ויקיפדיה

המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע

מחאה נגד ממשלת ישראל ה-37 בשל חבריה והחוקים שחבריה מנסים להעביר
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה גדול מאוד או שהוא עוסק במספר נושאים. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי.
אתם מוזמנים לדון בדף השיחה בהצעה לפצל את הערך.
שיחה

המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע (נקרא גם: המחאות נגד הרפורמה המשפטית או ההפגנות נגד המהפכה המשפטית) היא גל ההפגנות נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע ובעיקר העברת חוקי הרפורמה במערכת המשפט. המחאה מתרחשת מינואר 2023, לאחר השבעת הממשלה בסוף דצמבר 2022, והיא המשך רציף למחאות שהתקיימו לאחר היוודע תוצאות הבחירות לכנסת ה-25 שהצביעו על הקמת ממשלה זו[2][3].

המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע
תאריכי המאבק 17 בדצמבר 2022 – הווה (14 שבועות ו־3 ימים)
מקום

תל אביב-יפו - מחלף קפלן, כיכר הבימה, מחלף השלום חיפה והקריות - כיכר חורב, צומת מת"ם, צומת צבר

ירושלים - קריית הלאום, בית הנשיא ובית ראש הממשלה
קואורדינטות 32°04′21″N 34°46′48″E / 32.0725°N 34.78°E / 32.0725; 34.78
עילה רפורמת לוין, משפט נתניהו
מטרה
שיטת המאבק הפגנות, חסימת כבישים, שביתות
סטטוס פעיל
דמויות בולטות
‏ ישראלישראל ממשלת ישראל
נפגעים
12 מפגינים ו-11 שוטרים פצועים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עם פרסום רפורמת לוין, הפכה הרפורמה למושא ההפגנות העיקרי, אך ישנן מחאות גם נגד ראש ממשלה שמצוי בניגוד אינטרסים בשל היותו נאשם בפלילים ונגד הפרטת תאגיד השידור הציבורי. מוקדי המחאה העיקריים הם המתחם הכולל את מחלף השלום ורחוב קפלן בתל אביב, בית ראש הממשלה, וקריית הלאום בירושלים וכיכר חורב בחיפה. מפברואר 2023 החלו להיערך הפגנות מחאה בעשרות יישובים נוספים בישראל.

רקעעריכה

לאחר היוודע תוצאות הבחירות לכנסת העשרים וחמש שהצביעו על מתן רוב מובהק ל"גוש הימין" הכולל את רשימות הליכוד הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה הכוללות יחדיו 64 מנדטים, החלו להתארגן מחאות נגד הקואליציה המסתמנת. יאיר לפיד, שעדיין כיהן כראש ממשלת ישראל, עודד את הציבור לצאת ולהפגין על גשרים ברחבי הארץ[4] ובחלק מהפגנות אלו הוא אף השתתף בעצמו[3] ובפגישתו עם המטכ"ל הזהיר אותם וטען שמטרת הממשלה היא בהתאם ל"הימין הקיצוני בכל מדינה בעולם חותר תמיד להשיג שליטה בצבא. דרכו להגיע לזה היא לסכסך בין חיילים למפקדיהם. לתת לחיילים להבין שהם רשאים לעשות מה שהם רוצים כי יש ותמיד יהיה להם גיבוי מהדרג הפוליטי". גדי אייזנקוט איים ב"הוצאת מליון איש לרחובות".[5]

מחאה נגד התוכנית לשינוי מערכת המשפטעריכה

הפגנה נגד הרפורמה המשפטית, צומת עזריאלי תל אביב, 4 במרץ 2023
מפגינים מקיפים את בית המשפט העליון בירושלים, 13 בפברואר 2023

כשבוע לאחר הקמת הממשלה, הציג שר המשפטים יריב לוין תוכנית לשינויים משמעותיים במערכת המשפט וביטול המהפכה החוקתית של אהרן ברק. חלקים ממתנגדי התוכנית מכנים אותה "הפיכה משטרית" וטוענים שתפגע בדמוקרטיה הישראלית ובאיזון בין 3 רשויות השלטון בכך שתחליש את מערכת המשפט ותתן כוח בלתי מוגבל לממשלה. בעקבות הצגת התוכנית החל גל המחאה נגד הממשלה.

במהלך חודשי המחאות נערכו הפגנות מדי מוצאי שבת, בתל אביב, חיפה, ירושלים ומקומות נוספים. ב-24 בינואר נערכה שביתה בת שעה, שהצטרפו אליה יותר מ-130 חברות הייטק. ב-13 בפברואר נערכה שביתת חברות ועסקים בת יום בתמיכת חברות רבות מהמגזר הפרטי, והפגנת המונים[6] מול הכנסת[7] ב-20 בפברואר התקיימה שביתה נוספת במשק, ונערכה הפגנת ענק אל מול משכן הכנסת. קבוצת מפגינים חסמה את הגישה לכביש 1 בסמוך למחלף חמד. מטה המחאה הכריז על יום זה כ"יום המאבק הלאומי".[8] ב-25 בפברואר קבוצת מפגינים פרצו את המחסומים לנתיבי איילון והדליקו מדורה על הנתיב הדרומי. 12 מפגינים נעצרו.

כרזות בהפגנה. על הכרזה האמצעית מימין לשמאל: אורבן ההונגרי, פוטין הרוסי, בנימין נתניהו, ארדואן הטורקי, חמינאי האיראני. המסר: ברוסיה ובאיראן משטרים אוטוריטריים, אורבן וארדואן ביצעו במדינותיהם רפורמות להחלשת הרשות השופטת. תל אביב, 4 במרץ
הפגנה נגד הרפורמה המשפטית בכיכר חורב בחיפה במוצאי שבת של ה-11 במרץ 2023. בתמונה נשים מפגינות לבושות בבגדי השפחה מהסדרה "סיפורה של שפחה" כמחאה על רצון המפלגות החרדיות, לטענתם, להדיר נשים ולהפלות אותן מהמרחב הציבורי.

ב-4 במרץ לקראת סוף ההפגנה בתל אביב פרצו המפגינים את מחסומי המשטרה לנתיבי איילון, ובעקבות כך הופעלו פרשים. בהפגנות נעצרו 9 מפגינים.[א]

ב-5 במרץ פורסם שטייסי "אל על" מסרבים להטיס את ראש הממשלה בדרכו לפגישות מדיניות בעולם,[9] בתגובה נפתח מכרז מיידי לטיסות ראש הממשלה ופמלייתו.[10] לאחר מכן בחרה החברה טייסים, ומנכלי"ת החברה אמרה ש"לא ניתן יד לחרמות מכל סוג שהוא".[11]

ב-9 במרץ התקיים "יום התנגדות". בעשרות מוקדים ברחבי ישראל התקיימו הפגנות וצעדות, כבישים נחסמו, ומחאות נערכו ליד בתיהם של פוליטיקאים המקדמים את הרפורמה. אנשי מחאת "אחים לנשק" ערמו שקי חול וחוטי תיל בכניסה למשרדי פורום קהלת, שחוקריו נטלו חלק בתכנון הרפורמה. המשטרה עצרה את אחד ממובילי הקבוצה.

באותו יום נסעו נתניהו ורעייתו לאיטליה, ומפגינים חסמו את הדרכים אל נתב"ג בנסיעה איטית ועיכבו את הפמליה של בני הזוג. בני הזוג הוטסו לשדה התעופה במסוק. באיטליה התקיימה מחאה ליד המלון בו שהו,[12] ונציגת הארגונים היהודיים באיטליה, נעמי די סניי, השמיעה בפני נתניהו ביקורת על הרפורמה.[13] על אירועים אלו הגיב הנשיא הרצוג כ"מראות היום הזה הם חלום בלהות של מדינה".[14]

מפקד חיל האוויר הדיח את אלוף-משנה גלעד פלד, טייס קרב במילואים שעד לאחרונה היה מפקד בסיס רמת דוד, והוביל בחודשי המחאה את הקריאה לסירוב שירות מילואים בצה"ל, מפני החשש מתביעות פליליות בבית הדין הבין-לאומי בהאג נגד טייסי קרב ישראלים בעקבות השלכות תוכנית הרפורמה אם תתממש במלואה.[15] לאחר שיחה עם מפקד החיל הושב פלד לתפקידו לאחר שהבטיח שלא יעודד סירוב שירות במילואים.[16]

ב-24 במרץ נסעו נתניהו ורעייתו ללונדון. בזמן הפגישה עם ראש ממשלת בריטניה בדאונינג 10 התקיימה מחאה כנגד הרפורמה. בנוסף, הודיעו הבריטים באופן חריג שההצהרה המשותפת לשני ראשי הממשלה מבוטלת.[17]

מפגינים חוסמים את נתיבי אילון, 26 במרץ 2023

ב-26 במרץ 2023 הודיע ראש הממשלה נתניהו על פיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט[18] לאחר שזה הצהיר כי על הממשלה לעצור באופן מיידי את החקיקה. בעקבות ההודעה על הפיטורים הודיעו ראשי המחאה כי יתקיימו מחאות חירום ספונטניות בכל רחבי הארץ. מיד לאחר ההודעה הגיעו עשרות אלפי מפגינים שחסמו את נתיבי איילון משני כיווניו, לחמש שעות. באותו ערב התארגנו מחאות באזורים נוספים בארץ, ובכללם בית ראש הממשלה ברחוב עזה, הכנסת, צומת קפלן בתל אביב, צומת חורב בחיפה ועוד. בהפגנות אלו, שנמשכו עד השעות הקטנות של הלילה, השתתפו עשרות אלפים בדרישה לעצור את החקיקה ולהחזיר את שר הביטחון לתפקידו[19]. מפגינים פרצו את הגדרות בבית ראש הממשלה, נרשמו עימותים בין חלקם לשוטרים, וראש השב"כ רונן בר הגיע למקום.[20]. האוניברסיטאות והמכללות הודיעו על שביתה, ולמעלה מ-20 ראשי רשויות מקומיות הודיעו על שביתת רעב מול משרד ראש הממשלה.[21] בעקבות התגברות המחאה הודיעו מספר חברי קואליציה כי יגבו את ראש הממשלה אם יעצור את החקיקה, ובהם מיקי זוהר, ניר ברקת, עמיחי שיקלי, והמפלגות החרדיות[22]. נשיא המדינה יצחק הרצוג הגיב לאירועים, פנה לראש הממשלה, חברי הממשלה והקואליציה, הזהיר שדאגה עמוקה אופפת את כל העם, שהביטחון, הכלכלה, והחברה מאוימים, וקרא לעצור את הליך החקיקה לאלתר.[23]

ב-27 במרץ כינס יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד מסיבת עיתונאים ביחד עם בכירי המשק, והודיע על שביתה כללית במשק, עד אשר יודיע ראש הממשלה כי עצר את תהליך החקיקה, ויחזיר לתפקיד שר הביטחון את יואב גלנט. יו"ר ועד רשות שדות התעופה פנחס עידן, איש ליכוד, הודיע כי "עוצרים את כל ההמראות". ההסתדרות הרפואית הודיעה על השבתה כללית של מערכת הבריאות. מרכז השלטון המקומי בישראל הודיעו אף הם על הצטרפות לשביתה[24][25]

מוקדי המחאהעריכה

מוקדי המחאה העיקריים הם המתחם הכולל את מחלף השלום ורחוב קפלן ותל אביב, בית ראש הממשלה, וקריית הלאום בירושלים וכיכר חורב בחיפה. מפברואר 2023 החלו להיערך הפגנות מחאה בעשרות יישובים נוספים בישראל, בהן לקחו חלק מאות אלפי משתתפים, בעיקר במוצאי שבת ובימי חמישי. מחאות של ישראלים המונות בין עשרות למאות אנשים מתקיימות גם מחוץ לישראל במקומות בהן יש קהילות ישראליות גדולות כמו בברלין, לונדון, ניו יורק סן פרנסיסקו בוסטון וושינגטון[26]. במרץ 2023 נסע נתניהו לשיחות ברומא, ברלין ולונדון, ובכל אחת מהערים האלו נערכו הפגנות מחאה של ישראלים המתגוררים בעיר.

יום שיבוש לאומיעריכה

כחלק מהמחאה הוכרז על 1 במרץ כ"יום שיבוש לאומי". רבבות מוחים התאספו במוקדים שונים ברחבי מדינת ישראל.[27] בתל אביב נחסמו נתיבי איילון. מפקד מחוז תל אביב, עמיחי אשד, שפיקד על המשטרה בהפגנות הקודמת, לא היה בישראל. המשטרה פיזרה את המפגינים תוך שימוש בפרשים וברימוני הלם. 11 שוטרים נפצעו במהלך העימותים ושוטר אחד שבר את ידו.[28] אוזנו של אחד המוחים רוטשה כתוצאה מרימון הלם שהתפוצץ לידה.[29] בין הנפגעים היה גם כתב חדשות 13 רוני שצ'וצ'ינסקי.[30] 11 מפגינים פונו לבית החולים איכילוב, מתוכם שניים נשארו לאשפוז,[31] ולפחות 50 מפגינים נעצרו.[32] פעילת מחאה שראתה את רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, מגיעה למספרה בכיכר המדינה הפיצה זאת ברשת וקראה למוחים לצור על המספרה. חבר הכנסת לשעבר יאיר גולן הצטרף לקריאה והעלה סרטון שלו יחד עם הצרים על המקום. לאחר שלוש שעות כוחות משטרה רבים חילצו את שרה נתניהו.[33]

חסימת כבישיםעריכה

ב-23 במרץ מפגינים הצליחו לעבור את מחסומי המשטרה ולחסום את איילון צפון לתנועה, סמוך לגשר יצחק נבון. המשטרה עצרה 26 חשודים בהפרות סדר בתל אביב[34].

ב-25 במרץ המשטרה עצרה ארבעה בני אדם שהשתתפו בהפגנה בצומת כרכור. לפי המשטרה, המפגינים חסמו את הצומת והשליכו אבוקות[35]

הצעות פשרהעריכה

במהלך החצי השני של חודש פברואר ובתחילת מרץ, פורסמו כמה הצעות פשרה לגבי השינויים המוצעים במערכת המשפט. בראש ההצעות עמדה קריאתו של הנשיא הרצוג שפורסמה ב-12 בפברואר,[36] וכללה את ההכרה הבסיסית בצורך ברפורמה. התגובה הראשונית של שני הצדדים להצעתו של הרצוג הייתה מעורבת: שני הצדדים קיבלו את החלק הנוח להם בהצעתו, קרי – מתנגדי הרפורמה קראו לעצירתה, ותומכיה קראו ליישומה על בסיס המופיע הצעה, מבלי לעצור את קידום החקיקה.

בימים שלאחר מכן הוצגו הצעות פשרה של מספר אנשים וגופים משני הצדדים. במקביל, החל הנשיא ביוזמת פשרה עצמאית על ידי כינוס של אנשי אקדמיה, מכוני מדיניות ציבורית ואישי ציבור אשר ניסו להגיע להסכמה בבית הנשיא, תוך הידברות עם שר המשפטים ועם ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט.[37] פרטי המשתתפים ותוכן הפשרה נשמרו בסוד, וגם ההדלפות שפורסמו בתקשורת – נדחו על ידי הנשיא וגורמים נוספים כלא מדויקים.

הצעת הנשיא הרצוגעריכה

ערך מורחב – רפורמת לוין#הצעות הנשיא הרצוג

ב-7 במרץ פרסמו בתקשורת טיוטות שונות של מתווה הנשיא יצחק הרצוג, ונכתב שהוא מוסכם על הצדדים. המתווה הציע גם עיגון זכויות אדם נוספות בחוקי היסוד – עקרון השוויון, חופש הביטוי, חופש הדת וחופש מדת.[38] חלק ממתנגדי הרפורמה הגיבו בצורה חיובית, לוין ורוטמן השיבו שהמתווה כלל אינו על דעתו של הנשיא.[39] לאחריו פורסם מתווה מטעם דניאל פרידמן ויובל אלבשן, אשר בין עורכיו היה האלוף גיורא איילנד – ממארגני המחאה. רוטמן ולוין הסכימו להיפגש עם עורכי המתווה, ומנגד פורום המרצים למשפטים למען דמוקרטיה פסל את ההצעה,[40] וגדעון סער צייץ שזו אינה פשרה וזו "אותה הגברת באדרת פורימית" (פורים חל באותו יום).[41]

קריאות לסרב לשרת במילואיםעריכה

במסגרת המחאה נשמעו קריאות לסרב להתנדב במילואים כתגובה לרפורמה. 37 מתוך 40 טייסי קרב של טייסת 69, הודיעו כי יפסיקו את התנדבותם לשירות מילואים, ולא יתייצבו לאימונים. זאת במחאה על המהפכה המשפטית, שלטענתם תפגע בעקרונות הדמוקרטיה ובעצמאות מערכת המשפט, ובכך עלולה לחשוף אותם לתביעות פליליות בין-לאומיות בבית הדין הבין-לאומי בהאג.[42] מפקד חיל האוויר עדכן את הרמטכ"ל הרצי הלוי, אשר הזהיר את ראש הממשלה ושר הביטחון מפגיעה בכשירות צה"ל למלחמה.[43] ב-8 במרץ, בשיחה עם הרמטכ"ל אמרו כ-20 נציגים של אנשי מילואים מטייסות הטיסה, מערך הבקרה ותאי השליטה של חיל האויר, כי מכל הטייסות עולה רוב משמעותי האומרים בצורה מפורשת כי לא ימשיכו לטוס אם הרפורמה תעבור בצורתה הנוכחית. חלקם מרגישים כי "אנחנו נמצאים במלחמה על הבית והמדינה", ו"מוכנים לעשות הכל כדי להציל אותה".[44] על רקע זה השעה מפקד חיל האוויר תומר בר את הטייס גלעד פלד, אל"ם במילואים שהיה ממובילי המחאה והקריאה לסירוב שירות במילואים, אך החזיר אותו לשירות.[45] מאות אנשי מערך המבצעים המיוחדים חתמו על מכתב והתריעו כי לא ימשיכו להתנדב לשירות מילואים "אם תעבור החקיקה שמטרתה הפיכת מערכת המשפט לזרוע פוליטית ובלתי-עצמאית, קרי מחיקת הדמוקרטיה הישראלית, מבלי שתושג הסכמה רחבה".[46] הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, הודיע כי אם תעבור החקיקה כפי שהיא, הוא לא יתייצב בשעת מלחמה.[47] יותר מ-200 רופאות ורופאים במילואים חתמו על מכתב שבו ציינו כי במידה והליכי החקיקה של המהפכה המשפטית יימשכו – הם לא ישרתו עוד במילואים.[48] 400 מבוגרי יחידת מגלן, בהם משרתים פעילים במילואים, כתבו במכתב לשר הביטחון יואב גלנט כי "במידה והרפורמה המשפטית תעבור לא נוכל לעמוד מנגד בחיבוק ידיים".[49] כ-130 קצינים ולוחמים במילואים של יחידת יהל"ם הודיעו לשר הביטחון "נתקשה לשרת אם הרפורמה המשפטית תעבור". יוצאי היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669) פרסמו מכתב ממוען לשר הביטחון, לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר "לא נוכל עוד לשרת את מדינתנו אם מהלכי החקיקה יעברו במלואם ללא הידברות והסכמה. אנו קוראים לכנסת ולממשלה לעצור, לבצע הערכת מצב מחודשת ולחלץ את המדינה מן התהום אליה היא מידרדרת".[50] בתגובה יצא ב-9 במרץ מכתב נגד סירוב התנדבות עליו חתמו אלפי חיילים ובראשם 36 אלופים ורמטכ"לים לשעבר.[51]

ב-19 במרץ 180 טייסים ונווטים במילואים, למעלה מ-50 בקרי טיסה וכ-40 מפעילי כלי טיס מופעלים מרחוק הודיעו ליחידותיהם כי לא יתייצבו לאימונים שנקבעו לאותו שבוע "בשל ההפיכה המשטרית", ואת הזמן הזה "יקדישו למלחמה בעד הדמוקרטיה".[52] צעד זה קיבל גיבוי מעמותת 555 פטריוטים, המונה מעל 1,300 לוחמי ולוחמות צוות אויר, שמסרו "זוהי רק ההתחלה. אנו קוראים לראש הממשלה ולשר הביטחון לעצור את המפולת, לעשות הכל כדי לצאת מהסחרור ולגנוז את חוקי הדיקטטורה".

ב-25 במרץ קרא שר הביטחון יואב גלנט לעצור את חקיקת המהפכה המשפטית עד אחרי יום העצמאות, והזהיר מפני השלכות קידום החקיקה: "ביטחונה של מדינת ישראל הוא משימת חיי. לאורך חיי הבוגרים, אני עוסק בו יומם וליל, בשליחות מדינת ישראל במדי צה"ל סיכנתי חיי עשרות פעמים וגם עתה, למען מדינת ישראל, אני מוכן להסתכן ולשלם מחיר. בשבועות האחרונים נפל דבר. אני פוגש את המפקדים והלוחמים לקראת מבצעים, בסיורים, בשטחי האימונים וחדרי תדריכים. שומע את הקולות העולים מהשטח ואני מודאג". ב-26 במרץ פיטר ראש הממשלה את גלנט מתפקיד שר הביטחון.[53].

השתתפות חיילים במחאה

ב-19 במרץ, הפרקליטות הצבאית החליטה כי אין מניעה לחיילים להשתתף בהפגנות, זאת בתנאי שיעשו זאת בלבוש אזרחי בלבד.

מחאה באקדמיה ובמערכת הרפואהעריכה

ב-26 בינואר 2023 העלו בהצהרה משותפת ראשי אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הטכניון, אוניברסיטת אריאל, אוניברסיטת חיפה, מכון ויצמן והאוניברסיטה הפתוחה התנגדות לרפורמה וטענות שהיא עלולה להחליש את האקדמיה על ידיד בריחת מוחות והדרת האקדמיה הישראלית על ידי אוניברסיטאות בחו"ל.[54]. ב-4 במרץ, 28 ראשי אוניברסיטאות לשעבר חתמו על גילוי דעת נגד הרפורמה.[55].

ב-15 במרץ 750 רופאים בכירים, בכללם מנהלי מחלקות וראשי איגודים וחברות של ההסתדרות הרפואית בישראל, שיגרו מכתב להסתדרות הרפואית, למשרד הבריאות ולממשלה, בו טענו כי הרפורמה עלולה לגרום נזקים למערך הרפואה בישראל[56]. ב-26 במרץ קרא יו"ר ההסתדרות הרפואית ציון חגי לראש הממשלה לעצור את החקיקה.[57]. עשרות רופאים מבתי חולים בארץ, בעיקר מבית החולים איכילוב, הודיעו ש"לא יגיעו לעבודה בשל מחלה", הצטרפו לקבוצת ווטסאפ בשם "לא מרגישים טוב לדמוקרטיה 27.3.23", והודיעו שהם מתכננים להצטרף לשביתת ההסתדרות[58].

ב-2 במרץ, כ-500 דיקנים, ראשי בתי-ספר, מחלקות וחוגים באקדמיה בעבר ובהווה פרסמו גילוי דעת נגד הרפורמה[59]. ב-3 במרץ, הסנאט של אוניברסיטת תל אביב פרסם הצהרה רשמית הקוראת לחדול מן החקיקה[60]. ב-19 במרץ, הסנאט של אוניברסיטת בן-גוריון חיזק את נשיא המדינה על הצגת "מתווה העם" לרפורמה, והזמין את כלל קהילת האוניברסיטה להצטרף ליום השיבוש של ארגוני המחאה. כמו כן קרא לכלל המוסדות להשכלה גבוהה להודיע כי במידה וחקיקת הרפורמה תימשך, תושבת הפעילות בהם ללא הגבלת זמן.[61][62].

ב-26 במרץ הודיעו ראשי האוניברסיטאות כי יעצרו את הלימודים בהן החל מן ה-27 במרץ בגלל החקיקה וקראו לעוצרה ולכנס הידברות לחקיקת מתווה שיוסכם באופן רחב. להחלטה על השבתת הלימודים הצטרפו גם המכללה האקדמית תל אביב יפו, המכללה למינהל, המכללה האקדמית עמק יזרעאל, המרכז האקדמי רופין, המכללה האקדמית תל-חי, בצלאל, ואוניברסיטת רייכמן.[63] מועצת התלמידים והנוער הארצית הכריזה על שביתה ב-27 במרץ בכיתות ז' עד י"ב במוסדות החינוך ברחבי הארץ, פרט לבחינות בגרות ולחינוך המיוחד, וקראה לנבחרי הציבור "לעצור את החקיקה ולהתכנס להידברות באופן מיידי".[64]

ב-26 במרץ פרסמו כאלף בוגרים וחברי סגל ישראלים ב-20 אוניברסיטאות מובילות בעולם למנהל עסקים קריאה הטוענת כי החקיקה עלולה לגרום נזק כלכלי. וטענו כי ישנן אזהרות של משרד האוצר על הנזק הכלכלי של הרפורמה שכבר מתממשות, והנזק עלול להיות בלתי הפיך.[65][66].

ברשויות המקומיותעריכה

ב-26 במרץ, 23 ראשי רשויות הודיעו כי יפתחו בשביתת רעב מול משרד ראש הממשלה החל מן ה-27 במרץ, בכללם ראש העיר הרצליה משה פדלון, ראש העיר כפר סבא רפי סער, ראש העיר קריית אונו ישראל גל, ראש העיר כפר יונה שושי כחלון-כידור, יעלה מקליס, ראש עיריית יהוד-מונוסון ואושרת גני גונן, ראש מועצה אזורית דרום השרון. הם הודיעו כי השביתה באה בדרישה "לעצור את המשבר העצום והאסון שישראל דוהרת אליו, למנוע את הפגיעה בביטחון המדינה ובשלמות ואחדות העם", וקראו "לעצור את מרוץ החקיקה, לקיים הליך הידברות ולאפשר למדינה להתמודד מול האתגרים הביטחוניים האדירים הניצבים מולה. אנו דורשים מהממשלה, ערב חג הפסח והימים הלאומיים, למנוע את הפגיעה בביטחון המדינה ובשלמות ואחדות העם".[67]

בשירות החוץעריכה

ב-27 במרץ התפטר מתפקידו קונסול ישראל בניו יורק, אסף זמיר על רקע פיטורי שר הביטחון והתעצמות המחאות, בהודעה: "18 החודשים האחרונים היו מספקים ומתגמלים, אבל צריך להיאבק כדי שישראל תישאר מגדלור של דמוקרטיה וחירות בעולם".[68]

הודעות רבניםעריכה

ב-27 במרץ, על רקע פיטוריו של גלנט, התפרסמה עצומה של רבנים הקוראת לעצור באופן מיידי את החקיקה ואת המחאות עד לאחר יום העצמאות. בין החותמים הרב יעקב אריאל, הרב אריה שטרן, הרב דוד סתיו, יהושע סובול, ומאיר בוזגלו.[69].

