בֶּן גֶּבֶר היה הממונה על נעילת השערים בבית המקדש השני, מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.

תפקידו עריכה

בבית המקדש השני היו שערים רבים[1]: שערי העזרה, שכללו את השער העליון, שער הדלק, שער הבכורות, שער המים - בדרום, שער יכניה או שער הניצוץ, שער הקרבן, שער הנשים, שער השיר או שער המוקד - בצפון, שני שערי המערב, ובמזרח - שער ניקנור והפשפשים הסמוכים לו, ושער עזרת נשים הניצב במזרח עזרת הנשים ומחבר בינה לבין החיל, כשהוא משמש שער ככניסה הראשית לעזרת הנשים. מלבדם היו גם שערי האולם וההיכל הפנימיים, וייתכן שבתפקידו של בן גבר נכללו גם חמשת שערי הר הבית, החיצוניים מכל השערים - שני שערי חולדה מדרום, שער קיפונוס ממערב, שער טדי מצפון ושער המזרחי שבמזרח.

על כל השערים הללו היה להינעל בלילה ולהיפתח שנית בבוקר. שומרי השערים שהיו אחראיים לפתיחתם ונעילתם של שערי המקדש לא היו הכהנים אלא הלוויים, העושים זאת כשירות כהנים, ובן גבר היה הממונה העליון עליהם; וכדברי הרמב"ם[2] - ”על פיו נועלין ועל פיו פותחין, ואין התוקעין תוקעין בכל יום לפתיחת השערים אלא ברשותו. ובכל יום תוקעין במקדש שלש תקיעות לפתיחת השערים, תקיעה תרועה ותקיעה.” כך גם בפירוש המשנה[3] כתב הרמב"ם כי בן גבר היה ”מכריז בבוא השמש לנעילת שערים, והיו נועלין שערי המקדש.”

התפארת ישראל הוסיף ושיער[4] כי בן גבר היה האחראי גם על תיקון השערים, כשהיה צורך לתקנם.

תיאורו כממונה עריכה

המשנה מתארת את חמישה עשר בעלי התפקידים החשובים בבית המקדש, ובהם בן גבר:

אלו הן הממונין שהיו במקדש: יוחנן בן פינחס, על החותמות; אחיה, על הנסכים; מתתיה בן שמואל, על הפייסות; פתחיה, על הקינין, פתחיה זה מרדכי, למה נקרא שמו פתחיה? שהיה פותח בדברים ודורשן ויודע שבעים לשון; בן אחיה, על חולי מעיים; נחוניא, חופר שיחין; גביני, כרוז; בן גבר, על נעילת שערים; בן בבי, על הפקיע; בן ארזה, על הצלצל (כלי נגינה); הוגרס בן לוי, על השיר; בית גרמו, על מעשה לחם הפנים; בית אבטינס, על מעשה הקטורת; אלעזר, על הפרוכת; ופנחס, על המלבוש.

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ראו מסכת מידות.
  2. ^ משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו, פרק ז' הלכה ג'.
  3. ^ מסכת שקלים, פרק ה' משנה א'.
  4. ^ מסכת שקלים, שם.