בית ציפורים

בית ציפורים (מכונה גם קופסת קינון או תיבת קינון) היא קופסה מעשה ידי אדם המספקת לציפורים את האפשרות לקנן.

ירגזי רבגוני בבית ציפורים

בתי ציפורים עשויים בדרך כלל מעץ, אך חלקם עשויים גם משילוב של עץ ובטון. ישנם גם בתי ציפורים ממתכת, אך אלה אינם מתאימים לשימוש חיצוני, שכן הם יכולים להתחמם יתר על המידה בשמש. הם מגיעים במגוון צורות וגדלים, בהתאם למין הציפור שהם נועדו למשוך. הם ממוקמים בדרך כלל על עצים או מוטות עץ וניתן לתלות אותם או להרכיב אותם במגוון מקומות, בהתאם למיני הציפורים ולסביבה.

האדם משתמש בקופסאות קינון כבר מאות שנים, ועיצובים מוקדמים שלהן עשויות מדלעות חלולות, עציצי חרס ואפילו מגפיים ישנות. אולם בית הציפורים המודרני הומצא על ידי צ'ארלס ווטרטון בתחילת המאה ה-19 במטרה לעודד את קיומם של ציפורים ועופות בר רבות יותר בשמורת הטבע שהקים באחוזתו.

בתי ציפורים מקבלים תשומת לב רבה יותר כיום, בעיקר משום שמאז אמצע המאה ה-20 התיעוש, כריתת היערות ופעילויות אנושיות אחרות גרמו לפגיעה ולהיעלמות של בתי הגידול הטבעיים של הציפורים. בתי ציפורים יכולים לסייע בשימור ציפורים ומערכות אקולוגיות ובמניעת הכחדה. הם יכולים לספק אתרי קינון חיוניים לציפורים באזורים שבהם אתרי קינון טבעיים עשויים להיות מועטים או הרוסים, כגון אזורים עירוניים או אזורים המושפעים מכריתת יערות. הם יכולים גם לעזור לשלוט באוכלוסיות מזיקים על ידי משיכת ציפורים אוכלות חרקים. בנוסף לשימושים המעשיים שלהן, בתי ציפורים יכולים להיות גם דרך מצוינת להתבונן ולצפות בציפורים מקרוב. צפייה בציפורים היא תחביב פופולרי ברחבי העולם, ואספקת תיבות קינון יכולה להקל על התבוננות בהתנהגויות ובפעילויות הקינון של מיני ציפורים שונים. עם זאת, חשוב לציין שלא כל הציפורים ישתמשו בתיבות קינון, ומיקום או עיצוב לא נכון של קופסת הקינון עלולים למעשה להזיק לציפורים שהיא נועדה למשוך.

בחירת תיבות הקינון

עריכה
 
תיבת קינון עמוקה הממוקמת על עץ אדר

העדפה של ציפורים לקנן במקום מסוים תלויה בגורמים רבים. במקרה של תיבות קינון, מספר גורמים יכולים להשפיע על אילו ציפורים יבחרו להשתמש בהן. אחד הגורמים החשובים ביותר הוא גודל חור הכניסה. תיבות בעלות פתח קטן מושכות מינים קטנים ואילו תיבות בעלות פתח גדול מושכות גם מינים גדולים.

גם מיקום תיבת הקינון חשוב. ציפורים יבחרו בדרך כלל מיקום בטוח ומאובטח, עם ראות טובה והגנה מפני טורפים. הן גם מעדיפות מיקום קרוב יחסית למקורות מזון, כמו עצים או צמחייה אחרת. הכיוון של תיבת הקינון יכול גם להשפיע אם ציפורים בוחרות להשתמש בה. רוב מיני העופות מעדיפים תיבה הפונה מזרחה או דרום מזרחה, שכן זו מספקת את ההגנה הטובה ביותר מפני הרוחות ומאפשרת לקן להתחמם במהירות בשמש הבוקר.

גם החומרים המשמשים בבניית תיבת הקן יכולים לשחק תפקיד. יש ציפורים המעדיפות תיבות קינון העשויות מחומרים טבעיים, כגון עץ או דלעות. מינים אחרים הם פחות בררנים וישתמשו בקופסאות קינון מחומרים אחרים, כמו מתכת או פלסטיק.

באתרים בהם לא קיימות אפשרות קינון מרובות, נדרשת התאמה של תיבות הקינון אל מין הציפור אותה רוצים לשמר. הן מבחינת בחירת החומרים בתיבה והמקום בו תוצב והן מבחינת המרחקים בין התיבות המוצבות, התואם את מרחקי הקינון והטריטוריה של אותו מין בקינים טבעיים.[1]

בנוסף, נוכחות של ציפורים אחרות באזור יכולה להשפיע אם ציפור בוחרת להשתמש בקופסת קינון.

תאורה טבעית בקן

עריכה

בהשוואה לקנים של ציפורים המקננות על עצים או אפילו בחרכי עץ שאינם עמוקים, פנים תיבות הקינון חשוך. תאורה טבעית מסייעת לבריאות הגוזלים כיוון שהיא מסייעת בוויסות חום הגוזלים, בסינתזה של ויטמין D, בפעילות בקן התואמת את משך היממה והאכלה הניתנת באור. בנוסף, תאורה לא מספקת אינה מאפשרת ראיית צבעים מלאה. במחקר שנערך על תיבות קינון בהן קיננו ירגזים, נמצא שירגזים יבחרו תיבות קינון בהירות פי שניים בהשוואה לתיבות קינון כהות. על מנת לפצות בגובה (ובקרבה לפתח הקן) על תנאי התאורה הנמוכים, בנו הציפורים קנים גבוהים יותר (מיותר חומרים שאספו) בתיבות קינון כהות מאשר בתיבות קינון בהירות.[2]

שימור בעלי חיים ומערכות אקולוגיות

עריכה
 
תיבות קינון הממוקמות על עמודים גבוהים בקרבת הים. התמונה צולמה בזמן השפל, וכאשר יש גאות החלקים התחתונים של העמודים נמצאים מתחת למים.

תיבות קינון, שנועדו לספק אתרי קינון מלאכותיים לציפורים, יכולות לסייע בעקיפין בשימור בעלי חיים אחרים והמערכות האקולוגיות שלהן.

התקנת תיבות קינון עשויות לשמר אוכלוסיות רבות של עופות מקננים. שיטה זו יעילה בעיקר במקרים בהן נפגעו אתרי קינון ותיבות הקינון מחליפות אתרי קינון פעילים. תיבות קינון יכולות להפחית את התחרות על משאבי קינון טבעיים מוגבלים, שיכולים לסייע בשימור בתי הגידול הטבעיים ובעלי החיים התלויים בהם. כך נצפה במחקר שבחן התקנת תיבות קינון בבתים שעברו שיפוץ חזית, שבמהלכו נסתמו או הוחלפו כלל התשתיות המאפשרות קינון של ציפורים המקננות במבנים (לדוגמת קאק, זרזיר מצוי, דרור הבית וסיס חומות).[3] עודף תיבות קינון באתר עשוי לעודד מינים פולשים או מתפרצים, עשוי להקשות על תחזוקן ועשוי להיות "מלכודת אקולוגית": העדפה לקנן במקום מלאכותי שמשאביו פחותים בהשוואה לסביבה הטבעית.[4] במינים מסוימים סוג תיבת הקינון וגודלה ישפיע על גודל התטולה, כך למשל תטולה ממוצעת של ירגזי כחול בתיבת קינון עשויה עץ, גדולה מתטולה ממוצעת בתיבת קינון עשויה בטון.[5]

