בית החולים ביקור חולים

מרכז רפואי בירושלים

בית החולים ביקור חולים הוא בית חולים שנוסד באמצע המאה ה-19 בעיר העתיקה בירושלים. בשנת 1925 עבר בית החולים למושב חדש ברחוב הנביאים. בדצמבר 2012 הפך בית החולים לחלק מהמרכז הרפואי שערי צדק ובמבנה שברחוב הנביאים ממשיכות לפעול מחלקת היולדות שמשרתת את תושבי השכונות הסמוכות ומספר מרפאות שונות. במקביל הוגשו לרשויות התכנון תוכניות לשיקום המבנה ההיסטורי ושילובו בקומפלקס הכולל שטחי מסחר ודיור.

בית החולים ביקור חולים
בניין בית החולים, חזית רחוב שטראוס
בניין בית החולים, חזית רחוב שטראוס
מאפייני הארגון
סוג בית חולים כללי
מנכ"ל ד"ר רפאל פולק
היסטוריה
תאריך ייסוד 1867
שירותים
מספר מחלקות 8
מיטות 201
http://www.bikurholim.org.il/
גאוגרפיה
כתובת רח' הנביאים 74
מיקום ירושלים
קואורדינטות 31°47′02″N 35°13′05″E / 31.78390833°N 35.21810278°E / 31.78390833; 35.21810278
(למפת ירושלים רגילה)
 
בית החולים ביקור חולים
בית החולים ביקור חולים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית החולים ברובע היהודי עריכה

עד שנת 1837 לא עמדו לרשות היישוב היהודי בארץ ישראל שירותי בריאות. הסיבה העיקרית לכך הייתה האחיזה והשליטה של ועד הפקידים והאמרכלים, הוועד האחראי על כספי החלוקה על החיים בארץ. ועד זה שישב באמסטרדם שם לעצמו כמטרה לעמוד חוצץ כנגד כל גורם העשוי להשפיע על אורחות החיים היהודיים בארץ ישראל, ובאורחות החיים המודרניים ראה איום מיוחד. ניסיונות של משה מונטיפיורי ואחרים לפתוח בית חולים נתקלו בחומה בצורה כנגד איום של מינות וכפירה העלולים לחדור לנפש היהודים כתוצאה ממגע עם רפואה מודרנית.

בשנת 1844 נפתח בירושלים בית החולים של המיסיון האנגלי. החשש מהעברת יהודים על דתם הביא את הברון ג'יימס מאיר רוטשילד לפתוח בשנת 1854 בחסות ממשלת אוסטריה בית חולים יהודי בעיר העתיקה בירושלים, בית החולים מאיר רוטשילד.

הקמת ביקור חולים עריכה

עדת הפרושים (יהודי מזרח אירופה ה'מתנגדים') בחרה להקים בית חולים משלה. חברת ביקור חולים נוהלה על ידי עדת הפרושים על מנת להביא עזרה לחולים בבתיהם. על פי הנחיות ראשי העדה רכשה החברה מגרש ועליו שני בתים ומרתף. כך נוסד בית החולים ביקור חולים בשנת 1867 ובו 13 מיטות לאשפוז וזאת בחסות הקונסוליה הגרמנית שבעיר. בית החולים שכן על גבול הרובע היהודי ברחוב אררט שברובע הארמני, בסמוך לבית החולים של המיסיון.

מתחילה היה ניהול בית החולים בעייתי ומריבות על בסיס עדתי נוספו למחלוקות בין הפרושים לחסידים בין יוצאי רוסיה ליוצאי גרמניה והאשמות על שחיתות הועלו כנגד מנהלי המוסד. כך, תשע שנים לאחר פתיחתו נסגר "ביקור חולים", וכאשר נפתח מחדש ניהלו אותו לסירוגין רופאים לא-יהודים.

בספרו "ימים בגליל" שיצא בלונדון בשנת 1900 מספר הנוסע A.A BODDY על בית החולים ביקור חולים:

בירושלים נמצא בית החולים היהודי ביקור חולים. יש בו 50 מיטות, שני רופאים אירופאים – יהודים. 13 משרתים ורוקח אחד. בית החולים מוחזק בכספי תרומות.

תקופת המעבר עריכה

עם כניסת המאה ה-20 החל הלחץ של הדורשים טיפול רפואי להעיק על המוסדות הקטנים בעיר העתיקה. הועלה הרעיון להעביר את בתי החולים אל מחוץ לחומות. מאחר שבתי החולים היו נדבך מרכזי בחיים הציבוריים ומקור תעסוקה מרכזי התנגדו פרנסי היישוב בעיר העתיקה להעתקת הפעילות ככל שיכלו.

כתב רבי יוסף חיים זוננפלד על העברת בית החולים:

המפורסמות אין צריכים ראיה ולא יצטרכו לנו לתאר להלל ולשבח את הבקור חולים האספיטאל, אשר אתנו פה בקודש זה רבות בשנים, כי כבר יצא שמעו בעולם והוא נודע למשגב בפעולתו לטובת החולים ולא באנו בזה, כי אם להעיר, שכאשר נתרבה עתה מספר אחינו יושבי עיה"ק ת"ו ואשר כמו כן נתרבו גם חולים, צר המקום שיש לו עתה בעיר, מהכיל את כל החולים הדרושים, ונחוץ לו עתה להנהגתו המאושרת בניין האספיטאל גדול על כר נרחב חוץ לעיר במקום אוויר צח ומבריא.

ומוסיף יהושע ילין בזיכרונותיו:

מספר החולים בשנת תרנ"ג היה 781, בשנת תרס"ח 1,071, שלפי חשבון הימים שכבו כולם יחד בבית החולים 18,725 ימים.

תכנון עריכה

במהלך 1908 נרכשה קרקע מחוץ לעיר עבור בית החולים ובתעודות מארכיון הקונסוליה הגרמנית שנכתבו בשנת 1908 מצוין כי הוחלט "להקים בניין חדש בסביבה בריאה והיגיינית" ובתעודה נוספת מצוין כי נרכש מגרש בן 2,530 מטר רבוע מהם דרושים 1,160 לבניין בית החולים ורק 1,370 מטר רבוע נותרים לגינה. בספרו ספר היישוב מציין פנחס גרייבסקי כי מגרש בית החולים נרכש על ידי יואל משה סלומון שהיה חבר בהנהלת ביקור חולים מאת הבנקאי חיים אהרון ולירו "במחיר 15 פרוטה האמה".

אף על פי שאבן הפינה הונחה בשנת 1912 הסתיימה בניית בית החולים רק לאחר מלחמת העולם הראשונה. בעיתון לפי שעה שהופיע בירושלים בתרע"ו (1915) מסופר על תקופת המלחמה:

וכל אלה האנשים תושבי התבל כולה, שלרגלי המלחמה העולמית נטרפה עליהם פרנסתם, ונשארו בלי מקור עבודה או משלח יד שניתן להתפרנס ממנו. המביט גם כעת לאחריהם על 19 החודשים שכבר עברו עליהם במצב כזה, איך זה יכלו להיות, להחזיק מעמד ולהתקיים בתנאים כמו אלה שעברו עליהם. האנשים האלה יבינו את מצב נפשם ואת רגש לבבם של מנהלי 'בקור חולים האספיטאל' שגם הם מתפלאים כעת על עצמם וגם הם שואלים לנפשם 'איך זה יכלו להעביר משך זמן כזה תשעה עשר ירחי מלחמה, במצב של דוחק אשר כזה'.

איך זה יכול הבית הגדול הזה, עם הוצאותיו הגדולות, להחזיק מעמד אפילו כל שהוא. בית החולים 'בקור חולים האספיטאל', היה אחד מאלה המעטים שלא הקטינו את פעולתם ולא הצעירוה כי אם הוסיפו להמשיכה כמו מקודם.

עם תום מלחמת העולם הראשונה עדיין שכן בית החולים בקור חולים בעיר העתיקה בירושלים. בשנת תרפ"ד 1924, לאחר עיכובים ודחיות, נפתח בית החולים במעמד בו נכח הנציב העליון סר הרברט סמואל. לכבוד האירוע יצא ספר התוכנית של בית החולים ביקור חולים ובו פירוט תוכנית המבנה כדלקמן:

  • קומה 1 - מטבח וחדרי שירות: רחיצת כלים, חדר אוכל לאנשי שירות. מחסנים: לפחמים, לצורכי אוכל. חדר מכונות, דיזאינפקציה (חיטוי), מכבסה, חצר לייבוש לבנים, חדרי המתים, גראז' (מוסך), חדר מכוסה לקהל.
  • קומה 2 - קליניקה ובית המרקחת. חדר רישום לקליניקה, אולם המתנה, בית המרקחת, מעבדת בית המרקחת, מעבדת הרופא, קליניקה א', קליניקה ב', קליניקה ג' בור למי גשמים, מרתף, חדר לבגדי החולים, דירת השומר.
  • קומה 3 - ההנהלה, בית המרקחת ו-29 מיטות. הכניסה הראשית, חדר מובדל, אולם לחולים עניים - 5 מיטות, אולם פרטי - 3 מיטות, אולם 21 מיטות, אחות הראשית, חדר אוכל, רופא הבית, ספרייה, בית הכנסת, עזרת נשים, חדר המנהל, משרד, חדר שירות.
  • קומה 4 - מחלקת מרפא 52 מיטות. אחות הראשית, אולם 7 מיטות, פרטי 2 מיטות,. פרטי 2 מיטות, אולם 12 מיטות, חדר שירות, אולם למבריאים, פרטי 4 מיטות, פרטי 3 מיטות, פרטי 2 מיטות, אולם 5 מיטות, פרטי 3 מיטות, אולם 12 מיטות.
  • קומה 5 - מחלקת ניתוח ולידה 46 מיטות. חדר האחות הראשית, חדר לידה, פרטי מיטה אחת, חדר תינוקות, פרטי 4 מיטות, אולם 11 מיטות, אולם 5 מיטות, חדר שירות, חדר הניתוח, חדר המנתח, חדר סטרילי, חדר לניתוחים קטנים, פרטי 2 מיטות, פרטי 2 מיטות, אולם 5 מיטות, אולם 12 מיטות.

חנוכת בית עריכה

בחודש אפריל 1925 נערך טקס חנוכת הבניין וזאת אף על פי שבנייתו לא הושלמה. בניין בית החולים היה אז אחד הבתים הראשונים במה שעתיד להתפתח ולהיות מרכז העיר ירושלים של ימינו. במקביל, המשיכה פעילותו של בית החולים בעיר העתיקה, והבניין שימש כמקום אשפוז לחולים כרוניים והרחוב בו שכן בית החולים נקרא רחוב בקור חולים שם שנשאר עד היום. באותו זמן פרסם רבי אברהם יצחק הכהן קוק ראש הרבנים לארץ ישראל כרוז בו הוא קורא לסייע בהשלמת בניין בית החולים:

הבניין החדש… עומד לו עם כל הדרו המקסים, עם כל יפעתו, יקרת כבודו וגודלו. כנזוף ונכלם, חרפה שוברת את לבנו מדי עברנו על יד הבניין הנהדר, העתיד למלא תפקיד כל כך גדול וקדוש לעם ישראל בארצנו המחודשת, והנה הוא עטוי במעטה הבושה בלתי גמור ומשוכל. האומנם אין נדיבים בישראל? ישאל כל עובר, האם אין לבבות חמים שירגישו מהו בניין בית החולים הכללי לעדת ישראל הראשית בעיר קדשנו ותפארתנו?

בשנים 19301932 ניהל את המחלקה הפנימית הפרופ' יוליוס קליברג.[1]

בית החולים במרכז העיר עריכה

קום המדינה עריכה

 
אגף זיו ביקור חולים
 
בניין אווה ואלכסנדר היידן

עם פרוץ מלחמת העצמאות עבר בית החולים לשמש תפקיד מרכזי כמוסד רפואי בירושלים. חשיבותו עלתה עם ניתוק הקשר בין ירושלים המערבית לבית החולים הדסה הר הצופים. הקרבות בעיר העתיקה ניתקו את בית החולים ביקור חולים מהמבנה הישן שנותר בידי הלוחמים הערבים. אך טרם הסתלקות המנדט הבריטי הצליחו עובדי בית החולים בחסות הצבא הבריטי לפנות מהמבנה את כל החולים. רק לאחר המלחמה, ובאיחור רב הושלמה בניית הקומה השלישית של בית החולים בשנת 1959.

מלחמת ששת הימים שפרצה בשנת 1967 העמידה את בית החולים ביקור חולים שוב בקו החזית. בתי העיר המערבית היו תחת הפגזה ארטילרית של הלגיון הירדני. בבית החולים הוכנו 255 מיטות לקליטת נפגעים והופעלו חדרי ניתוח במקלט ובקומת הקרקע. סיום המלחמה הביא את העיר העתיקה תחת שליטת ישראל. אנשי הנהלת בית החולים יצאו לבניין בית החולים הישן ומצאו חורבה. הקומה השלישית נהרסה לחלוטין, ומהמבנה נותרו חורבות. במהלך שיקום הרובע הפך המבנה לאכסניית נוער.

אחרי ששת הימים עריכה

לאחר מלחמת ששת הימים, משחודש הקשר עם הר הצופים, עברו מחלקות בית החולים הדסה שהיו פזורות ברחבי העיר לקמפוס המחודש בהר הצופים. אחד מבניינים אלה, בית החולים הגרמני הסמוך לביקור חולים מעברו השני של רחוב שטראוס, שימש את הדסה והיה ידוע כבית חולים זיו. עם פינוי רוב המבנה הוא הועבר לשימוש ביקור חולים ובשנת 1976 שוכנו בו מחלקת היולדות מחלקת הנשים וחדר התינוקות. בהמשך הועברה לבניין מחלקת העיניים.

בשנת 1973, נפתחה בבית החולים היחידה הראשונה בישראל לטיפול נמרץ ילודים, שנוהלה ונוסדה על ידי פרופ' רנה גיל.

התפתחות והתרחבות בית חולים הדסה בשני מוקדיו עין כרם והר הצופים, ופתיחת המרכז הרפואי שערי צדק בשנת 1980 דחקו את בית החולים ביקור חולים לדרגת בית חולים משני בחשיבותו בירושלים. בית החולים השתלב במערך האשפוז הכללי בירושלים ועיקר חשיבותו היא בהיותו בעל חדר מיון מודרני באזור מרכז העיר המסוגל לתת תשובה מהירה ויעילה לאירועים רבי נפגעים שירושלים משופעת בהם.

במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 נפתחה בבית החולים מחלקה קרדיולוגית משוכללת, והבניין הראשי נקרא על שם תורם המחלקה בניין היידן. כן נפתחה מחלקה כירורגית שאמורה להתחרות ביוקרתה במחלקות הכירורגיות של בתי החולים הגדולים בירושלים. את המחלקה ניהל הפרופ' נתן זלץ ומאוחר יותר הפרופ' אריה דורסט. לקראת שנת 2000 עבר בית החולים "מתיחת פנים" שכללה שיפוץ מאסיבי של המבנים בהם פועל בית החולים. עיקר השיפוצים התמקדו במחלקה הפנימית בבניין הראשי, אגף נשים ויולדות בבניין זיו, מרפאות החוץ ובעיקר במבנה החדש של המחלקה לרפואה דחופה.

