בית כנסת גאולת ישראל

בית כנסת המרכזי 'גאולת ישראל' הוא בית כנסת ותיק, גדול ומפואר ברחוב מרכז בעלי מלאכה, בצדה הצפוני של גינת שיינקין בשכונת לב העיר בתל אביב. מ-1990 משמש את חסידי חב"ד.

בית כנסת גאולת ישראל
Geulat Israel synagogue P1130359.JPG
מידע על המבנה
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר תל־אביב–יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
סיום הבנייה 1937 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°04′11″N 34°46′23″E / 32.06980556°N 34.77313889°E / 32.06980556; 34.77313889
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
בית כנסת גאולת ישראל
בית כנסת גאולת ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דלתות הכניסה המעוטרות של בית הכנסת גאולת ישראל

תולדותיועריכה

בשנים 19121913 התאגדו בעלי סדנאות ובתי מלאכה, ובראשם מתתיהו וינוקור ומנחם שיינקין, לשם הקמת שכונת בשם "מרכז בעלי מלאכה". לשם כך, נרכשו קרקעות מצפון-מזרח לשכונות "אחוזת בית"-תל אביב ונחלת בנימין. רחוב שינקין הוקם ב-1913 כשלב א' של השכונה. אך התפתחותה התאפשרה אחרי מלחמת העולם הראשונה, כאשר חזרו חברי האגודה מגירוש תל אביב. השכונה צורפה רשמית לרשות המוניציפלית תל אביב ב-1923.

בשנת תרפ"ז, 1927 יזמו התושבים הקמת בית כנסת מרכזי בשכונה; בהם היו שמואל הורביץ, משה לוינסון, נתן רוסנר ומנחם שושני. בעשר שנותיו הראשונות פעל בית הכנסת בצריף. בשנת תרצ"ג, 1933 הצליחו מתפלליו לגייס תרומות לבנין הקבע, ואף נדבו מיכולותיהם המקצועיות לבניית בית הכנסת המרכזי, שנקרא "גאולת ישראל". בי"ח באלול תרצ"ז, 1937 נחנך מבנה הקבע. בית הכנסת נשא אז צביון אשכנזי - ציוני כללי. התפללו בו תושבי השכונה מכל הפלגים: מסורתיים, דתיים, חילוניים וחרדים. גבאי בית הכנסת היה שנים רבות מר פנחס כץ.

בשנות השמונים גבאי בית הכנסת היה אליעזר דגני. לבית הכנסת היו חלונות ויטראז׳ עגולים בנושא שבטי ישראל. בכניסה לבית הכנסת דלקו דרך קבע נרות נשמה חשמליים, בתוך לוחות זיכרון קטנים שקבעו מתפללים לזכר יקיריהם. עזרת הנשים הייתה בקומה העליונה, ממנה זרקו סוכריות על חתני בר המצווה שעלו לתורה. לא ידוע על תיעוד מצולם של בית הכנסת מתקופה זו, שנמשכה עד 1990. מתפללי בית הכנסת נהגו לעמוד ולשיר את ההמנון "התקווה" במוצאי ראש השנה ויום כיפור, מנהג שדעך עם כניסת חב"ד לבית הכנסת.

במשך השנים, כמה חזנים ידועים עברו לפני התיבה בבית הכנסת, בהם משה קוסביצקי, האחים חיים אליעזר ונפתלי הרשטיק, חיים אדלר ודוד רוקח. ראשי העיר שלמה להט, רוני מילוא ורון חולדאי נהגו להגיע באירועים מיוחדים.

בתחילת שנות ה-80 החל הרב יוסף שמואל גרליצקי לכהן כרב בית הכנסת. אנשי חב"ד בהנהגתו פעלו לשילוב תושבי השכונה החדשים והצעירים בבית הכנסת. ומאז מתקיימות בו פעילויות מיוחדות לילדים ונוער מגני הילדים, בתי הספר והמתנ"ס המקומי, תוך דגש על חגי ישראל: בבית הכנסת פועלת מאפיית מצות מדגימה לילדים, נערכות מסיבות חומש לילדים, וחגיגות בר מצווה.

בשנת 2000 שופץ האולם הגדול בבית הכנסת על ידי חנה ומרדכי דוד בוימלגרין מארצות הברית. בית הכנסת הועבר[דרושה הבהרה] לרשות חב"ד תל אביב, ובקומתו העליונה נבנה בית חב"ד המרכזי של תל אביב, אך עם זאת נשמר אופיו המקורי המיוחד של בית הכנסת.

כיוםעריכה

ב-2009 התחילו על ידי אנשי חב"ד, שיפוצים של בית הכנסת. האולם הקטן עבר שיפוץ והאולם הגדול נבנה מחדש, חזית המבנה חודשה וארון הקודש והתיבה צופו זהב. הפריט הארכיטקטוני הבולט הוא 12 החלונות עליהם צוירו שמות שנים עשר שבטי ישראל, וכן הבימה וארון הקודש, שהם הם פרי עיצובה של האמנית זהבה בנימין. הבניה המחודשת תוכננה על ידי הארכיטקט זורב אייבזשבילי. היועץ הראשי של פרויקט החידוש היה יוסף (יוסקה) ממיסטבלוב.

בבית הכנסת כולל "תפארת זקנים - לוי יצחק", שיעור תורה לנשים. עליות לתורה לנערי בר מצווה וחתנים, נכדים ונינים לחבורת המייסדים ולתושבי השכונה. בבית הכנסת כ-580 מקומות ישיבה, כולל עזרת נשים.

רבים מתושבי הסביבה המוגדרים כשומרי מסורת מגיעים לבית הכנסת. העובדה כי בית הכנסת נמצא בסמוך אל רחוב שינקין מקרינה על פעילותו, ולא מעט מן המתפללים בו הם מקרב תושבי השכונה והידוענים שבה.

קישורים חיצונייםעריכה