גאורג אברס

גאורג מוריץ אֶבֶּרס (Georg Moritz Ebers;‏ 1 במרס 1838, ברלין, פרוסיה – 7 באוגוסט 1898, טוטצינג, בוואריה, גרמניה) היה אגיפטולוג וסופר גרמני.

גאורג אברס
Georg Ebers
La hija del rey de Egipto (Tomo I) (page 10 crop).jpg
לידה 1 במרץ 1837
ברלין, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באוגוסט 1898 (בגיל 61)
טוטצינג, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת גטינגן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע אגיפטולוג, ארכאולוג, מרצה באוניברסיטה, סופר ומשורר
תפקיד פרופסור עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה
Georg Ebers Signature-2.jpg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דף מתוך "פפירוסי אברס"
"קינת האלמנה המצרית"; ציורו של לורנס אלמה-טדמה שהעתקו שובץ בספרו של אברס "מצרים בתמונה ובמִלה"
כריכת "בת פרעה", 1928

קורות חייועריכה

גאורג אברס נולד בברלין, ומוצאו ממשפחה יהודית אמידה. אביו, הבנקאי מוריץ אפרים אֶבֶּרס, המיר את דתו לנצרות. גאורג אברס סיים לימודים תיכוניים ב-1857 בקוודלינבורג, הרחק מביתו. תחילה למד משפטים באוניברסיטת גטינגן, אך גילה עניין במצרים העתיקה, עבר לברלין ושם למד את שפות המזרח וארכאולוגיה. מורו לכתב חרטומים היה קארל ריכרד לפסיוס. אברס השלים ב-1865 את לימודיו לתואר דוקטור באוניברסיטת פרידריך שילר ביֶנָה. נושא עבודתו היה "מחקרי השושלת העשרים ושש של פרעוני מצרים", וספרו המחקרי הראשון היה "מצרים וספרי משה", שנדפס ב-18671868. אברס הועסק ביֶנָה כמרצה וב-1868 הועלה לדרגת פרופסור-חבר לאגיפטולוגיה. ב-1870 עבר לאוניברסיטת לייפציג שבה קיבל ב-1875 קתדרה משלו. ב-1889 פרש לבקשתו לגמלאות בגלל בריאותו הרעועה. את שארית חייו בילה במינכן. גאורג אברס התקבל ב-1895 לאקדמיה למדעים של בוואריה (גר'), ובאותה שנה צורף כחבר בחברה הפילוסופית האמריקאית. כמו כן היה חבר בחברה הסקסונית למדעים בלייפציג (גר') וחבר האקדמיה ההונגרית למדעים.

פעילותו המדעית והספרותיתעריכה

כתביו המדעיים של אברס עוסקים ברובם במצרים העתיקה. אברס ערך בשנים 1869/70 ו-1872/73 שני מסעות מחקר במצרים. במהלך המסע השני רכש את הפפירוסים הנקראים על שמו – "פפירוסי אברס" – מדריך רפואי מאמצע האלף השני לפנה"ס. ב-1875 פרסם אברס מהדורת פקסימיליה בת שני כרכים של דפי הפפירוס בצירוף מילון מונחים מפורט, בלטינית, שחיבר האגיפטולוג לודוויג שטרן (גר').[1] פפירוסי אברס תורגמו לגרמנית ב-1890, ובשנים הבאות תורגמו והוסברו בידי חוקרים אחרים שנחלקו בפירושיהם.[2] ב-1893, אחרי פרישתו, פרסם חיבור על דיוקנאות של מומיות, שנמצאו ב-1877 באל-פיום, נרכשו על ידי הסוחר הווינאי תאודור גרַף (Theodor Graf) והועמדו למכירה.[3]

