ברנרד צונדק

אנדוקרינולוג וגינקולוג יהודי גרמני וישראלי

ברנרד צוֹנְדֶק (Bernhard Zondek;‏ 29 ביולי 18918 בנובמבר 1966) היה אנדוקרינולוג וגינקולוג יהודי גרמני וישראלי נודע, מפתח העֶרכָּה לבדיקת היריון. חתן פרס ישראל לרפואה לשנת תשי"ח.

ברנרד צונדק
Bernhard Zondek
ברנרד צונדק, בין 1950 ל-1959
ברנרד צונדק, בין 1950 ל-1959
ברנרד צונדק, בין 1950 ל-1959
לידה 29 ביולי 1891
העיירה ורונקי (Wronke) שבמחוז פוזנן של הקיסרות הגרמנית
פטירה 8 בנובמבר 1966 (בגיל 75)
ניו יורק, ארצות הברית
תאריך עלייה 1934
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה אוניברסיטת הומבולדט
התמחות אנדוקרינולוגיה, גינקולוגיה
תואר פרופסור חבר באוניברסיטת הומבולדט
תפקידים ראש המחלקה הגינקולוגית בבית החולים "הדסה"
מחלקות ובתי חולים בית החולים האוניברסיטאי שָריטֶה בברלין
בית החולים העירוני של ברלין
פרסים והוקרה חתן פרס ישראל לרפואה לשנת תשי"ח. ראו גם #פרסים ותוארי כבוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ברנרד צונדק (במרכז) במכון לביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, דצמבר 1941

תולדות חייו

עריכה

צונדק נולד בשנת 1891 בעיירה ורונקה (Wronke, כיום ורונקי Wronki) שבמחוז פוזנן של הקיסרות הגרמנית (כיום בפולין) לאברהם ולשרה צונדק (דודו היה האורולוג פרופ' מקס צונדק). הוא למד בגימנסיה ברוגאזן (Rogasen, כיום רוגוז'נו Rogoźno), וכמו אחיו הרמן[1] וגאורג צונדק,[2] למד רפואה באוניברסיטת הומבולדט. הוא החל ללמוד בשנת 1911, אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הופסקו לימודיו והוא עבר לעבוד בבית חולים צבאי. במהלך עבודתו בבית החולים עסק במחקר מדעי וכתב 15 מאמרים על מגוון נושאים, בהם בלוטת התריס, הפיזיולוגיה של הריאות, השפעת בלוטת יותרת המוח על התנועה הפריסטלטית במעיים, הפרעות במערכת העיכול, פיזיולוגיית השרירים, שחפת וחום הגוף. הוא אף המציא מדחום חדש. הוא הוסמך לרפואה בשנת 1919. הדוקטורט שלו עסק בנזק לכליה מאדי כספית. התעניינותו של צונדק באנדוקרינולוגיה הביאה אותו לבחור להתמחות במיילדות, התחום הרפואי עם הכי הרבה השפעות הורמונליות[3] לאחר קבלת תואר דוקטור התנדב במחלקה לגינקולוגיה בבית החולים האוניברסיטאי שָריטֶה בברלין. ראש המחלקה, קרל פרנץ, זיהה במהרה את סגולותיו של צונדק ומינה אותו לאחר כשנה לעוזרו. הוא עבד כעוזר מחקר עד לקידומו למרצה בשנת 1923. בשנת 1926 קודם לדרגת פרופסור חבר באוניברסיטת הומבולדט.[4]

