ג'ס גלין
ג'סיקה האנה "ג'ס" גלין (באנגלית: Jessica Hannah "Jess" Glynne; נולדה ב-20 באוקטובר 1989) היא זמרת וכותבת שירים יהודייה-בריטית, החתומה על אטלנטיק רקורדס.[1] היא התפרסמה באופן בינלאומי באמצעות שיתוף הפעולה עם להקת קלין בנדיט, ביניהם השיר זוכה פרס גראמי "Rather Be" וכן "My Love" יחד עם המוזיקאי Route 94, אשר שניהם הגיעו לראש מצעד הסינגלים הבריטי ב-2014. סינגל הבכורה שלה כאמנית סולו "Right Here", הגיע גם הוא למקום הראשון באותה השנה.
.jpg) | |
| גלין מופיעה ב-South by Southwest ב-2015 | |
| לידה |
20 באוקטובר 1989 (בת 31) המפסטד, לונדון, אנגליה |
|---|---|
| שם לידה | ג'סיקה האנה גלין |
| מוקד פעילות |
הממלכה המאוחדת  |
| תקופת הפעילות | 2012–הווה (כ־9 שנים) |
| עיסוק | זמרת, כותבת שירים |
| סוגה | R&B, פופ, דאנס, נשמה, האוס |
| סוג קול | קונטרה אלט |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה | פסנתר |
| חברת תקליטים | אטלנטיק, וורנר, בלאק באטר |
| פרסים והוקרה |
פרס גראמי לריקוד המוקלט הטוב ביותר (2015) |
| www.jessglynne.co.uk | |
  | |
בשנת 2015, הפכה גלין לזמרת הסולו השנייה לאחר שריל, שהגיעה להישג של חמישה שירים שהגיעו לראש המצעד הבריטי. זאת, בעקבות שיריה "Hold My Hand" ו -"Don't Be So Hard on Yourself", וכן כאמנית אורחת לשיר "Not Letting Go" של טייני טמפה.[2] אלבום הבכורה של גלין "I Cry When I Laugh", יצא לאור ב-2015 והגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי.
ביוגרפיהעריכה
1989–2013: ילדות ותחילת הקריירהעריכה
ג'ס גלין נולדה בהמפסטד וגדלה במוסוול היל, שבצפון לונדון למשפחה יהודית. אביה היה סוכן נדל"ן, ואימה עבדה ב-A&R בתעשיית המוזיקה. היא הגישה את תוכנית הטלוויזיה אקס פקטור בריטניה כשהייתה בת 15, אך נשרה מתהליך האודישן בעקבות מחלוקת עם המפיקים. היא למדה בית הספר היסודי ברודוס אווניו, ולאחר מכן בבית הספר פורטיזמיר, היכן שלמדה רמה מתקדמת של GCE בשנת 2008, ועבדה בעבודות שונות בבית בוטיק, חדר כושר ומספרה. לאחר תקופה של נסיעה בעולם, גלין עבדה עבור חברה להפקת מוזיקה בסוף שנות העשרה שלה והחלה לעבוד עם כותבי שירים ומפיקים.[3]
גלין השתתפה במשך שנה בקורס מוזיקה לפיתוח אמנים במזרח לונדון, שם פגשה את משתפי הפעולה העתידיים שלה, כותבת השירים ג'ין ג'ין והמפיק בייס ביטס.[4] אחת היצירות של גלין וג'ין ג'ין תפסה את תשומת לבם של בלאק באטר רקורדס, אשר החתימו את גלין על עסקת פרסום והציגו אותה בפני מנהלי מוזיקה ועורכי דין.[5] נשיא בלאק באטר רקורדס, ג'ו גוסה אמר על גלין "הקול שלה פשוט שיגע אותי [...] היא יכולה לדבר על דברים יומיומיים בדרך זו, זה פשוט אדיר".[6] היא חתמה על חוזה עם אטלנטיק רקורדס באוגוסט 2013 וכתוצאה מכך נאלצה עזוב את עבודתה באותה עת בניהול מותג עבור חברת משקאות.[7]
2013–2014: פריצת דרךעריכה
במהלך 2013, מפיק הדיפ-האוס כביש 94 ניגש לגלין עבור שכתוב והשתתפות בשירו, שנקרא "My Love", אשר הכיל באותה עת מדגם שאסור היה לו להשתמש בו.[8] "My Love", בהשתתפות גלין, פורסם באלבום האוסף של אני מאק "Annie Mac Presents" באוקטובר 2013. להקת האלקטרו קלין בנדיט האזינה "האהבה שלי לשיר, ופנתה לגלין על מנת שתשתתף בשירה "Rather Be". ג'ק פטרסון, חבר להקת קלין בנדיט אמר "דקויות אמיתיות של רגש בקולה [...] אתה יכול לשמוע את השבריריות של האישיות שלה, אבל באותו הזמן ישנו כוח חי".
השיר "Rather Be" פורסם כסינגל בינואר 2014, והגיע כבר בשבועו הראשון לראש מצעד הסינגלים הבריטי והפך לסינגל השלישי שנמכר באופן המהיר ביותר ולשיר המוזרם ביותר בשנת 2014.[9] הרצועה הגיעה לחמשת המקומות הראשונים במדינות רבות ברחבי אירופה, אוקיאניה, ולעשרת הראשונים במצעד הבילבורד הוט 100. בחודש פברואר 2014, "My Love" פורסם כסינגל, שהגיע אף הוא לראש המצעד הבריטי בשבועו הראשון.[10] שני השירים היו מועמדים בטקס פרסי המוזיקה בריטי לפרס הסינגל הבריטי הטוב ביותר,[11] והשיר "Rather Be" אף זכה בפרס גראמי עבור הקלטת הדאנס הטובה ביותר, ואף היה מועמד לשיר השנה בטקס פרסי המוזיקה של ה-BBC.[12][13]
2014–הווה: "I Cry When I Laugh"עריכה
בחודש פברואר 2014, הועלה לאינטרנט הווידאו קליפ של השיר "Home" (שהופק על ידי בלס ביטס). סינגל הסולו הראשון שלה, "Right Here", פורסם בחודש יולי 2014, ונכנס למספר מצעדים, ביניהם למקום השישי בבריטניה. גלין הופיע במספר פסטיבלי מוזיקה בריטיים במהלך אמצע 2014, כולל בסטיבל, גלסטונברי, לוב-בוקס, סדרת קיץ בבית סאמרסט, פסטיבל V, וויירלס. היא הופיעה ברחבי בריטניה במסגרת סיבוב ההופעות שלה מאוקטובר 2014, אשר החל בהופעה בשפילד והסתיים באלקטריק בריקסטון. גם במהלך 2014, שיתפה גלין פעולה עם איגי אזליה, ליטל מיקס, M.O, ריטה אורה, רודימנטאל, וטייני טמפה בכתיבת שירים. שיתוף הפעולה השני עם קלין בנדיט, "Real Love", פורסם בחודש נובמבר 2014 והגיע למקום השני במצעד הסינגלים הבריטי.
הסינגל של גלין "Hold My Hand", הוא השני שלה כזמרת סולו, הגיע למקום הראשון בבריטניה בסוף מרץ 2015, בו שהה שלושה שבועות.[14][15] גלין השתתפה בסינגל "Not Letting Go" בשנת 2015, של הראפר טייני טמפה, אשר הגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי, והפך לסינגל הרביעי של גלין אשר הגיע להישג זה.[16] היא עברה ניתוח במיתרי הקול שלה באמצע 2015, וכתוצאה מכך ביטלה מספר הופעות חיות, כולל הופעה פסטיבל גלסטנברי.[17][18] אלבום הבכורה של גלין "I Cry When I Laugh", פורסם בבריטניה באוגוסט 2015, בעקבות הסינגל "Don't Be So Hard on Yourself".[19] באלבום משתתפים בין היתר נוקס בראון, נאטי בוי, סטארסמית', סוויטץ', וכן ג'ין ג'ין ובלס ביטס ששיתפו איתה פעולה בעבר.[20][21] גלין הפכה לזמרת הבריטית הנקבה השנייה לאחר שריל שהגיע להישג של חמישה סינגלים בראש מצעד הסינגלים הבריטי, כאשר "Don't Be So Hard on Yourself" הגיע גם הוא למקום הראשון. I Cry When I Laugh, הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי.[22]
בספטמבר 2015 הוכרז כי גלין תופיע באקס פקטור בריטניה כשופטת אורחת בשלב הבתים, בביתה של שריל קול.[23] באותו חודש היא הציגה את הסרט התיעודי "הפלישה הבריטית" שתיעד את עלייתו של ז'אנר ה-EDM ומוזיקה בריטית בארצות הברית.[24] הסינגל של גלין "Take Me Home" פורסם בתור סינגל הצדקה הרשמי של "Children in Need 2015" בנובמבר,[25] והגיע לשיא של המקום ה-6 בבריטניה והפך לסינגל השמיני של גלין שנכנס לעשירייה הפותחת במצעד הסינגלים הבריטי.
ב-2016, השתתפה בסינגל "Kill the Lights".
ביוני 2016, נחשף סירובה של גלין להיות שופטת בדה ווייס בריטניה, ומתעקשת כי היא "פשוט לא מעוניינת" בתפקיד בתוכנית. ביוני 2016, הודיעה גלין על סיבוב ההופעות שלה בבריטניה שיתקיים במהלך נובמבר, תחת הכותרת: Take Me Home Tour.[26] ב-2 באוגוסט 2017, שהה אלבום הזמרת יותר מ-100 שבועות ב-100 המקומות המובילים במצעד האלבומים הבריטי, מאז פרסומו ב-2015, במקום ה-74.
השפעותעריכה
מבין ההשפעות המוזיקליות של גלין נמנים פרנק אושן ואיימי ויינהאוס. גלין מציינת את סם קוק, דסטיניז צ'יילד, אריתה פרנקלין, ויטני יוסטון ואטה ג'יימס כהשראה לסגנון הקול שלה ולראפרים כמו אמינם, ג'יי זי וקנדריק לאמאר כהשראה לכתיבת השירים שלה. היא אף מחשיבה את אינדיה ארי, ביונסה, מייוויס סטאפלס, מרי ג'יי בלייג' ומריה קארי להשראות מוזיקליות עיקריות שלה. גלין מסבירה כי "The Miseducation of Lauryn Hill" של לורין היל היה האלבום שהניע אותה להתחיל לכתוב שירים.
דיסקוגרפיהעריכה
אלבומי אולפןעריכה
- 2015: I Cry When I Laugh
- 2018: Always In Between
הופעותעריכה
סיבובי הופעותעריכה
- Ain't Got Far To Go Tour :2015
- 2016–2017: Take Me Home Tour
- 2018–2019: Always In Between Tour
פילמוגרפיהעריכה
| שנה | שם | תפקיד |
|---|---|---|
| 2015 | "אקס פקטור בריטניה" | שופטת אורחת |
| 2016 | "הדנגינרים"[27] | אורחת |
פרסים ומועמדויותעריכה
| שנה | פרס | קטגוריה | מועמד | תוצאות |
|---|---|---|---|---|
| 2014 | טקס פרסי המוזיקה של ה-BBC | Song of the Year | "Rather Be" | מועמדות |
| 2015 | פרסי גראמי | הקלטת הדאנס הטובה ביותר | זכייה | |
| פרסי המוזיקה הבריטית | הסינגל הבריטי של השנה | מועמדות | ||
| פרס המוזיקה של בילבורד | שיר הדאנס/אלקטרו הטוב ביותר | |||
| פרסי MOBO | השיר הטוב ביותר | "Not Letting Go" | ||
| האקט הנשי הטוב ביותר | עצמה | |||
| פרסי המוזיקה של MTV יפן | האמן הבינלאומי החדש הטוב ביותר | |||
| פרסי המוזיקה של MTV אירופה | האקט החדש הטוב ביותר | |||
| הפוש-אקט הטוב ביותר | ||||
| האקט הבריטי&אירי הטוב ביותר | ||||
| טקס פרסי המוזיקה של ה-BBC | שיר השנה | "Hold My Hand" | ||
| 2016 | פרסי איבור נובלו | PRS For Music Most Performed Work | ||
| פרסי המוזיקה הבריטית | הסינגל הבריטי של השנה | |||
| פריצת השנה | עצמה | |||
| סינגל הסולו הנשי הבריטי הטוב ביותר | ||||
| פרסי קלף כסף | פרס ה"חדש" הטוב ביותר | זכייה | ||
| פרסי ה-A&R | פריצת השנה | |||
| פרסי ואנגארד ASCAP | פרס ואנגארד | |||
| פרסי שירי EDM | "Hold My Hand" | |||
| פרסי המוזיקה של MTV אירופה | ביצועי הבמה העולמיים הטובים ביותר | עצמה | מועמדות | |
| טקס פרסי המוזיקה של ה-BBC | אמן השנה |
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ס גלין
ג'ס גלין, ברשת החברתית פייסבוק
ג'ס גלין, ברשת החברתית טוויטר
ג'ס גלין, ברשת החברתית אינסטגרם
ג'ס גלין, סרטונים בערוץ היוטיוב
ג'ס גלין, באתר Spotify
ג'ס גלין, באתר SoundCloud (באנגלית)
ג'ס גלין, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'ס גלין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ס גלין, באתר Deezer
ג'ס גלין, באתר Discogs (באנגלית)
ג'ס גלין, באתר Songkick (באנגלית)- ג'ס גלין, באתר Genius
ג'ס גלין, באתר בילבורד (באנגלית)
.svg){kind=icon}
- יורי ילון, מרהיב: עידן רייכל וג'סיקה גלין מופיעים על חומות ירושלים, באתר ישראל היום, 18 בדצמבר 2020
הערות שולייםעריכה
- ^ James Wilkinson. "Jess Glynne – Biography – AllMusic". AllMusic.
- ^ Copsey, Rob (21 באוגוסט 2015). "Jess Glynne enters the Official Chart history books". Officialcharts.com. בדיקה אחרונה ב-30 באוקטובר 2015.
- ^ Stroude, Will (24 ביולי 2014). "Attitude Magazine " Jess Glynne: ‘I could throw water at people to plug my album’". Attitude Magazine. אורכב מ-המקור ב-2014-12-28. בדיקה אחרונה ב-17 באוקטובר 2017.
- ^ Mclean, Craig (14 במאי 2015). "Jess Glynne: ‘I don’t know what I want now — to be with a guy, with a girl, be with anyone’". standard.co.uk. בדיקה אחרונה ב-11 בינואר 2016.
- ^ "Ryn Weaver, Kiesza & Jess Glynne Share Their Journeys to Coachella: Exclusive". 17 באפריל 2014. בדיקה אחרונה ב-27 באפריל 2015.
- ^ "Jess Glynne Talks Throat Surgery, Advice From Sam Smith". Billboard. 19 במרץ 2015. בדיקה אחרונה ב-30 באוקטובר 2015.
- ^ "Jess Glynne: The chart-topper who lives with her mum". 24 ביולי 2014.
- ^ Hannah, Andrew (31 ביולי 2014). "The 405 meets Jess Glynne". The 405. אורכב מ-המקור ב-2015-01-30. בדיקה אחרונה ב-17 באוקטובר 2017.
- ^ Rana, Jayna (1 בינואר 2015). "Clean Bandit's 'Rather Be' named most-streamed song of 2014". The Independent. בדיקה אחרונה ב-1 בינואר 2015.
- ^ "Route 94 scores first UK number one with 'My Love'". The Independent. 9 במרץ 2014.
- ^ "BRIT Awards 2015: Best British Single Nominations List". Capital. 15 בינואר 2015.
- ^ Carley, Brennan (10 בפברואר 2015). "Q&: Jess Glynne on Her 'Surreal' Grammy Win for Best Dance Recording – SPIN – Interviews". SPIN.
- ^ Harp, Justin (11 בדצמבר 2014). "BBC Music Awards 2014: Winners in full". Digital Spy.
- ^ "Jess Glynne scores UK number one". 29 במרץ 2015. בדיקה אחרונה ב-27 באפריל 2015.
- ^ Myers, Justin (12 באפריל 2015). "Jess Glynne holds off Nick Jonas to claim third week at Number 1". בדיקה אחרונה ב-27 באפריל 2015.
- ^ Moss, Liv (11 באוגוסט 2015). "Jess Glynne: "Amy Winehouse gave me the confidence to do this"". Officialcharts.com. בדיקה אחרונה ב-30 באוקטובר 2015.
- ^ Jess Glynne (15 ביוני 2015). "Jess Glynne to have vocal surgery after pulling out of Isle of Wight Festival – BBC Newsbeat". BBC. בדיקה אחרונה ב-30 ביוני 2015.
- ^ Wyatt, Daisy (16 ביוני 2015). "Glastonbury 2015: Jess Glynne forced to cancel performance due to vocal surgery – Features – Music". The Independent. בדיקה אחרונה ב-30 ביוני 2015.
- ^ Moss, Liv (11 במאי 2015). "Jess Glynne announces debut album I Cry When I Laugh". Officialcharts.com. בדיקה אחרונה ב-30 ביוני 2015.
- ^ "Jess Glynne enlists Starsmith, Talay Riley for debut album". Hamada Mania Music Blog. 10 ביולי 2014.
- ^ "Get To Know: Jess Glynne". HUNGER TV. 3 ביולי 2014.
- ^ "Jess Glynne tops UK album chart with debut – BBC News". bbc.co.uk. 28 באוגוסט 2015. בדיקה אחרונה ב-30 באוקטובר 2015.
- ^ Daly, Emma (30 בספטמבר 2015). "X Factor Judges' Houses Jess Glynne to join Cheryl Fernandez-Versini in Rome". Radiotimes.com. בדיקה אחרונה ב-30 באוקטובר 2015.
- ^ "Watch Our Brand New Documentary 'The Brit Invasion' Right Now". 14 בספטמבר 2015.
- ^ "Jess Glynne sings Children in Need single". 3 בנובמבר 2015.
- ^ Jess Glynne rejects The Voice judging role
- ^ The Dengineers - Carrie's Gingerbread Den, www.bbc.co.uk (באנגלית)