קשיים כלכליים ומיזוג עריכה

בהיותו בית-חולים שאינו נהנה מסיוע ממשלתי, נקלעה עמותת ביקור חולים הוספיטל המפעילה את בית החולים לקשיים כלכליים וחובות כבדים החל מסוף שנות ה-80 של המאה ה-20. החוב נוצר מגירעון תפעולי שנתי שוטף של כ-20 מיליון ש"ח לשנה, שיצר גירעון מצטבר של יותר מ-100 מיליון ש"ח. במהלך בדיקות שנערכו לבדיקת מקורות הגירעון טענה הנהלת העמותה המנהלת כי את הגירעון אפשר להסביר, בין היתר, בהוצאות גדולות, שמקורן בתשלומי פנסיה תקציבית, מס מעסיקים ועלויות מימון ופיתוח. שמומנו מתקציב בית-החולים וללא הקצאה מתקציב המדינה.

ב-22 באוגוסט 2004 מונה לעמותה מפרק - שלמה שחר, הכונס הרשמי והאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. לבקשתו ובהסכמת משרדי האוצר והבריאות מונה ברי בר-ציון כמנהל המיוחד של בית החולים. בר-ציון הפעיל תוכנית הבראה אשר הביאה לאיזון תפעולי ולאחר מספר שנים גם לרווח תפעולי. מאז מתבצעות בבית החולים עבודות בנייה בהיקף נרחב לשימור המבנה, לשיפוץ ולהרחבה של מחלקות בית החולים. בשנת 2006 נחנך בבניין זיו אגף המאכלס את המערך החדש של חדרי הלידה, בשנת 2007 שופץ לובי הכניסה לבניין היידן בו נמצאות דלתות הכניסה הרקועות, ובשנת 2008 נבנו מחלקת היולדות ומחלקת טיפול נמרץ ילודים (פגיה). בבית-החולים ביקור חולים פעלו עד מיזוגו עם בית החולים שערי צדק שמונה מחלקות עיקריות, וכן פעלו בו חדר מיון, מכונים מתמחים, מרפאות יום ומעבדות. בית-החולים העסיק כ-900 עובדים, בהם כ-150 רופאים, 400 אחיות והשאר עובדים בתפקידים פארה-רפואיים ומינהלתיים בבית-החולים 193 מיטות אשפוז, בהן 44 מיטות פנימיות, 33 מיטות ילדים, 29 מיטות כירורגיות ו-44 מיטות יולדות ונשים.

מאז 2004 נעשו ניסיונות שונים למכירת בית החולים על ידי הכונס הרשמי, ובאוגוסט 2007 אישר בית המשפט המחוזי בירושלים את מכירתו לאיש העסקים ארקדי גאידמק תמורת 32 מיליוני דולרים. גאידמק התחייב בהסכם להפעיל את בית החולים במתכונת מלאה לתקופה של חמש שנים לפחות ולהמשיך להפעיל חלק ממחלקות בית החולים לתקופה ארוכה יותר. בשנת 2015 מכר גאידמק את בית החולים תמורת 100 מיליון ש"ח לחברת "טעמן נדל"ן". שהגישו לאישור בשנת 2018 תוכנית הכוללת שימור המבנה המקורי ושילובו במבנים חדשים שישמשו למסחר מגורים תוך השארת מחלקת היולדות הפעילה במסגרת המתחם.[2] ובשנת 2017 מכרו את מחציתו לחברת שיכון ובינוי נדל"ן מקבוצת אריסון.[3]

בתחילת שנת 2019 החליטה הוועדה המחוזית בעיר לאשר את התכנית של היזם וביטלה את השימוש של בית החולים במתחם בעקבות זאת הגישו תושבי השכונות בירושלים בהובלת עמותת "ירושלים שקופה" בהנהלת הרב נתן קרמר עתירה מנהלית נגד הוועדה המחוזית בעיר, משרד הבריאות, עיריית ירושלים ויזמי המתחם בטענה שהעלימו במכוון מידע על כוונתם לסגור את בית היולדות בבית החולים ביקור חולים.[4][5] טרם התקיים דיון בעתירה.

מיזוג עם בית חולים שערי צדק עריכה

בעקבות משבר פיננסי אליו נקלע החל בית החולים לפעול במהלך חודש אוקטובר 2012 במתכונת מצומצמת. בית החולים עבר לפעילות במתכונת שבת, מרפאות החוץ והמחלקות לאשפוז יום בבית החולים הפסיקו לעבוד ובמהלך החודש סגר משרד הבריאות את חדר המיון. בהמשך נסגר גם אגף היולדות ליולדות חדשות.

בתחילת נובמבר 2012 בית החולים שותק כמעט לחלוטין מפעילות למספר ימים עקב נטישת עובדי המוסד את בית החולים בשל אי קבלת משכורותיהם. במהלך אותו חודש הושג הסכם עם עמותת ביקור חולים המנהלת את בית החולים, בתיווך סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. במסגרת ההסכם הועברו המשכורות שלא שולמו לעובדים, ובית החולים שב לפעילות מלאה. במהלך דצמבר 2012 הגישה העמותה בקשה לפירוק, בית המשפט קיבל את הבקשה והורה על פירוק העמותה. בעקבות הוראה זו נחתם הסכם בין המדינה, העובדים ובית החולים שערי צדק. לפי הסכם זה כל העובדים יפוטרו, ורק כ-360 מהם יועסקו מחדש על ידי בית החולים שערי צדק. בעקבות המיזוג עם שערי צדק נסגרו רוב המחלקות שפעלו בבית החולים ביקור חולים וחלק מהרופאים בהן עברו לבית החולים שערי צדק.

במבנה בו נמצא ביקור חולים נשארו בעיקר חדרי לידה, פגיה ומחלקת יולדות, וכן מחלקה פנימית המוקדשת ברובה לחולים גריאטריים.

דלתות בית החולים עריכה

בחזית המבנה המרכזי של בית החולים קבועים שלושה זוגות של דלתות פליז, ועליהן רקועים סמלי שבטי ישראל ודגמי חיות וצמחים. הדלתות תוכננו על ידי זאב רבן, ממורי בצלאל מראשיתו, ונוצרו בידי חביב ששון, אמן בצלאל.

גלריית תמונות עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • ש' אבן אור, י' ביבר, בלב ירושלים – אתרים ברחוב יפו וברחוב נביאים ירושלים תשמ"ט.
  • י' בן אריה, עיר בראי תקופה, א-ב, יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשל"ז-תשל"ט.
  • י' בן אריה, ירושלים במאה הי"ט, אוניברסיטה משודרת, תל אביב 1980.
  • ד' קרויאנקר, אדריכלות בירושלים – תקופות וסגנונות 1860–1914, מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים 1983
  • ד' קרויאנקר, רחוב של ניגודים – רח' הנביאים, עת־מול, כה 6 (אלול תש"ס)
  • י' קניאל, 'מאבקים ארגוניים וכלכליים בין העדות', בתוך: פרקים בתולדות היישוב היהודי בירושלים ב' (עורכים: מ' פרידמן ואחרים), יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשל"ו

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1848-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך : קליברג, יוליוס פרופ', עמודים 367–368
  2. ^ אביב לוי, ‏גאידמק מכר את ביה"ח ביקור חולים ב-100 מ' ש', באתר גלובס, 13 בינואר 2015
  3. ^ גיא נרדי, ‏ירושלים: בית החולים "ביקור חולים" יינצל בזכות מטלה ציבורית, באתר גלובס, 13 במאי 2018
  4. ^ האם בית היולדות ב'ביקור חולים' ייסגר? עיריית ירושלים שינתה את עמדתה, באתר mynetjerusalem, ‏29 בדצמבר 2020
  5. ^ ההתנגדות לסגירת מחלקת היולדות המיתולוגית בירושלים הגיעה לבית המשפט | כל העיר, באתר כל העיר ירושלים, ‏10 בנובמבר 2020