ג'וזף קאואן

פעיל ציוני-בריטי

ג'וזף קאואן[1]אנגלית: Joseph Cowen‏; 186826 במאי 1932) היה איש עסקים ופעיל ציוני-בריטי, מייסד הפדרציה הציונית הבריטית (ארגון הגג של התנועה הציונית בבריטניה) ב-1899 ונשיאה[2].

ג'וזף קאואן
Joseph Cowen
הוועידה הראשונה של הפדרציה הציונית באנגליה (1899). בין המשתתפים ג'וזף קאואן, דוד וולפסון, סר פרנסיס מונטיפיורי, לאופולד גרינברג, דב האז, הרברט בנטוויץ', משה גסטר, בנימין זאב הרצל
הוועידה הראשונה של הפדרציה הציונית באנגליה (1899). בין המשתתפים ג'וזף קאואן, דוד וולפסון, סר פרנסיס מונטיפיורי, לאופולד גרינברג, דב האז, הרברט בנטוויץ', משה גסטר, בנימין זאב הרצל
לידה 1868 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1932 (בגיל 64 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ועד הצירים בחזית רכבת בלוד, בדרך ליפו ולתל אביב, 4 באפריל 1918. משמאל: קפטן אריק וולי, אדם לא מזוהה, זאב גלוסקין, מרדכי הכהן, לאון סימון, סילביין לוי, ישראל זיו, ג'וזף קאואן, חיים ויצמן, ויליאם אורמסבי-גור. על הרכבת: דוד אדר, וולטר מאייר, אהרן אהרנסון, ז'יל רוזנהק.

ביוגרפיה עריכה

לאחר שהשתתף ב-1897 בקונגרס הציוני הראשון בההשפעת קרוב משפחתו ישראל זנגוויל, היה קאואן לאחד מיועציו של בנימין זאב הרצל באנגליה, יחד עם זנגוויל ולאופולד גרינברג. הוא היה חבר במשלחתו של הרצל בשנת 1902 לקושטא, למשא ומתן עם הסולטאן עבדול חמיד השני, לקבלת צ'ארטר להתיישבות יהודית בארץ ישראל. לאחר כישלון שליחות זו, היה קאואן שותף גם בהכנות לתוכנית אל עריש יחד עם גרינברג, זנגוויל, מאקס נורדאו ואלכסנדר מרמורק.

ב-1902 היה קאואן ממקימי אוצר התיישבות היהודים והחברה הבת בנק אנגלו-פלשתינה וחבר בדירקטוריון הבנק. החל מ-1919 ועד מותו היה יושב ראש הדירקטוריון[3].

קאואן סייע לזאב ז'בוטינסקי ודוד אידר (שהיה גיסו של קאואן) בהקמת הגדוד העברי, בין השאר באמצעות מימון העיתון אונזער טריבונע שנוסד ב-1916 כשייעודו הראשוני היה לקדם מטרה זו.

קאואן היה בין אנשי צוותו של חיים ויצמן שעסקו בהכנת הקרקע להצהרת בלפור (1917).

היה חבר בוועד הצירים שהגיע מטעם ההסתדרות הציונית לארץ ישראל באפריל 1918.

בין השנים 19211922 היה חבר ההנהלה הציונית ויושב ראש קרן היסוד בבריטניה.

שהה בארץ ישראל במסגרת המכביה הראשונה ב-1932. ימים ספורים לאחר חזרתו לאנגליה נפטר בגיל 64[4][5].

יחסיו האישיים של הרצל עם קאואן עריכה

 
חופשה באלטאאוזה אוסטריה ב-1902, מימין לשמאל: בשורה האחורית עומד מקס עמנואל מנדלשטם; בשורה האמצעית יושבות: רעיית דוד וולפסון, גברת מנדלשטם, גברת קאואן, ז'אנטה הרצל (בבגדי אבל לאחר פטירת בעלה), ג'ולי הרצל; בשורה הקדמית יושבים על הקרקע: ג'וזף קאואן, בנימין זאב הרצל.

הרצל יצק בספרו אלטנוילנד את דמותו הבדיונית של "ג'ו לוי", המארגן המוכשר של בנין הארץ, על פי תבנית ידידו קאואן.

בצוואתו מינה הרצל את ג'וזף קאואן לאפוטרופוס של בנו, האנס הרצל, וציווה לשולחו לאנגליה לשם חינוכו בפנימיה יהודית דתית. לאחר מותו של הרצל ב-1904 מילא קאואן אחר רצונו האחרון של ידידו, אולם האנס היה בן 13 במות אביו, נער רגיש ופגיע, ואילו קאואן חשוך הילדים והמסוכסך עם אשתו לא היה מסוגל לספק לנער בית חם או תמיכה רגשית הולמת. דוד וולפסון הוא שהיה משענתו הרגשית של האנס בנעוריו באנגליה. האנס לא התערה חברתית בין תלמידי "קליפטון קולג'" וסבל שם מהתעללויות, עם זאת סיים את לימודיו בהצטיינות והתקבל לאוניברסיטת קיימברידג'.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'וזף קאואן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מסמכים ובעיתונות העברית מתקופתו מכונה גם "יוסף קובן/כובן"
  2. ^ ישיבת ועד הפועל הגדול, הצבי, 20 בנובמבר 1911
  3. ^ הרצאת מר יוסף קובן במסדרה הציונית בפריז, דואר היום, 10 במאי 1921
  4. ^ יוסף קובן ז"ל, הארץ, 26 במאי 1932
  5. ^ באזכרה ליוסף קובן ז"ל, הארץ, 31 במאי 1932