אברס שקד להנגיש את תחום עניינו לקהל הרחב. בשנים 1878–1879 פרסם שני כרכים מהודרים גדושי איורים של אתרים ונופים במצרים – "מצרים בתמונה ובמִלה".[4] מאות התחריטים שהובאו בספר, רובם הדפסי עץ, היו מבוססים על ציורים שביצעו אמנים נודעים, מהם שליוו את אברס במסעות למצרים. ב-18831884 ראו אור בעריכתו (בשיתוף חוקר המקרא הרמן גותה) כרכי "ארץ ישראל בתמונה ובמִלה, כולל חצי האי סיני וארץ גושן".[5] כרכים אלה התבססו על ספרי "ארץ ישראל הציורית" של צ'ארלס וילסון. הכתוּב המקורי באנגלית הועתק בתרגום חופשי לגרמנית, אך המתכונת המקורית לא שונתה וכללה את האיורים שבמהדורה המקורית, רובם מעשי ידיהם של הציירים האמריקאים הארי פן וג'ון ווּדווֹרד.[6] המהדורות הראשונות של מדריכי בֶּדֶקֶר למצרים, מראשיתם ב-1877, הסתמכו על המידע שסיפק אברס והכילו מאמרים שלו. ב-1886 פרסם שני כרכים של "מורה דרך למצרים הישנה והחדשה".[7] ב-1885 ראו אור ספריו על מורו האגיפטולוג קארל ריכרד לפסיוס ועל ידידו הצייר לורנס אלמה-טדמה, שהתמחה באגיפטולוגיה כדי לדייק בציורי מצרים העתיקה.

אברס נודע ברומנים ההיסטוריים פרי עטו שזכו לקהל קוראים גדול ותורגמו לשפות רבות. הראשון בהם, שפורסם ב-1864, היה "בת פרעה",[8] ובהמשך ייחד אברס רומנים לתקופות הבאות בתולדות מצרים, כולל הכיבוש הרומי ותקופת הנצרות הקדומה. ב-1889 כתב רומן היסטורי בשם "יהושע" על יציאת מצרים.[9] ברומנים אלה הסתמך אברס על הידע שנצבר בתגליות ארכאולוגיות, על התנ"ך ועל כתבים יוונים ורומים מהרודוטוס ועד פלוטרכוס. סוגה ספרותית זו, שכונתה בגרמנית "רומן פרופסורי" (Professorenroman), מתייחסת לסיפורת שיוצריה הם מלומדים. ברומנים ההיסטוריים ובספרי המדע הפופולרי שלו תרם אברס לקירוב הקהל הרחב באירופה לחקר המדעי של מצרים העתיקה. אברס כתב גם רומנים שעלילותיהם קשורות בהיסטוריה של אירופה, בעיקר במאה ה-16, בהם "אשת ראש העיר" על אודות המצור על ליידן במרד ההולנדי, "גְרֶד" – על נירנברג של שלהי ימי הביניים, "ברברה בלומברג" – על אהובתו של קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בין היתר ייחד רומן לרדיפותיהם ולסבלם של היהודים – "מִלה, רק מִלה אחת".

ב-1893 פרסם אברס את תולדות חייו, "מילדות ועד בגרות".[10]
בשנים 1893–1897 קובצו כתביו בסדרה בת 32 כרכים, רובם ככולם תורגמו לשפות אחרות.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גאורג אברס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מהדורת פפירוסי אברס: המהדורה הראשונה מ-1875 – כרך ראשון, כרך שני
  2. ^ הפפירוסים אצורים באוספי ספריית אוניברסיטת לייפציג שמימנה את רכישתם מתרומת מלך סקסוניה
  3. ^ חיבורו ראה אור בתרגום לאנגלית במקביל לפרסום בגרמנית, ככל הנראה לצורך תצוגה וקידום מכירות בארצות הברית; The Hellenic Portraits from the Fayum at Present in the Collection of Herr Graf
  4. ^ Ägypten in Bild und Wort
  5. ^ Palästina in Bild und Wort. Nebst der Sinaihalbinsel und Dem Lande Goshen
  6. ^ אברס וגותה תירגמו לגרמנית גם את ספרו של צ'ארלס וילסון מ-1865 – "ירושלים, העיר הקדושה" (Jerusalem, die Heilige Stadt)
  7. ^ Cicerone durch das alte und neue Aegypten
  8. ^ הספר תורגם לעברית על ידי שלמה הרברג וראה אור ב-1928 בהוצאת "אמנות"; ב-1930 הופיע בעברית הספר "ורדה", שגם הוא נטוע במצרים העתיקה וגם הוא תורגם בידי הרברג והופק בהוצאת "אמנות"
  9. ^ בכתיבת ספרו "בצאת ישראל ממצרים" (הוצאת "אמנות", 1927) הסתמך שמחה בן-ציון על "יהושע" של אברס כ"מקורו הראשון והעיקרי"
  10. ^ Die Geschichte meines Lebens. Vom Kind bis zum Manne