פתיחת התפריט הראשי

בטי אוליברו

ביוגרפיהעריכה

אוליברו נולדה בתל אביב, בת לדורה קפון ואלי אוליברו, שעלו לארץ ישראל מיוון. בגיל ארבע החלה ללמוד נגינה בפסנתר, וכבר בילדותה עסקה בהלחנה.

למדה באקדמיה למוזיקה על שם רובין באוניברסיטת תל אביב (במסגרת העתודה האקדמית) במחלקה לקומפוזיציה אצל יצחק סדאי ולאון שידלובסקי ובמחלקה לפסנתר אצל אילונה וינצה-קראוס. במהלך שנים אלה בישראל, קיבלה מלגות לימודים מ"קרן שרת". לאחר מכן המשיכה את לימודיה בבית הספר הגבוה למוזיקה באוניברסיטת ייל, שם למדה אצל ג'ייקוב דרקמאן וברנרד רנדס. בשנת 1981 סיימה את לימודיה. בעקבות זכייתה במלגה ע"ש ליאונרד ברנשטיין מטעם מרכז ברקשייר בטנגלווד בשנת 1982, החלה ללמוד אצל המלחין לוצ'אנו בריו, והמשיכה את לימודיה איתו באיטליה בין השנים 19831986. שם פגשה את רפאלו מיוני - בעלה לעתיד, שהיה נגן קונטרבס ראשון בתזמורת אותה ניהל לוצ'אנו בריו. אוליברו נשארה באיטליה במשך 18 שנים.

בטי אוליברו נמנית עם חבר המייסדים של "המרכז למחקר ע"ש לוצ'יאנו בריו" באיטליה, יחד עם פייר בולז, מאוריציו פוליני ואחרים. אוליברו הוזמנה כמרצה אורחת באוניברסיטאות יוקרתיות בארצות הברית, בהן אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, אוניברסיטת בוסטון, אוניברסיטת יוסטון, אוניברסיטת רייס, בארד קולג' ובתי ספר גבוהים למוזיקה, כמו בתי הספר ג'וליארד, מאנס ובית הספר מנהטן למוזיקה בניו יורק, ופיבודי במרילנד, ובאירופה בקונסרבטוריון ע"ש ורדי במילאנו שבאיטליה, ובבית הספר הגבוה איינסלר בברלין שבגרמניה.

בשנת 2001 החלה ללמד בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת בר-אילן,[1] וקיבלה תואר דוקטור מאוניברסיטה זו על יצירתה "הושענות" ועל תזה שכתבה על המוזיקה של בריו. בהמשך מונתה לפרופסור מן המניין שם. בין השנים 20042008 הייתה מלחינת הבית של התזמורת הסימפונית ירושלים.[2]. אוליברו התאלמנה ומתגוררת בישראל עם שני ילדיה.

פרסים ואותות כבודעריכה

יצירתהעריכה

חלקה הגדול של המוזיקה של אוליברו מתייחס למסורת מוזיקלית יהודית. ביצירות רבות היא משתמשת בנעימות עממיות וליטורגיקה של המסורת הספרדית והמזרח תיכונית. יצירותיה בוצעו על ידי מיטב התזמורות וההרכבים, בהן התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית של שיקגו, הפילהרמונית של ניו יורק, הפילהרמונית של מינכן, תזמורת רשות השידור הבריטית, התזמורת הפילהרמונית המלכותית של סטוקהולם, הסינפונייטה של לונדון, אנסמבל ג'וליארד, הסינפונייטה של אמסטרדם, רביעיית ארדיטי ועוד. יצירותיה נוגנו בפסטיבלים בינלאומיים כגון פסטיבל "אופקים" במרכז לינקולן בניו יורק, ימי המוזיקה הבינלאומיים בסטוקהולם, סיאול, לוגנו וליובליאנה, הביאנאלה של מינכן, פסטיבל שלזוויג הולשטיין, המאג'ו מוזיקלה פיורנטינו בפירנצה, פסטיבל המוזיקה של אספן בקולורדו, שבוע גאודאמוס בהולנד, פסטיבל ישראל ועוד.

יצירות תזמורתיותעריכה

יצירות לכלי סולועריכה

יצירות לכלי סולו עם תזמורתעריכה

  • "קריאות" לסקסופון סולו ותזמורת (2008)
  • "נהרות נהרות" לסולו ויולה, אקורדיאון, כלי הקשה, 2 הרכבי מיתרים וטייפ מגנטי (2007)
  • "מדריגל" לקלרנית סולו, אנסמבל מיתרים, כלי הקשה, אקורדיאון וטייפ מגנטי (2007)
  • "הגולם - סוויטה מס' 2" לקלרנית ותזמורת מיתרים (1998)
  • "מזרח" לקלרנית ותזמורת מיתרים (1997)
  • "כתרים" לכינור ותזמורת (1989)
  • "שיר" לכינור, קונטרבס ותזמורת מיתרים (1994)
  • "בטנון", לקונטרבס ותזמורת (1985)

מוזיקה קוליתעריכה

  • "זימאר" לסופרן, 2 כינורות, צ'לו, צ'מבלו עם כלי הקשה (2003)
  • "שרפים" לסופרן, כינור, קלרנית, צ'לו ופסנתר (2002)
  • "הושענות" לסופרן ותזמורת קאמרית (2000)
  • "אחות קטנה" ל-3 כינורות סולו, סופרן ותזמורת מיתרים עם קלרנית (2000)
  • "מסכות" לסופרן, מצו-סופרן, טנור, פסנתר, כינור, ויולה, צ'לו וכלי הקשה (1999)
  • "חוגת הזמן" 12 שירי לאדינו לקול אישה ושבעה כלים (1991)
  • "חוגת הזמן" 12 שירי לאדינו לקול אישה ותזמורת מיתרים (חודש ב-1994)
  • "מאקאמאת" לזמרת ותשעה נגנים (1988)
  • "שירים מרים" (קנטס אמרגוס) 3 רומנסות בלאדינו לקול נשי ותזמורת מיתרים (1984)
  • "קנטיגס ספרדיס" לקול נשי ותזמורת מיתרים (1982)

מוזיקה מקהלתיתעריכה

  • "בקשות" למקהלה מעורבת ותזמורת עם קלרנית סולו (1996)

מוזיקה קאמריתעריכה

  • "אריה" לקלרנית, פסנתר, כינור וצ'לו (1995)
  • "בשרב" לתשעה נגנים (2004)
  • "הגולם - סוויטה מס' 1" לסולו קלרנית ורביעיית מיתרים (1997)
  • "הגולם - שישה שירים וריקודים" לסולו קלרנית ורביעיית מיתרים (1997)
  • "קווי-אוויר" לעשרה נגנים (1996)
  • "אימפרומפטו" לחליל, קלרנית, כינור, ויולה, פסנתר וכלי הקשה (1995)
  • "מראות" לחליל וכינור (1994)
  • "קוורטטו" לכינור, ויולה, צ'לו ופסנתר (1992)
  • "קוביות" לצ'לו וקונטרבס (1987)
  • "דואו" לכינור ופסנתר (1987)
  • "פרזנצה" לעשרה נגנים (1986)
  • "פאן", לחמישה חלילים בגדלים שונים (1984)
  • "תהילים" לשנים עשר צ'לי וארבעה קונטרבסים (1983)

מוזיקה לסרט אילםעריכה

  • "הגולם" מוזיקה לסרט האילם של פאול וגנר (גרמניה, 1920) לקלרנית ורביעיית מיתרים (1997)

אופרה/מוזיקה לתיאטרוןעריכה

  • "הצל שמביא את החלום" תיאטרון מוזיקלי למקהלת ילדים, 3 קבוצות נגנים ומוזיקה אלקטרונית (2005)
  • "מאחורי הגדר" הצגה מוזיקלית לתיאטרון בובות, זמרת ושמונה נגנים, לפי סיפור של ביאליק (1989)

טרנסקריפציותעריכה

  • "ציון תמתי" טרנסקריפציה למנגינה יהודית מסורתית לקול של ילד (או סופרן), מקהלה ותזמורת (1996)
  • "אווה מריה" טרנסקריפציה לשוברט אופ. 52 מס. 6 לקלרנית, נבל ומקהלה מעורבת (1995)
  • "מודה אני" טרנסקריפציה לתפילה ולמנגינה של מ. גלברי לקלרנית, מצו-סופרן, נבל ומקהלה מעורבת (1996)
  • "שטילר, שטילר" טרנסקריפציה למנגינה מאת אלכס וולקוביסקי לקלרנית ומקהלה מעורבת (1996)
  • "ראיתי ציפור ירוקת עיניים" טרנסקריפציה לרומנסה בלאדינו, למיתרים (1994)
  • "אורפיאו" עיבוד לאופרה של קלאודיו מונטוורדי בהדרכת לוצ'אנו בריו (1984)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה