בית הקברות הצבאי בבאר טוביה
בית הקברות הצבאי בבאר טוביה הוא מהקטנים בבתי הקברות הצבאיים בישראל. הוא שוכן בצמוד לבית הקברות האזרחי של המושב. רוב החיילים שנקברו בו - 38 במספר - נהרגו במהלך מלחמת העצמאות. כיום טמונים בו 49 חללים.[1]
| פרטי בית הקברות | |
|---|---|
| סוג | בית קברות צבאי |
| מספר קבורים | 49 |
| קואורדינטות | 31°43′43″N 34°42′51″E / 31.728583°N 34.714266°E |
 | |
|
(למפת השפלה רגילה)   בית הקברות הצבאי בבאר טוביה | |
  | |
בית הקברות עריכה
מושב באר טוביה נוסד בשנת 1930. במלחמת העצמאות שימש כבסיס קדמי של כוחות ההגנה והופגז על ידי הצבא המצרי. חברי המושב השתתפו בפעולות צבאיות באזורם.
בית הקברות האזרחי של המושב נמצא בשוליו הדרום מערביים. במהלך המלחמה הובאו אל המושב לקבורה, כמו ליישובים אחרים, חללים שנפלו בקרבות באזורים הסמוכים אליו. רבים מהם נפלו בקרבות הכבדים שנערכו בקיץ 1948 בין צה"ל לבין הצבא המצרי בנגבה ובמשלטי עיבדיס ובית דראס. שניים מהחללים שנקברו במקום הם אלמונים.[2] החללים נקברו בשורות ארוכות בשוליים המערביים של בית הקברות, בצמוד לקברי האזרחים. כיום נתונות חלק מהמצבות הצבאיות שבמקום בתווך בין מצבות אזרחיות.
לאחר המלחמה הוכרזה החלקה הצבאית שקמה במהלכה כבית קברות צבאי. עשרה חללים נוספים שנפלו במערכות ישראל נקברו בו מאז ועד עתה.[3] ממערב לחלקות הקבורה הוקמה רחבת הטקס של בית הקברות.
בבית הקברות טמונים שני בעלי עיטור המופת - שמואל הרמתי ויהושע בר-און. שניהם עוטרו בעיטור על לחימתם במלחמת יום הכיפורים.
בבית הקברות מוצבות גם ארבע מצבות לזכר חללי ההגנה וצה"ל שנקברו באתרים אחרים.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- בית הקברות, באתר נזכור את כולם
הערות שוליים עריכה
- ^ הנתון נכון לחודש אוקטובר 2019
- ^ מקור: אתר אית"ן.
- ^ חלל נוסף, נאזם-עזרא עג'מי, היה איש אצ"ל שנהרג ב-26 בפברואר 1946 במהלך התקפת הארגון על שדה התעופה הבריטי בקסטינה (כיום - בסיס חיל האוויר חצור).