkiadó, 1965
  • Egy regény regénye. Moszkvai naplójegyzetek, 1935-1937; Forum, Novi Sad, 1961
  • Magyar irodalom. Tanulmányok. 1. köt.; Forum, Szubotica, 1961
  • Aegidius útra kelése és más történetek (Fórum, Újvidék, 1963)
  • Epikurosz hervadt kertje (Fórum, Újvidék, 1964)
  • Csokonai életműve; Forum, Novi Sad, 1965
  • Don Quijote útjai. Esszék, tanulmányok, elbeszélések; vál., bev., jegyz. Bretter György; Kriterion, Bukarest, 1975 (Téka)
  • Honfoglalás előtt. Naplófeljegyzések 1939-től 1942-ig; sajtó alá rend., utószó, jegyz. Bosnyák István; Forum, Újvidék, 1976 (Hagyományaink)
  • Vándorbotom meg-megtorpan. Válogatott versek; vál., utószó Bori Imre; Forum, Újvidék, 1977 (Hagyományaink)
  • Szemben a bíróval. Válogatott tanulmányok; vál., szerk. Sükösd Mihály, bibliogr. Bosnyák István; Gondolat, Bp., 1977
  • Tizennégy nap; Forum–Gondolat, Novi Sad–Bp., 1982 (Jugoszláviai magyar regénykönyvtár)
  • Szemben a bíróval; előszó, jegyz. Szigethy Gábor; Magvető, Bp., 1983 (Gondolkodó magyarok)
  • Egy regény regénye. Moszkvai naplójegyzetek, 1935-1937; sajtó alá rend., jegyz. Bosnyák István; Forum, Újvidék, 1985 (Sinkó Ervin művei)
  • Krleža. Esszék, tanulmányok, kommentárok (Fórum, Újvidék, 1987)
  • Áron szerelme. Kisregények (Fórum, Újvidék, 1989)
  • Az út. Naplók, 1916-1939; szerk. József Farkas, Illés László, jegyz., bibliográfia Bosnyák István; Akadémiai, Bp., 1990 (Irodalom, szocializmus)
  • A hontalanság énekei. Kiadatlan versek 1914–1967 (Jugoszláviai Magyar Művelődési Társaság, Újvidék, 1999)
  • Bezúzott háborús napló 1939–1944 (Jugoszláviai Magyar Művelődési Társaság, Újvidék, 2000)
  • Az idegen. Novellák és elbeszélések, 1925-1964; gyűjt., sajtó alá rend., előszó, jegyz.,, bibliogr. Bosnyák István; JMMT, Újvidék, 2001 (A Jugoszláviai Magyar Művelődési Társaság kiskönyvtára Sinkó Ervin kiadatlan művei)
  • Sinkó Ervin levelezése, 1-2.; sajtó alá rend., jegyz. Kovács József; Argumentum, Bp., 2001-2006
  • Magyar irodalom. 3. könyv. Hagyatéki tanulmányok, cikkek, kritikák, 1922-1966; gyűjt., sajtó alá rend., előszó, jegyz., bibliogr. Bosnyák István; JMMT, Újvidék, 2004 (A Jugoszláviai Magyar Művelődési Társaság kiskönyvtára. Sinkó Ervin kiadatlan művei)
  • Világirodalmi esszék. Hagyatéki írások, 1916-1939; gyűjt., sajtó alá rend., szöveggond., jegyz., bibliográfia Bosnyák István; VMKT, Újvidék, 2006 (A Vajdasági Magyar Közművelődési Társaság kiskönyvtára. Sinkó Ervin kiadatlan művei)
  • Világirodalmi esszék. Hagyatéki írások 1916–1939 (Vajdasági Magyar Közművelődési Társaság, Újvidék, 2006)

לקריאה נוספת עריכה

ראו גם עריכה

בשפת המקור:

  • Bosnyák István: Kísérlet egy irodalomszemlélet körvonalazására (Híd, 1963);
  • Bán Imre: S. E. (Irod. tört. Közl. 1963);
  • Végh István: S. E. (Valóság, 1964);
  • Z. H.: E. S. (nekrológ, Budapesten Rundschau, 1967. ápr. 7.);
  • Sinkó Ervin emlékest. 1898. okt. 5–1967. márc. 26.; Új Symposion–Forum, Novi Sad, 1968
  • Bosnyák István: Vázlatok egy portréhoz. Sinkó-variációk '63-73; Forum, Újvidék, 1975 (Symposion könyvek)
  • Sinkó Ervin emlékkönyv; szerk. Bori Imre, Penavin Olga, Utasi Csaba; Forum, Újvidék, 1979
  • Sinkó Ervin a horvát irodalomban. Bibliográfiai tájékoztató 1945-1959; Forum, Újvidék, 1979 (Írói bibliográfiák)
  • Sinkó Ervin 1898-1967; összeáll. Endrész Marianna et al.; MKKE Rajk László Szakkollégium, Bp., 1984 (Szakkollégiumi füzetek)
  • Bori Imre: Sinkó Ervin; Forum, Újvidék, 1981
  • Lengyel András: Utak és csapdák. Irodalom- és művelődéstörténeti tanulmányok; Tekintet Alapítvány, Bp., 1994
  • Bosnyák István: Sinkóék. Sinkó Ervin és Rothbart Irma életútja, hang-, szín- és tévéjátékban elbeszélve; JMMT, Újvidék, 1995 (A Jugoszláviai Magyar Művelődési Társaság kiskönyvtára Élet- és korrajzok)
  • Bosnyák István: Etika és forradalom – (un)etikus forradalom? Egy XX. századi epochális kérdés körbejárása, 1905-1965; Vajdasági Magyar Közművelődési Társaság, Újvidék, 2005
  • Baranyai B. István: Vázlatok egy portréhoz. Sinkó-variációk '63-73; Dotnet Kft., Bp., 2014 (Baranyai B. István művei)
  • Gerold László: Jugoszláviai magyar irodalmi lexikon (1918-2000). Újvidék, Forum Könyvkiadó, 2001.
  • Kalapis Zoltán: Életrajzi kalauz. Ezer magyar biográfia a délszláv országokból. Újvidék, Fórum Könyvkiadó, 2002.
  • Péterné Fehér Mária-Szabó Tamás-Székelyné Kőrösi Ilona: Kecskeméti életrajzi lexikon. Kecskemét, Kecskeméti Lapok Kft.-Kecskemét Monográfia Szerkesztősége, 1992.(Kecskeméti Füzetek 4.)
  • Váry István-Heltai Nándor: Kecskemét jelesei. Szerk. Heltai Nándor. Kecskemét, Kecskemét Város Tanácsa, 1968. (Aranyhomok Kiskönyvtár 2.)
  • Kortárs magyar írók 1945-1997. Bibliográfia és fotótár. Szerk. F. Almási Éva. Bp., Enciklopédia Kiadó, 1997, 2000.
  • Kortárs magyar írók kislexikona 1959-1988. Főszerk. Fazakas István. Bp., Magvető, 1989.
  • Nagy Csaba: A magyar emigráns irodalom lexikona. Bp., Argumentum Kiadó-Petőfi Irodalmi Múzeum és Kortárs Irodalmi Központ, 2000.
  • Magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Benedek Marcell. Bp., Akadémiai Kiadó, 1963-1965.
  • Magyar Nagylexikon. Főszerk. Élesztős László (1-5. k.), Berényi Gábor (6. k.), Bárány Lászlóné (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993-.
  • Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
  • Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994.

