פליקס מנדל

כירורג

פליקס מנדל (8 בינואר 1892 - 15 באוקטובר 1957) היה כירורג פורץ דרך.

ביוגרפיה עריכה

מנדל נולד בעיר ברנו שבמוראביה, צ'כיה (אוסטרו-הונגריה) לתעשיין אמיל מנדל וללינדה למשפחת באש.

בשנת 1910 התקבל ללימודי רפואה בווינה, לימודיו נקטעו בגין מלחמת העולם הראשונה בה שירת בחזית ולקראת הסוף כחובש בבית חולים שדה. ב-1919 סיים מנדל את לימודי הרפואה באוניברסיטת וינה. בשנת 1925 ביצע מנדל את הניתוח המתועד הראשון בעולם לכריתת בלוטת יותרת התריס. הוא היה כירורג בולט וחיבר מאמרים רבים.

בעקבות עליית הנאציזם עזב מנדל את אוסטריה לשווייץ ומשם לצרפת. במרץ 1939 עלה לארץ ישראל והצטרף לצוות בית החולים הדסה כמנהל מחלקה כירורגית, ונחשב לאחד הרופאים שתרמו להתקדמות משמעותית של הכירורגיה בישראל. מנדל עסק בכל תחומי הכירורגיה: מערכת העיכול, בית החזה (בעיקר לשם הקלה על כאבים), וכירורגיה אורתופדית. בנוסף עסק בכירורגיה ניסיונית. ב-1940 קיבל את התואר פרופסור לכירורגיה.

באשר למצב הכירורגיה בישראל, עד לעשור השני למנדט היו רוב הניתוחים שבוצעו בארץ ישראל "ניתוחים קטנים". עם הצטרפותם של ד"ר אדוארד גורדון יוסף (ג'וזף) להדסה ירושלים ב-1928, ד"ר מכס מרכוס לבית החולים הדסה בתל אביב ב-1933 וד"ר פליקס מנדל להדסה ירושלים ב-1939 שונתה רשימת הניתוחים, מספר הניתוחים הגדולים והמורכבים שבוצעו בישראל הלך וגדל.[1]

מתלמידיו המובהקים: פרופ' צבי נוימן, ד"ר נחום קוק, פרופ' נתן רבינוביץ, פרופ' חנוך מילויצקי.[2]

בשנת 1947, שנתיים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, חזר מנדל לווינה עם אמו, לאחר שהוצע לו להצטרף להנהלת בית החולים על שם הקיסר פרנץ יוזף והוא מונה למנהל המחלקה הכירורגית של בית החולים. מנדל שימש גם כפרופסור באוניברסיטת וינה. בשלוש השנים האחרונות לחייו היה מנדל חבר מועצת העיר וינה מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית.

מנדל נפטר בווינה שבאוסטריה בשנת 1957.

הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בארץ ישראל, שנת 1939 עריכה

בתאריכים 31 במאי1 ביוני לשנת ה'תרצ"ט 1939 נערך בבית הבריאות כנס רפואי-מדעי שארגנה ההסתדרות הרפואית העברית בא"י. בכנס השתתפו מרבית מבכירי הרופאים בארץ ישראל לתקופה.[3][4] ראו: דוצ' ד"ר מאנדל: ההסדר העצבי-הורמונלי של מחזור הדם (ישיבה ג', הוזמן לוכוח, 31 במאי)

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יהושע בן אריה, (עורך), "ירושלים בתקופת המנדט - העשיה והמורשת", פרופ' שמואל ניסן (קצנלסון), "התפתחות שירות הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי", פרק: "התפתחות שירותי הרפואה בארץ", פרק משנה: "עליית הרופאים מגרמניה ואוסטריה", עמוד 313, הוצאת יד בן צבי, משכנות שאננים, 2003
  2. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, עמוד 286-287
  3. ^ בין המשתתפים (לפי א'-ב'): הנרי אונגר, יצחק איצקוביטש, מקס בוכמן, יחיאל קרל גוגנהיים, אדוארד גורדון יוסף (ג'וזף), בנו גרינפלדר, אברהם דרוקמן, פריץ דרייפוס, פנחס וייל, חיים ארנסט ורטהיימר, פליכס זולמן, יעקב זס, רפאל משה חפץ, לודוויג פרדיננד מאייר, פליקס מנדל, דוד מרגלית, מכס מרכוס, אריה סדובסקי, רוברט פישר, יוסף פרגר, ברנרד צונדק, גאורג צונדק, הרמן צונדק, יוליוס קליברג, שמעון רוזנבאום, יהודה לייב רוקח, משה רחמילביץ'
  4. ^ תוכנית הכינוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.