בית הכנסת אוהל יצחק
בית הכנסת אוהל יצחק הוא בית כנסת מפואר ברחוב הגיא בגבולו הדרומי של הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים. בית הכנסת נבנה בשנת 1904 במרחק של פחות מ-20 מטרים צפונית לסמטת הכותל המערבי. הוא ננטש במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, ונהרס בידי הירדנים לאחר מלחמת העצמאות.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | בית כנסת |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 31°46′38″N 35°14′04″E / 31.77720833°N 35.23439444°E |
בית הכנסת שוחזר ושוקם בשנת 2008, ושנה לאחר מכן חובר במעבר תת-קרקעי למנהרות הכותל, דבר המאפשר גישה ישירה ממנו לרחבת הכותל המערבי.
הקמת בית הכנסת
עריכהבשנת 1867 רכשה 'קהילת שומרי החומות' היהודית מהונגריה חצר גדולה ובה כמה מבני מגורים, סמוך לשער השלשלת. הקרקע הייתה שייכת למשפחת ח'אלידי המוסלמית הוותיקה והמיוחסת בעיר, שהחזיקה את ספריית ח'אלדיה הסמוכה, וכמה מבניה אף שימשו כראשי העיר ירושלים. האזור כולו נחשב לנחשק בקרב היהודים באותה עת, בשל קרבתו הרבה לסמטת הכותל ולהר הבית, ועד לפרעות תרפ"ט התגוררו בו כ-5,000 יהודים. בחצר הח'אלידים התגוררו יהודים עוד לפני שנרכשה על ידי קהילת שומרי החומות, כמו חוקר ארץ ישראל, יהוסף שוורץ, ורבי שמואל לייזר גוטרמן מגליציה, המוזכר אצל ש"י עגנון בספרו תהלה.
הרעיון להקים בית כנסת ב'חצר שומרי החומות' עלה בשנת 1891 בעקבות ביקורו של הרב יצחק רטסדורפר, מראשי חסידות בעלז, בארץ ישראל. הרב ביקר בחצר והביע משאלה כי יוקם בה בית כנסת. 'כולל שומרי החומות', שהקים באותה שנה את שכונת בתי אונגרין, התגייס למשימה, ואף החליט כי בית הכנסת ייקרא על שם רטסדורפר: 'אוהל יצחק'. העושים במלאכה היו שניים מתלמידי הכולל, הרב נתן גולדברגר והרב יצחק פרג, ובשל כך נקרא המקום גם בשם "בית הכנסת של ההונגרים".
הבנייה נמשכה שנים ארוכות בשל קשיים כלכליים, ובשל הקושי לעקוף את החוק העות'מאני שאסר על יהודים לבנות בתי כנסת חדשים. הבנייה הושלמה, אפוא, רק בשנת 1904, וגם אז נאלצו הבונים לוותר על רצונם לכסותו בכיפה כמקובל, והסתפקו בגג רעפים.
בית הכנסת המקורי
עריכההבניין התנשא לגובה שלוש קומות, כאשר בקומת הקרקע שכנה ישיבת "אור המאיר", ולצדה מקווה טהרה וכמה דירות למגורי אברכים. בית הכנסת עצמו התנשא לגובה שתי קומות, וכלל חלונות רבים, גלריית עזרת נשים וכן במת עץ מפוארת, שניצבה במרכז האולם. בשל קרבת בית הכנסת להר הבית, קיבלו על עצמם אברכי הישיבה, שהשתייכו ל'כולל שומרי החומות' "לשמור" על חומות הר הבית באמצעות לימוד תורה רצוף בשלוש משמרות, במשך כל שעות היום והלילה.
חורבן בית הכנסת
עריכההתנכלויות חוזרות ונשנות מצד השכנים המוסלמים הביאה לנטישה אטית של יהודים את האזור, במיוחד בפרעות תרפ"ט, שבהן נסו יהודים על נפשם בעקבות תקיפות מכוונות. במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט ננטש האזור כליל, וחצר שומרי החומות הושכרה למוסלמים מקומיים. הקהילה, ואיתה אברכי 'כולל שומרי החומות', עברה לשכונת בתי אונגרין הצמודה למאה שערים, ועד שנת 1948 נהנתה מתשלום דמי השכירות על הנכס בעיר העתיקה. לאחר כיבוש מזרח ירושלים בידי ממלכת ירדן הופסקו התשלומים, וזמן קצר לאחר מכן נבזז בית הכנסת ופוצץ.
לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967 התגלה בית הכנסת חרב, שרוף ונטול גג. מן הקומות העליונות נותרו רק שרידי קירות מפויחים ומטים ליפול. הנכס הושב לקהילת שומרי החומות, אולם בשל מחסור באמצעים כלכליים נמנע שיקומו של בית הכנסת. בקומת הקרקע נבנתה אפוא בינתיים חנות הספרים 'בן ארזה', שהייתה החנות היהודית הראשונה בעיר העתיקה לאחר המלחמה. בעל החנות, בן ארזה, ניצל את קרבתה של חנותו להר הבית, ובבוקר חג השבועות ואחרי צום יום כיפור נהג לחלק חינם עוגות ומשקאות ליהודים שעברו במקום.
בית הכנסת המשוקם
עריכהב-1993 רכשה את המתחם ההרוס עמותת 'ידידי אוורסט האמריקנים', תחת ניהולו של איל ההון היהודי ארווינג מוסקוביץ. 'קהילת שומרי החומות' לא ששה למכור את הנכס, אולם בסופו של דבר שוכנעה כי עדיף כך, מאשר שבית הכנסת יעמוד חרב. עם זאת, דרשה הקהילה שבחוזה הקנייה יירשם כי הנכס יושב אליה לאחר ביאת המשיח. בית המשפט סירב בתחילה לאשר את החוזה בשל התוספת, שאין לה עיגון משפטי, בשל כך הלכו הצדדים לבית המשפט שבארצות הברית, שם בית המשפט הסכים לתנאי והחשיבו כ"ריאלי". כך נחתם החוזה ע"פ בית המשפט האמריקאי כדת וכדין.
בתיאום עם רשות העתיקות, חפרה העמותה מתחת למבנה בית הכנסת החרב, ועמלה על שיקומו ושחזורו, לעבודות עיצוב הפנים נבחר המתכנן הנודע מר אהרן אסטרייכער. סיום השיפוץ והחפירות הארכאולוגיות (הנמשכות עד היום) נעשו על ידי הקרן למורשת הכותל המערבי. השחזור בוצע באמצעות צילומי פנים וחוץ של הבניין המקורי, כולל שרטוטים מפורטים של ארון הקודש, הבמה והספסלים המקוריים. בניגוד למבנה המקורי, נבנתה הפעם כיפה גדולה, הניצבת מעל ארון הקודש. החלל הארכאולוגי שנחשף מתחת לבית הכנסת עתיד להפוך למוזיאון, שיחובר לבית הכנסת באמצעות מעלית. כן נפתח מעבר תת-קרקעי מבית הכנסת דרך חללים שנחשפו במנהרות הכותל, עד לרחבת התפילה שמול הכותל המערבי.
בית הכנסת פעיל עתה בכל שעות היום. בעבר למדו בו אברכים ובחורים תלמידי ישיבת דרך השם, ומשנת 2012 פועל במקום בית המדרש להלכה של הרבנות הצבאית הראשית. בית הכנסת מנוהל בידי הקרן למורשת הכותל המערבי. בשבת בית הכנסת פעיל בעיקר על ידי עטרת כהנים. קבלת שבת ותפילת ערבית: תושבי הרובע המוסלמי. תפילת שחרית ותפילת מוסף: ישיבת עטרת כהנים. בצהרי השבת, מתקיים בבית הכנסת על ידי תושבי הרובע לימוד בקבוצות לילדים, ולאחריו לימוד אבות ובנים, אשר בסופו מתקיימת במקום תפילת מנחה.
גלריית תמונות
עריכה-
בית הכנסת המקורי
-
בית הכנסת המקורי
-
בית הכנסת המשוקם
-
בית הכנסת המשוקם
-
עזרת הנשים
-
בית הכנסת מבחוץ לאחר שיקומו
-
בית הכנסת במבט מעזרת הנשים
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- חיים ברבה ותאופיק דעאדלה, ירושלים, בית הכנסת אוהל יצחק, חדשות ארכאולוגיות 119, 2007.
- Hervé Barbé and Tawfik De‘adle, Jerusalem - Ohel Yizhaq, New Studies on Jerusalem 11 (2006), pp. 19*-29*.
קישורים חיצוניים
עריכה- על בית הכנסת, באתר "הקרן למורשת הכותל המערבי"
- על אודות בית הכנסת ותולדותיו באתר איגוד בתי הכנסת העולמי
- בן שאול, חנוכת בית הכנסת "אוהל יצחק" - וידאו, באתר ערוץ 7, 12 באוקטובר 2008
- מידע על הממצאים הארכאולוגיים במרתף בית הכנסת באתר חדשות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות
- נדב שרגאי, הושלם חיבור תת-קרקעי בין מנהרת הכותל לאזור חפירות ארכאולוגי, באתר הארץ, 5 במרץ 2008
- דליה מזורי ורוני מלול, מנהרה חדשה נחפרת ליד הכותל, באתר nrg, 6 במרץ 2008
- בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים. העיר העתיקה), דף שער בספרייה הלאומית