בתרגום לעברית:

  • אישטוואן בושניאק : ניסיון לתאר גישה ספרותית (היד, 1963);
  • אימרה באן: SE (משרד. Transp. 1963);
  • אישטוואן ואג (מציאות, 1964);
  • ZH: ES (הספד, רונדשאו, בודפשט, 7 באפריל 1967) );
  • ערב זיכרון ארווין שינקו. אוקטובר 1898 5-1967. מרס 26 ; פורום הסימפוזיה החדש, נובי סאד, 1968
  • Bosnyák, István: רישומים לדיוקן. וריאציות של סינגינו 63–73 ; פורום, נובי סאד, 1975 (ספרי סימפוזיה)
  • ספר הזיכרון של ארווין סינקו ; ed. Bori Imre, Penavin Olga, Utasi Csaba; פורום, נובי סאד, 1979
  • ארווין שינקו בספרות הקרואטית. הודעה ביבליוגרפית 1945–1959 ; פורום, נובי סאד, 1979 (סופר ביבליוגרפיות)
  • ארווין שינקו 1898–1967 ; צוות מעלה. אנדרה מריאנה ואח '; MKKE Rajk László המכללה המיוחדת, בודפשט, 1984 (חוברות מכללות מיוחדות)
  • אימרה בורי: ארווין שינקו ; פורום, נובי סאד, 1981
  • אנדראש לנדיאל: דרכים ומלכודות. לימודי ספרות ותרבות ; View Foundation, בודפשט, 1994
  • ה, שינקואים". חייהם של ארווין שינקו ואירמה רוטברט, המסופרים בקול, צבע וטלוויזיה ; JMMT, נובי סאד, 1995 (הספרייה של התאחדות התרבות ההונגרית ביוגוסלביה ביוגרפיות וביוגרפיות)
  • István Bosnyák: אתיקה ומהפכה - מהפכה אתית (לא)? XX. סיור בתקופת המאה העשרים, 1905-1965 ; האיגוד ההונגרי לחינוך בוויבודינה, נובי סאד, 2005
  • Baranyai B. István: רישומים לדיוקן. וריאציות של סינגינו 63–73 ; דוטנט בע"מ, בודפשט, 2014 (יצירות מאת איסטוון בראנאי ב.)
  • גרולד, לסלו: לקסיקון יוגוסלביה לספרות הונגרית (1918–2000). נובי סאד, הוצאת הפורום, 2001.
  • זולטאן קלאפיס: מדריך ביוגרפי. אלפי ביוגרפיות הונגריות ממדינות יוגוסלביה. נובי סאד, מפרסם הפורום, 2002.
  • לקסיקון ביוגרפי של קסקמט. Kecskemét, Kecskeméti Lapok Kft. מועצת העורכים של מונסקוגרפיה של Kskskemét, 1992. (חוברות Kecskemét 4. )
  • István Váry-Neltor Heltai: הסימנים של Kskskemét. אד. Nándor Heltai. Kecskemét, מועצת העיר Kecskemét, 1968. ספריית חולות הזהב 2. )
  • סופרים הונגרים עכשוויים 1945–1997. ביבליוגרפיה וגלריית תמונות. אד. F. Almási Éva. Bp., מוצאת אנציקלופדיה, 1997, 2000.
  • שמות בדויים של סופרים הונגרים בני זמננו 1959–1988. Főszerk. איסטוואן פאסאקאס. Bp., זרעים 1989.
  • קסבה נגי: לקסיקון מספרות המהגרים ההונגרית. Bp., הוצאת ארגומנטום-המוזיאון הספרותי פטופי והמרכז לספרות עכשווית, 2000.
  • לקסיקון ספרותי הונגרי. Főszerk. בנדק מרסל. Bp., מו"ל אקדמי, 1963-1965.
  • הלקסיקון ההונגרי הגדול. Főszerk. László Ériesős (סנט 1–5. ), Gábor Berényi (מהדורה 6) ), Lászlóné Lány (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993-.
  • הלקסיקון החדש של רוואי. Főszerk. הקולגה איסטוון טרסולי. שקסארד, תינוקות, 1996-.
  • לקסיקון ספרותי הונגרי חדש. Főszerk. פטר לאסלו. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ארווין שימקו בבסיס הנתונים של המוזיאון הספרותי פטפי
  2. ^ HU BFL - VII.18.d - 13/6782 - 1919
  3. ^ (horvát) Gradska groblja Zagreb: Ervin Šinko, Mirogoj Ž-3-I-13