אמירות של אנשי ציבורעריכה

שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר משה יעלון טען כי מדינת ישראל בדרך לדיקטטורה: "אם ראש הממשלה, ששולט היום בכנסת, רוצה להשתלט על הרשות השופטת, הגוף היחיד שעוד עצמאי על ידי מינוי שופטים - ברור שזו דיקטטורה. זה קרה בהונגריה, בפולין, זה גם קרה בגרמניה בשנות ה-30. אני יודע שזה רגיש, אבל אני חייב להגיד את זה".[70]

יאיר גולן צייץ בטוויטר: "כנגד ממשלת הזדון והרשע יש רק דרך אחת - מרי אזרחי רחב היקף". בראיון לרשת 13 הוסיף כי יש שתי דרכים למרי בלתי אלים: הפגנה ושביתה.[71] עורך הדין דוד חודק התפטר ממשרדו לאחר שנפתחה נגדו חקירת משטרה על דבריו: "אם מישהו יכריח אותי לחיות בדיקטטורה ולא תהיה לי ברירה לא אהסס לפתוח באש חיה".[72]

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט כתב: "זמן לעבור למלחמה - קרב פנים אל פנים". בתגובה, כתב ראש הממשלה נתניהו כי דברי אולמרט מהווים "דברי הסתה מסוכנים. אני קורא לראשי האופוזיציה: גנו את ההסתה ותפסיקו לדרדר בכוונה את המדינה לאנרכיה".[72][73]

רון חולדאי אמר במהלך הפגנה: "דיקטטורות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים". בציוץ שכתב לאחר מכן נסה להסביר את עצמו: "בריאיון דיברתי על אמת היסטורית כואבת. האחריות למניעת שפיכות דמים היא על אלו שמחליטים בכנסת והופכים את ישראל לדיקטטורה. עליהם החובה להפסיק את תהליך החקיקה, להגיע להידברות ולמנוע זאת". עוד הוסיף בראיון לערוץ 12 כי לא הייתה כוונה של הסתה בדבריו, וכי אמר דברים אלה בתור אזרח חרד לעתידה של מדינת ישראל כפי שנוסדה על פי מגילת העצמאות[72][74][75]

אל"ם במילואים זאב רז, בעל צל"ש הרמטכ"ל על תקיפת הכור הגרעיני בעיראק, זומן לחקירה משטרתית בעקבות פוסט שפרסם בפייסבוק שבו כתב: "אם יקום ראש ממשלה ויטול לעצמו סמכויות דיקטטוריות, ראש הממשלה הזה הוא בן מוות, פשוט כך, יחד עם שריו ועושי דברו. גם לנו צריך להיות דין רודף. דין הרודף שלי אומר - אם על ארצי השתלט אדם, זר או ישראלי, ומנהיג אותה באופן לא דמוקרטי, חובה להרוג אותו. לא מנומס, מעורר חלחלה, אבל הברירה היא הרבה מתים חפים מפשע, ומוטב להרוג קודם את הפושעים". עורך דינו מסר כי "זאב רז לא קרא לפגוע באיש לרבות נתניהו. הוא שיתף פוסט שהתמקד בתסריט שבו הופכת מדינת ישראל לדיקטטורה. כך או אחרת, הוא חזר בו, מחק את הדברים והסתייג מהם מפורשות".[76]

ההיסטוריון יובל נח הררי, בראיון לאולפן שישי, טען כי אם החוקים יעברו, לא תהיינה עוד בחירות דמוקרטיות בישראל, שכן לא יהיה מי שיגביל את כוחה של הממשלה לשנות את חוקי הבחירות כרצונה.[77]

מימוןעריכה

לארגוני המחאה מספר מקורות כספיים, ביניהם קמפיין גיוס המונים (נכון ל-21 במרץ 2023, נאספו בו למעלה מ-10 מיליון שקלים). זאת במקביל לתרומות שמגיעות מאנשים פרטיים, עמותות ואנשי ציבור. הקרן החדשה לישראל העניקה מענקים למספר עמותות הפועלות במחאה. תנועת הדגלים השחורים והתנועה לאיכות השלטון הן ממובילות המחאה ומימונה. הדגלים השחורים מממנת חלק ממוביליה[78] לדברי תמר הרמן חלק מהתורמים אינם ישראלים וישנם גורמים בינלאומיים השותפים למחאות.[78][79]

נושאים נוספיםעריכה

שלט מחאה על התנהלות כוחות הביטחון בזמן המהומות בחווארה.

עוד לפני ההכרזה על הרפורמה נערכו הפגנות נגד נושאים שנויים במחלוקת המופיעים בקווי היסוד של ממשלת ישראל השלושים ושבע.

במרץ 2023 פרסם מטה המאבק שלטי חוצות בערים רבות ברחבי הארץ ובהם חוזר הסלוגן "חובה להתנגד" עם תמונת אגרוף מונף, כשהמשך הסלוגן מקיף את נושאים המשמשים למחאה, בהם: חובה להתנגד לדיקטטורה, חובה להתנגד להרס ההייטק, חובה להתנגד לרדיפת להט"ב, חובה להתנגד להרס בג"ץ, וחובה להתנגד לדיכוי נשים[80].

התוכנית לסגירת תאגיד השידור הציבוריעריכה

עם השבעת הממשלה, מונה שלמה קרעי לתפקיד שר התקשורת והעלה הצעת חוק להפרטת ופירוק תאגיד השידור הישראלי "כאן"[81], ובעיקר חטיבת החדשות של ערוץ כאן 11[82]. אמנים, יוצרים, אנשי הפקה וטכנאים מחו נגד המהלך. ב-25 בינואר נערכה הפגנה של מאות אנשי תקשורת בכירים בהובלת ארגון העיתונאים והעיתונאיות נגד התוכנית של קרעי, המוחים חסמו את התנועה ברחוב קפלן בתל אביב[83].

ב-2 בפברואר 2023, דווח כי ראשי הקואליציה מעוניינים להתמקד ברפורמה, ולכן יקפיאו את התוכנית של שר התקשורת קרעי לסגירת תאגיד השידור הציבורי[84]. אך בהמשך דווח כי קרעי מנסה להכניס את המהלך נגד תאגיד השידור כסעיף בחוק ההסדרים ולהפריט חלק מתחנות הרדיו[85][86].

ב-22 במרץ 2023, ברקע המחאה המתמשכת נגד הממשלה, הציג קרעי את תוכניתו לשוק התקשורת שכוללת את ביטול הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין וכן בביטול הצורך ברישיון לשידור חדשות. סגירת תאגיד השידור הציבורי לא נכללת בתוכנית שהוצגה. כשנשאל על כך השיב קרעי כי "לגבי אופיו ופעילותו של התאגיד, ובפרט בתחום החדשות והאקטואליה, נבחן את הנושא בהמשך ונודיעכם דבר".

משתתפים מפורסמיםעריכה

בין המפגינים השתתפו גם הדוגמינות מאיה ורטהימר רותם סלע יהודה לוי ליאור רז אבי יששכרוף עדי אשכנזי אורי פפר מיכאל אולני יעל גולדמן רן דנקר יובל שרף שלומי שבן מירי מסיקה ירדנה ארזי גורי אלפי ועוד רבים נוספים.

גלריית תמונותעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע בוויקישיתוף

ביאוריםעריכה

  1. ^ 5 אזרחים בתל אביב-יפו, 3 בירושלים ו-1 בזכרון יעקב.
  2. ^ את היוזמה שיתפה מרגרט אטווד, מחברת הספר "מעשה השפחה", עליו מתבססת הסדרה.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראשי המחאה יצטרכו להתמודד עם התפשטות האלימות, וכבר חושבים על השלב הבא באתר הארץ
  2. ^ יוצא לגשרים: לפיד: "הממשלה לא מייצגת את תוצאות הבחירות" - בחזית, באתר בחזית, ‏5 בנובמבר 2022
  3. ^ 1 2 לפיד יצא להפגין נגד הממשלה הבאה, באתר ערוץ 7, 9 בדצמבר 2022
    היכנס/י לפייסבוק, Facebook=AZUsx3BsT5a6Dky4mlSWmiFi-wE2xYTabjO-LQpo70sKGWxTWFPZlMHnhHHcaG5y6LmPcKaQsQGlWndkrYLG0nYOVWc-Y8UC19nHJhx8tKir4h0f6Bhsu-VjS2VLQdQS_hVPZL-iCgpvcIwcHGU8Nvnu7deMHIJLG9fd6Jl4nkFOeE9HXrBbBGtVAEVOdW9UYCM6Efqwf-ETzxXVa0X6AaOs&__tn__=%2CO%2CP-R פוסט בפייסבוק של יאיר לפיד על מחאה בירושלים]
    היכנס/י לפייסבוק, Facebook=AZUbZ5KpAtDy_5Ux3uJgBicf98ShubFGcdKPu20iNhWzg8IXXExTc75-j1dCoaW5A8k78l5Q5cfhM1xSXnx5WfojcZ6auaotioGloMxAveROIzxrocc3PC24RkMLLcZTqCZD72JdPrEMoh6ZkknixXVL_lz4nWKWfEDp9UP7wVK9hA8JFCSe14LGfjAT52geCRq7O-g_whlq4lLFj26om9xw&__tn__=%2CO%2CP-R פוסק בפייסבוק של יאיר לפיד על מחאת גשרים ברחבי הארץ]
    סרטון תעמולה להפגנות בפייסבוק של יאיר לפיד
    היכנס/י לפייסבוק, Facebook=AZVeL07ZFmabmHKvptAtxJErIf-N1pw7JBMYqHO2CBmYgbJQAd2AnQeb39f0UfUh_b_4HH8gX0rWS-fgSZEEYAgKMYNTbh5SEfACUNCor2arg8ulhUffkUiBEQiRDUaJZz3Hx5mMesCgbXVdC3mgjy2tv7KkyC3KExbMt-XYwV-nhxbBeNpT0IohXJgir9eZg2Vs70Qi1lXp6ZllAV402bcE&__tn__=%2CO%2CP-R מפת גשרים שבהם מתקיימת מחאה, בפייסבוק של יאיר לפיד]
    היכנס/י לפייסבוק, Facebook=AZWr7jW7V6Sh7_vlxb-WYBo75WaDP036LxMqY4gnlsvhszIHJomssMZin-IFVi7dYrd3IcmbnyMyzX7cT_jDDoGaxc1Krccd7KjY7_S7O01UMDlc-OLvayHmtXKDen31sXIA8OD3_mgW9VUJsrk1-KdDFlRZKpzUDWkQi10P5tj4AP5OCF0inPZV8n9CelFtn-uZ-uEPsgdSye91I0zW9UhD&__tn__=%2CO%2CP-R מודעה על מחאות בגשרים ברחבי הארץ]
  4. ^ חזקי ברוך, גנץ נגד לפיד: "לעמוד על גשר - לא מודל למחאה נגד הממשלה", באתר ערוץ 7, 12 בדצמבר 2022
  5. ^ יאיר לפיד הסית נגד הממשלה הנבחרת בבור בקריה, ואמר לאלוף בצה"ל: אינכם מבינים איפה אתם חיים, באתר ערוץ 7, 2 בדצמבר 2022
  6. ^ נינה פוקס, הקרב על המספרים: כמה באמת היו בהפגנה מול הכנסת?, באתר ynet, 13.2.2023
  7. ^ אנה ברסקי, משה כהן, מתן וסרמן, ארנולד נטייב, ‏המחאה נגד הרפורמה: רבים מפגינים במרכז הבירה, פעילות הרכבת הקלה הופסקה, באתר מעריב אונליין, 13.2.2023
  8. ^ אנה ברסקי, יום של מחאה: מתנגדי הרפורמה חוסמים צירים מרכזיים ברחבי הארץ, באתר מעריב, ‏20 בפברואר 2023
  9. ^ ניר דבורי, ‏המכרז נסגר - ואף טייס באל על לא התנדב להטיס את הזוג נתניהו לרומא, באתר ‏מאקו‏‏, ‏5 במרץ 2023‏
  10. ^ ניר דבורי, ‏משרד רה"מ החליט: פתיחת מכרז מיידי לטיסות רה"מ ופמלייתו באמצעות חברות תעופה נוספות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏5 במרץ 2023‏
  11. ^ שמעון יעיש, ‏מנכ״לית אל על במכתב לעובדים: ״לא ניתן יד לחרמות, בוודאי שלא כנגד ראש הממשלה״, באתר ישראל היום, 6 במרץ 2023
  12. ^ אור-לי ברלב, מחאה ברומא
  13. ^ נשיאת איגוד הקהילות היהודיות של איטליה, נעמי די סייני, השמיעה בפני רה״מ דברים חריפים ביותר
  14. ^ הרצוג תוקף: "מתווה הרפורמה המוצע שגוי ודורסני, יש להחליפו לאלתר"
  15. ^ בגלל המחאה: טייס מילואים בדרגת אל"ם הושעה מחיל האוויר
  16. ^ מפקד חיל האוויר חזר בו מהדחת אל"ם גלעד פלד, ממובילי מחאת הטייסים נגד ההפיכה
  17. ^ איתמר אייכנר, ר"מ בריטניה: "לשמור על הדמוקרטיה". תיעוד: קריאות "בושה" לשיירת נתניהו, Ynet, ‏24.03.2023
  18. ^ מורן אזולאי, נתניהו פיטר את גלנט אחרי שהתריע מפני סכנות המהפכה המשפטית, באתר ynet, ‏26 במרץ 2023
  19. ^ גלנט פוטר, המונים יצאו לרחובות, נתניהו שוקל לעצור חקיקה, YNET, 27.3.2023
  20. ^ לאחר פריצת הגדרות בבית ראש הממשלה: ראש השב"כ הגיע בדחיפות למקום, מעריב, 27.3.2023
  21. ^ האוניברסיטאות עוצרות את הלימודים, ראשי יישובים ישבתו רעב, יאיר קראוס, תמר טרבלסי חדד, YNET, 26.3.2023
  22. ^ בכירים בליכוד: "לוין צריך להתפטר, הביא אותנו על סף מלחמה אחים", מעריב, 27.3.2023
  23. ^ נתניהו יישא נאום לאומה; הרצוג: "לעצור את החקיקה לאלתר", אנה ברסקי, מעריב, 27.3.2023
  24. ^ יו"ר ההסתדרות הודיע: "שביתה כללית במשק מעכשיו", אדם קוטב ואדיר ינקו, YNET, 27.3.2023
  25. ^ ההסתדרות והשלטון המקומי הודיע על שביתה נרחבת: "לעצור את הטירוף", אורי סלע ומירב כהן, וואלה, 27.03.2023
  26. ^   חיים הנדוורקר, להפגין או לא? ההפיכה החוקתית תפסה את הישראלים בארה"ב במקום לא נוח, באתר הארץ, 22 בפברואר 2023
  27. ^ כתבי ynet, "יום שיבוש לאומי" מהבוקר: אלו המחאות הצפויות, וזה המשך החקיקה בכנסת, באתר ynet, 1 במרץ 2023
  28. ^ אלון חכמון, ‏העימותים במחאה בת"א: 11 שוטרים נפצעו, חלקם פונו לבית החולים, באתר מעריב אונליין, 2 במרץ 2023
  29. ^ המפגין שאיבד את אוזנו: "מי שזרק עליי את הרימון הגיע מיחידה מחורבנת"
    בכיר במשטרת ת"א השליך רימון הלם, מבלי להסתכל לאן. מפגין שנפצע: "ירו בכינון ישיר, חטפתי ישר באוזן"
  30. ^ קיץ ברבנר, ‏כתב חדשות 13 נפצע לאחר שנפגע מרימון הלם בהפגנה בת"א | תיעוד דרמטי, באתר מעריב אונליין, 1 במרץ 2023
  31. ^ 11 פצועים במחאה: חתכים, כוויות וחבלות גוף, באתר "סרוגים", 1 במרץ 2023
  32. ^ אלפי מפגינים בירושלים, חסימות בכביש בחוף | עדכונים מ"יום השיבוש הלאומי", באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 במרץ 2023‏
  33. ^ כלכליסט ו-ynet, "המדינה בוערת ושרה מסתפרת": רעיית רה"מ חולצה ממספרה בכיכר המדינה, באתר כלכליסט, 1 במרץ 2023
  34. ^ איילון צפון נחסם לתנועה סמוך לגשר יהודית, 26 עוכבו או נעצרו באזור ת"א, באתר ynet, 23 במרץ 2023.
  35. ^   כתבי "הארץ", איילון נחסם, מכת"זית הופעלה נגד המוחים; מפגינים הותקפו באור עקיבא, באתר הארץ, 25 במרץ 2023.
  36. ^ שירות גלובס, ‏"רגע לפני התנגשות": הנשיא הרצוג הציג מתווה פשרה לרפורמה המשפטית, באתר גלובס, 12 בפברואר 2023
  37. ^ יוסי יהושוע, הרצוג ממשיך לחתור לפשרה, באתר ynet, 28 בפברואר 2023
  38. ^ תומר פרסיקו, זה מתווה הנשיא
    הרצוג: "מתווה פשרה קרוב מתמיד, יש הסכמות על רוב הדברים"
  39. ^ לוין ורוטמן על פשרת הנשיא: "'מתווה הנשיא' כפי שהתפרסם, אינו מטעמו"
  40. ^ תגובת פורום המרצים והמרצות למשפטים למען דמוקרטיה למתווה פרידמן-אלבשן
  41. ^ ח"כ גדעון סער: מתווה פרידמן-אלבשן אינו פשרה
  42. ^ יוסי יהושוע, 37 טייסים בטייסת קרב הודיעו: לא נתייצב לאימוני מילואים במחאה על המהפכה המשפטית, באתר ynet, 5 במרץ 2023
  43. ^ רועי שרון, גילי כהן, איתי בלומנטל וכרמלה מנשה, מכתב הטייסים: אזהרת הרמטכ"ל והטיפול של צה"ל בקצינים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 05 במרץ 2023
  44. ^ טל לב רם, נציגי הטייסים לרמטכ"ל: רבים יפסיקו לטוס אם הרפורמה תעבור. מעריב, 8 במרץ 2023
  45. ^ טל לב רם, "יחזור לטוס: מפקד חיל האוויר ביטל את השעיית הטייס הבכיר", מעריב, 10/03/2023
  46. ^ אתי אברמוב, "לא נתנדב לדיקטטורה": יוזמי מכתב אנשי מערך המבצעים המיוחדים מדברים, באתר ynet, 26 בפברואר 2023
  47. ^ בועז העצני, ‏מנהיגי השמאל פועלים כאילו יש להם ארץ אחרת, בעיתון מקור ראשון, 5 במרץ 2023
  48. ^ אדיר ינקו, יותר מ-200 רופאים: "לא נשרת עוד במילואים אם תימשך החקיקה הדורסנית, באתר ווינט, ‏6 למרץ 2023
  49. ^ אורי סלע, מאות בוגרי מגלן לגלנט: במידה והרפורמה המשפטית תעבור -- לא נעמוד מנגד. וואלה, 5 במרץ 2023
  50. ^ יהל"ם, 669, שלדג, 8200, בקרה אווירית - עוד ועוד מילואימניקים מתריעים: "נתקשה לשרת", קורין אלבז-אלוש, ynet, 3 במרץ 2023
  51. ^   36 רמטכ"לים ואלופים לשעבר חתמו על עצומה נגד סרבנות: "לשמור את צה"ל מעל למחלוקת הפוליטית", באתר הארץ, 9 במרץ 2023
  52. ^ "מאיומים לסרבנות פעילה: טייסים במילואים הודיעו - לא נתייצב השבוע לאימונים", עמוס הראל, הארץ, 19 במרץ 2023
  53. ^ נתניהו פיטר את גלנט אחרי שהתריע מפני סכנות המהפכה המשפטית, מורן אזולאי, ynet, 26.03.2023
  54. ^ ראשי האוניברסיטאות בביקורת חריפה נגד המהפכה המשפטית: "פגיעה אנושה באקדמיה הישראלית", תמר טרבלסי-חדד, ynet, 26.01.23
  55. ^ ראשי האוניברסיטאות לשעבר מאוחדים: עצרו את הרפורמה המשפטית. ICE, 4/3/2023
  56. ^ רופאים בכירים נגד המהפכה המשפטית: "לא ניתן יהיה להמשיך לתפקד ולהוביל מערכת בריאות במשטר בלתי דמוקרטי", ליאור אל-חי, ynet, 15.3.2023
  57. ^ יו"ר ההסתדרות הרפואית: "הגענו לקו האדום, קורא לנתניהו לעצור את החקיקה". עידו אפרתי, הארץ, 26.3.2023
  58. ^ מוסדות אקדמאיים, רופאים ורשויות מקומיות: המשק יושבת במחאה על המהפכה המשפטית, אורי סלע, מירב כהן ויואב איתיאל, וואלה, 26.3.2023
  59. ^ כ-500 דיקנים ובכירים באקדמיה נגד ההפיכה המשטרית: ״לעצור מיד את החקיקה״, כלכליסט, 2.3.2023
  60. ^ סנאט אוניברסיטת ת"א: "קוראים לממשלה ולכנסת לחדול מהחקיקה", כלכליסט, 03.03.23
  61. ^ "המוסדות להשכלה גבוהה יושבתו? האולטימטום של אוניברסיטת בן-גוריון", ארנולד נטייב, מעריב, 19 במרץ 2023
  62. ^ נשיא אוניברסיטת תל אביב: "אי ציות לביהמ"ש – כמו הפיכה צבאית", נועם (דבול) דביר, ישראל היום, 18/3/2023
  63. ^ האוניברסיטאות עוצרות את הלימודים, ראשי יישובים ישבתו רעב, יאיר קראוס, תמר טרבלסי חדד, YNET, 26.3.2023
  64. ^ מועצת התלמידים מכריזה על שביתה מהבוקר, האוניברסיטאות עוצרות את הלימודים, יאיר קראוס, תמר טרבלסי חדד, YNET, 27.3.2023
  65. ^ ישראלים באוניברסיטאות הבכירות בעולם: "הנזק לכלכלה כבר החל", וואלה, 26/03/2023.
  66. ^ בוגרי מינהל עסקים באוניברסיטאות המובילות בעולם מזהירים: פגיעה בעצמאות בית המשפט תפגע בעסקים ותדרדר את כלכלת ישראל
  67. ^ האוניברסיטאות עוצרות את הלימודים, ראשי יישובים ישבתו רעב, יאיר קראוס, תמר טרבלסי חדד, YNET, 26.3.2023
  68. ^ אסף זמיר התפטר מתפקיד קונסול ישראל בניו יורק: "הזמן שלי להצטרף למאבק", איתמר אייכנר ומורן אזולאי, YNET, 27.3.2023
  69. ^ אחד מבכירי הרבנים בקריאה דרמטית: "לעצור את החקיקה", ישראל היום, 27.3.2023
  70. ^ יעלון: השתלטות על הרשות השופטת זו דיקטטורה, זה קרה בגרמניה בשנות ה-30, באתר כאן, ‏22.1.2023
  71. ^ יאיר גולן: "נגד ממשלת הזדון והרשע יש רק דרך אחת - מרי אזרחי", באתר רשת 13, ‏2023
  72. ^ 1 2 3 אחרי שאמר ש"יילחם באש חיה" - עו"ד דוד חודק התפטר, N12, ‏2023
  73. ^ אולמרט: "זמן לעבור לשלב המלחמה - לא בנאומים אלא קרב פנים אל פנים", באתר ישראל היום, ‏2023
  74. ^ חולדאי מגיב לראשונה על תלונת הליכוד: "לדיקטטורה אפשר להתנגד רק בכוח", N12, ‏2023
  75. ^ חולדאי: "דיקטטורות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים", באתר רשת 13, ‏2023
  76. ^ הטייס שקרא להרוג "ראש ממשלה שינהיג דיקטטורה" זומן לחקירה במשטרה, באתר וואלה, ‏2023
  77. ^ אולפן שישי, 11 במרץ 2023
  78. ^ 1 2 יפעת ארליך, מאיפה מגיעים המיליונים להפגנות נגד הרפורמה המשפטית?, באתר ישראל היום, ‏23/2/2023
  79. ^ יוגב כרמל, ‏המתח מאחורי הקלעים לפני ההפגנות – ואיך הם מגייסים כסף: כל האמת על המחאה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏23 בפברואר 2023‏.
  80. ^ ברוך קרא, מארגני המחאה הודיעו: יום חמישי - "יום ההתנגדות לדיקטטורה", באתר חדשות 13, 5 במרץ 2023
  81. ^ הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג-2022
  82. ^ התוכנית של הליכוד: סגירת תאגיד השידור הישראלי
  83. ^ שגיא בן נון‏, תעשיית הטלוויזיה בכנס חירום: "האיום על התאגיד הוא מלחמה נגד הציבור", באתר וואלה!‏, 25 בינואר 2023
  84. ^ טרבלסי, נבו; זקן, דני (2023-02-02). "הוקפאה התוכנית של שר התקשורת קרעי לסגירת תאגיד השידור הציבורי". Globes. נבדק ב-2023-02-02.
  85. ^ מור הופרט, מחלוקת בליכוד במאבק על עתיד תחנות הרדיו של התאגיד, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, ‏2023-02-20
  86. ^ "כמו גנב בלילה": קרעי ניסה לפגוע ב'כאן' דרך חוק ההסדרים, באתר סרוגים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המחאה_נגד_ממשלת_ישראל_השלושים_ושבע&oldid=35947912"