אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול)
אנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בגרמנית בשנים 1928–1934, ולא הושלמה עקב עליית הנאצים לשלטון בגרמניה.
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/c2/Front-page-eshkol-encyclopedia.jpg/220px-Front-page-eshkol-encyclopedia.jpg)
בשנת 1926 הציגו נחום גולדמן ויעקב קלצקין את תוכנית האנציקלופדיה שהייתה אמורה לצאת במקביל בעברית ובגרמנית. העורך הראשי היה יעקב קלצקין ולצדו כיהנו כמזכירים ראשיים: יעקב נפתלי שמחוני ומקס סולובייצ'יק[1]. בפרסום נמנו ארבעה עשר מדורים ועורכיה:
- המזרח בימי קדם - נפתלי הרץ טור-סיני
- דברי ימי ישראל עד חתימת התלמוד - יעקב נפתלי שמחוני
- דברי ימי ישראל בימי הביניים והעת החדשה - יצחק משה אלבוגן ומארק וישניצר
- הספרות התלמודית - יהושע גוטמן
- הספרות הרבנית - ד"ר י. פריימאן
- העבודה והתפילה - יצחק משה אלבוגן
- הספרות ערבית והאסלאם - פרופ' נ. ווייל
- פילוסופיה - יעקב קלצקין
- תולדות הדתות - נפתלי הרץ טור-סיני
- חקר הלשונות השמיות - נפתלי הרץ טור-סיני
- הספרות העברית החדשה - מרדכי אהרנפרייז
- היסטוריה חברתית וכלכלית - מארק וישניצר
- שאלת ההווה בישראל - נחום גולדמן
- מדעי הטבע - ד"ר פ. כהן
בשנים 1928–1934 יצאה לאור בברלין, בהוצאת "אשכול" של נחום גולדמן, אנציקלופדיה יודאיקה, שנכתבה בגרמנית. עורכיה הראשיים היו יעקב קלצקין ואיסמר אלבוגן. בין הכותבים נמנו נפתלי הרץ טור-סיני, אלתר דרויאנוב, יהושע גוטמן וחיים ברודי[2]. ד"ר שאול טשרניחובסקי ערך את מדור חכמת הטבע והרפואה.[3].
עשרה כרכים, מהערך Aach עד הערך Lyra, יצאו לאור עד להפסקת המיזם עקב עליית הנאצים לשלטון. כן יצאו לאור שני כרכים בעברית שנודעו כאנציקלופדיית אשכול[4]. האנציקלופדיה לוותה בתרשימים רבים, אך המפות נעדרו ממנה כמעט לגמרי[5].
הכרך השני בגרמנית יצא ביולי 1928 וכלל ערכים מ"אקדמיה" עד אבוסטזיה"[6]. הכרך השלישי יצא בתחילת 1929[2]. הכרך החמישי יצא בתחילת 1930[7]. הכרך התשיעי יצא לאור לקראת סוף 1932[8].
הכרך הראשון של האנציקלופדיה בעברית, בשם "אשכול - אנציקלופדיה ישראלית", יצא בשנת 1929[9] והכרך השני באמצע שנת 1931[10].
בעל המשמר תוארה האנציקלופדיה: "ניסיון גדול וחשוב מכל הבחינות - ניסיון ששימש דוגמה טובה למבצעי האנציקלופדיה העברית החדשה"[11].
אחדים מהערכים של אנציקלופדיה זו, (וכן חלק מכספי השילומים לגולדמן), שימשו בהכנת "אנציקלופדיה יודאיקה" באנגלית שיצאה לאור ב-1972.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אנציקלופדיה יודאיקה, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ אשכול, דואר היום, 22 באפריל 1926
- ^ 1 2 האנציקלופדיה מיסודו של אשכול, דואר היום, 25 במרץ 1929
- ^ זיוה גולן, חביבה יונאי, "שאול טשריחובסקי - ביבליוגרפיה", מכון כץ לחקר הספרות העברית באוניברסיטת תל אביב, ומכון ההדרכה לספריות ציבוריות, תשמ"א, עמוד 5,
- ^ האנציקלופדיה העברית, דבר, 28 בנובמבר 1947
- ^ הלל בירגר, אני תובעת את עלבוני!, דבר, 11 בספטמבר 1938
- ^ בהוצאת אשכול, דואר היום, 6 ביולי 1928
- ^ האנציקלופדיה של אשכול, דואר היום, 6 באפריל 1930
- ^ כרך תשיעי לאנציקלופדיה יודאיקא, דבר, 19 באוקטובר 1932
- ^ נתקבל למערכת, דבר, 29 בנובמבר 1929
- ^ אנציקלופדיה אשכול, כרך ב', דבר, 15 ביוני 1931
- ^ אחיבבל, הילד בשמו, על המשמר, 5 באוגוסט 1949