אריק פוגל
אריק פוגל (בהונגרית: Vogel Eric; בודפשט, 22 ביוני 1907 – סולנוק, 17 באוקטובר 1996) היה מעצב תפאורה ותלבושות, גרפיקאי וצייר יהודי-הונגרי.
 | |
| לידה |
22 ביוני 1907 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
17 באוקטובר 1996 (בגיל 89) סולנוק, הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| הושפע על ידי |
Alexander Ferenczy |
  | |
ביוגרפיה עריכה
פוגל נולד בבודפשט בשם אימרה פוגל. אביו היה איזידור פוגל, צבע דירות. הוא התגורר עם הוריו ואחותו ברובע 7, ברחוב אלמר 4 (היום רחוב מַארֶק יוז'ף). הוא התחתן עם אשתו הראשונה בשנת 1933. מנישואים אלה נולד בן. הוא התחתן עם אשתו השנייה בשנת 1978. את השם אריק קיבל מהמלחין אימריך קלמן. הוא למד ציור אצל אדולף פניאש וליפוט הרמן.
משנת 1920 היה המאייר של השבועון "חיי התיאטרון" (Színházi Élet). בין השנים 1925 – 1927 למד עיצוב פנים במכללה לאמנויות יישומיות בווינה והתוודע לתיאטראות ולהפקת סרטים. משנת 1927 עיצב תפאורות, תלבושות ותחפושות מוצלחות במיוחד לתיאטרון האופרטה של בודפשט, ל"תיאטרון האמנים של בודפשט" (Fővárosi Művész Színház) ולתיאטרון ההונגרי. משנת 1930 הוא הוזמן לעצב בתיאטרון קיראי (Király Színház) וב"תיאטרון העירוני" (Városi Színház) תפאורות ותלבושות לאופרטות קלאסיות וחדשות, אופרטות גדולות ומשחקי בידור מוזיקליים.
הוא בא במגע עם הרבה שחקנים, בדרנים, אמני תיאטרון מוזיקלי (פדאק שארי, דיולה קאבוש (קאן) האנה הונטי, רוז'י בארשוני (זוננשיין) אידה טוראי, קטלין קרדי, דיולה צ'ורטוש, קמיל פלקי, פאל יאבור, יאנוש שארדי, קלמן לטאבאר לסלו קזאל, ארווין קיבדי, לאסלו קאבוש (קראוס), מריקה נמט, רוברט ראטוני ועוד). לעיתים קרובות הוא יצר עיצובים לתיאטרון רויאל, לקברט, למועדוני לילה - כמו המולן רוז', פריזיאן גריל, מקסים וריאטה - בסגנון צבעוני ומתובל.
כיהודי גויס לשרות העבודה משנת 1942 (עבודות כפייה של יהודים עבור הצבא ההונגרי), אך הצליח להימלט ובשנת 1944 עבר לאוראדיה לתיאטרון ההונגרי המקומי. בבוקרשט עבד עבור כתב העת Scînteia וגם עיצב תפאורות לאופרטות. בשנת 1945 נסע לבודפשט בהיתר מיוחד, שם חיפש ואיתר את משפחתו, ואז נסע עימה בחזרה לאוראדיה. שם עבד עד 1947. משם הוביל את המשפחה לאמריקה דרך בודפשט עם כרטיסי אונייה בכיסיו, אך הם נשארו בסוף בהונגריה.
משנת 1948 הוא היה חבר בתיאטרון האופרטה של בודפשט. בהמשך ייסד את "תיאטרון יוז'ף אטילה", את הבמה העליזה, את הבמה הקטנה, את הוואריטה הקאמרי ואת תיאטרון הקומדיה של בודפשט. הוא גם עיצב את האותיות הצבעוניות של לוגו הבמה העליזה במשך שנים. הוא תכנן כמה תיאטראות בערי השדה (בקשצ'בה, דברצן, קאפושוואר, סגד, גיור, וספרם, סולנוק). הוא עבד בטלוויזיה ההונגרית (הרכבים מוזיקליים, משחקי טלוויזיה משעשעים, קונגרס מחול, מוזיאון להיטים, אגדות ליגטי וכו') וכן בתיאטראות בברלין ובפריז.
הוא השתתף בתערוכות זרות רבות (אוסטריה, צ'כיה, איטליה, פריז, ניו יורק) ובתערוכות מקומיות עם איוריו וציוריו. הוא עיצב תפאורה ותלבושות ליותר מ-400 הצגות. כישורי הרישום המעולים שלו, הידע המקיף שלו לגבי הבמה ועל גוף האדם, רוחו הפיקנטי-אירוני הקרינו ללא ספק על אופי עיצוביו.
מעיצובי התפאורות שלו עריכה
מספר עיצובי התפאורה שלו הרשומים במאגר התיאטרון: 209.
- Akinek nem inge... (Kamara Varieté)
- Békehajó (Fővárosi Varieté)
- Kálmán Imre: Zsuzsi kisasszony (Békés Megyei Jókai Színház)
- Heltai Jenő: A néma levente (Békés Megyei Jókai Színház)
- Farkas Ferenc: Zeng az erdő (Békés Megyei Jókai Színház)
- Móricz Zsigmond: Nem élhetek muzsikaszó nélkül (József Attila Színház)
- Victorien Sardou: Szókimondó asszonyság (József Attila Színház)
- Kállai István: Ugorj ki az ablakon (József Attila Színház)
- Schönthan testvérek - Kellér Dezső - Horváth Jenő - Szenes Iván: A szabin nők elrablása (József Attila Színház)
- (Vajda Albert-Kovács Dénes: Újpesti lány (Fővárosi Víg Színház, VII. Dohány utca
- Fényes Szabolcs - Békeffi István - Kellér Dezső: Szombat délután (Szegedi Nemzeti Színház)
- Színe-java (Vidám Színpad)
- Kállai István: Majd a papa (Vidám Színpad)
- Pestről jelentik (Vidám Színpad)
- Robert Thomas: Nyolc nő (Vidám Színpad)
- Molnár Ferenc: A doktor úr Vidám Színpad)
- Nagy Endre: A miniszterelnök (Kis Színpad)
- Csizmarek Mátyás: Narancshéj (Blaha Lujza Színház)
- Király Dezső: Az igazi (Kisfaludy Színház, Győr)
- Hajdu Júlia: Füredi komédiások (Csiky Gergely Színház)
מעיצובי התלבושות שלו עריכה
מספר עיצובי התלבושות הרשומים במאגר התיאטרון: 210.
- מופע מקסי: (הווארייטה הקאמרי)
- נער את הסמאטוט: (הווארייטה הקאמרי)
- מועדון בכל הכמויות: (הוואריטה הקמרי)
- מופע בבודפשט: (הוואריטה קאמריות)
- הוד מלכותה האישה: (הוואריטה הקאמרי)
- פרנץ מולנר: אדוני הרופא (תיאטרון תאליה)
- פרנץ מולנאר: הסיגלית (במה קטנה)
- יוז'ף קטונה: באנק באן (תיאטרון יוקאי של מחוז בקש)
- פונגראץ קאצ'ו: האביר יאנוש (תיאטרון יוקאי של מחוז בקש)
- מיהאי אייזמן: אני ואחי הקטן (תיאטרון האופרטה)
- ז'אק אופנבך: הלנה היפה (תיאטרון האופרטה)
- פאל אברהם: נשף בסאבוי (תיאטרון האופרטה)
- שאנדור הוניאדי: עניין אבירי (הבמה העליזה)
תערוכותיו עריכה
- גלריה ויגדו (תערוכת היוצר, 1987)
- הטירה המלכותית בעיר גדלה (תערוכת הזיכרון, 2003)
פילמוגרפיה עריכה
- אומללות מקושטת (1938)
- אור שמש על הקרח (1961)
- מוזיאון להיטים (1963)
- קונגרס המחול (1966)
- מאיה (תיאטרון טלוויזיה מוזיקלי, 1979)
- אגדות ליגטי (1981)
- אשת הגורל (1983)
- שני גברים מתחת למיטה (1983)
- שלושת הפשטרים (1984)
- אריק פוגל (סרט דיוקן, 1988)
- המתוקים שלי (1996)
- רביעיית צרפתית (1998)
לקריאה נוספת עריכה
- לקסיקון התיאטרון ההונגרי, הוצאת גונדולט, בודפשט 1969.
- לקסיקון אמנות התיאטרון ההונגרית
- אזרחי כבוד של אליזבת סיטי 2007 - פוגל אריק (אורכב 31.10.2020 בארכיון Wayback Machine)
- מאגר התיאטרון. המוזיאון הלאומי והמכון להיסטוריה של התיאטרון
- אריק פוגל PORT.hu-ב (בהונגרית)
- Vogel Eric az Internet Movie Database oldalon (באנגלית)