התקנת תיבות קינון ייעודיות למין מסוים מסייעת לשימור המערכת האקולוגית. תיבות קינון יכולות לסייע בשליטה באוכלוסיות מזיקים ללא צורך בחומרי הדברה מזיקים, שעלולים לפגוע בחיות בר אחרות ובמערכות אקולוגיות. במחקר שבחן הצבת תיבות קינון לבזים במטעים, תרמה הפעולה לגידול אוכלוסיית הבז ולהתייצבותו באזור ולהפחתת נוכחות הציפורים המזיקים למטע. המצדדים בשיטה זו כחלק ממדיניות של הדברה משולבת (הדברה כימית יחד עם הדברה ביולוגית), מציגים את התמורה הכלכלית הרבה, מעבר להיעדר הפגיעה בגידול החקלאי - אלא שימור ושיפור סביבה אקולוגית, לעומת השקעה כלכלית מעטה בהתקנת ותחזוקת קופסאות הקינון.[6] מחקר אחר בחן כי התקנת תיבות קינון במטע תפוחים, תרם להגברת הנוכחות של ציפורים אוכלות חרקים, בעיקר ירגזים שמופיעים באופן נרחב בסמוך למטעי תפוחים, אשר משחרים אחר מזון בסביבה זו וניזונים מהמזיקים לעצים אלו. החוקרים ביקשו ליצור תפיסה משותפת של מגדלי תפוחים לגבי הדברה ביולוגית הממוקדת בציפורים אלו.[7]

הגנה מפני עופות פולשים

עריכה
 
תיבת קינון ממוספרת

מחקרי שימור טבע עשויים להפיק מידע רב מתיבות קינון שהתקנתן מתועדת ומנוטרת. במחקר מתחום המדע האזרחי שנערך בארצות הברית, נוטרה אוכלסייה פולשת של דרור הבית בתיבות קינון שיועדו לאכלוס מינים מקומיים והותקנו על ידי ארגון שימור טבע. האזרחים הסירו תיבות קינון ופגעו בביצים במטרה למנוע את המשך הקינון של המין הפולש.[8]

במחקר שנערך בישראל ובדק את דרכי הקינון של עופות פולשים כמיינות המצויות ודררות בתיבות קינון. מצאו החוקרים כי אלו ובעיקר המיינות, השתלטו בקלות על תיבות הקינון בעלות הפתח הגדול והדיחו מאותו אזור את העופות המקננים באותו גודל, לדוגמה שעיר מצוי ודוכיפת מצויה. לעומתן, אוכלוסייה של ירגזי מצוי (ציפור קטנה יחסית) הושפעה פחות, מאחר שקיננה בתיבות בעלות פתח קטן. מחקר זה הראה כי ניתן לסייע לאוכלוסיות ירגזים על ידי הצבת תיבות קינון בעלות פתח קטן, המוגנות מפלישתן של מיינות ודררות.[9]

שימור בעלי חיים אחרים

עריכה

ציפורים הן מרכיבים חשובים של מערכות אקולוגיות רבות, ועל ידי מתן אתרי קינון למגוון מיני ציפורים, תיבות קינון יכולות לסייע בקידום המגוון הביולוגי ולתמוך בחיות בר אחרות התלויות במערכות אקולוגיות אלו. לדוגמה, מיני ציפורים מסוימים, כמו נקרים, יוצרים גם אתרי קינון לבעלי חיים אחרים, כמו עטלפים ויונקים קטנים, על ידי חפירת חורים בעצים מתים. על ידי מתן אתרי קינון חלופיים, תיבות קינון יכולות לעזור לתמוך גם בחיות אלו.

