אריה ליב סמיאטיצקי
אריה ליב סֶמיַאטיצקי (1883, סוקולי, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (פולין) – 1945, תל אביב) היה סופר עברי, עורך, מתרגם ומורה.
 | |
| לידה |
11 ביוני 1883 סוקולי, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
19 במרץ 1945 (בגיל 61) תל-אביב, פלשתינה (א"י) |
| מדינה |
פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה |
בית הקברות טרומפלדור |
| שפות היצירה |
עברית |
  | |
ביוגרפיה עריכה
אריה ליב בן צבי סמיאטיצקי נולד בשנת 1883 בעיירה סוֹקוֹלִי (סאָקאָלי; Sokoły), הסמוכה לעיר לומז'ה, בפלך גרודנו שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בחבל פודלסיה שבמזרח פולין). הוא למד בחדר ובישיבה, אך במקביל למד גם לימודים כלליים. הוא החל בעבודתו כמורה בגיל 21, בתחילה בעיר גרודנו, בשנת 1904, ובשנת 1907 עבר להורות ולהתגורר בעיר וילנה. בווילנה החל לעסוק גם בתרגום ועריכה, הצטרף למערכת העיתון העברי "הזמן", והתמחה בסִגנוּן ושכתוב.
סמיאטיצקי יצא למסע ארוך, ונדד בערי רוסיה, קווקז ואוזבקיסטן. הוא הגיע במסעו עד לעיר בוכרה, וישב זמן קצר בין יהודיה. כשחזר ממסעו שב אל ההוראה: תחילה בוורשה, שם לימד בבית הספר התיכון של מגנוס קרינסקי, ואחר-כך בלודז', בגימנסיה של ד"ר מרדכי זאב ברוידא. בעת מלחמת העולם הראשונה שהה בפולין, והיה מפקח על בתי ספר יהודיים.
כישרון העריכה שלו קנה לו אוהדים והתפרסם, וחיים נחמן ביאליק הזמין אותו לעבוד כעורך ומסגנן בהוצאת "מוריה" שלו; בתחילה באודסה, ואחר כך, בשנת 1921, יצא מרוסיה עם חבורת ביאליק, והמשיך עם הוצאת "מוריה" (לימים "דביר") גם בבאד הומבורג שבגרמניה.
בשנת 1925 עלה סמיאטיצקי לארץ ישראל, התיישב בתל אביב והמשיך בעבודתו כעורך ומתרגם. בשנות עבודתו בהוצאת אמנות ובהוצאות אחרות ערך, סִגנן ו"שִכתב", מאות ספרים. הוא לא נהג לחתום את שמו על הספרים. הוא גם השתמש בשמות עט שונים – ל. סמן, א' אחירב, א. שמו (ואף "אלמוני") – בהם חתם בעיקר על תרגומיו.
היה חבר אגודת הסופרים העברים.
סמיאטיצקי נפטר בשנת 1945. נקבר בבית הקברות טרומפלדור.
ספרו עריכה
- משבת לשבת: סיפור, על יסוד החוברת מרחביה "לנוער", מאת א' אחירב (אריה סמיטיצקי), ציורים מאת נחום גוטמן, תל אביב: אמנות, 1939.
תרגומיו עריכה
- לואיס קרול, עליזה בארץ הנפלאות (הרפתקאות אליס בארץ הפלאות) (כתוב עברית בידי ל. סמן, פרנקפורט ע"נ מיין: אמנות, תרפ"ד.[1]
- קרין מיכאליס, המסע הגדול של ביבי (תרגם: א' אחירב), תל אביב: אמנות, 1964.
- אדמונדו דה אמיצ'יס, הלב (תרגם: י. הלמן, ערוך על פי המקור בידי א. שמו), פרנקפורט: אמנות, תרפ"ב-1922.
- טלבוט בינס ריד, זקני בית הספר בוילבי (תרגם: א' אחירב), תל אביב: עם עובד, תשכ"ו-1965.
- שלום התלמיד: ספר הדרכה, חובר בידי גדולי הרופאים (תרגום: אריה סמיטיצקי), אודסה: מוריה, 1906.[2]
סמיאטיצקי תרגם גם תרגומים נוספים, שנדפסו בכתבי עת עבריים, ובהם מגילת נמרוד מאת ש. אנ-סקי, הדבורה זיוית (הדבורה מאיה) מאת בונסלס (חתם על התרגום כ"אלמוני") ועוד.
קישורים חיצוניים עריכה
- רשימת הפרסומים של אריה ליב סמיאטיצקי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- כתבי אריה ליב סמיאטיצקי בפרויקט בן-יהודה
- הסופר אריה סמיאטיצקי, דבר, 20 במרץ 1945
- אריה סמיאטיצקי, משמר, 20 במרץ 1945
- הסופר א. סמיאטיצקי ז"ל, הצופה, 20 במרץ 1945
- הלוויית א. סמיאטיצקי, משמר, 21 במרץ 1945
- דרכו האחרונה של אריה סמיאטיצקי ז"ל, הצופה, 21 במרץ 1945
- אריה ליב סמיאטיצקי (אורכב 30.06.2016 בארכיון Wayback Machine), באתר האקדמיה ללשון העברית
אריה ליב בן צבי סמיטיצקי (1883-1945), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ הספר הסרוק באתר הספרייה הלאומית
- ^ הספר הסרוק באתר הספרייה הלאומית
