גרשום שוקן
גרשום גוסטב שוקן (29 בספטמבר 1912 – 20 בדצמבר 1990) היה העורך הראשי והמוציא לאור של עיתון "הארץ" במשך שנים רבות, וזוהה עם גישתו ואופיו של היומון. וכיהן כחבר הכנסת מטעם המפלגה הפרוגרסיבית בכנסת השלישית.
לידה |
29 בספטמבר 1912 צוויקאו, הקיסרות הגרמנית |
---|---|
פטירה |
20 בדצמבר 1990 (בגיל 78) ישראל |
מקום קבורה | בית הקברות נחלת יצחק |
מדינה | ישראל |
השכלה | |
תקופת הפעילות | 1939–1989 (כ־50 שנה) |
עיסוק | עורך |
מעסיק | הארץ |
בן או בת זוג | שולמית שוקן |
צאצאים | עמוס שוקן, הלל שוקן, רחלי אדלמן |
פרסים והוקרה | International Editor of the Year Award (1983) |
מפלגה | המפלגה הפרוגרסיבית | ||||
---|---|---|---|---|---|
| |||||
ביוגרפיה
עריכהשוקן נולד בעיירה צוויקאו שבגרמניה ללילי ושלמה זלמן שוקן, שהיה בעלי רשת החנויות המשגשגת "כלבו שוקן". בצעירותו היה פעיל בתנועת נוער ציונית-סוציאליסטית והגיע לביקור בארץ ישראל, באביב 1932. בריאיון לתום שגב ב-1984 אמר שלולא עליית הנאצים לשלטון, לא היה עולה לארץ ישראל, באותו ריאיון גם סיפר שעברת את שמו מגוסטב לגרשום מאחר שהעריץ את גרשם שלום (וזאת אף על פי שניתן לו בילדותו גם השם מרדכי אותו לא אהב).[1] לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת היידלברג עלה לארץ ישראל לבד ב-1934, הוריו הצטרפו אליו שנה אחר כך. עם עלייתו למד עברית אצל דב סדן ועבד בבנק אנגלו-פלשתינה.[1]
בשנת 1936 נסע ללמוד בבית הספר לכלכלה של לונדון, בתחילת אותה שנה רכש אביו שלמה זלמן שוקן את עיתון "הארץ" שנקלע לקשיים כספיים.[2] כשחזר מלימודיו בלונדון ביקש אביו שיסייע בניהול העיתון בצד העסקי והאדמיניסטרטיבי שלו. בשנת 1938 נסע לסיור לימודים בארצות הברית שם ביקר במערכות עיתונים, בכדי ללמוד את דרך ניהולם. בשנת 1939 נפטר עורך העיתון משה גליקסון ועורך המשנה ישעיהו קלינוב עזב. תפקיד העורך הוצע למשה מדזיני שהיה כותב המאמרים הראשיים של העיתון,[3] הוא גר בירושלים (וגם עבד במקביל בקול ירושלים) ולא רצה לעבור לתל אביב, וכך לקח שוקן את האחריות גם למערכת, כשהיה בן 27.[4]
"הארץ" תחת ניהולו אימץ עמדות ליברליות ומקורבות לאלו של הציונים הכלליים.
שוקן היה אף פעיל במפלגה הפרוגרסיבית, וכיהן כחבר הכנסת מטעמה בכנסת השלישית. שוקן לא היה שותף ליוזמותיו העסקיות של בנו, עמוס שוקן להוצאת "העיר" ואחר כך "חדשות".
גרשום שוקן, שענייני תרבות וספרות היו קרובים ללבו, שלח ידו גם בכתיבת שירה, תחת שם העט "רוברט פוזן". ספר שיריו "שירים לעת מצוא", שהיה תלת לשוני (עברית, אנגלית וגרמנית), הופיע בהוצאת עקד בשנת 1970.
עמדות
עריכהבתחילת ספטמבר 1949 פרסם שני מאמרים בעיתון "הארץ", בהם דרש לחוקק חוק שיאסור על ישראלים להתיישב בגרמניה או אפילו להיכנס לתחומה, אלא אם מדובר בשליחות לאומית לעניין ספציפי. החוק שהציע אמור היה לאסור גם על כל מגע חברתי בין אזרחים ישראלים וגרמנים, כולל מגע מקרי מחוץ לגרמניה.[5]
ב-1985 פרסם בהארץ מאמר שכותרתו "קללת עזרא" בו יצא נגד האיסור על נישואי תערובת ביהדות[6]:
האיסור של עזרא הסופר היה אולי מוצדק בתנאים של עדה דתית. לעם ריבוני החייב להגיע לדו-קיום עם בני מוצא אחר וליצור יחסים נורמליים עם שכנים שמעבר לגבולותיו, איסור זה, המסמל את הניכור בין היהודים לבין שאר הקבוצות, נהפך לקללה. אם הוא יתמיד, הוא יתרום להנצחת המתח בתוך הארץ ולהנצחת בידודה של ישראל באזור. עלינו להשתחרר מקללתו של עזרא.
משפחתו
עריכהגרשום שוקן נשא לאישה ב-1937 את שולמית פרסיץ, בתה של שושנה פרסיץ, ולזוג נולדו שלושה ילדים: עמוס שוקן, המו"ל הנוכחי של "הארץ", הלל שוקן, אדריכל, ורחלי אדלמן, הבעלים והמנהלת של הוצאת שוקן. בהמשך [דרושה הבהרה] הוא עזב את אשתו מבלי להתגרש ממנה, וחי עם ידועה בציבור, יהודית יונה. שוקן נפטר בתל אביב ונקבר בבית העלמין נחלת יצחק. בצוואתו הוריש שוקן את רכושו ליהודית יונה ולשלושת ילדיו.
לקריאה נוספת
עריכה- יובל אליצור, גרשום שוקן - המחדש השמרן, 31 דמויות ממעצבי דור המדינה, הוצאת כרמל, 2008, עמודים 225 - 230.
קישורים חיצוניים
עריכה- גרשום שוקן, באתר הכנסת
- גרשום שוקן, באתר כנסת פתוחה
- אמיר גולדשטיין, ברית מפתיעה בשנות השישים : עיתון "הארץ", מנחם בגין והחלופה השלטונית, קתדרה - לתולדות ארץ-ישראל ויישובה 158 (תשעו) 151-180.
- יותם ראובני, 25 שנה למותו של גרשום שוקן, 12 ביולי 2015, באתר המגזין ליברל
מכּתביו:
- קללתו של עזרא, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2010
- דרכו של זלמן שוקן אל היהדות ובתוכה, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2010
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 תום שגב, והייקה הזה הוא אני, כותרת ראשית, 25 בספטמבר 1984
- ^ "הארץ" עבר לידי שוקן, דואר היום, 3 בינואר 1936
- ^ מרדכי נאור, מרטיני למדזיני!, באתר העין השביעית, 29 במרץ 2012
- ^ תום שגב, 'הארץ' שלנו, כותרת ראשית, 3 באוקטובר 1984
- ^ תום שגב, 1949 – הישראלים הראשונים, עמ' 261, הערה; עמ' 338, הערה 65: "אנחנו והגרמנים", 2.9.49, עמ' 2, ו"נגד יחסי מסחר עם גרמניה", 4.9.49; המיליון השביעי: הישראלים והשואה, עמ' 174.
- ^ בשנת 2010 לציון 20 שנה למותו, פרסם העיתון את המאמר בשנית. גרשום שוקן | קללתו של עזרא, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2010