אריה באומינגר

סופר ישראלי

אריה באומינגר (18 ביולי 1913 קרקוב, פולין - 2 בנובמבר 2002 ירושלים) יליד קרקוב. ניצול שואה. לימד בגימנסיה העברית בירושלים. עסק בתיעוד השואה כמנהל האדמיניסטרטיבי של יד ושם וכסופר והתרכז במיוחד בתיעוד יהדות קרקוב וסיפורם של חסידי אומות העולם.

אריה באומינגר
אריה באומינגר תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
אריה באומינגר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 18 ביולי 1913
קרקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בנובמבר 2002 (בגיל 89)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה ליאון באומינגר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים משמעותיים עלייה לארץ ישראל (1947) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הגימנסיה העברית בקרקוב, אוניברסיטת ורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אריקה באומינגר עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אריה באומינגר נולד ב-1913 בקרקוב שבפולין בשם ליאון להוריו תהילה ושמעון באומינגר. היה הבכור בין שני אחים ושתי אחיות[1]. ביתם היה ברחוב דיטלה 1, פינת סטניסלבה. באומינגר למד בגימנסיה העברית בקרקוב והמשיך את לימודיו באוניברסיטת ורשה שם השלים תואר דוקטור (בהנחייתו של מאיר בלבן). במקביל למד בבית המדרש לרבנים.

ב-1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח מזרחה, נתפס ליד ביאליסטוק אך הצליח להימלט והגיע לקובנה שבליטא.עם השתלטות הנאצים על העיר נלקח לעבודת כפייה אך הצליח לברוח והסתתר במרתף ביתו של איכר מקומי. לאחר תקופת מה במחבוא הגיע לפרטיזנים ביער.

עם סיום המלחמה למד שרק אחותו סטפניה שרדה את השואה, שהוריו נלקחו מגטו קרקוב לבלז'ץ שם נרצחו, שאחותו מלכה נספתה גם היא ושאחיו צבי, איש השומר הצעיר, שהיה ממנהיגי מרד גטו קרקוב נהרג בפברואר 1943 בהתקלות מול הגרמנים. באומינגר עצמו הגיע לוורשה שם שימש כמזכיר הוועד המרכזי ליהודי פולין. לאחר תקופה בתפקיד יצא לדרכו ארצה אך התעכב באיטליה שם שימש כמנהל המשרד הארצישראלי של הסוכנות היהודית וסייע בהעלאת פליטים ארצה.

ב-1947 עלה ארצה תוך שהוא משתמש בדרכון מזויף של חייל בריטי. בהגיעו לימד בגימנסיה העברית בירושלים[2]. בתקופת מלחמת העצמאות שירת בחי"ש ולאחר המלחמה החל לעבוד במחלקה להנחלת הלשון במשרד החינוך.

ב-1955 התמנה באומינגר למנהל האדמיניסטרטיבי של מוסד יד ושם שם עסק בריכוז שמות נספים בשואה תוך שימוש בדפי עד. תפקיד זה מילא עד 1957.

ב-1957 חזר למשרד החינוך לתפקיד מפקח כשבמקביל היה חבר בוועדה לציון חסידי אומות העולם. במסגרת הוועדה היה מעורב בשני אירועים משמעותיים:

  • התנגדותו להענקת התואר לאוסקר שינדלר בטענה שהיה נאצי, השתלט על רכוש יהודי והרוויח מעמל פועליו היהודים.
  • בזכות עדותו זכה ולאדאס קרוצ'ינסקאס, האיכר שהצילו, להימנות עם חסידי אומות העולם.

עד פטירתו פעל באומינגר לתעד את השואה דרך כתביו וספריו כשבמיוחד התרכז בסיפורם של היהודים בקרקוב. כמו כן פעל להוצאתו לאור של המחקר על יהודי קרקוב שכתב מורו, מאיר בלבן.

באומינגר נישא ב-1950 לאריקה רבקה באומינגר (לבית פרלברגר), ונולדו להם בן ובת. התגורר בשיכון העיתונאים (ירושלים).

ספריו וכתביו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אחיו ואחיותיו היו צבי (1916), סטפניה (1918) ומלכה (1921)
  2. ^ בתקופת עבודתו בגימנסיה יסד את החוג הראשון ללימוד שואת יהודי אירופה