פתיחת התפריט הראשי

ביוגרפיהעריכה

צונדק נולד בפוזן, בנם השלישי של דרייפר אברהם ושרה, למד באוניברסיטת רוגסן ואוניברסיטת ברלין וקיבל תואר דוקטור בשנת 1919. עבד בבית החולים המפורסם שריטה בברלין ובתקופת מלחמת העולם הראשונה שירת כרופא עזר וזכה בצלב הברזל. בשנת 1922 התמנה מרצה וכעבור ארבע שנים פרופסור לרפואה ורוקחות פנימית. בשנת 1927 פרסם את מחקרו על "אלקטרוליטים: המשמעות שלהם לפיזיולוגיה, פתולוגיה וטיפול". לאחר עליית הנאצים לשלטון נמלט עם אחיו הרמן תחילה לשווייץ ולאחר מכן לאנגליה, שם עבדו שניהם בבית החולים היהודי במנצ'סטר.

הם היגרו לפלשתינה (א"י) בשנת 1934. כאן התמנה לתפקיד מנהל המחלקה לרפואה פנימית בבית החולים הדסה בתל אביב. הוא היה חבר במועצת המערכת של כתב העת הרפואה והיושב ראש המדעי של ההסתדרות הרפואית בישראל. הוא היה הרופא של נשיא המדינה חיים ויצמן.[2]

נפטר בגיל 75 שנים בתל אביב.

שלושת האחים הפרופסורים לבית צונדק: הרמן צונדק, ברנרד וגאורג (שמואל) היו בין המדענים הרפואיים הבולטים של המאה ה-20. דודם הפרופ' מקס צונדק תושב ברלין, היה מהאורולוגים המפורסמים בעולם בתחילת המאה העשרים. החל משנת 1934 התיישבו בארץ ישראל והובילו את המחקר בתחומי האנדוקרינולוגיה, גינקולוגיה ופרמקולוגיה. רבים מתלמידיו של פרופ' שמואל צונדק המשיכו את דרכו כמנהלי מחלקות פנימיות בכל רחבי ישראל. בין תלמידיו: פרופ' אלכסנדר גפל, שמונה לתפקיד מנהל המחלקה לרפואה פנימית בבית החולים הדסה בתל אביב, לאחר פטירתו של פרופ' צונדק, ד"ר ישראל סום, ד"ר נפתלי (נורברט) שניצר, ד"ר אליהו לוריא, הקרדיולוג פרופ' מאיר בנדמן.[3], ד"ר אומברטו גנצני שבהמשך מונה לרופא הפרסונל של "הדסה" ורופא הפרסונל של עיריית תל אביב.

צונדק היה קרוב משפחה של ברכה פולד.[4],[5].

הנצחהעריכה

בשנת 1970 החליטה הנהלת עיריית תל אביב-יפו להקים מרכז הוראתי טיפולי בבית הדר דפנה. במרכז 7 יחידות המרוכזות ב-150 חדרים. אחת היחידות כללה מעבדות מחקר ע"ש פרופ' ש.ג. צונדק. באגף מחקרי זה 17 חדרי מעבדה המשרתות את כל חוקרי המרכז העירוני-ממשלתי. בין המעבדות יש לציין את היחידה למיקרוסקופ אלקטרוני והיחידה לתרביות רקמה. לרשות החוקרים עמדה מעבדה המצוידת לשימוש בחומרים רדיואקטיביים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, דבר, 26 במרץ 1970
  2. ^ אין שינוי במצב הנשיא, דבר, 6 בדצמבר 1951
  3. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, זכרון יעקב, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 125
  4. ^ אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא", צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, 1984, עמוד 171
  5. ^ תולדוט אתר היסטוריה - גשרים בין אתמול ומחר שלוש גיבורות
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.