פתיחת התפריט הראשי

ברוך יצחק לוין

ביוגרפיהעריכה

נולד בליטא לדוב זאב ופיגה לוין. למד בישיבת גרודנה והיה מתלמידיו המקורבים והמובהקים של הרב שמעון שקופ. אחרי שבע שנים בשנת תרצ"ו (1936) עלה לארץ ישראל והמשיך כתלמיד ישיבה בישיבת לומז'ה פתח תקווה, וכאן נעשה לאחד ממקורבי החזון איש. זמן קצר לפני בואו ארצה נפטר רב שכונת מקור חיים, הרב אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי, הוא נישא לגולדה בתו והתמנה תחתיו כרב השכונה.[1] במשך תקופה למד בכולל "אוהל תורה" שבראשות הרב שמואל יצחק הילמן. בין עמיתיו לכולל היו הרבנים יוסף שלום אלישיב, שלמה זלמן אוירבך ושמואל הלוי וואזנר.

בשנת ת"ש (1940) הקים בשכונת מקור חיים את ישיבת מקור חיים כישיבה לצעירים מהראשונות בארץ, ועמד בראשה במשך עשרים ושתיים שנה.

עם פרוץ מלחמת העצמאות, בשנת 1948, נאלץ לעזוב את שכונת מקור חיים, שהייתה אזור ספר, ועבר להתגורר בשכונת זיכרון משה במרכז העיר. במשך תקופה התגורר בשכירות בביתו של הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, שבעקבות המלחמה עבר להתגורר בתל אביב. באותה תקופה כינס את תלמידי ישיבת מקור חיים בבית כנסת בשכונת זיכרון משה ומסר להם שיעורים. במקביל נסע לשכונת מקור חיים כדי לפקח על ענייני הדת בשכונה. כמו כן כיהן כרב של מחנה צבאי אנגלי בשכונת תלפיות הסמוכה למקור חיים ומסר שיעורים לחברי "ההגנה" במקום. בשנת תש"י מונה על ידי הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג לפקח על ענייני הדת במחנה העולים באל עלמיין. בתקופת מגוריו בשכונת זיכרון משה הוצעה לו משרת הרבנות בשכונה, אך הוא דחה את ההצעה.

לאחר שוך הקרבות שבה הישיבה לשכונת מקור חיים והרב לוין המשיך לעמוד בראשה. בשנות ה-50 בעצת והכוונת החזון איש והרב מבריסק פתח את שערי הישיבה לקליטתם של העולים החדשים מארצות המזרח. הוא צירף לצוות הר"מים גדולי תורה ידועים ובהם הרב עובדיה יוסף והרב שלום מרדכי הכהן שבדרון.

בי"ט באדר א' תשי"ט התמנה לרבה של שכונת קריית שמואל בירושלים,[2] ובשנת תשכ"ב (1962) עבר להתגורר בה. באותה שנה החליט לסגור את ישיבת מקור חיים ובמקומה ייסד כולל אברכים. בראשית שנות תש"ל יסד את בית דין לממונות הראשון. יזם ופעל להכתרת הרב בצלאל ז'ולטי כרבה של ירושלים כרבם של החוגים החרדיים בשנת תשל"ב, לפני הבחירות שהתקיימו לבסוף בשנת תשל"ח.

בחודשים האחרונים לחייו חלה בסרטן. נפטר בכ"א באלול תשמ"ט.

משפחתועריכה

הרב לוין התגרש מאשתו הראשונה. הוא נישא בשנית בי"א באב תרצ"ז לגולדה (ילידת 1909), בתו של הרב אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי. בנותיהם הן לאה (נולדה בתרצ"ח), ציפורה (נולדה בתש"א) ואסתר (נולדה בתש"ד). בנם הוא הרב אברהם דב לוין (נולד בתש"ח), אב בית דין לדיני ממונות בירושלים. חתניו: הרב אריה לוי מראשי ישיבת הנגב, הרב יהושע מאיר רוזנטל רב שכונת שערי חסד, והרב חיים מאיר שטיינברג ראש כולל אור הנר ומחבר ספרי "משנת חיים".

ספריועריכה

  • דברי לוי באורים ברמב"ם ובראב"ד הלכות כלים, ירושלים תש"ח.
  • דברי לוי, באורים ברמב"ם ובראב"ד הלכות מקואות, ירושלים, תשס"ג
  • דברי לוי, באורים ברמב"ם ובראב"ד הלכות סנהדרין, ירושלים, תשס"ד

לקריאה נוספתעריכה

  • י' סג"ל, עולמם של גדולים, בני ברק, תשנ"ט, (כולל קורות חייו של רבי ברוך יצחק לוין)
  • ספר היובל לישיבת מקור חיים

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על אף שלא פגש את הרב טיקוצ'ינסקי מעולם.
  2. ^ הרב ב. לוין - רבה של ק. שמואל בירושלים, הצופה, 19 במרץ 1959, עמ' 4