בית הישימות
בֵּית הַיְשִׁמוֹת הייתה עיר מקראית בערבות מואב, אשר המשיכה להתקיים בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד.
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/61/12_staemme_israels_heb.svg/150px-12_staemme_israels_heb.svg.png)
היישוב נזכר לראשונה בספר במדבר בתיאור נדודי בני ישראל במדבר, כתחנה אחרונה לפני הכניסה לארץ כנען: ”וַיַּחֲנוּ עַל-הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים בְּעַרְבֹת מוֹאָב”[1].
לאחר מכן, נזכרת העיר בספר יהושע בנחלת שבט ראובן: ”וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח מִזְרָחָה דֶּרֶךְ בֵּית הַיְשִׁמוֹת”[2], וכן: ”וּבֵית פְּעוֹר וְאַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה וּבֵית הַיְשִׁמוֹת”[3].
בימי המרד הגדול נזכר היישוב בצורה היוונית "איסימות" בכתבי יוסף בן מתתיהו, כאחת הערים היהודיות שנפלו בידי הרומאים בעת כיבוש עבר הירדן[4].
אוסביוס באונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה) מזכיר כי העיר הייתה נושבת בתקופתו, ומציין את מיקומה - 15 ק"מ דרומית ליריחו[5].
בתלמוד הירושלמי צוין כי המרחק בין "בית הישימות" לבין אבל השיטים היה 12 מיל[6].
היישוב נזכר בסיפור מעשה בתלמוד הבבלי[7].
יש שזיהו את בית הישימות עם ח'רבת סוויימה, הנמצאת כארבעה ק"מ מזרחית לנהר הירדן, וכשני ק"מ צפונית-מזרחית לים המלח.[8] באתר נמצאו שרידים החל מהתקופה הרומית, ולכן, סבורים החוקרים כי העיר המקראית שכנה בתל הנמצא כחמישה ק"מ מזרחית לחורבה (ומכונה "תל אלעט'ימה" - תל הגדולה), בו נתגלו ממצאים החל מהתקופה הכלקוליתית, ובעיקר מן התקופה הישראלית[9].
נראה כי מקור שם היישוב הוא במילה העברית "יְשִׁימוֹן", המתארת שטח מדברי כגון זה בו שכנה העיר.
הערות שוליים
עריכה- ^ ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק מ"ט.
- ^ ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק ג'.
- ^ ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק כ'.
- ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, פרק ד', 438.
- ^ אונומסטיקון 48 שורה 6, 49 שורה 5.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ו', הלכה א'; תלמוד ירושלמי, מסכת גיטין, פרק א', הלכה ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ו, עמוד א'.
- ^ יחזקאל קויפמן, ספר יהושע, ירושלים, קריית ספר, 1963, עמ' 157.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, כרך ב', עמ' 81-81.