ג'ודית לואיס הרמן

פסיכיאטר אמריקאי (נולד ב-1942)

ג'ודית לואיס הרמןאנגלית: Judith Lewis Herman; נולדה ב-31 במרץ 1942) היא פסיכיאטרית, חוקרת, פרופסור באוניברסיטת הארוורד, סופרת ואקטיביסטית בתחומי הפסיכולוגיה של האישה, התעללות בילדים, אלימות במשפחה, גילוי עריות והפרעות פוסט-טראומטיות. במשך עשרות שנות הקריירה שלה היא טיפלה וחקרה את האוכלוסייה של קורבנות פגיעה מינית ואלימות במשפחה. הרמן כתבה שני ספרים זוכי-פרסים: Father-Daughter Incest ו-Trauma and Recovery, אשר תורגם לשפות רבות[1]. הרמן ידועה בתרומתה המשמעותית לתחום המחקר והטיפול בטראומה ובטביעת המושג "פוסט-טראומה מורכבת".

ג'ודית לואיס הרמן
אין תמונה חופשית
לידה 31 במרץ 1942 (בת 80)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה בית הספר לרפואה של הרווארד, מכללת רדקליף, בית הספר פילדסטון לאתיקה תרבותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים פסיכיאטרית, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חיים אישייםעריכה

ג'ודית לואיס נולדה בשנת 1942 בניו-יורק, ארצות הברית, להורים יהודים ילידי אמריקה, שהגיעו ממשפחות מהגרים מאירופה. אביה, נפתלי לואיס (אנ'), היה פרופסור ללימודים קלאסיים באוניברסיטת ניו יורק, שנודע בכתיבת ההיסטוריה של מצרים התלמית והרומאית באופן נגיש לציבור הרחב. אמה, הלן בלוק לואיס (אנ'), הייתה פסיכולוגית ופסיכואנליטיקאית שלימדה באוניברסיטת ייל והייתה פעילה פוליטית פרוגרסיבית[2][3]. ג'ודית למדה במכללת רדקליף והמשיכה משם ללימודי פסיכיאטריה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד. כסטודנטית, היא החלה להשתתף בצעדות למען זכויות אדם ונגד המלחמה בווייטנאם[2], התנדבה בבית חולים פסיכיאטרי[4].

הרמן התחתנה לראשונה ב-1963 עם חברה ללימודים, פיטר הרמן. בשנת 1978 היא התחתנה בשנית עם צלם העיתונות ג'רי ברנט (אנ') ונולדה להם בת אחת. בשנת 2005, הרמן נישאה בשלישית לאלן גראוברד. נישואים אלו הסתיימו עם מותו בשנת 2012[2].

קריירהעריכה

זיהוי וחשיפה של היקף תופעת גילוי העריותעריכה

ב-1970, החלה הרמן את ההתמחות שלה בפסיכיאטריה בבית החולים של אוניברסיטת בוסטון. במסגרת ההתמחות, שתי המטופלות הראשונות שלה, שהגיעו לבית החולים על רקע ניסיון אובדני, חשפו בפניה היסטוריה של גילוי עריות, ומטופלות נוספות החלו לחשוף בפניה היסטוריה של פגיעות מיניות. במקביל, הרמן הצטרפה לתנועה הפמיניסטית שהחלה להתפתח בקיימברידג', מסצ'וסטס וברחבי ארצות הברית[3][2]. הרמן סיפרה כי המודעות הפמיניסטית שפיתחה אפשרה לה לחשוב על סיפורי הטראומה של מטופלותיה בהקשר פמיניסטי של יחסי כוחות ודיכוי, ומתוך כך פיתחה את גישתה הטיפולית[4].

בסיום ההתמחות, הרמן קיבלה מלגה בפסיכיאטריה קהילתית, שאפשרה לה לעבוד בקליניקה שמציעה טיפול בחינם לנשים. קליניקה זו הייתה אחת מתוך מרכזים רבים לנפגעות אונס ואלימות במשפחה שהוקמו על ידי נשים אקטיביסטיות בשנות ה-70. בשנים אלה, הרמן הייתה חלק מקבוצת הנשים "הקולקטיב לבריאות הנפש של נשים", שמטרתה הייתה לספק ייעוץ וטיפול איכותי מנקודת מבט פמיניסטית לנשים מאוכלוסיות מוחלשות. גם במסגרת הזו הרמן עבדה עם מטופלות רבות בעלות היסטוריה של פגיעה מינית[3][2].

במהלך עבודתה, הרמן הבחינה שמספר משמעותי של מטופלות מבוגרות דיווחו על כך שנפגעו מינית בתור ילדות, בדרך כלל על ידי גבר מתוך המשפחה הגרעינית. נתונים דומים על שכיחות התופעה החלו לעלות גם מנשות מקצוע נוספות, והיא החלה לחקור את התופעה ביחד עם הקולגה שלה, ליזה הירשמן. ממצאיהן על היקפי התופעה עמדו בניגוד לידוע באותה התקופה, אז ספרי הפסיכיאטריה העריכו את השכיחות של גילוי עריות כמקרה של אחד מתוך מיליון. הרמן והירשמן פרסמו מאמר על הממצאים שלהן ב-1976 בכתב עת בשם "Signs" (אנ') העוסק בלימודי נשים. עוד לפני שיצא לאור, המאמר הועתק והופץ באופן לא פורמלי במשך כשנה, והרמן והירשמן החלו לקבל מכתבים מנשים מכל רחבי ארצות הברית שחשפו את הפגיעה המינית שעברו, והופתעו לגלות שהן לא היחידות[3][2]. ב-1981, גילוייהן המשותפים של הרמן והירשמן הובילו לכתיבת הספר "Father-daughter incest" ("גילוי עריות בין אב לבת")[5]. ספר זה תרם להכרה בתופעת גילוי העריות כבעיה חברתית[3].

הנחת היסודות למחקר וטיפול בטראומהעריכה

ב-1981, לאחר סיום הכשרתה, מונתה הרמן כחברת סגל בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הארוורד. במקביל החלה הרמן לעבוד במחלקה לפסיכיאטריה בבית החולים קיימברידג'[3]. ב-1984, הקימה הרמן ביחד עם שותפתה הפסיכולוגית מארי הארווי את "התכנית לקורבנות אלימות" המיועדת להגברת הידע בתחום הפסיכולוגיה של הטראומה על ידי מחקר ייעודי, מתן טיפול ייחודי לנפגעות ונפגעי טראומה והכשרת מטפלות ומטפלים בתחום הטראומה[3][2]. הרמן שימשה כמנהלת ההכשרה של התכנית לקורבנות אלימות במשך 30 שנה[6].

באותם ימים הוכרה לראשונה הפרעת דחק פוסט-טראומטית כאבחנה פסיכיאטרית בספר האבחנות הפסיכיאטריות DSM-III, וחוקרים שונים התעניינו בשאלת ביטויה של האבחנה בקרב אוכלוסיות שונות. באותה תקופה, החלה הרמן לשתף פעולה גם עם הפסיכיאטר בסל ואן דר קולק (אנ'), שעבד עם ותיקי מלחמת וייטנאם (אנ'). הרמן וואן דר קולק ערכו מחקר אודות הפרעת אישיות גבולית, הפרעה אשר אובחנו בה בעיקר נשים. במחקרם הם מצאו כי הפרעת אישיות גבולית קשורה במידה גבוהה ובאופן ספציפי להיסטוריה של התעללות, וכי התמונה הקלינית של הפרעת אישיות גבולית דומה לתמונה הקלינית הנובעת מהתעללות ממושכת. ב-1989 הם פרסמו את ממצאיהם בכתב העת American Journal of Psychiatry (אנ'), וממצאים אלו שוחזרו מאז בידי חוקרים רבים[7][8][9][10].

בנוסף למחקרם המשותף, הרמן וואן דר קולק הקימו קבוצת חשיבה משותפת של אנשי מקצוע, שנפגשה מדי חודש בבתי חבריה במשך 3–4 שנים. בזכות הרעיונות אליהם נחשפה בקבוצה זו, החליטה הרמן לייצר גוף ידע שיסקור ויסביר את המאפיינים העיקריים של טראומה פסיכולוגית, מה שעמד בבסיס ספרה החשוב ביותר – "טראומה והחלמה"[3][2].

חידושים וטביעת המושג "פוסט-טראומה מורכבת"עריכה

בספר "טראומה והחלמה"[11], ספרה השני של הרמן, שפורסם בשנת 1992, טבעה הרמן לראשונה את המושג "פוסט-טראומה מורכבת", כהצעה לאבחנה נפרדת מהפרעת דחק פוסט-טראומטית. לפי הרמן, הפרעת דחק פוסט-טראומטית מאפיינת טראומות חד פעמיות, כגון תאונות, אסונות טבע, טראומה צבאית או על רקע טרור ואירועי אונס או אלימות יחידים[12]. עם זאת, אבחנה זו אינה מקיפה בצורה מלאה את מהותן של טראומות מתמשכות וחוזרות, כגון התעללות והזנחה בילדות, גילוי עריות, חשיפה לאלימות במשפחה, חטיפה ושבי, כליאה בכתות, סחר בבני אדם וניצול מיני מאורגן[11]. טראומה מורכבת מתפתחת בתנאי שבי (פיזי או פסיכולוגי), בהם הנפגע או הנפגעת מצויים תחת שליטת הפוגע ואין ביכולתם להימלט. בספר "טראומה והחלמה" מנתה הרמן רשימה של קבוצות תסמינים המאפיינות טראומה מורכבת, הכוללת שינויים בסומטיזציה, בוויסות רגשי, בדפוסי התנהגות, בקוגניציה ובתודעה ותפיסה, ודפוסים בלתי מסתגלים ביחסים בין-אישיים. בנוסף, בספר הציעה הרמן מודל לטיפול בפוסט-טראומה מורכבת[11]. במשך שנים רבות אבחנה זו נחקרה וחלחלה לשיח המקצועי והמחקרי בתחום הטראומה אך לא הוכרה על ידי ספרי האבחנות הפסיכיאטריות. בשנת 2019 האבחנה הוכרה לראשונה בסיווג המחלות הבינלאומי ICD-11[13][14][15].

כמו כן, במסגרת עבודתה בתוכנית לקורבנות אלימות שהקימה בבית החולים קיימברידג', עסקה הרמן בפיתוח מודלים טיפוליים לנפגעות ונפגעי טראומה[4]. בשנים 2011 ו-2018 הייתה שותפה בפרסום שני ספרי הדרכה לאנשי מקצוע בנושא של טיפול קבוצתי מכוון-טראומה[16][17].

לאחר פרישתה מעבודתה ב"תוכנית לקורבנות אלימות", החלה הרמן לעבוד על כתיבת ספר שעוסק בתפיסת צדק מנקודת המבט של נפגעות ונפגעי טראומה[4][2].

פעילות אקטיביסטית נוספתעריכה

כחלק מפעילותה האקטיביסטית של הרמן, בשנת 2017 היא הייתה שותפה משמעותית לכתיבה של הספר "המקרה המסוכן של דונלד טראמפ: 27 פסיכיאטרים ואנשי מקצועות בריאות הנפש מעריכים את הנשיא" (אנ'). ספר זה עסק בטענה כי הנשיא טראמפ מסכן בהתנהגותו את הבריאות הנפשית של אזרחי ארצות הברית[18].

פרסיםעריכה

הרמן זכתה בפרסים רבים לאורך הקריירה שלה על עבודתה פורצת הדרך. בשנת 1996 זכתה הרמן בפרס מפעל חיים מטעם האגודה הבינלאומית לחקר לחץ טראומטי (אנ'). בשנת 2000 זכתה הרמן בפרס "נשים במדע" מטעם אגודת הנשים האמריקאית לרפואה (אנ'). בשנת 2007 הרמן הוכתרה כחברת כבוד באגודה האמריקנית לפסיכיאטריה[2].

מפרסומיהעריכה

ספריםעריכה

בעברית

  • הרמן, ג'. ל. (1992). טראומה והחלמה. עם עובד.

באנגלית

  • Herman, J. L. & Hirschman, L. (1981). Father-daughter incest. Harvard University Press.
  • Herman, J. L., & Kallivayalil, D. (2018). Group Trauma Treatment in Early Recovery. Guilford Publications.
  • Mendelsohn, M., Herman, J. L., Schatzow, E., Coco, M., Kallivayalil, D., & Levitan, J. (2011). The trauma recovery group: A guide for practitioners. Guilford Press.

פרקי ספריםעריכה

  • Herman, J. L., & Lewis, H. B. (1986). Anger in the mother-daughter relationship. In T. Bernay & D. W. Cantor (Eds.), The psychology of today's woman: New psychoanalytic visions (pp. 139–163). Harvard University Press.
  • Herman, J. L. (1990). Sex offenders. In W. L. Marshall, D. R. Laws, & H. E. Barbaree (Eds.), Handbook of sexual assault (pp. 177-193). Springer.
  • Herman, J. L. (2003a). Introduction: Hidden in plain sight: Clinical observations on prostitution. In M. Farley (Ed.), Prostitution, trafficking and traumatic stress (pp. 1-13). Routledge.
  • Herman, J. L. (2011). Posttraumatic stress disorder as a shame disorder. In R. L. Dearing & J. P. Tangney (Eds.), Shame in the therapy hour (pp. 261–275). American Psychological Association Press. https://doi-org.ezprimo1.idc.ac.il/10.1037/12326-011
  • Herman, J. L. (2018). Shattered shame states and their repair. In J. Yellin & K. White (Eds.), Shattered states (pp. 157-170). Routledge.

מאמרים נבחריםעריכה

  • Herman, J. L. (1986). Histories of violence in an outpatient population: An exploratory study. American Journal of Orthopsychiatry, 56(1), 137-141.
  • Herman, J. L. (1988). Considering sex offenders: A model of addiction. Signs: Journal of Women in Culture and Society, 13(4), 695-7
  • Herman, J. L. (1992b). Complex PTSD: A syndrome in survivors of prolonged and repeated trauma. Journal of traumatic stress, 5(3), 377-391.
  • Herman, J. L. (1995). Crime and memory. Journal of the American Academy of Psychiatry and the Law Online, 23(1), 5-17.
  • Herman, J. L. (2003b). The mental health of crime victims: impact of legal intervention. Journal of Traumatic Stress, 16(2), 159–166.
  • Herman, J. L. (2005). Justice from the victim's perspective. Violence Against Women, 11(5), 571–602.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Judith Herman, באתר Radcliffe Institute for Advanced Study at Harvard University (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Judith Herman, באתר Jewish Women's Archive, ‏23/6/2021 (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Figley, Charles R., Mapping trauma and its wake: Autobiographic essays by pioneer trauma scholars, Taylor & Francis Ltd, 2016, עמ' 77-83, מסת"ב 978-1-136-77004-3
  4. ^ 1 2 3 4 Judith Lewis Herman | מדברים על טיפול, ‏2019-08-14
  5. ^ Summit, R. C., Review of Father-daughter incest [Review of the book Father-Daughter incest, by J. L. Herman & L. Hirschman], American Journal of Orthopsychiatry 52, 1982, עמ' 725–729
  6. ^ Judith Lewis Herman, באתר Guilford Press (בAmerican English)
  7. ^ Julian D Ford, Christine A Courtois, Complex PTSD, affect dysregulation, and borderline personality disorder, Borderline Personality Disorder and Emotion Dysregulation 1, 2014, עמ' 9 doi: 10.1186/2051-6673-1-9
  8. ^ Marylène Cloitre, Donn W. Garvert, Brandon Weiss, Eve B. Carlson, Richard A. Bryant, Distinguishing PTSD, Complex PTSD, and Borderline Personality Disorder: A latent class analysis, European Journal of Psychotraumatology 5, 2014-09-15, עמ' 25097 doi: 10.3402/ejpt.v5.25097
  9. ^ Kate L. Lewis, Brin F. S. Grenyer, Borderline Personality or Complex Posttraumatic Stress Disorder? An Update on the Controversy, Harvard Review of Psychiatry 17, 2009-09, עמ' 322–328 doi: 10.3109/10673220903271848
  10. ^ de Aquino Ferreira et al., Borderline personality disorder and sexual abuse: a systematic review, Psychiatry research 262, עמ' 70-77
  11. ^ 1 2 3 Herman, Judith Lewis, Trauma and recovery: the aftermath of violence - from domestic abuse to political terror, Basic Books, 1992, מסת"ב 978-0-465-06171-6
  12. ^ Judith Lewis Herman, Complex PTSD: A syndrome in survivors of prolonged and repeated trauma, Journal of Traumatic Stress 5, 1992, עמ' 377–391 doi: 10.1002/jts.2490050305
  13. ^ Marylène Cloitre, ICD-11 complex post-traumatic stress disorder: simplifying diagnosis in trauma populations, The British Journal of Psychiatry 216, 2020, עמ' 129–131 doi: 10.1192/bjp.2020.43
  14. ^ Andreas Maercker et al., Diagnosis and classification of disorders specifically associated with stress: proposals for ICD-11, World Psychiatry 12, 2013-10, עמ' 198–206 doi: 10.1002/wps.20057
  15. ^ International statistical classification of diseases and related health problems (11th ed), באתר icd.who.int
  16. ^ Michaela Mendelsohn, Judith Lewis Herman, Emily Schatzow, Melissa Coco, Diya Kallivayalil, The trauma recovery group: A guide for practitioners, Guilford Press, 2011
  17. ^ Judith Lewis Herman, Diya Kallivayalil, Group Trauma Treatment in Early Recovery, Guilford Publications, 2018
  18. ^ Lee, Bandy X., The dangerous case of Donald Trump: 27 psychiatrists and mental health experts assess a president, Thomas Dunne Books, 2017, מסת"ב 978-1-250-17945-6