פתיחת התפריט הראשי

גרשום גוסטב שוקן (29 בספטמבר 191220 בדצמבר 1990) היה העורך הראשי והמוציא לאור של עיתון "הארץ" במשך שנים רבות, וזוהה עם גישתו ואופיו של היומון.

גרשום שוקן
Shoken gershom.jpg
לידה 29 בספטמבר 1912
צוויקאו, הקיסרות הגרמנית
פטירה 20 בדצמבר 1990 (בגיל 78)
תל אביב-יפו, ישראל
השכלה
שנות פעילות 19391989
עיסוק עורך
מעסיק הארץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
גרשום שוקן
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1934
מקום קבורה בית העלמין נחלת יצחק
השכלה אוניברסיטת היידלברג, בית הספר לכלכלה של לונדון
עיסוק עיתונאי, פוליטיקאי, בנקאי, משורר, עורך עיתון עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הפרוגרסיבית עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
15 באוגוסט 195530 בנובמבר 1959
(4 שנים ו-15 שבועות)
כנסות 3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

שוקן נולד בצוויקאו שבגרמניה. למד באוניברסיטת היידלברג ובבית הספר לכלכלה של לונדון. שוקן עלה לארץ ישראל בשנת 1934. בתחילת 1936 רכש אביו, שלמה זלמן שוקן, את "הארץ"[1] כמתנת חתונה לבנו, שמונה לעורך העיתון ב-1939. שוקן, וכך גם "הארץ", אימץ עמדות ליברליות ומקורבות לאלו של הציונים הכלליים. שוקן היה אף פעיל במפלגה הפרוגרסיבית, וכיהן כחבר כנסת מטעמה בכנסת השלישית. שוקן לא היה שותף ליוזמותיו העסקיות של בנו, עמוס שוקן להוצאת "העיר" ואחר כך "חדשות".

גרשום שוקן, שענייני תרבות וספרות היו קרובים ללבו, שלח ידו גם בכתיבת שירה, תחת שם העט "רוברט פוזן". ספר שיריו "שירים לעת מצוא", שהיה תלת לשוני (עברית, אנגלית וגרמנית), הופיע בהוצאת עקד בשנת 1970.

עמדותעריכה

בתחילת ספטמבר 1949 פרסם שני מאמרים בעיתון "הארץ", בהם דרש לחוקק חוק שיאסור על ישראלים להתיישב בגרמניה או אפילו להיכנס לתחומה, אלא אם מדובר בשליחות לאומית לעניין ספציפי. החוק שהציע אמור היה לאסור גם על כל מגע חברתי בין אזרחים ישראלים וגרמנים, כולל מגע מקרי מחוץ לגרמניה.[2]

ב-1985 פרסם בהארץ מאמר שכותרתו "קללת עזרא" בו יצא נגד נגד האיסור על נישואי תערובת ביהדות[3]:

האיסור של עזרא הסופר היה אולי מוצדק בתנאים של עדה דתית. לעם ריבוני החייב להגיע לדו-קיום עם בני מוצא אחר וליצור יחסים נורמליים עם שכנים שמעבר לגבולותיו, איסור זה, המסמל את הניכור בין היהודים לבין שאר הקבוצות, נהפך לקללה. אם הוא יתמיד, הוא יתרום להנצחת המתח בתוך הארץ ולהנצחת בידודה של ישראל באזור. עלינו להשתחרר מקללתו של עזרא.

משפחתועריכה

גרשום שוקן נשא לאישה את שולמית פרסיץ, בתה של שושנה פרסיץ, ולזוג נולדו שלושה ילדים: עמוס שוקן, המו"ל הנוכחי של "הארץ", הלל שוקן, אדריכל, ורחלי אידלמן, הבעלים והמנהלת של הוצאת שוקן. עזב את אשתו מבלי להתגרש ממנה, וחי עם ידועה בציבור, יהודית יונה. שוקן נפטר בתל אביב ונקבר בבית העלמין נחלת יצחק. בצוואתו הוריש שוקן את רכושו ליהודית יונה ולשלושת ילדיו. אחרי מותו ערערה פרסיץ על תוקף הצוואה וטענה כי נכתבה בהשפעה לא כשרה של יונה, אך תביעתה נדחתה.[4]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מכּתביו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "הארץ" עבר לידי שוקן, דואר היום, 3 בינואר 1936
  2. ^ תום שגב, 1949 – הישראלים הראשונים, עמ' 261, הערה; עמ' 338, הערה 65: "אנחנו והגרמנים", 2.9.49, עמ' 2, ו"נגד יחסי מסחר עם גרמניה", 4.9.49; המיליון השביעי: הישראלים והשואה, עמ' 174.
  3. ^ בשנת 2010 לציון 20 שנה למותו, פרסם העיתון את המאמר בשנית. גרשום שוקן | קללתו של עזרא, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2010
  4. ^ עמוס שוקן ויהודית יונה נ' שולמית שוקן (ארכיון)