עטלפים שכנו בתיבות קינון נטושות של ציפורים בשל קרבתן לאתרי שיחור מזון כגון ביצות ושטחי יער. העטלפים שכנו בתיבות בחודשים בהם קיימת תחרות פחותה עם ציפורים מקננות.[10] במחקר העוסק במגוון חרקים בתיבות קינון, מצא פחות מגוון של חרקים בתיבות קינון המאוכלסות על ידי יונקים (עטלפים, נמנמנים וסנאים) מאשר אלו המאוכלסות על ידי ציפורים. הסיבה לכך כנראה תלויה בחומרי הגלם בפנים הקן, שהם מגוונים יותר אצל ציפורים ועל כן מאפשרות יצירת נישות אקולוגיות שונות עבור חרקים מסוגים שונים. ניקיון ותחזוק תיבת הקינון לא משפיעה על העדפת הקינון בו. ניקיון ותחזוק כל שנתיים לערך, מונע מצד אחד הימצאות חרקים טפילים ומצד שני מאפשר יצירת נישות אקולוגיות מגוונות ומספקות עבור חרקים רבים.[11] במחקר שבדק תחרות באכלוס בתי ציפורים בין דבוראים מסוג בומבוס (הנחשב מאביק חיובי לחקלאות) וצרעות (גרמנית וסקסונית הנחשבות מטרד) לבין ציפורים, נמצא שמינים אלו מגיעים לבתי ציפורים לא מאוכלסים או שוכנים בבתי ציפורים שננטשו מסיבות שונות. בעוד שנוכחות הדבוראים אינה הסיבה לנטישה, לא יוקם קן ציפורים חדש באותו אתר במקביל לנוכחות הדבוראים.[12] בתי ציפורים יכולים לשמש ככלי חינוכי להעלאת המודעות לחשיבות השמירה על חיות הבר ובתי הגידול שלהן. על ידי מתן הזדמנויות לאנשים להתבונן בציפורים ולקיים אינטראקציה עם ציפורים, הם יכולים לסייע בטיפוח הערכה רבה יותר לחיות הבר והסביבה, ולקדם פעולות להגנה עליהן.

שילוב טכנלוגיה בתיבות קינון

עריכה

בטרם הייתה טכנולוגיית הזרמת המדיה זמינה, תועדו תיבות קינון על ידי אמצעי וידאו וסאונד שונים. תיבות קינון "חכמות" הן בתי ציפורים מתקדמים, התומכים בטכנולוגיה, המשתמשות בחיישנים ומכשירי ניטור שונים כדי לספק נתונים על התנהגויות קינון של ציפורים, תנאי סביבה וגורמים אחרים שיכולים להשפיע על אוכלוסיות הציפורים. תיבות קינון חכמות אלו משתמשות בדרך כלל בטכנולוגיית האינטרנט של הדברים (IoT)[13] כדי לאסוף ולהעביר נתונים באופן אלחוטי למסד נתונים מרכזי, שם ניתן לנתח אותם למטרות שימור, מחקר מדעי, חינוך או בידור. ניתן לצייד תיבות קינון חכמות במגוון חיישנים, כולל חיישני טמפרטורה ולחות, מיקרופונים להקלטת קולות ציפורים ומצלמות לצילום תמונות ווידאו של ציפורים מקננות. כמה תיבות קינון חכמות נועדו גם לנטר גורמים כמו פעילות טורפים, רמות אור ותנאי מזג אוויר. במחקר שנערך במהלך מגפת הקורונה על למידה בתקופה שהצריכה ריחוק חברתי, מצא שתחום זה מאפשר לתלמידים הזדמנות שווה וקלה להיחשף למדעי הטבע, בהנחה שהתוכן מוזרם לאתר צפייה נגיש.[14]

עמותת "ידידי הסיסים" הפועלת בישראל לשימור אוכלוסיית הסיסים (בייחוד סיס החומות), בונה, מקימה ומתחזקת תיבות קינון ומנטרת אחריהם. תיבות קינון אחדות נבנו מארגזי עץ מלבניים או ארגזי תחמושת ישנים ששופצו והוסבו למטרה זו. קינים אלו מרווחים או מחולקים למחיצות המאפשרים קינון של כמה זוגות סיסים בתא שטח אחד. לכל קן מצלמת אינטרנט וחיישן טמפרטורה, מחוץ לקן מצלמה נוספת ובסמוך לקן ממוקם מחשב שאוסף את המידע ומתריע על תקינות אמצעי הבקרה השונים.[15]

תיבות קינון חכמות הן עדיין טכנולוגיה חדשה יחסית, והיישומים הפוטנציאליים שלהן עדיין נחקרים.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Deeming, Biddle, L. E., & du Feu, C. R. (2017)., Interspecific and intraspecific spatial separation by birds breeding in nest boxes.–., Avian Conservation and Ecology, 12(2), 1
  2. ^ Podkowa, P., & Surmacki, A. (2017)., The importance of illumination in nest site choice and nest characteristics of cavity nesting birds., Scientific Reports (Nature Publisher Group), 7, 1-9.
  3. ^ Beata, D., Stawicka, A. M., Knozowski Paweł, Diserens, T. A., & Nowakowski, J. J. (2022)., Effectiveness of using nest boxes as a form of bird protection after building modernization., Biodiversity & Conservation, 31(1), 277-294.
  4. ^ Demeyrier V, Lambrechts MM, Perret P, Grégoire A (2016), 10.1016/j.anbehav.2016.06.007 Experimental demonstration of an ecological trap for a wild bird in a human–transformed environment., Anim Behav 118:181–190.
  5. ^ (2014) Møller, Aiaensen, F., Artemyev, A., Bańbura, J., Barba, E.et al., , Clutch-size variation in Western Palaearctic secondary hole-nesting passerine birds in relation to nest box design., Methods in Ecology and Evolution, 5(4), 353–362.
  6. ^ Shave, Shwiff, S. A., Elser, J. L., Lindell, C. A., & Siriwardena, G. (2018)., Falcons using orchard nest boxes reduce fruit‐eating bird abundances and provide economic benefits for a fruit‐growing region., . The Journal of Applied Ecology, 55(5), 2451–2460.
  7. ^ García D, Miñarro M, Martínez-Sastre R., Enhancing ecosystem services in apple orchards: Nest boxes increase pest control by insectivorous birds., 2021;58:465–475. J Appl Ecol.
  8. ^ Larson, L. R., Cooper, C. B., & Hauber, M. E. (2016)., Emotions as drivers of wildlife stewardship behavior: Examining citizen science nest monitors’ responses to invasive house sparrows., Human Dimensions of Wildlife 21(1), עמ' 18-33
  9. ^ Charter, Izhaki, I., Ben Mocha, Y., & Kark, S. (2016)., Nest-site competition between invasive and native cavity nesting birds and its implication for conservation., Journal of Environmental Management, 181, 129–134.
  10. ^ Rolland, V, Evening bats (nycticeius humeralis) use bird nest boxes as day roosts in northeastern arkansas., The American Midland Naturalist 187(1), עמ' 84-89.
  11. ^ Jaworski, Gryz, J., Krauze‐Gryz, D., Plewa, R., Bystrowski, C., Dobosz, R., & Horák, J. (2022)., My home is your home: Nest boxes for birds and mammals provide habitats for diverse insect communities., Insect Conservation and Diversity 15(4), עמ' 461–469
  12. ^ Broughton, R. K., Hebda, G., Maziarz, M., Smith, K. W., Smith, L., & Hinsley, S. A. (2015)., Nest-site competition between bumblebees (Bombidae), social wasps (Vespidae) and cavity-nesting birds in Britain and the Western Palearctic., Bird Study, 62(3), 427-437.
  13. ^ Taha, A. Y. M., Zawbaa, H. M., & Hassanien, A. E.., Design and Implementation of an IoT-Based Smart Nest Box for Wildlife, Monitoring. IEEE Sensors Journal 18(1), 2018, עמ' 43-50
  14. ^ Houtz JL, Mady RP, Uehling JJ., A virtual bird’s eye view: Live streaming nest boxes to continue outreach in the era of COVID-19., Ecol Evol. 2021;11: 3559–3564.
  15. ^ FRIENDS OF THE SWIFTS and Amnonn Hahn - YouTube, www.youtube.com