ביג מרכזי קניות

קבוצת ביג מרכזי קניות היא חברה המקימה ומפעילה מרכזי קניות פתוחים, והיא הגדולה בתחומה בישראל. בנוסף לישראל החברה מפעילה מרכזי קניות בארצות הברית וסרביה. בעלי השליטה בחברה הם האחים יהודה ורוני נפתלי. משרדיה שוכנים באזור התעשייה של הרצליה.

ביג מרכזי קניות
BigLogo2.png
ביג עפולה, 2017
ביג עפולה, 2017
נתונים כלליים
מייסדים יהודה ורוני נפתלי
תאריך הקמה 1997
משרד ראשי אזור התעשייה של הרצליה
מוצרים עיקריים מרכזי קניות
שווי שוק 2.512 מיליארד ש"ח (10.9.2015)
הכנסות 692 מיליון ש"ח (2019)[1]
רווח תפעולי 774 מיליון ש"ח (2019)[1]
רווח 608 מיליון ש"ח (2019)[1]
הון עצמי 4.49 מיליארד ש"ח (2019)[1]
סך המאזן 12.5 מיליארד ש"ח (2019)[1]
 
www.bigcenters.co.il
סמלילה של החברה עד אוגוסט 2017

היסטוריהעריכה

הקבוצה החלה את פעילותה ב-1998, כשותפות מוגבלת בשם "ביג מרכזים מסחריים", שהוקמה על ידי האחים יהודה ורוני נפתלי ואברהם גילת, באמצעות חברות פרטיות בבעלותם "מצוקים נדל"ן" ו"מצוקים חיפה". הקבוצה כבר הפעילה מתחם פאוור סנטר, "ביג באר-שבע", שנחנך בשנת 1997, על שטח של כ-70 דונמים, בשותפות עם חברת שיכון עובדים. בשנת 1998 חנכה החברה את המרכז השני "ביג קריות חיפה", על שטח של 80 דונמים, סמוך לצומת קריית אתא בשדרות ההסתדרות[2]. שני מרכזי הקניות נבנו על מגרשים בהם היו מפעלים של חברת "חרות", שייצרה מערכות אינסטלציה, חשמל, מיזוג אוויר ומעליות לענף הבניה[3]. בשנת 2003 רכשה את חלקה של חברת "שיכון עובדים" בשני המרכזים תמורת כ-32 מיליון דולר[4].

בשנת 1999, רכשה החברה, יחד עם חברת אמפא, מתחם בן 30 דונם סמוך לתחנת הרכבת בית שמש, בו שכן מפעל למזגנים של חברת "אמקור"[5]. המפעל נסגר ובמקומו הוקם מרכז "ביג בית שמש"[6]. באותה שנה גם חתמה על עסקה להקמת חמישה מרכזים מסחריים בשותפות עם חברת דלק נדל"ן של יצחק תשובה, אך העסקה לבסוף לא יצאה לפעול[7]. בשנת 2001 רכשה באילת מגרש בשטח של 32 דונם, מחברת כבלי ציון, לאחר שהמפעל נסגר וקווי היצור הועברו לבית שאן. במגרש הוקם מרכז "ביג אילת" נחנך בשנת 2003[3].

בשנת 2003 רכשה מחצית מהבעלות במרכז "ביג כרמיאל"[8] , וב-200 רכשה את מלוא הבעלות[9].

בדצמבר 2004 הוקמה חברת "ביג מרכזי קניות (2004) בע"מ", וכל הפעילות מוזגה לתוכה. בשנת 2005 השלימה את רכישת "פאואר סנטר פולג" והחלה בתכנון הנפקה ראשונה לציבור לשם גיוס הון להקמת 7 מרכזי קניות נוספים[10]. במאי 2006 הונפקה החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב וגייסה 300 מיליון שקל במניות ואגרות חוב[11].

פעילותעריכה

החברה מפעילה 15 מרכזי קניות בישראל (בקריות, ברגבה, באילת, בכרמיאל, בפולג-נתניה, בצומת קסטינה, ביקנעם עילית, בקריית גת, בפרדס חנה, ביהוד, בטבריה, בעפולה, בראשון לציון, באזור הצ'ק פוסט ובקריית שמונה). כמו כן לקבוצה 5 מתחמים נוספים הנקראים "ביג FASHION" (באשדוד, בנצרת, בטבריה, בבית שמש ומתחם עודפים בירכא).

הרעיון עליו מושתתים מרכזי הקניות של ביג הוא רעיון אמריקאי של מרכזי קניות פתוחים, מרכזים אשר בעיקרם חד קומתיים, חנויות גדולות ומרווחות המאפשרות הצגת מלאי גדול, חזיתות החנויות פונות כלפי שטחי חנייה, שהחניה בהם היא בחינם.

המרכזים ממוקמים קרוב לצירי תנועה מרכזיים. רשתות ארציות רבות מיוצגות במרכזי קניות של ביג, ולרשותן חזית רחבה ושטחי חניה מרווחים מול פתח החנות. כך יכולים הלקוחות לבצע קניות במספר חנויות במתחם אחד.

קישורים חיצונייםעריכה

  אתר האינטרנט הרשמי של ביג מרכזי קניות

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 ביג מרכזי קניות: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ אלעזר לוין, ‏שיכון עובדים ומצוקים השכירו 5,150 מ"ר ב"ביג" חיפה ב-14–21 דולר למ"ר, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2000
  3. ^ 1 2 אלעזר לוין, ‏"על קרקע זולה, במקום מפעל תעשייה שנסגר", באתר גלובס, 14 בדצמבר 2003
  4. ^ אלעזר לוין, ‏האחים נפתלי קנו משיכון עובדים את חלקם בביג באר-שבע וקרית אתא בכ-32 מיליון דולר, באתר גלובס, 18 במאי 2003
  5. ^ אמפא והאחים נפתלי ירכשו את מתחם אמקור בבית-שמש ב-4 מיליון דולר, באתר גלובס, 10 בינואר 1999
  6. ^ מיזוג בין מפעלי המזגנים של אמקור ופרג; אמקור סוגרת את המפעל בבית שמש, באתר גלובס, 12 מרץ 1999
  7. ^ דוד חיון, ‏תשובה ומשפחת נפתלי ישקיעו מאות מיליוני דולרים בהקמת "פאוארסנטר", באתר גלובס, 16 באוגוסט 1999
  8. ^ יורם גביזון, רוני ויהודה נפתלי במו"מ עם איטונג לרכישת פרויקט כרמיאל סנטר תמורת 100 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 30 בספטמבר 2003
  9. ^ סיון קלינגבייל, ביג מרכזי קניות השיגה בעלות מלאה בביג כרמיאל - רכשה את חלקה של נכסי אזורים ב-32 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 19 במאי 2005
  10. ^ ורד שרון-ריבלין, ‏רשת ביג בוחנת הנפקה בבורסה לקראת הקמת 7 מרכזי קניות נוספים, באתר גלובס, 14 בנובמבר 2005
  11. ^ שלומי גולובינסקי, לא ביג דיל: הערכות - החתמים בהנפקת חברת ביג נאלצו להשקיע 60 מיליון שקל, באתר הארץ, 8 ביוני 2006