פתיחת התפריט הראשי

בית הספר הניסויי ירושלים

מסגרת חינוכית המיועדת לילדים מגילאי 3 ועד 18 במרכז העיר ירושלים.

בית הספר הניסויי ירושלים הוא מסגרת חינוכית המיועדת לילדים מגילאי 3 ועד 18 במרכז ירושלים. בית הספר כולל בית ספר יסודי ובית ספר תיכון, אשר שוכנים במתחם משותף ומאוגדים תחת ועד מנהל אחד, שהוא גוף משותף למורים, להורים, לתלמידים ולמנהלים. לבית הספר עמותת הורים התומכת בו[1].

בית הספר הניסויי ירושלים
לוגו הניסויי.png
הכניסה לבית הספר
מוטו הלמידה מצויה בכל עשייה
תאריך ייסוד 1972
שכבות לימוד טרום-טרום-חובה עד כיתה י"ב
מנהל אורי גבע (מנהל בית הספר התיכון); גילי שילה (מנהל חטיבת הביניים)
מנהלת עידית טבת (מנהלת בית הספר היסודי)
תלמידים כ-1,000
מיקום מרכז העיר, ירושלים
באחריות ירושלים
קואורדינטות 31°46′46″N 35°13′09″E / 31.779577°N 35.219085°E / 31.779577; 35.219085
home.hanisui.school
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

בית הספר הוקם על ידי קבוצת הורים ואנשי חינוך בראשותו של פרופ' משה כספי, על בסיס הנחות היסוד של בתי ספר פתוחים ופרוגרסיביים בעולם. הקמת בית הספר אושרה על ידי משרד החינוך במאי 1971 והוא החל לפעול בספטמבר 1972[2]. בין המקימים היו פרופ' צבי לם, פרופ' יוסף באשי וד"ר אליעזר מרכוס שאף ניהל את בית הספר. בשנות ה-70 היה רוב גדול של בתי ספר מסורתיים וקונבנציונליים מבחינת מטרותיהם ודרכי עבודתם, והקמת בית הספר הייתה מעשה מהפכני לאותה התקופה. לאורך השנים פיתח צוות בית הספר כלים חינוכיים ותוכניות שאומצו על ידי מערכת החינוך, והיוו מקור השראה לבתי ספר ברחבי ישראל בחינוך הניסויי הפתוח, כדוגמת עבודות גמר במקום בחינת בגרות, למידה רב-גילית, עבודה בחטיבות צעירות ועוד[3]. בשנתו הראשונה למדו בבית הספר כ-100 תלמידים והוא שכן בשכונת אוהל משה[4]. בשנת 1976 למדו בו כ-200 תלמידים ו-900 נוספים ביקשו לעבור אליו[5].

בשנת 1987 פרצה שערוריה תקשורתית לאחר שדווח בעיתונות שאחד ממורי בית הספר הביע דעה בעד סירוב לשירות בשטחים[6][7]. בשנת 1990 הוצתה מכוניתו של מנהל בית הספר מיכה שלוי לאחר שהזמין את אודי אדיב לדבר בפני התלמידים[8][9].

בית הספר הניסויי הקים בשנת 2010 בית ספר ניסויי יסודי נוסף, הניסויי-ארגנטינה, בניהולה של חגית מנדלוביץ'. בית הספר שוכן בקריית היובל בירושלים, ופועל על פי אותה תפיסה רעיונית[10]. ב-2018 הוקמה חטיבת הביניים בבית הספר הניסויי-ארגנטינה.

באוגוסט 2018 הפגינו הורי בית הספר נגד תוכנית של עיריית ירושלים להקים 4 מתקני חנייה בגובה 17 מטר, סמוך לבית הספר[11]. בנובמבר 2018 ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה החליטה לקבל את הערר שהוגש על ידי ההורים נגד התוכנית[12].

מבנה בית הספרעריכה

בשנת 1976 סבל בית הספר ממצוקת מקום והוא עבר בהדרגה לבניין בית הספר כי"ח שמול מרכז כלל[13].

בשנת 1987 עבר בית הספר למבנה בית הספר "ארלוזורוב" שממוקם בגבולו הצפון מערבי של גן העצמאות בירושלים, ברחוב רבי עקיבא 7. המבנה נחנך בספטמבר 1961 עבור "בית חינוך לילדי עובדים ע"ש ארלוזורוב" שהשתייך לזרם העובדים בחינוך והיה בית הספר היסודי העיקרי של אזור מרכז ירושלים ורחביה[14]. הבניין המרכזי, בן שלוש קומות, נבנה באוריינטציה מזרח-מערב כך שחדרי הלימוד וחלונותיהם הגדולים פונים צפונה (ומונעים כך כניסת שמש ישירה וסנוור מפני הלוח), ומסדרונות המעבר נמצאים בדרומו. מצפון למבנה חצר גדולה לא מרוצפת, שבדרומה שטח מגודר, שנוצל כגינת ירק לתרגול מעשי בשעורי החקלאות. מדרום למבנה נבנה באמצע שנות השישים מגרש כדורסל שממזרח לו שכנה חורשת אורנים קטנה, שהופרדה בגדר מגן העצמאות השכן. באמצע שנות השישים נוסף אגף לבית הספר, מערבית למגרש הכדורסל, בו בקומה העליונה נבנה אולם ספורט מתקדם, ובקומה התחתונה חדר אוכל ומטבח, שסיפקו ארוחות צהריים לתלמידים. בית הספר "ארלוזורוב" נסגר בשנות ה-80 עם הזדקנות האוכלסייה וירידה במספר התלמידים. המתחם גם שימש את בית הספר התיכון "המסורתי" שעבר לשכונת תלפיות.

בשנת 2002 הכריזה עיריית ירושלים על פרויקט היכל המשפט שיוקם במקום מבנה בית הספר שיהרס[15]. בשנת 2008 נערכה חפירת בדיקה בחצר בית הספר לצורך הקמת הפרויקט. בחפירה נמצאו שלדים וקברים מהתקופה שהשטח היה חלק מבית הקברות ממילא[16] לאחר מאבק ממושך עבר פרויקט היכל המשפט לכניסה לעיר ובית הספר הניסויי נשאר במבנה[17].

תפיסה חינוכיתעריכה

בית הספר מעיד על עצמו כי "בגישתנו החינוכית אנו מאמינים, כי הלמידה מצויה בכל עשייה, כל עוד ההנעה לעשייה זו היא הנעה פנימית ולפיכך אנו משתדלים לפתח סביבות עשייה מגוונות והוראה דיפרנציאלית וחווייתית, תוך בניית כלי הערכה אלטרנטיביים, קונסטרוקטיביים, המשתפים את הלומד בהערכת עצמו ולא מדרגים אותו מול עמיתיו – ביטוי לכך מוצאים למשל, בהיעדרם של מבחנים וציונים."[18] בית הספר דוגל בלימוד אישי, בקיום למידה אינטלקטואלית חקרנית מבוססת חשיבה ביקורתית ורפלקציה, וכן מסייע בפיתוח כלים חברתיים לקיום מערכות יחסים ודיאלוג. בנוסף, יש דגש על עבודה חינוכית חברתית ופתרון בעיות בדרך של גישור ומשא ומתן, וחינוך לאי-אלימות.

תוכנית הלימודים מביאה בחשבון את ריבוי האינטליגנציות של הלומדים[19], את מקומו של הדמיון היוצר והחשיבה המטפורית[20], ואת פיתוח החשיבה לסוגיה השונים[21]. על פי גישת בית הספר, תפקידו של צוות המורים הוא לתמוך בתלמידים בהתאם לצורכיהם ההתפתחותיים, הרגשיים, הקוגניטיביים, המוטוריים, החברתיים והיצירתיים, בלא הגדרת סולם היררכי לגבי חשיבות התחומים. לפיכך, תוכנית הלימודים בבית הספר אינה מוכתבת מראש, ואינה נמדדת במונחים של הספק חומר. היא נבנית בידי המורים והתלמידים כחלק מתהליכי הלמידה ומתייחסת אל הלמידה כאל תהליך ולא כאל תוצר. עם זאת, מחויב בית הספר להכנת התלמידים הבוגרים לקראת בחינות הבגרות בסוף התיכון.

התלמידים בכל הגילאים מעורבים בבחירת חלק מתוכנית הלימודים ובבחירת דרכי הלמידה. בבית הספר התיכון, התלמידים מוזמנים לבחור לעצמם תוכנית לימודים אישית. הם משפיעים על מגוון תחומים הקשורים בפעילותו הלימודית והחברתית של בית הספר, ועל בחירת תלמידים ומורים חדשים המצטרפים אליהם. בבית הספר התיכון החליף מודל החונכות את כיתות האם, וכל תלמיד בוחר את המורה שילווה אותו באופן אישי.

תוכנית הלימודים של בית הספר מדגישה את תחומי המדע, האמנות והיצירה ומוסיפה העשרה בתחומים כמו שחמט, אמנויות לחימה, מוזיקה, דרמה ואיכות הסביבה (מגוון הנושאים משתנה משנה לשנה).

מיקום בית הספר במרכז העיר מאפשר פיתוח תוכנית למידה סביבתית, שכוללת התייחסות הן לסביבה העירונית הקרובה והן אל בתי גידול פתוחים, שבהם מבקרים התלמידים במסגרת תוכנית הטיולים הנהוגה בבית הספר בכל השכבות.

בית הספר מקיים קבוצות למידה רב-גילאיות ופעילות חונכות, התורמות ליצירת קשרים בין תלמידי בתי הספר היסודי והתיכון.

בית הספר מקיים קשר עם קהילת בית הספר הערבי בעין רפא-נקובה, במסגרת פרויקט יצירתיות מסורתית ופולקלור.

הבחנה בין בית ספר ניסויי לבית ספר פתוחעריכה

מאז הקמת בית הספר ולאורך כל שנותיו ניתן דגש על המושגים "ניסויי" ו"פתוח". בית הספר נוקט בגישה הפתוחה בחינוך אשר גורסת כי בית הספר יהיה לילדים הלומדים בו בית חם, מקבל ומכיל, המאפשר לכל לומד לפתח את אישיותו ואת יכולותיו, לבחור דרכי למידה ותחומי עניין המתאימים לו, ולהחליט באופן עצמאי החלטות רבות וחשובות לגבי אופני ההתפתחות של כל אחד ושל הקבוצה אליה הוא משתייך[3].

הוועד המנהלעריכה

בתי הספר התיכון והיסודי שוכנים במתחם משותף ומאוגדים תחת וועד מנהל אחד, שהוא גוף משותף למורים, להורים, לתלמידים ולמנהלים. גוף זה דן ומחליט החלטות הקשורות במדיניות בית הספר וביישומה בשטח, וכן בתפיסות אידאולוגיות-פדגוגיות ובדרכי יישומן. בית הספר הניסויי ארגנטינה, שצמח מהניסויי מרכז העיר, מנוהל בידי אותו ועד מנהל. בראש הוועד המנהל עומד פרופ' דן ענבר מהאוניברסיטה העברית.

הוועד המנהל נפגש לפחות חמש פעמים בשנה ומונה 17 נציגים, בהם מנהלי בתי הספר, נציגי המורים של בית הספר היסודי, נציגי המורים של בית הספר התיכון, נציגי ועד ההורים של שני בתי הספר וכן נציגים מתלמידי התיכון. לעיתים מוזמנים לישיבות הוועד נציגי העירייה ונציגים ממשרד החינוך.

בוגרים מפורסמיםעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • עדה סוידובסקי, "הניסויי - עבר, הווה, עתיד", מיכל לויט (עורכת) קובץ מאמרים: החינוך הניסויי הפתוח, 2014
  • התבנות – הילד, המבוגר ותרבות מתחדשת מעולמות היצירה של תלמידיו וחבריו של משה כספי / חמי בן נון (עורך), שערי משפט 2010

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עמותת ועד ההורים של תלמידי בית הספר הניסויי ירושלים - באתר גיידסטאר ישראל
  2. ^ ביה"ס הנסויי אינו אחיד, דבר, 2 ביוני 1975
  3. ^ 3.0 3.1 סוידובסקי, עדה, הניסויי - עבר, הווה, עתיד, קובץ מאמרים: החינוך הניסויי הפתוח, עמ' 19-34
  4. ^ בבית־הםפר הניסויי אין פעמון, דבר, 11 בדצמבר 1972
  5. ^ בית-הספר הניסויי בירושלים בסכנת סגירה, דבר, 23 במאי 1976
  6. ^ אבינועם בר יוסף, "עכשיו אני בטוח שצריך לשרת בצבא, מעריב, 6 בינואר 1987
  7. ^ נורית דברת, היועץ המשפטי של משרד החינוך בודק ההתבטאויות של המורה למוסיקה, מעריב, 6 בינואר 1987
  8. ^ "אודי אדיב הופיע לפני התלמידים ביוזמתי - איני מתחרט על כך", מעריב, 19 ביוני 1989
  9. ^ הוצתה מכוניתו של מנהל בית הספר הניסויי בירושלים, מעריב, 14 במרץ 1990
  10. ^ ניר חסוןקרית יובל - החילונים רוצים שלוחה של בית הספר הניסויי בשכונה, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2009
  11. ^ נעמה ריבהעיריית ירושלים מקימה עשרות מתקני חניה בגובה 17 מטר - בניגוד למדיניות, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2018
  12. ^ שלומי הלר, ניצחון זמני להורי התלמידים בבית הספר הניסויי: התוכנית להצבת חניוני הקומות חוזרת לשלב ההתנגדויות, באתר כל העיר, 25 בנובמבר 2018
  13. ^ הםדר להבטחת פעולת ביה"יס הניסויי בירושלים, דבר, 1 ביוני 1976
  14. ^ 20 מיליון ל"י תקציב פיתוח ירושלים, הבוקר, 7 ביולי 1960
  15. ^ גל ניסים, ‏הורי תלמידי ביה"ס הניסויי מתנגדים לפרויקט היכל המשפט, באתר גלובס, 14 ביולי 2002
  16. ^ ניר חסוןשלדים וקברים נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות באתר המיועד להקמת היכל המשפט בירושלים, באתר הארץ, 16 ביולי 2010
  17. ^ גיא נרדי, ‏התושבים הצליחו להשאיר את ביה"ס הניסויי במרכז ירושלים, באתר גלובס, 28 במרץ 2018
  18. ^ בית הספר הניסויי, באתר בית הספר
  19. ^ הווארד גרדנר, אינטליגנציות מרובות, מכון ברנקו וייס, 1983
  20. ^ עדה סוידובסקי, למידה מוארת - דמיון ולמידה בבית הספר ובבית, אח, 1998
  21. ^ שרי טישמן, הכתה החושבת, מכון ברנקו, 1996