פתיחת התפריט הראשי

הרברט בנטוויץ'

עורך דין בריטי

הרברט (צבי) בנטוויץ' (Herbert Bentwich;‏ 11 במאי 1856 - 25 ביוני 1932) היה משפטן יהודי בריטי ועסקן ציוני, יועצה המשפטי של התנועה הציונית בשנותיה הראשונות.

הרברט בנטוויץ'
הרברט בנטוויץ'
לידה 11 במאי 1856
הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 ביוני 1932 (בגיל 76)
ירושלים, המנדט הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע חוקר משפט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מצבתו של בנטוויץ' בחלקת המשפחה בהר הצופים

תוכן עניינים

קורות חייםעריכה

בנטוויץ' (שם המשפחה הוא כנראה גלגול השם "בן טוב -איש ) נולד בשכונת וייטצ'אפל (Whitechapel) שברובע טאוור האמלטס של העיר לונדון באנגליה למשפחה יהודית שהיגרה ללונדון באמצע המאה ה-19 מהעיר פוזנן שבפולין.

בצעירותו למד משפטים באוניברסיטת לונדון, ולאחר מכן פתח בקריירה משפטית מזהירה. התמחה בדיני קניין רוחני וזכויות יוצרים, ובמשך עשרים וחמש שנה ערך את כתב-העת המשפטי החשוב "כתב העת למשפטים" (Law Journal). נחשב לאחד מעורכי הדין המפורסמים באנגליה.

היה מראשוני חובבי ציון באנגליה. לראשונה נתוודע לרעיון יישוב ארץ ישראל בעת שעבד בשירות משה מונטיפיורי. היה ממייסדי הפדרציה הציונית האנגלית, ובמשך זמן מה כיהן כסגן היושב-ראש שלה. נמנה עם ידידיו הקרובים של חיים ויצמן. בביתו התארחו ישראל זנגוויל ותיאודור הרצל. הרצל היה בין הדוחפים בו לבקר בארץ ישראל. בנטוויץ' היה עורך הדין שטיפל בהקמה ורישום של החברות אוצר התיישבות היהודים ובנק אנגלו-פלשתינה בלונדון עבור התנועה הציונית[1].

בשנת 1898 אירגן בנטוויץ' את ביקורם בארץ ישראל של חברי המכבים הקדמונים, אגודה של יהודים אנגלים משכילים בעלי זיקה לציונות. בין חברי הקבוצה שביקרו בארץ ישראל היה גם ישראל זנגוויל. הקבוצה פעלה בעידודו של הרצל, ושמה לה למטרה לחקור ולתור את ארץ ישראל. בשנת 1911 רכשה אגודת "מסדר המכבים" קרקעות באזור גזר. בנטוויץ' עצמו החליף את גיסו סולומון ג'וזף סולומון כנשיא "מסדר המכבים".

בביקוריו בארץ נמשך בנטוויץ' לנופיה, ובמיוחד חיבב את נופי הכרמל, ועם שובו לאנגליה כינה את אחוזת הקיץ של משפחתו בעיר קנט בשם "חצר כרמל" (Carmelcourt). גם לאחת מבנותיו קרא בשם כרמל.

בין השנים 19161918 היה חבר המועצה הציונית המדינית שהוקמה בלונדון ביוזמתו של חיים ויצמן. בשיא פעילותו הציונית שימש עורך דינה של התנועה הציונית, ובמסגרת תפקידו היה בין מנסחי הצהרת בלפור.

בשנות העשרים ביקר בארץ כמה פעמים ותכנן להקים וילה גדולה ומפוארת בסגנון אוריינטליסטי בהר הצופים, בתכנונו של חתנו האדריכל אליעזר ילין (תוכנית שלא יצאה לפועל)[2]. בשנת 1929 הגשים בנטוויץ' את החזון הציוני הפרטי ועלה ארצה. התגורר באחוזת לנגה בזכרון יעקב, שהקימה בתו ניטה, וכן בביתו בשכונת רחביה בירושלים. כעבור שלוש שנים, בשנת 1932, נפטר, ונקבר באחוזת הקבר של משפחת בנטוויץ' בגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניק, סמוך לקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים.

משפחתועריכה

 
בית הקברות של משפחת בנטוויץ' בהר הצופים

בתחילת שנות השמונים של המאה ה-19 נישא בנטוויץ' לשושנה (סוזן) לבית סולומון (נפטרה בלונדון בשנת 1915), ממשפחה יהודית ציונית ידועה באנגליה. כמה שנים קודם לכן הגיעה המשפחה ללונדון מווינה, ועד מהרה התערתה היטב בקהילה היהודית המקומית. אחיה, שלמה (סולומון) סולומון, היה פעיל ציוני, ועמד בראשות "מסדר המכבים" לפני בנטוויץ'. היא עצמה הייתה מוזיקאית מחוננת, שבגיל שש עשרה זכתה למדליית זהב על נגינתה בפסנתר, אך לאחר נישואיה ויתרה על התפתחות הקריירה שלה והקדישה עצמה למשפחתה.

בנטוויץ' העניק לילדיו חינוך נוקשה. מיד אחר נישואיו הכין 'תוכנית חינוכית' לילדים שטרם נולדו. על פי התוכנית, כל יום מימות השבוע יוקדש ללימודים בתחום מסוים. יום שישי, למשל, יוקדש ללימודי דת. בנוסף לכך תוכננו לימודי מוזיקה ואימונים יומיים בנגינה. נקבע מראש שהילדים יחולקו לשלישיות מוזיקליות. הילד הראשון שיוולד ינגן בפסנתר, השני בכינור והשלישי בצ'לו. הרביעי שיוולד יפתח שלישייה חדשה. כל שלישייה קיבלה אגף מגורים נפרד.

הרברט וסוזן בנטוויץ' הקימו משפחה ובה אחד עשר ילדים, כמה מהם התפרסמו בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל, וכמה מהם נישאו למשפחות ידועות ביישוב הארץ-ישראלי. שמונה מתוך אחד עשר ילדיהם עלו לארץ ישראל.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה