פתיחת התפריט הראשי
אין תמונה חופשית

אליעזר מרכוס (12 בפברואר 1933 - 26 ביוני 2010) היה ד"ר לספרות, סופר מורה ומחנך, כיהן כיושב ראש המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך, בין השנים 19891993[1]

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

מרכוס נולד בירושלים לחנה ואליהו, בילדותו עברה משפחתו ל-תל אביב ומרכוס סיים את הגימנסיה העברית "הרצליה".

בצה"ל שירת מרכוס בנח"ל. בשנת 1951 שובץ בכפר בלום ולימד ב-אל-ח'אלצה (קריית שמונה בראשיתה), בשל מחסור בכוח אדם במערכת החינוך במעברה שובץ מרכוס כמורה לכיתות ז'-ח' במעברה.[2]

בשנת 1952 עבר מרכוס עם גרעין הנח"ל לגונן.

בשנת 1956 ניהל מרכוס בית ספר במושב מסלול במועצה אזורית מרחבים בנגב, והיה למנהל הצעיר ביותר בישראל.

בהמשך למד מרכוס חינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, בסיום לימודיו חזר לנגב לנהל בית ספר במבועים.

ב-1964 הוזמן מרכוס לנהל את הפנימייה בעין כרם, שתיהפך לבית הספר התיכון על שם מיי בויאר

לאחר שליחות חינוכית באנגליה נקרא מרכוס לנהל את בית הספר הניסויי בירושלים, הראשון מסוגו בארץ, פרי הגות של פרופ' משה כספי, שם העמיד את התלמיד במרכז והשקיע רבות ב"טעוני טיפוח".

בשנות השמונים של המאה ה-20 ניהל מרכוס את "בית ספר גבוה לעובדי הוראה בכירים" בירושלים. (קרו היום: "המרכז לפיתוח עובדי-הוראה בכירים")

מרכוס קיבל דוקטורט בנושא ספרות עממית. מורו היה הפרופ' דב נוי.

בין השנים 19891993 מונה מרכוס ליושב ראש המזכירות הפדגוגית, במשרד החינוך. המזכירות הפדגוגית עוסקת בחינוך היסודי, בהכשרת מורים והשתלמותם.

מרכוס הקים רשת של בתי ספר ניסויים, ניסח אמנה לשיתוף מורים, הורים ותלמידים, יסד את "הקו הפתוח" לקובלנות הורים ותלמידים ויזם את הקמת מועצת התלמידים הארצית.

בשנת 2001 מרכוס מונה לחבר בוועדת היגויי של משרד החינוך בנושא: "ערבות ומעורבות - כל ילדה שווה, כל ילד שווה"[3]

עם פרישתו לימד מרכוס חינוך במכללת לוינסקי לחינוך ובמוסדות אחרים.

מרכוס, טיפח את נושא החינוך לצפייה בטלוויזיה, כיהן כיושב ראש אגודת יאנוש קורצ'אק[4]

ב-1999 הוענק למרכוס "פרס החינוך על מפעל חיים אישי", מנשיא המדינה עזר ויצמן.

מרכוס נפטר ב-26 ביוני 2010[5]

מרכוס השאיר את עמית וערן, ילדיו מאשתו הגר, ואת בת זוגו נינה.

מספריועריכה

[6]

  • "מן המבוע" - הוצאת עירית חיפה, 1966
  • "סיפור העממי" - הוצאת מכון מופ"ת 1976[7]
  • "צפיה - "על תנאי: ? "דרכים לצפיה מעריכה בקולנוע ובטלוויזיה", יצא לאור על ידי הוצאת משרד החינוך והתרבות, 1988
  • "בשביל הילדים"[8]
  • "חג לעם" : אנתולוגיה של סיפורי-עם לחגי ישראל[9]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה