בטי אוליברו

בטי אוליברו (נולדה ב-16 במאי 1954) היא מלחינה ישראלית, פרופסור מן המניין למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן.

בטי אוליברו
אין תמונה חופשית
לידה 16 במאי 1954 (בת 66)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ייל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחינה, מחנכת מוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

אוליברו נולדה בתל אביב, בת לדורה קפון ואלי אוליברו, שעלו לארץ ישראל מיוון. בגיל ארבע החלה ללמוד נגינה בפסנתר, וכבר בילדותה עסקה בהלחנה.

למדה באקדמיה למוזיקה על שם רובין באוניברסיטת תל אביב (במסגרת העתודה האקדמית) במחלקה לקומפוזיציה אצל יצחק סדאי ולאון שידלובסקי ובמחלקה לפסנתר אצל אילונה וינצה-קראוס. במהלך שנים אלה בישראל, קיבלה מלגות לימודים מ"קרן שרת". לאחר מכן המשיכה את לימודיה בבית הספר הגבוה למוזיקה באוניברסיטת ייל, שם למדה אצל ג'ייקוב דרקמאן וברנרד רנדס. בשנת 1981 סיימה את לימודיה. בעקבות זכייתה במלגה ע"ש ליאונרד ברנשטיין מטעם מרכז ברקשייר בטנגלווד בשנת 1982, החלה ללמוד אצל המלחין לוצ'אנו בריו, והמשיכה את לימודיה איתו באיטליה בין השנים 19831986. שם פגשה את רפאלו מיוני - בעלה לעתיד, שהיה נגן קונטרבס ראשון בתזמורת אותה ניהל לוצ'אנו בריו. אוליברו נשארה באיטליה במשך 18 שנים.

בטי אוליברו נמנית עם חבר המייסדים של "המרכז למחקר ע"ש לוצ'יאנו בריו" באיטליה, יחד עם פייר בולז, מאוריציו פוליני ואחרים. אוליברו הוזמנה כמרצה אורחת באוניברסיטאות יוקרתיות בארצות הברית, בהן אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, אוניברסיטת בוסטון, אוניברסיטת יוסטון, אוניברסיטת רייס, בארד קולג' ובתי ספר גבוהים למוזיקה, כמו בתי הספר ג'וליארד, מאנס ובית הספר מנהטן למוזיקה בניו יורק, ופיבודי במרילנד, ובאירופה בקונסרבטוריון ע"ש ורדי במילאנו שבאיטליה, ובבית הספר הגבוה איינסלר בברלין שבגרמניה.

בשנת 2001 החלה ללמד בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת בר-אילן,[1] וקיבלה תואר דוקטור מאוניברסיטה זו על יצירתה "הושענות" ועל תזה שכתבה על המוזיקה של בריו. בהמשך מונתה לפרופסור מן המניין שם. בין השנים 20042008 הייתה מלחינת הבית של התזמורת הסימפונית ירושלים.[2]. אוליברו התאלמנה ומתגוררת בישראל עם שני ילדיה.

פרסים ואותות כבודעריכה

יצירתהעריכה

חלקה הגדול של המוזיקה של אוליברו מתייחס למסורת מוזיקלית יהודית. ביצירות רבות היא משתמשת בנעימות עממיות וליטורגיקה של המסורת הספרדית והמזרח תיכונית. יצירותיה בוצעו על ידי מיטב התזמורות וההרכבים, בהן התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית של שיקגו, הפילהרמונית של ניו יורק, הפילהרמונית של מינכן, תזמורת רשות השידור הבריטית, התזמורת הפילהרמונית המלכותית של סטוקהולם, הסינפונייטה של לונדון, אנסמבל ג'וליארד, הסינפונייטה של אמסטרדם, רביעיית ארדיטי ועוד. יצירותיה נוגנו בפסטיבלים בינלאומיים כגון פסטיבל "אופקים" במרכז לינקולן בניו יורק, ימי המוזיקה הבינלאומיים בסטוקהולם, סיאול, לוגאנו וליובליאנה, הביאנאלה של מינכן, פסטיבל שלזוויג-הולשטיין, המאג'ו מוזיקלה פיורנטינו בפירנצה, פסטיבל המוזיקה של אספן בקולורדו, שבוע גאודאמוס בהולנד, פסטיבל ישראל ועוד.

יצירות תזמורתיותעריכה

יצירות לכלי סולועריכה

יצירות לכלי סולו עם תזמורתעריכה

  • "קריאות" לסקסופון סולו ותזמורת (2008)
  • "נהרות נהרות" לסולו ויולה, אקורדיאון, כלי הקשה, 2 הרכבי מיתרים וטייפ מגנטי (2007)
  • "מדריגל" לקלרינט סולו, אנסמבל מיתרים, כלי הקשה, אקורדיאון וטייפ מגנטי (2007)
  • "הגולם - סוויטה מס' 2" לקלרינט ותזמורת מיתרים (1998)
  • "מזרח" לקלרינט ותזמורת מיתרים (1997)
  • "כתרים" לכינור ותזמורת (1989)
  • "שיר" לכינור, קונטרבס ותזמורת מיתרים (1994)
  • "בטנון", לקונטרבס ותזמורת (1985)

מוזיקה קוליתעריכה

  • "זימאר" לסופרן, 2 כינורות, צ'לו, צ'מבלו עם כלי הקשה (2003)
  • "שרפים" לסופרן, כינור, קלרינט, צ'לו ופסנתר (2002)
  • "הושענות" לסופרן ותזמורת קאמרית (2000)
  • "אחות קטנה" ל-3 כינורות סולו, סופרן ותזמורת מיתרים עם קלרינט (2000)
  • "מסכות" לסופרן, מצו-סופרן, טנור, פסנתר, כינור, ויולה, צ'לו וכלי הקשה (1999)
  • "חוגת הזמן" 12 שירי לאדינו לקול אישה ושבעה כלים (1991)
  • "חוגת הזמן" 12 שירי לאדינו לקול אישה ותזמורת מיתרים (חודש ב-1994)
  • "מאקאמאת" לזמרת ותשעה נגנים (1988)
  • "שירים מרים" (קנטס אמרגוס) 3 רומנסות בלאדינו לקול נשי ותזמורת מיתרים (1984)
  • "קנטיגס ספרדיס" לקול נשי ותזמורת מיתרים (1982)

מוזיקה מקהלתיתעריכה

  • "בקשות" למקהלה מעורבת ותזמורת עם קלרינט סולו (1996)

מוזיקה קאמריתעריכה

  • "אריה" לקלרינט, פסנתר, כינור וצ'לו (1995)
  • "בשרב" לתשעה נגנים (2004)
  • "הגולם - סוויטה מס' 1" לסולו קלרינט ורביעיית מיתרים (1997)
  • "הגולם - שישה שירים וריקודים" לסולו קלרינט ורביעיית מיתרים (1997)
  • "קווי-אוויר" לעשרה נגנים (1996)
  • "אימפרומפטו" לחליל, קלרינט, כינור, ויולה, פסנתר וכלי הקשה (1995)
  • "מראות" לחליל וכינור (1994)
  • "קוורטטו" לכינור, ויולה, צ'לו ופסנתר (1992)
  • "קוביות" לצ'לו וקונטרבס (1987)
  • "דואו" לכינור ופסנתר (1987)
  • "פרזנצה" לעשרה נגנים (1986)
  • "פאן", לחמישה חלילים בגדלים שונים (1984)
  • "תהילים" לשנים עשר צ'לי וארבעה קונטרבסים (1983)

מוזיקה לסרט אילםעריכה

  • "הגולם" מוזיקה לסרט האילם של פאול וגנר (גרמניה, 1920) לקלרינט ורביעיית מיתרים (1997)

אופרה/מוזיקה לתיאטרוןעריכה

טרנסקריפציותעריכה

  • "ציון תמתי" טרנסקריפציה למנגינה יהודית מסורתית לקול של ילד (או סופרן), מקהלה ותזמורת (1996)
  • "אווה מריה" טרנסקריפציה לשוברט אופ. 52 מס. 6 לקלרינט, נבל ומקהלה מעורבת (1995)
  • "מודה אני" טרנסקריפציה לתפילה ולמנגינה של מ. גלברי לקלרינט, מצו-סופרן, נבל ומקהלה מעורבת (1996)
  • "שטילר, שטילר" טרנסקריפציה למנגינה מאת אלכס וולקוביסקי לקלרינט ומקהלה מעורבת (1996)
  • "ראיתי ציפור ירוקת עיניים" טרנסקריפציה לרומנסה בלאדינו, למיתרים (1994)
  • "אורפיאו" עיבוד לאופרה של קלאודיו מונטוורדי בהדרכת לוצ'אנו בריו (1984)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה