ג'רג' אצל (פוליטיקאי)

ג'רג' אצל
Aczél György
לידה	31 באוגוסט 1917; בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	6 בדצמבר 1991 (בגיל 74); וינה, אוסטריה
שם לידה	Appel Henrik
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט
מפלגה	מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית, המפלגה הקומוניסטית ההונגרית, מפלגת העובדים ההונגרית
	31 באוגוסט 1947 – 10 באוגוסט 1949; (שנתיים)
	25 באפריל 1971 – 16 במרץ 1990; (18 שנים)

ג'רג' אַצֵל (במקור הנריק אַפֶּל, בהונגרית: Aczél György; בודפשט, 31 באוגוסט 1917 – וינה^[1]^[2], 6 בדצמבר 1991) היה פוליטיקאי קומוניסטי יהודי-הונגרי, אחד האידאולוגים והמנהלים/מכוונים העיקריים של חיי התרבות בעידן יאנוש קאדאר. סגן ראש ממשלת הונגריה זמן מה. (אַצֵל פירושו בהונגרית: פלדה).

קורות חיים

הנריק אפל נולד למשפחה יהודית ענייה בבודפשט. אביו, דיולה אפל, היה עגלון ושוליית קצב. אמו ארנקה וויימן הייתה קלדנית ופקידת בית משכון^[3]. לאחר מות אביו בשנת 1925, שקפא למוות בחדר קירור^[4], הוא גדל בבית יתומים וגם למד שם; הוא רכש את מקצוע הבנאות ושינה את שם משפחתו בשנת 1936 ואת שמו הפרטי מתישהו בסוף שנות ה-30, אך רק בשנת 1946 או 1955 הפך שמו רשמית לג'רג' אצל. מנישואיו בשנת 1939 נולדו שתי בנות. הוא לימד את עצמו בעיקר באופן אוטודידקטי וסיים את לימודיו בשנת 1936. למעשה סיים את סמסטר הסתיו באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע, לצד העבודה שלו. לאחר מכן עבד כשחקן וכמבצע חובב. בתחילה היה בלהקת סטאג'ונה של נאנדור אלאפי, הוא הופיע גם בכמה תפקידים קטנים יותר בבודפשט, אך בעיקר שיחק בגיור, פץ' ובבלשגיארמט. ב-24 בדצמבר 1938 קיים ערב הופעה עצמאית באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. בחודש ינואר 1939, בערב קריאת שירה עצמית שלו הוא קרא מהשירים של אנדרה אדי, פרנץ קלצ'יי, ג'ולה אייש, מיהאי באביץ', דז'ה קוסטולאני ולרינץ סבו. עקב חקיקת החוקים האנטי-יהודיים בהונגריה, ובמיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי נאסר עליו להופיע על הבמות בפני קהל לא יהודי. לכן בין השנים 1942 – 1944 הוא הופיע כמה פעמים במסגרת אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך בתיאטרון גולדמארק, ולעיתים קרובות הופיע בכינוסי בוקר של פועלים^[5].

הוא הצטרף לתנועת הנוער הציונית השומר הצעיר בתחילת שנות ה-30, וב-1935 הצטרף למפלגת הקומוניסטים של הונגריה. בתחילת 1942 נעצר בגין פעילות קומוניסטית בלתי חוקית ונכלא בוואץ. בסוף 1942 זומן לשירות העבודה (עבודות כפייה ליהודים עבור הצבא ההונגרי). הוא הצליח להשתחרר ולשוב לבודפשט.

מאביב 1945 עבד במשרד המפלגה הקומוניסטית בבודפשט. בבחירות ה"פתק כחול" בשנת 1947 (תחת חסות כלי הנשק של הסובייטים, הקומוניסטים עשו צעד גדול בבחירות אלה בדרך לשלטון מוחלט בפרלמנט, שזכו בו בבחירות לאחר מכן בשנת 1949). הוא זכה במושב בפרלמנט כמועמד המפלגה הקומוניסטית ההונגרית. הוא זכה במנדט שוב בבחירות במאי 1949, אך נעצר ב-6 ביולי, פחות מחודשיים לאחר מכן ונידון למאסר עולם באחד מבתי הדין במשפט לאסלו רייק. בשנת 1954 שוחרר ב־25 באוגוסט וטוהר ב-1 בספטמבר. ב-1 בנובמבר מונה למנהל חברת בנייה ממשלתית, אך לא קיבל תפקיד פוליטי.

במרד ההונגרי בשנת 1956 הצטרף לצד של יאנוש קאדאר.

ג'רג' אצל בכיכר וורשמרטי, באירוע בבודפשט שקשור למפגש הנוער והסטודנטים העולמי בשנת 1978

ב-13 באפריל 1957 מונה לאחד מסגני השרים של שר התרבות. ומשנת 1958 לסגן ראשון עד 1967. בתפקיד זה הוא התקדם בהדרגה (בייחוד במשרדו של פאל אילקו) כפוליטיקאי התרבות המוביל בתקופת משטר קאדאר שלאחר 1968 וכונה בלעג לממונה הראשון של על התרבות.

בגבולות אידאולוגיים, פעילותו התאפיינה בפרגמטיזם. בזכות מערכת הקשרים האישית הענפה שלו ויחסיו הידידותיים עם מספר אחד של "מפלגת העם הסוציאליסטית ההונגרית", יאנוש קאדאר, הייתה לו השפעה רבה הרבה יותר על מדיניות התרבות ועל מנהגיה היומיומיים מאשר משקלו הרשמי. הוא השתדל לטפח את ידידותו עם אנשי תרבות ואינטלקטואלים חשובים כמו: ג'רג' לוקאץ', זולטאן קודאי ג'ולה אייש או לפחות לעשות איתם עסקאות מיוחדות. בשל עמדת הכוח שלו, הוא קיבל את העותק הראשון של הספרים המפורסמים שהוקדשו לו אישית וגם עותקים מיניאטוריים של רוב עבודות הפיסול^[6]. בשנות ה-60 היה תומכו העיקרי של יאנוש קומלוש בהקמת תיאטרון "בימת מיקוסקופ".

ב-1967 נבחר למזכיר הוועד המרכזי של מפלגת העם הסוציאליסטית ההונגרית ובתפקיד זה הופקד על השליטה הכללית בחיי התרבות. בינתיים, בשנת 1970 הוא נבחר גם לוועדה הפוליטית של מפלגת העם הסוציאליסטית ההונגרית. הוא נבחר לממלא מקום יו"ר מועצת השרים (שגן ראש הממשלה) וכיו"ר ועדת פרס קושוט ויו"ר המועצה הלאומית לתרבות ציבורית בשנת 1980.

הוא התפטר מכל התפקידים הללו בשנת 1982, כשחזר לתפקיד מזכיר התרבות של הוועד המרכזי של מפלגת העם הסוציאליסטית ההונגרית. הקריירה וההשפעה שלו כבר היו בירידה באותה תקופה. לאחר מכן היה מנכ"ל המכון למדעי החברה של המפלגה עד שנת 1989. עם סיום עבודתו ב-7 באוקטובר 1991, פרש מהפוליטיקה והחל לכתוב את זיכרונותיו, אך לא הצליח להשלים עבודה זו: בשנת 1991 נפטר.

עבודותיו העיקריות

Eszménk erejével; Kossuth, Bp., 1970
Eszménk erejével; 2. bőv. kiad.; Kossuth, Bp., 1971
Az állami oktatás helyzetéről (Bp., 1972)
Szocialista kultúra – közösségi ember (Bp., 1975)
Egy elmaradt vita helyett; interjú Jacques de Bonis; Kossuth, Bp., 1975
A szabadság jelene, jövője a szocializmus; Kossuth, Bp., 1977
A kor, amelyben élünk; Kossuth, Bp., 1979
A szabadság rendjéért. Ideológiai és kulturális életünk időszerű kérdései; Kossuth, Bp., 1979
Folytatás és megújulás. Válogatott kultúrpolitikai írások; Gondolat, Bp., 1980
Beszélgetések Magyarországról, szocializmusról. Aczél György válaszol Francis Cohen kérdéseire; ford. Karakai Imre; Magvető–Kossuth, 1982
Művészetpolitikánk időszerű kérdései. Az 1984. október 31-én elhangzott előadás bővített szövege; Kossuth, Bp., 1985
Szocializmus, nemzet, kultúra. Írások a kultúráról, 1979–1985; Kossuth, Bp., 1985
Jövőt mutató elődök. Arcképvázlatok a magyar kultúra történetéből; Gondolat, Bp., 1986
Elvtársunk, Lukács György; függelék Ambrus János, Mezei György; Akadémiai, Bp., 1987 (Kérdőjel)
Szocializmus és nemzeti kérdés. Az 1987. július 15-én elhangzott előadás alapján; Kossuth, Bp., 1987

סרט

Varga Ágota: Aczél. www.filmkultura.hu
Varga Ágota: Aczél. www.port.hu

הנצחה

דמותו מופיעה (בשמו שלו) בפרק הרביעי של סדרת הסרטים העלילתיים בארבעת החלקים "החיים בטיפות", שצולם על חייו של המדען יוז'ף ברש ממציא "טיפות ברש" (טיפות הומאפתיות מפורסמות בהונגריה).

לקריאה נוספת

ביוגרפיה, באתר מכון 56
ביוגרפיה ב: אלמנאך פרלמנטרי 1947–1949, בודפשט, 2005
168 שעות ברשת - מראת אצל
שאנדור רבס: אצל ותקופתנו 1997) ISBN 963-85520-5-0
אגוטה ורגה: סיפורי אצל. שיחות עם בני דור אסורים, נסבלים ותומכים אודות ג'רג' אצל ותקופת קאדאר. 2013. ISBN 978-96335714-1-5 [1]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'רג' אצל בוויקישיתוף

ג'רג' אצל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

ג'רג' אצל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ג'רג' אצל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Vámos György: Hiányzó válaszok. Magyar Hírlap, 2011. november 11.
^ ÖSTERREICH UND UNGARN IM 20. JAHRHUNDERT. Publikationen der ungarischen Geschichtsforschung in Wien, Bd. IX., 2014. [S. 239–240.] Herausgeber: PhDr. Csaba Szabó, Direktor Institut für Ungarische Geschichtsforschung in Wien; Balassi Institut – Collegium Hungaricum; Ungarische Archivdelegation beim Haus-, Hof- und Staatsarchiv, Wien. ISSN 2073-3054, ISBN 978-615-5389-32-0.
^ A szülők házasságkötése: 1911. máj. 11, BP IX. 346/1911.
^ Ki volt Aczél György?. Faktor.hu. 2016. február 16.
^ Enyedi Sándor: Színészek, színházak, városok / Függelék: Aczél György - Balassa Kiadó, 2005
^ Újlipótvárosi nyomozás Aczél elvtárs és az ügynökök után, welovebudapest.com

[1] Vámos György: Hiányzó válaszok. Magyar Hírlap, 2011. november 11.

[2] ÖSTERREICH UND UNGARN IM 20. JAHRHUNDERT. Publikationen der ungarischen Geschichtsforschung in Wien, Bd. IX., 2014. [S. 239–240.] Herausgeber: PhDr. Csaba Szabó, Direktor Institut für Ungarische Geschichtsforschung in Wien; Balassi Institut – Collegium Hungaricum; Ungarische Archivdelegation beim Haus-, Hof- und Staatsarchiv, Wien. ISSN 2073-3054, ISBN 978-615-5389-32-0.

[3] A szülők házasságkötése: 1911. máj. 11, BP IX. 346/1911.

[4] Ki volt Aczél György?. Faktor.hu. 2016. február 16.

[5] Enyedi Sándor: Színészek, színházak, városok / Függelék: Aczél György - Balassa Kiadó, 2005

[6] Újlipótvárosi nyomozás Aczél elvtárs és az ügynökök után, welovebudapest.com

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]