פתיחת התפריט הראשי

בית הקברות של העדה הקראית (ירושלים)

שער בית הקברות הקראי בירושלים

בית הקברות של העדה הקראית בירושלים הוא בית קברות קראי עתיק, המתפרש במדרונותיה הצפוניים של שכונת אבו תור, מעל גיא בן הינום בנקודה הצופה אל הר ציון. בית הקברות שוכן בצמוד לתצפית אבו תור ולגן ציריך, לא רחוק מסינמטק ירושלים. בצידו המערבי נמצא מלון הר ציון. בית הקברות נמצא בסמוך לשכונות הערביות של מזרח ירושלים ובתקופה שלפני מלחמת ששת הימים עבר לצידו קו הגבול עם ירדן - הקו העירוני.

בבית הקברות מצויים קברים מימי בית שני וכן קברי בני העדה שנקברו בירושלים במשך מאות שנים, והוא  פעיל עד ימינו ומשמש את בני העדה היהודית-קראית. בסמוך לשער הכניסה נמצאת מערת קבורה עתיקה.

בסביבת בית העלמין הקראי בגיא בן הינום מצוי ריכוז גדול של מערות קבורה חצובות בסלע מימי בית ראשון, בית שני, ומהתקופה הביזאנטית. מערות הקבורה מימי בית ראשון נמצאות בעיקר בחלקו העילי של הגיא: סמוך לרחוב ממילא וכן במורדות הר ציון, בגבול בריכת הסולטן, למרגלות הכנסייה הסקוטית וכן בשטח בית הקברות הקראי.[1]

במערת הקבורה בבית-הקברות הקראי בגיא בן-הינום מצויה אצטבה אחורית רחבה ומורמת מן השתיים הצדדיות וספסלים חצובים.[2]

בבית העלמין הקראי מצויים מאות מצבות מתקופות שונות, רוב המצבות על הקברים הן ארוכות ושטוחות ועליהן חרותים בעברית תאריכי הלידה והפטירה, וכן תפילה קצר. חלקם עם כיתובים מאד מעניינים המספרים בקצרה אודות הנפטרים.[3]

בתחומי בית הקברות של העדה הקראית שרידי מחצבה קדומה ומערות קבורה. מערות הקבורה שימשו נקודת ציון מוכרת במאה הי"ט ותוארו על ידי חוקרים מראשית המחקר הארכאולוגי של ירושלים.[4]

בשנות ה-70 הכשירה עמותת היהדות הקראית העולמית חלקת קבורה חדשה בבית העלמין, ומאז נקברו שם בני הקהילה תושבי העיר ירושלים. במהלך השנים חווה בית העלמין מספר התנכלויות והשחתות של קברים.

בשנת 2017 קידם משרד התיירות בוועדה לתשתיות לאומיות תוכנית לבנית הרכבל לכותל תוכנית בשם תת"ל 86.[5] התוואי המתוכנן של הרכבל הוא ממתחם התחנה הראשונה בירושלים, מעל גיא בין הינום להר ציון ומשם לשער האשפות. בתוואי זה נמצא גם בית הקברות העתיק של העדה היהודית-קראית.

בית הקברות הופך את תוואי הרכבל לבעייתי לכוהנים שלא יוכלו לעבור מעליו בשל איסור כניסת כוהנים לבתי עלמין לפי הלכה יהדות אורתודוקסית. קירוי בית העלמין היה מאפשר לכהנים לנסוע ברכבל לפי ההלכה האורתודוקסית. אך ורק מסיבה זו פנו יזמי התוכנית, הרשות לפיתוח ירושלים, לוועד העדה היהודית-קראית בבקשה לקרות את בית הקברות, בתמורה לתקציבים לפיתוח בית העלמין ותחזוקתו. רק אז למדו לראשונה בני העדה על התוכנית שתחלל את בית הקברות העתיק ותמנע את השימוש בו על ידיהם מכוון בגלל טומאת אוהל.

ב-1 בפברואר 2019 הופקדה להתנגדויות תוכנית הרכבל לעיר העתיקה בוועדה לתשתיות לאומיות.

העדה היהודית הקראית מתנגדת למעבר תוואי הרכבל מעל בית העלמין.[6]

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה