מוצב טייבה

מוצב טייבה היה מוצב של צה"ל בגזרה המזרחית ברצועת הביטחון, בפאתי הכפר השיעי טייבה, השוכן ממערב למטולה, שפעל בין השנים 1983 ל-2000[1].

מכלית מים בדרך למוצב טייבה ברצועת הביטחון 1993
תמונה של מוצב טייבה בדרום לבנון שצולמה בשנת 1999
העברת השליטה במוצב טייבה של צה"ל לידי צד"ל במסגרת שינויים בהיערכות המבצעית של צד"ל בגזרה המרכזית שבאזור הביטחון בדרום לבנון ולקראת נסיגת כוחות צה"ל. בתמונה משמאל: מפקד יק"ל בני גנץ, 15 במאי 2000

מבנה ותפקיד המוצבעריכה

לאורך מרבית שנות קיומו של המוצב היו תפקידיו של המוצב, שהיה שייך לגדוד רכס רמים, הפגנת נוכחות, אבטחת האזור, סיוע לצד"ל ובעיקר בסיס יציאה של הכוחות ששהו בו, יחידות מחטיבת גולני או חטיבת הצנחנים, למארבים במרחב נחל סלוקי (יובל של נהר הליטני). כמו כן יצאו ממנו הכוחות לסיורי שטח ולפתיחת צירים.

צפונית מזרחית למוצב שכנו המוצבים גלגלית ובופור והכפר דיר סרין (אנ'). דרומית לו שכנו מוצבי צד"ל תל קבעה ו-627 שהגנו על הכפרים רב א-תלתין (אנ') ומרכבה (אנ'). מזרחית למוצב שכן כפר כילא. המוצב היה מוצב פלוגתי בגזרת גדוד רכס רמים. לרוב איישה את המוצב פלוגת חי"ר ותיקה, במוצב שירתו במשך השנים אלפי חיילי חי"ר, בעיקר מחטיבות גולני והצנחנים[2], כמו כן שהו במוצב שני צוותי שריון, צוות של תצפיות, צוות שהפעיל מכ"ם "קשת" (מכ"ם קרקעי נייד, שנועד לעקוב אחר תנועת כוחות אויב בלילה), גששים, צוות של יחידת עוקץ, ורופא ששהה במוצב באופן קבוע, לעיתים שהו במוצב כוחות מיוחדים נוספים שיצאו ממנו למבצעים.

בשנים האחרונות לשהיית צה"ל ברצועת הביטחון, הושקעו עשרות מיליוני שקלים בביצורו של המוצב, ושיגרת החיים בתוכו התנהלה תחת מעטה של בטון, שהגן על החיילים מפני פצצות המרגמה שירה חזבאללה כמעט מדי יום[3].

המוצב היה מוקף סוללת עפר גבוהה ובכניסה אליו הייתה רחבה שבה עמדו טנקים ונגמ"שים. בתוך הסוללה היו תעלות קשר מבטון עם עמדות תצפית לכיוון, מזרח, צפון ומערב. בקצה הצפון מערבי של המוצב שכן החמ"ל-עמדה פתוחה עם מכשירי קשר ומשקפת. במרכז המוצב היו חדר המפקד, מגורי החיילים בתוך בונקר, מגורי הגששים, מקלחות ומטבחון.

דרכי ההגעה למוצבעריכה

משער 388, על הגבול הבינלאומי בין ישראל ללבנון, הובילה דרך לכיוון הכפר רב-א-תלתין ציר המוסכים אל צומת שנקראה על ידי החיילים "פרסק טייבה" פנתה הדרך צפונה אל עבר גבעה שעליה שכן מוצב טייבה.

אירועים בגזרת המוצבעריכה

בגזרת מוצב טייבה נהרגו במהלך שנות שהותו של צה"ל ברצועת הביטחון חיילים רבים. ב-13 באפריל 1993 יצא מהמוצב כוח מפלוגת הפלחוד מגדוד 101 של חטיבת הצנחנים לסיור רגלי באזור הכפר קנטרה (אנ'). הכוח עלה על מטען ממולכד ובאירוע נפלו מפקד המוצב רב-סרן אלעד-אפרים בן דוד, סגן משה ברי וסמל ראשון פיטר-פנחס רפפורט.[4].


ב-24 במאי 1993 יצא מהמוצב כוח מפלוגת הפלחוד מגדוד 101 של חטיבת הצנחנים למארב באזור כבריחא (אנ'). במהלך המארב אירעה תאונה מבצעית כשכוחותינו ירו על כוחותינו באירוע נפלו סגן עזרא אשר, סמ"ר דביר יעקוב מור חיים, סמל אהוד חלמיש וסמל יעקב גבאי .[5].

ב-3 ביולי 1994 התחשמלו למוות שני חיילי צה"ל מגדוד 12 (ברק), כאשר אנטנת הקשר של נגמ"ש שעמו נכנסו למוצב פגעה בכבל חשמלי. מפקד הנגמ"ש, סמל ערן חודדה, נפגע כאשר יצא מתאו כדי לכוון את הנהג, והנהג עצמו, סמל אביקם הופמן, נהרג כאשר ניסה להצילו. מכיוון שחברת החשמל הלבנונית סירבה לטפל בקו המתח נכנסו למוצב עובדי חברת החשמל הישראלית על מנת לפתור את הבעיה. מפקד הפלוגה, אופק בוכריס הועמד לדין יחד עם מפקד הגדוד, משה תמיר, ומפקד הגזרה, יצחק גרשון[6]. הם זוכו מעבירה של גרימת מוות ברשלנות, אך הורשעו בעבירה של התרשלות במילוי תפקידם[7].

ב-28 באוגוסט 1997 ארב כוח מגדוד 13 (גדעון) שאייש את המוצב, בפיקוד המ"פ, אופיר לויוס והמ"מ דותן דרוק למחבלי החזבאללה בקרבת נחל סלוקי[8]. הכוח זיהה שתי חוליות נפרדות של מחבלים הנעות בקרבתם. הכוח פתח באש, הרג שני מחבלים וריתק למקומם שלושה נוספים באש מקלעים ונשק קל. שני מסוקי קרב מסוג קוברה הוזעקו לנקודת ההיתקלות כדי לספק סיוע באש ובתצפית. בסיוע המסוקים הרג הכוח את שלושת המחבלים הנוספים[9]. בעקבות זיהוי המחבלים, טיווח צה"ל אש ארטילרית לאזור אפיק נחל הסלוקי כ - 800 מטרים מערבה לנקודת ההיתקלות, שהיה סבוך ומכוסה בצמחייה שהייתה יבשה בעונה זו של השנה. עם פגיעת הפגזים באפיק הנחל ניצתה דליקה. השריפה שהתפתחה נעה מזרחה ועברה מאות מטרים בכמה שעות. מעט אחרי השעה 14:00 בצהריים האש הגבירה את מהירותה במסגרת "ארובת אש" ופגעה בכוח המארב שבינתיים החל בורח מהאש בשלושה כוחות משנה. האש השיגה את הכוחות השונים, ונהרגו ארבעה לוחמים ונפצעו 6 נוספים בדרגות שונות כאשר אחד מהם פצוע אנוש (נפטר לאחר מספר ימים בבית החולים). הפצועים וההרוגים חולצו לבסוף בידי יחידת החילוץ של חיל האוויר - 669 ושאר הכוח נסוג בחזרה למוצב. בדליקה שנודעה לימים כאסון השריפה בוואדי סלוקי נספו חמישה מלוחמי חטיבת גולני וחמישה לוחמים נוספים נפצעו ואושפזו.

ב-30 בדצמבר 1998 יצא כוח מחלקתי מגדוד 51 של גולני למארב[10]. עקב שרשרת טעויות של מפקדיו נפתחה אש דו צדדית, באירוע נהרג אוהד זך.[11].[12].

ב-15 במאי 2000 פונה מוצב טייבה והועבר לידי גדוד 70 של צד"ל. מבחינת צד"ל הכניסה לתוך המוצב הייתה חלק משינוי הפריסה שלו באותה תקופה. באותם חודשים פינה צד"ל חמישה מוצבים ובמקביל להתבססות במוצב טייבה, פינה צד"ל שני מוצבים שרמת המיגון שלהם הייתה נמוכה יותר. ב-21 במאי 2000 נכנסה שיירה של תומכי חזבאללה לכפר טייבה, שמרחקו מהגבול הוא כשלושה ק"מ בלבד, יום לפני הגיעו מחבלי חזבאללה לאזור המוצב ככל הנראה בבגדים אזרחיים, כשעתיים לאחר תחילת התהלוכה הגיעו המחבלים אל המוצב השולט על הכפר כאשר הבחינו חיילי צד"ל במחבלים מיהרו לנטוש את מוצבם כשהם לוקחים עימם אמצעי לחימה, בהם טנק ונגמ"ש. מסוקי צה"ל הוזנקו ושיגרו טילים לעבר המוצב שבשנים שקדמו לנסיגה הושקעו בו מיליוני שקלים על ידי צה"ל[13].

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אביחי בקר, "שילם את המחיר", הארץ, ‏ 16.02.2001.
  2. ^ אביחי בקר, אייזן פטון, הארץ, ‏ 10 בספטמבר 1999, כפי שהועלה באתר פרש.
  3. ^ כתבה מידיעות אחרונות ממאי 2000, כפי שהועלה באתר http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=594532 פרש.
  4. ^ כתבה מידיעות טבריה מ-14 בפברואר 2020, כפי שהועלה באתר https://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=607475 פרש.
  5. ^ כתבה מידיעות טבריה מ-14 בפברואר 2020, כפי שהועלה באתר https://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=607475 פרש.
  6. ^ אביחי בקרלמה דווקא ג'רי, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2001.‬
  7. ^ עמוס הראללחנך את צ'יקו, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2003.
  8. ^ חן קוטס-בר, בו בוערת אש, באתר nrg‏, 4 באוקטובר 2005.
  9. ^ עמרי אסנהיים, אש צולבת, מעריב, כפי שהועלה באתר פרש.
  10. ^ חייל נהרג ושניים נפצעו בחילופי אש בין שתי יחידות גולני בלבנון, באתר גלובס.
  11. ^ כתבה מידיעות טבריה מ-14 בפברואר 2020, כפי שהועלה באתר https://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=607475 פרש.
  12. ^ אביחי בקר, גדוד המוות חוזר לשגרה, הארץ, ‏ 31.10.1997, כפי שהועלה באתר פרש.
  13. ^ כתבה מידיעות אחרונות מ-22 במאי 2000, כפי שהועלה באתר http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=586838#post4567130 פרש.