בתולת מגן
בתולת מגן (בנורדית עתיקה: skjaldmær) הוא כינוי לאישה לוחמת במיתולוגיה הנורדית ובפולקלור הסקנדינבי.
רקע עריכה
בתולות מגן מוזכרות בסאגות שונות וגם בגסטה דנורום ובסיפורים עממים אחרים מן התרבות הגרמאנית. דמות הוולקיריה המיתולוגית התבססה גם היא ככל הנראה על דמותה של בתולת מגן.
בסאגות הנורדיות מזוהות מספר בתולות מגן בשמן הפרטי כגון ברינהילד, הרבור, הנסיכה השוודית תורנביורג ועוד. בחלק מן הסאגות מוזכר כי נשים ששימשו כבתולות מגן עסקו כבר מילדותן בפעילות שנחשבה "גברית" כגון פשיטות ושוד של עוברי אורח ביערות כאשר הן לבושות בבגדי גברים, והן לחמו ונהרגו בקרבות.
בחלק מן הסאגות מתוארות בתולות מגן אשר משלבות את פעילותן כלוחמות עם תפקידים נשיים "מסורתיים" במשק הבית או כאלה החוזרות לגמרי לתפקידים ה"נשיים" לאחר סיום תפקידן כלוחמות. לטענת החוקרות ג'ודית יש וג'ני יוכנס (Judith Jesch, Jenny Jochens), יש בכך עדות לתפקיד שהן ממלאות כדמויות בפנטזיות של גברים ונשים, ומסמלות את הסיכון שבנטישת התפקוד המגדרי המסורתי.
אטימולוגיה עריכה
המילה "בתולה" במושג נובעת מכך שהדמויות הן לרוב של נשים צעירות ושל נשים שמסרבות להינשא או שמושאות בניגוד לרצונן. התמות המרכזיות באבטיפוס של "בתולות לוחמות" מכל סוג בפולקלור הן חתירה לקרב (לרוב מתוך נקמה), חוסר נכונותה של הדמות להינשא והיעלמותה של הדמות ברגע בו היא מתחתנת[1]. בתולות מגן אמנם מקיימות יחסי מין ומתחתנות עם גיבורים, אולם לאחר שהן עושות כן - הן מפסיקות להיות בתולות מגן והופכות להיות פשוט נשים "נשיות", זאת משום שבתולות מגן לא יכולות להיות נשואות. לדוגמה: אודין העניש את בתולת המגן ברינהילד (Brynhildr) בכך שכפה עליה להתחתן, וברגע שהיא התחתנה - היא חדלה להיות בתולת מגן[2].
עדויות היסטוריות עריכה
בחברה הנורדית של ימי הביניים כמו בחברות רבות אחרות הייתה קיימת הבחנה ברורה בין תפקידי הגברים ותפקידי הנשים. על אף זאת, בתקופה שקדמה לנצרות היה מעמדן החברתי של הנשים שווה לזה של הגברים באזורים אלה: הן יכלו לבחור לעצמן את בני זוגן לנישואין וגם להתגרש מהם.
נשים לוחמות לא היו ככל הנראה תופעה רחבה, אולם ברור כי היא התקיימה במקרים מסוימים, וניתן לקשר אירועים מן המציאות לתיאורי האגדות העממיות. התופעה נעלמה לחלוטין עם התבססות הנצרות כדת השולטת באזור.
ממצאים ארכאולוגיים מן התקופה, בה נקברו נשים כמקובל בתקופה זו, ביחד עם חניתות ומגנים, מוכיחים כי ככל הנראה גם הן השתתפו בקרבות ונהרגו בהם, אם כי יש צורך בבדיקות נוספות על מנת לאשר עובדה זו באופן מוחלט.
קיימות מספר עדויות אמינות כי בתקופה הוויקינגית שימשו גם נשים כלוחמות. ההיסטוריון הביזנטי יואניס סקיליציס (ביוונית: Ἰωάννης Σκυλίτζης) טען כי נשים השתתפו בשנת 971 בקרב בו תקף סוויאטוסלב, נסיך קייב את הביזנטים בבולגריה. כאשר הובסו הורנגים בקרב דורוסטולון, התברר כי בקרב ההרוגים נמצאו נשים חמושות רבות. נטען כי אחותו למחצה של לייב אייריקסון נטלה חלק בקרב נגד ילידים אמריקנים בוינלנד כאשר היא הרה, ונלחמה חשופת חזה וחמושה בחרב. לדברי סקסו גרמטיקוס לחמו בשנת 750 שלוש מאות בתולות מגן מן הצד הדני בקרב ברוולה (Bråvalla) בין מלך שוודיה ומלך דנמרק באזור גוטלנד. הוא מזכיר בין היתר את בתולת המגן לאגרתה, אשתו של רגנאר לודברוק, אשר הצילה אותו מתבוסה בקרב, כאשר עמדה בראש מתקפה לעזרתו.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Carol J. Clover, Maiden Warriors and Other Sons, The Journal of English and Germanic Philology, Vol. 85, No. 1 (Jan., 1986), pp. 35-49
- ^ Self, K. M. "The Valkyrie’s Gender: Old Norse Shield-Maidens and Valkyries as a Third Gender." Feminist Formations, vol. 26 no. 1, 2014, pp. 143-172. Project MUSE