בית הכנסת אוהל יצחק (תל אביב)

בית כנסת אוהל יצחק חב"ד (ידוע גם בשם עין יעקב על שום מיקומו ברחוב עין יעקב 13) היה אחד מבתי הכנסת הראשונים בתל אביב-יפו. כיום בית הכנסת שומם ממתפללים. מבנה בית הכנסת הוכרז על ידי העירייה כמבנה לשימור מחמיר. נחשב לאחד מבתי הכנסת היפים והמרשימים שנבנו בעיר תל אביב-יפו ובמתחם נווה צדק בפרט.[1]

בית הכנסת אוהל יצחק
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת רח' עין יעקב 13
מיקום תל אביב-יפו
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
נוסח תפילה נוסח ספרד-חב"ד
נוסח הספרדים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1903
תאריך פתיחה רשמי 1903 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°03′44″N 34°45′49″E / 32.062305555556°N 34.763722222222°E / 32.062305555556; 34.763722222222
(למפת תל אביב רגילה)
 
בית הכנסת אוהל יצחק
בית הכנסת אוהל יצחק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

בניית בית הכנסת 'אוהל יצחק' ברחוב עין יעקב בשכונת 'נווה שלום' ביפו הוקם בשנת 1903 על ידי חסידי חב"ד שהתגורר ביפו. כארבע שנים קודם לכן החל לכהן שם ברבנות הרב שניאור זלמן סלונים, וזה ניהל את בנייתו יחד עם הקמת מקווה. אחד השותפים בהקמת בית הכנסת הוא הרב צבי ישעיהו גרינברג.

בית הכנסת היה המקום הראשון שביקר בו הרב אברהם יצחק קוק כשהגיע לתל אביב. זאת גם כי טרם בואו ניטשה מחלוקת קשה בין חסידי חב"ד בעיר (ובראשם משפחת שמרלינג) ובין הפרושים (ובראשם משפחת רוקח).

בית הכנסת שימש כמרכז הרוחני של קהילת חסידי חב"ד בעיר. כחלק מפעילות אוכלוסיית בית הכנסת היו נערכים בבית הכנסת התוועדויות בחגים חב"דיים, כמו י"ט בכסלו וכדומה.

בית הכנסת שהיה מהווי תל אביב, צויר בשנות ה-30 על ידי נחום גוטמן כחלק מיצירתו על תל אביב.[2]

בין המתפללים היה גם הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'.

 
אחד מציורי הקיר בבית הכנסת שנעשה על ידי הצייר גרשון אינבונד[3].

לאחר פטירת הרב שניאור סלונים, בשנת 1936 החליפו הרב אלכסנדר יודאסין. הוא המשיך בפעילות הקבועה של בית הכנסת.

לאחר פטירתו בשנת 1983 החלה להתדלדל יותר ויותר (בהמשך להידלדלות של שנות השבעים) אוכלוסיית בית הכנסת, שעברו לריכוזים חרדיים או שהזדקנו. עקב כך בית הכנסת נסגר לתפילות.

בשנים המאוחרות הנוסח הוחלף מנוסח האר"י לנוסח עדות המזרח, בשל המתפללים המזרחיים שהתפללו במקום בשנים אלו.

בית הכנסת נסגר בשנת 1990 לערך. תושביו החסידים עברו להתפלל בבית הכנסת ברחוב נחלת בנימין, ושאר המתפללים עברו לבתי כנסיות אחרים בשכונה.

בשנת 2002 עלה שיקול מצד העירייה להקים במקום גן ילדים.[4]

בנובמבר 2014 קרס גג בית הכנסת. עקב כך הוכרז מבנה בית הכנסת כמבנה לשימור מחמיר על ידי העירייה, שלקחה בעלות עליו. עם קריסת תקרת העץ המעוטרת, החלה העירייה, בהובלת מחלקת השימור העירוני, בעבודות לייצוב המבנה ותקרתו הייחודית. בייעוץ והנחיית מהנדסי השימור יעקב שפר ומאיר רונן. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל מסייעת במימון תיק תיעוד מלא למבנה, במטרה לקדם את הליך שיקומו של מבנה ייחודי זה.[1]

בשנת 2021 החלו עבודות שיפוץ המבנה רק מבחוך,[5] ובתום השיפוץ הוא נאטם, וחצי משטח המגרש נמכר לבעלות פרטית.[6]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה