ג'רג' ציפרה
ז'ורז' ציפרה או ג'רג' ציפרה (בהונגרית: Cziffra György, בצרפתית: Georges Cziffra; 5 בנובמבר 1921 – 15 בינואר 1994) היה פנסתרן וירטואוז צועני הונגרי, מלחין ומעבד, שנודע כאחד מגדולי הווירטואוזים בדורו וכמבצע ייחודי של יצירות פרנץ ליסט ופרדריק שופן. החל משנת 1956 חי בצרפת, ובשנת 1968 קיבל אזרחות צרפתית.
 | |
| לידה |
5 בנובמבר 1921 בודפשט, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
15 בינואר 1994 (בגיל 72) Longpont-sur-Orge, צרפת |
| מקום קבורה |
סנליס |
| מוקד פעילות |
צרפת |
| תקופת הפעילות | מ-1937 |
| מקום לימודים |
האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
צרפתית, הונגרית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| צאצאים |
György Cziffra, Jr. |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה עריכה
ראשית חייו עריכה
ציפרה נולד בבודפשט בשנת 1921, ילד שלישי במשפחת מוזיקאים ממוצא צועני. אביו, שנקרא גם הוא ג'רג' ציפרה, ניגן בצימבלום בעשור השני של המאה ה-20 בבתי קפה, במסעדות ובקברטים בפריז. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשל היותם אזרחים של מעצמה עוינת, נכלא האב על ידי השלטונות הצרפתיים ואשתו ושתי בנותיהם גורשו להונגריה. בימי המלחמה הן גרו בדוחק בדירת חדר. האב השתחרר וחזר הביתה בתום המלחמה. ציפרה גדל בשכונת הפועלים אנגיאלפלד וגם הוא התעניין מגיל צעיר במוזיקה. מגיל 4 למד לנגן בפסנתר, קודם עם אביו, ואחר כך מתוך חיקוי נגינתה של אחותו הגדולה, יולאן. כבר בהיותו בן חמש ניגן פעמים אחדות אלתורים בקרקס נודד שביקר בעיר, עוד בטרם ידע תווים. אגדות אורבניות סיפרו על כך שלראשונה למד תווים סמוך לשנתו ה-20, לאחר שכבר ידע לנגן יצירות וירטואוזיות מן הזיכרון, אך בפועל הוא החל בכך בגיל 9 - אכן גיל מאוחר יחסית לפסנתרנים מקצועיים - כאשר נרשם לאקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט. מוריו היו אישטוואן טומאן וארנסט פון דוהנאני. בגיל 13 השלים תוך זמן קצר מאוד את האופרטה של מלחין אחר. החל מגיל 16 ערך סיורי קונצרטים ברחבי אירופה - במיוחד בהונגריה, בהולנד ובארצות הסקנדינביות.
ימי מלחמת העולם השנייה עריכה
בגיל 20, כשנתיים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, גויס לצבא ההונגרי ונשלח אל החזית המזרחית באוקראינה, זמן קצר לאחר שאשתו (משנת 1941) סולייקה, שהייתה בתו של שגריר מצרים בהונגריה, נכנסה להריון.[1] לפי סיפוריו, בערב אחד בחורף 1943 נתבקש לנגן בפסנתר בקזינו שנערך עבור הקצינים הגרמנים. גנרל שנכח האירוע התרשם מאוד מנגינתו והציע לו לבוא לברלין ולקשרו עם ריכרד שטראוס. ציפרה חשש לנסוע לשם. אחרי שהשקה שני שומרים עם משקאות חריפים, גנב רכבת ששהתה בסביבה ונהג בה אל הקווים הסובייטיים. נפל בשבי פרטיזנים רוסיים וגורש לגולאג. לקראת סוף המלחמה גויס ליחידת שבויים הונגרים בחסות סובייטית וחזר להונגריה.[1]. בבודפשט התפרנס מנגינה בברים ובמועדונים.
בהונגריה הקומוניסטית עריכה
ב-1950 ניסה ציפרה לברוח מהונגריה הקומוניסטית, אך נתפס ונשלח למאסר עם עבודות פרך. הוא נשא בעונש זה עד לשנת 1953, ואז שוחרר וחזר לנגינה. פרק היד שלו נפגע מעינויים בכלא, ובשנים הבאות הוא נהג לכרוך בשעת נגינה סרט על אזור זה. ב-1955 זכה בפרס הראשון בתחרות הנגינה על שם פרנץ ליסט בבודפשט.
במערב אירופה. צרפת עריכה
כשנה לאחר מכן, ב-1956, הגיע לרסיטל בווינה - שהיה להצלחה גדולה - וניצל את ההזדמנות כדי לערוק עם אשתו. הופעותיו הבאות בלונדון, בפריז, בניו יורק ובמרכזי תרבות חשובים אחרים זכו להצלחות נאות. בין השאר ביקר גם בישראל ונתן רסיטל בתל אביב.[2]
במהלך השנים הבאות הוא עבר להתגורר בצרפת, וב-1968 קיבל אזרחות צרפתית. בסוף שנות השבעים פרסם את ספרו האוטוביוגרפי 'תותחים ופרחים', המגולל מסכת חיים כאובה ואמיצה. ב-1981 נפטר בנו, ג'רג' ציפרה הבן, שהיה גם הוא מוזיקאי מוכשר והחל בקריירה מצליחה של מנצח. האסון השפיע עמוקות על ציפרה האב, והוא חדל להופיע עם תזמורות.
הוא נפטר בשנת 1994בגיל 72 ביישוב לונפון -סור-אורז' במחוז אסון בזמן היותו חולה בסרטן הריאות, לדברי מקורביו - בעקבות אוטם שריר הלב. חלק מבעיותיו הבריאותיות יוחסו לעישון טבק ולשתייה מופרזים. נקבר לצד בנו בבית הקברות של סנלי.
ביצועיו ויצירותיו עריכה
ציפרה פיתח טכניקות ייחודיות של נגינה בפסנתר, במיוחד לנגינה וירטואוזית. הוא ידוע במיוחד בביצועיו ליצירות שופן וליסט. ביצועו לרפסודיות ההונגריות של ליסט נחשב לביצוע מופת. מלבד זאת ידועים גם ביצועיו ליצירות של שומאן ול"מעוף הדבורה" של רימסקי קורסקוב.
ציפרה הלחין יצירות משל עצמו וכן עיבד יצירות. ידועים עיבודיו למחולות ההונגריים של ברהמס, שנכתבו במקורם לארבע ידיים (או לתזמורת) וציפרה עיבדן לפסנתרן יחיד.
ביצועיו של ציפרה אינם נוטים לרגשנות, אך בולטים באופיים החופשי, כמעט הקפריזי, במיוחד בכל הנוגע לשינויי קצב ודינמיקה מהירים ומפתיעים. בחלק מביצועיו - למשל לאטיודים של שופן - הוא נותן ביצוע 'פראי', בהשוואה לפסנתרנים אחרים, שיש בו כדי ליצור ריגוש מיוחד אצל המאזין. סגנון נגינתו נשאר ייחודי, וכיום אין אף פסנתרן בולט הממשיך אותו.
קישורים חיצוניים עריכה
ג'רג' ציפרה, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'רג' ציפרה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'רג' ציפרה, באתר Discogs (באנגלית)- מאיגרוף לנגינת פסנתר, מעריב, 30 באוקטובר 1959
רפסודיה הונגרית מספר 6 של ליסט, בנגינת ציפרה, סרטון באתר יוטיוב- 12 אטיודים ברמת ביצוע עילאית (Études d'exécution transcendante), בנגינת ציפרה, סרטון באתר יוטיוב
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 "תותחים ופרחים"
- ^ מנשה רבינא, הפסנתרן גיאורגי ציפרה, דבר, 27 בנובמבר 1959
אבנר בן-מיכאל, שלוש תזמורות ופסנתרן אחד, חרות, 4 בדצמבר 1959