אשר בלוט
אשר בלוט (6 בינואר 1932 – 1 בינואר 2019) היה כדורגלן ישראלי ששיחק בעמדת הקשר והיה קפטן הפועל תל אביב בשנות ה-50 של המאה ה-20.
 | ||||
| אשר בלוט במדי הפועל תל אביב | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
6 בינואר 1932 קרלסרוהה, גרמניה | |||
| פטירה | 1 בינואר 2019 (בגיל 86) | |||
| עמדה | קשר | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
קריירה עריכה
בלוט נולד בקרלסרוהה שבגרמניה, וכשהיה בן שנתיים עלה לישראל עם משפחתו, וגדל ברחוב אוסישקין בתל אביב. בילדותו הצטרף להפועל הצפון תל אביב, שהייתה קבוצת בת של הפועל תל אביב, וכשהיה בן 15 עלה עם הקבוצה לליגה הבכירה, שם שיחק במדיה לצידו של דוביד שווייצר. כשפרצה מלחמת העצמאות הופסקה הליגה, ובסוף המלחמה פורקה הקבוצה לאחר ששיחקה עונה אחת בליגה הבכירה.
בשנת 1949 הצטרף בלוט להפועל תל אביב, ושיחק במדיה לצידם של יעקב חודורוב ורחביה רוזנבוים. בשנת 1951 יצא עם הקבוצה למסע המשחקים הבינלאומי הראשון שלה, ושותף במשחקים מול ארסנל, לידס ומנצ'סטר יונייטד. את שער הבכורה שלו במדי הפועל תל אביב כבש בלוט ב-5 בדצמבר 1953, במשחק הדרבי מול מכבי תל אביב.
בעונת 1956/1957, כשהוא משמש כקפטן הקבוצה, הוביל בלוט את הפועל תל אביב לזכייה באליפות השישית בתולדותיה, והראשונה מאז קום מדינת ישראל. שנתיים לאחר מכן עזב את הקבוצה, לאחר שכבש 24 שערים במהלך העשור בו שיחק בקבוצה, מתוכם 18 שערי ליגה. בלוט שיחק תקופה קצרה בהפועל פתח תקווה, ולאחר מכן פרש ממשחק פעיל ושימש כמאמן בקבוצות שונות.
כמאמן עריכה
בעונות 1960–1962 אימן שנתיים וחצי את הפועל חולון והעפילה עימה לליגה א' בנובמבר 1962 התפטר מתפקידו ועבר לאמן את הפועל קריית אונו[1]. בקריית אונו אימן בלוט 4 שנים והעפיל גם עימה לליגה א'. בעונת 1966–1967 החל לאמן את מכבי רמת עמידר[2]. עבר לעונה אחת למכבי הרצליה וחזר לרמת עמידר[3]. בעונת 1970–1971 החל לאמן את הפועל בת ים למשך שתי עונות[4]. בעונת 1972–1973 חזר לאמן את הפועל חולון והיה קרוב לעליה לליגה הבכירה, אך הפסיד את העלייה לקבוצת בני יהודה. את עונת 1973–1974 התחיל בהפועל כפר סבא, הוחלף על ידי שלמה שרף ובהמשך החליף את ראובן כהן במכבי רמת עמידר[5], והעפיל עימה לליגה הבכירה בסוף עונת 1974–1975, לאחר שנים של ניסיונות כושלים[6]. בלוט המשיך עם עמידר עוד עונה ובסיומה חזר להפועל חולון. את עונת 1979–1980 התחיל בהפועל אור יהודה, אך עזב בחודש נובמבר.
בפברואר 1981 נאשם בלוט בפרשת שוחד במקום עבודתו ונשלח ל-6 חודשי מאסר בפועל[7].
לזכותו של בלוט חמש הופעות בנבחרת ישראל. את הופעות הבכורה בנבחרת שלו ערך ב-1 בנובמבר 1953, במשחק מול נבחרת יוון שנערך באתונה במסגרת מוקדמות מונדיאל 1954. בלוט שיחק בכל ארבעת המשחקים בקמפיין, מול יוון ויוגוסלביה, ואת הופעתו האחרונה בנבחרת ערך ב-1 במאי 1954, במשחק ידידות מול נבחרת דרום אפריקה ביוהנסבורג.
בלוט נפטר ב-1 בינואר 2019 ונטמן בבית העלמין "בשביל מנוחה נכונה" בראשון לציון[8].
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ בלוט פסק מלאמן בחולון, בעיתון מעריב 7 בנובמבר 1962
- ^ רמת עמידר טיפסה שוב למקומה הטבעי - הצמרת, בעיתון מעריב 16 בינואר 1967
- ^ בלוט לעמידר - מהלל למכבי הרצליה, בעיתון מעריב 8 ביוני 1969
- ^ חודורוב יאמן את הפועל אשקלון, בעיתון מעריב 1 ביולי 1970
- ^ כהן התפטר, בלוט במקומו, בעיתון מעריב 24 בפברואר 1974
- ^ סוף סוף השתכנה עמידר בלאומית, בעיתון מעריב 1 ביוני 1975
- ^ הכדורגלן לשעבר בלוט - למאסר באשמת שוחד, בעיתון מעריב 19 בפברואר 1981
- ^ כדורגלן העבר אשר בלוט הלך לעולמו, באתר ynet, 1 בינואר 2019
| נבחרת ישראל - גביע אסיה בכדורגל 1956 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
בלוט | גלזר | חלדי | חודורוב | ישראלי | קופמן | קרמר | מתניה | מרימוביץ' | רבינוביץ' | רוזנבוים | שניאור | סילברשטיין | שפיגל | סטלמך | ויסוקר | מאמן: גיבונס |
| |