פתיחת התפריט הראשי

אנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בגרמנית בשנים 1928–1934, ולא הושלמה עקב עליית הנאצים לשלטון בגרמניה.

בשנת 1926 הציגו נחום גולדמן ויעקב קלצקין את תוכנית האנציקלופדיה שהייתה אמורה לצאת במקביל בעברית ובגרמנית. העורך הראשי היה יעקב קלצקין ולצדו כיהנו כמזכירים ראשיים: יעקב נפתלי שמחוני ומקס סולובייצ'יק[1]. בפרסום נמנו ארבעה עשר מדורים ועורכיה:

  1. המזרח בימי קדם - נפתלי הרץ טור-סיני
  2. דברי ימי ישראל עד חתימת התלמוד - יעקב נפתלי שמחוני
  3. דברי ימי ישראל בימי הביניים והעת החדשה - יצחק משה אלבוגן ומרק וישניצר
  4. הספרות התלמודית - יהושע גוטמן
  5. הספרות הרבנית - ד"ר י. פריימאן
  6. העבודה והתפילה - יצחק משה אלבוגן
  7. הספרות ערבית והאסלאם - פרופ' נ. ווייל
  8. פילוסופיה - יעקב קלצקין
  9. תולדות הדתות - נפתלי הרץ טור-סיני
  10. חקר הלשונות השמיות - נפתלי הרץ טור-סיני
  11. הספרות העברית החדשה - מרדכי אהרנפרייז
  12. היסטוריה חברתית וכלכלית - מרק וישניצר
  13. שאלת ההווה בישראל - נחום גולדמן
  14. מדעי הטבע - ד"ר פ. כהן

בשנים 1928-1934 יצאה לאור בברלין, בהוצאת "אשכול" של נחום גולדמן, אנציקלופדיה יודאיקה, שנכתבה בגרמנית. עורכיה הראשיים היו יעקב קלצקין ואיסמר אלבוגן. בין הכותבים נמנו נפתלי הרץ טור-סיני, אלתר דרויאנוב, יהושע גוטמן וחיים ברודי[2]. ד"ר שאול טשרניחובסקי ערך את מדור חכמת הטבע והרפואה.[3] .

עשרה כרכים, מהערך Aach עד הערך Lyra, יצאו לאור עד להפסקת המיזם עקב עליית הנאצים לשלטון. כן יצאו לאור שני כרכים בעברית שנודעו כאנציקלופדית אשכול[4]. האנציקלופדיה לוותה בתרשימים רבים, אך המפות נעדרו ממנה כמעט לגמרי[5].

הכרך השני בגרמנית יצא ביולי 1928 וכלל ערכים מ"אקדמיה" עד אבוסטזיה"[6]. הכרך השלישי יצא בתחילת 1929[2]. הכרך החמישי יצא בתחילת 1930[7]. הכרך התשיעי יצא לאור לקראת סוף 1932[8].

הכרך הראשון של האנציקלופדיה בעברית, בשם "אשכול - אנציקלופדיה ישראלית", יצא בשנת 1929[9] והכרך השני באמצע שנת 1931[10].

בעל המשמר תוארה האנציקלופדיה: "נסיון גדול וחשוב מכל הבחינות - ניסיון ששימש דוגמה טובה למבצעי האנציקלופדיה העברית החדשה"[11].

אחדים מהערכים של אנציקלופדיה זו, (וכן חלק מכספי השילומים לגולדמן), שימשו בהכנת "אנציקלופדיה יודאיקה" באנגלית שיצאה לאור ב-1972.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אשכול, דואר היום, 22 באפריל 1926
  2. ^ 2.0 2.1 האנציקלופדיה מיסודו של אשכול, דואר היום, 25 במרץ 1929
  3. ^ זיוה גולן, חביבה יונאי, "שאול טשריחובסקי - ביבליוגרפיה", מכון כץ לחקר הספרות העברית באוניברסיטת תל אביב, ומכון ההדרכה לספריות ציבוריות, תשמ"א, עמוד 5,
  4. ^ האנציקלופדיה העברית, דבר, 28 בנובמבר 1947
  5. ^ הלל בירגר, אני תובעת את עלבוני!, דבר, 11 בספטמבר 1938
  6. ^ בהוצאת אשכול, דואר היום, 6 ביולי 1928
  7. ^ האנציקלופדיה של אשכול, דואר היום, 6 באפריל 1930
  8. ^ כרך תשיעי לאנציקלופדיה יודאיקא, דבר, 19 באוקטובר 1932
  9. ^ נתקבל למערכת, דבר, 29 בנובמבר 1929
  10. ^ אנציקלופדיה אשכול, כרך ב', דבר, 15 ביוני 1931
  11. ^ אחיבבל, הילד בשמו, על המשמר, 5 באוגוסט 1949