בשנת 1929 מונה למנהל המחלקה לגינקולוגיה וכירורגיה גינקולוגית בבית החולים העירוני של ברלין. בעקבות עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי בשנת 1933, פוטר מתפקידו על רקע יהדותו. בעקבות פיטוריו הוזמן לכהן כחבר מדעי במכון לביוכימיה של אוניברסיטת סטוקהולם,[5] אולם המינוי נתקל בהתנגדות עזה מצד רופאים שוודים, שיותר מאלף מהם חתמו על עצומה נגד צונדק, ודעת הקהל שטענה שאל להעסקתו של צונדק לפגוע בפרנסת הרופאים השוודים. בעקבות זאת, לאחר כשנה בסטוקהולם, ויתר צונדק על התפקיד בשוודיה.[6] מדי פעם התפרסמו ידיעות על כך שצונדק יצטרף לאחיו במעבדות שנבנו במיוחד עבורם במנצ'סטר,[7][8] אולם ככל הנראה שהותו באנגליה לא הייתה יותר מאשר ביקור. לאחר כשנה בחר, מתוך מגוון ההצעות שהופנו אליו, לעלות לארץ ישראל ולכהן כפרופסור לגינקולוגיה וכירורגיה גינקולוגית באוניברסיטה העברית וכראש המחלקה הגינקולוגית בבית החולים "הדסה".[9] צונדק עלה לארץ ישראל יחד עם הוריו ושני אחיו, הרמן וגאורג (שמואל). בית החולים הדסה הרחיב את מחלקות היולדות והנשים בבית החולים לקראת בואו של צונדק,[10] ובשלהי 1934 הגיע צונדק לארץ ישראל.[11] במאי 1935 מונה לפרופסור לגינקולוגיה.[12] שמו של צונדק כרופא יצא למרחוק ונשים עקרות מרחבי ארץ ישראל ואף מהארצות השכנות הגיעו אליו בבקשן להרות. בשנת 1961 פרש מהוראה וטיפול בחולים והתמסר למחקר בלבד.[13]

צונדק נפטר ב-8 בנובמבר 1966 בניו יורק, בן 75 במותו. שהה שם לצורכי מחקר במסגרת מלגה שקיבל.

באותה שנה, לרגל יובלו, הוקדש לו גיליון כתב העת "הרפואה".[14] על שם האחים צונדק רחובות בירושליםרמות אלון) ובבאר שבע. בשנת 2001 נקרא בניין מעבדות בבית הספר לרפואה שאריטה בברלין על שמו, "בית אשנהיים צונדק".[15][16]

עבודתו המדעית

עריכה

בתחילת עבודתו בגינקולוגיה חקר צונדק את המחלות קדחת חלב, רעלת היריון וסוכרת היריון. מחקר זה הביא אותו לבחינת הרכב דם הווסת ותמציות של בלוטות אנדוקריניות. לאחר שחוקרים אחרים זיהו את הקשר בין האסטרוגן לייחום במכרסמים, גילו צונדק ואשהיים את האסטרוגן בדופן הביצית ובגופיף צהוב ואף זיהו שדופן הביצית מייצרת אסטרוגן. צונדק חקר את ההשפעה של תמציות מבלוטת התריס ומהשחלה על שרירי הסמפון, על דימום נרתיקי ועל דימום בכלל. הוא מצא שהוא מקבל תוצאות סותרות והסיק שהתמציות מכילות תערובות של הורמונים שמבטלות זו את השפעתה של זו. בעקבות זאת חיפש דרך לבודד את השפעת ההורמונים והגיע לרעיון להשתיל את הבלוטות עצמן, לאחר שגילה שניתן לשמר שחלות בקרור במשך מספר שבועות בתנאים סטריליים.[17]

בשנת 1925 חקר את השפעת ההפרשות של בלוטת יותרת המוח על הבגרות המינית. ההנחה הרווחת הייתה שבלוטת יותרת המוח שולטת בהתבגרות המינית בצורה כלשהי, אולם בעקבות ניסיונות של הרברט אוונס עם תמציות מבלוטת יותרת המוח הניחו שהשליטה אינה הורמונלית. צונדק ביחד עם אשהיים השתילו אונה קדמית של בלוטת יותרת המוח ליד השחלה בחולדות צעירות ולאחר חמישה ימים מצאו סימנים של התבגרות מינית. צונדק הסיק שההורמונים של האונה הקדמית של בלוטת יותרת המוח (ההורמונים הגונדוטרופיים) מכוונת את פעילות אברי המין וכי הורמוני בלוטת יותרת המוח מעוררים את הבשלת הביציות ויצירת גופיף צהוב. צונדק הודיע על הגילוי בפני החברה המדעית של ברלין והביא להתרגשות רבה בקהילה המדעית, שמהרה לבצע ניסויים עוקבים שאישרו את התוצאות של צונדק ואשהיים. צונדק קודם לדרגת פרופסור חבר, וזכה להכרה בינלאומית בקהילה המדעית. בין השאר נבחר לחבר של כבוד בחברה הביולוגית של וינה וזכה למדליית קוסמן היוקרתית.[18] גילוי ההורמונים הגונדוטרופיים על ידי צונדק יצר באנדוקרינולוגיה את המושג של הורמון טרופי, הורמון שיעדו הוא בלוטה אחרת להפרשת הורמונים.[19]

אשהיים וצונדק המשיכו בעבודתם וגילו שההורמון גונדטרופין מבלוטת יותרת המוח נמצא בשתן של נשים בהריון וייחודי לנשים בהריון. בעקבות זאת הציעו בשנת 1928 שיטה אמינה לבדיקת היריון. בדיקה זו קרויה מבחן אשהיים-צונדק (A-Z) על שמם, והביאה להכרה בינלאומית בצונדק גם בקרב הציבור הרחב.

במקביל למחקר של ההורמונים הטרופיים, המשיכו צונדק ואשהיים לחפש מקור נקי של אסטרוגן, ובשנת 1927 מצאו שהאסטרוגן מופיע בשיעור גבוה בשתן של נשים בהריון. בשנת 1930 מצא צונדק אסטרוגן בשתן של סוסות בהריון ובשנת 1934 מצא שהמקור העשיר ביותר לאסטרוגן הוא דווקא השתן של סוסים זכרים. בעקבות בידוד האסטרוגן על ידי צונדק ואשהיים הצליחו חוקרים אחרים לתאר את המבנה הכימי של האסטרוגן.[18] שתן הסוסים היה למקור מרכזי לאסטרוגן במשך שנים רבות.[19]

צונדק זיהה את ההורמון מגרה זקיק (FSH) בשתן של נשים מעוקרות ונשים בגיל המעבר וכן אצל אנשים שלקו בסרטן הנובע מתאי מין. זיהוי זה הפך לכלי חשוב לזיהוי המחלה.[20] בשנת 1932 חקר צונדק את האונה האמצעית של בלוטת יותרת המוח וזיהה בה את ההורמון מעורר מלנוציטים (MSH), המעורר את המלנוציטים להפריש מלנין.[20] בשנים 1933–1934 חקר את יחסי הגומלין בין הורמון הגונדטרופין והאסטרוגן, ותיאר את מעגל המשוב שלהם. בתחום האנדוקרינולוגיה שילב את היכרותו עם תחום הגינקולוגיה וחקר את הקשר בין המערכת האנדוקרינית לבין השליה. מחקריו הובילו לשינוי שיטת האבחון והטיפול במחלות היריון.

עם המעבר לירושלים, החל צונדק למקד את מחקריו בניצול הידע התאורטי לטיפול בעקרות ובהפרעות הורמונליות. הוא זיהה בעיות שונות של עקרות הנובעות מהפרעות הורמונליות וטיפל בהן בעזרת מתן הורמונים.[21] הוא ניסה דרכים שונות למתן הורמונים: דרך העור, בפה ובהשתלת גלולה (Pellet) המשחררת הורמונים באיטיות. הוא גם זיהה סוג של עקרות הנובעת ממחסור בגליקוגן בקרום הרירי של הרחם.[22] בשנת 1936 הוא גילה את האפשרות להשתמש בהורמונים על מנת לדחות את הווסת.[23] השימוש בהורמונים הביא אותו לחקירת אלרגיה להורמונים.[21] בשנת 1953 הודיע על ערכה פשוטה לבדיקת היריון שתביא למהפכה בתחום.[24]

פרסומיו

עריכה
  • Zur Pathologie der Sublimatnephrose. Aus der 1. medizinischen Universitätsklinik der Charité. Berlin med. Diss. vom 28. März 1919.
  • Die Hormone des Ovariums und des Hypophysenvorderlappens: Untersuchungen zur Biologie und Klinik der weiblichen Genitalfunktion. Springer, Berlin 1931.
  • Genital Functions and Their Hormonal Regulation. 1941.
  • "הורמון היחום וחומר צבעוני הדומה לוויטמין B2 בים-המלח" ,ספר מגנס (קובץ מחקרים מאת אנשי האוניברסיטה העברית),ירושלים, תרח"ץ[25]
  • חיטוי הידיים ושדה הניתוח, דפוס הארץ, תל אביב, תש"ב, 1941.[26]
  • הגורם האנטיגונאדוטרופי ובעיית האנטיהורמונים בכלל, ביחד עם פרופ' פליקס זולמן, דפוס הפועל הצעיר, תל אביב תש"ג.
  • תפקודי הורמוני המין במנגנון המין של בעלי החיים, לפי הרצאה של פרופ' ב. צונדק וד"ר פליקס זולמן בכנוס השנתי 1940, מו"ל : הסתדרות הרופאים הוטרינרים בא"י, תל אביב, 1940, (10 דפים).

פרסים ותוארי כבוד

עריכה

צונדק זכה בתוארי כבוד ופרסים רבים, בהם:

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ברנרד צונדק בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דוד תדהר (עורך), "פרופ' הרמן צונדק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2593.
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "פרופ' שמואל גיאורג צונדק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2629.
  3. ^ הרופא העברי, 1951, עמ' 163.
  4. ^ ב. ברשאי, פרופיסור ברנרד צונדק, דבר, 22 ביולי 1958.
  5. ^ בגרמניה, דבר, 27 ביולי 1933.
  6. ^ Jonas Hansson, Svante Nordin, Ernst Cassirer: the Swedish years, p. 49.
  7. ^ The Bulletin’s Day Book, JTA, March 12, 1934.
  8. ^ ועידה עולמית לעזרת יהודי גרמניה, דבר, 16 באוקטובר 1933;פרופ' ברנרד צונדק, דבר, 26 בנובמבר 1933.
  9. ^ פרופ' ב. צונדק בן 60, דבר, 29 ביולי 1951.
  10. ^ כוחות רפואה הגדולים בעולם יבואו לא"י, דבר, 25 ביוני 1934.
  11. ^ בא פרופ' צונדק, דואר היום, 13 בנובמבר 1934; פרופיסור צונדק, דבר, 13 בנובמבר 1934.
  12. ^ מינויים חדשים באוניברסיטה העברית, דואר היום, 12 במאי 1935.
  13. ^ יעקב העליון, רופאי ישראל אבלים, מעריב, 10 בנובמבר 1966.
  14. ^ הפרופיסור לא זכה, מעריב, 13 בנובמבר 1966.
  15. ^ "הפרופ' היהודי הטיח בגרמנים: "גירשתם אותנו", באתר nrg‏, 15 באפריל 2015
  16. ^ Historisches zum Institut der Experimentellen Endokrinologie: "Seit 2001 trägt das Institutsgebäude den Namen Aschheim-Zondek-Haus."
  17. ^ הרופא העברי, 1951, עמ' 161.
  18. ^ 1 2 הרופא העברי, 1951, עמ' 160.
  19. ^ 1 2 מיכאל פינקלשטיין (מ. פי.), "צונדק, ברנהרד", האנציקלופדיה העברית (כרך כח, עמ' 555), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשל"ו.
  20. ^ 1 2 הרופא העברי, 1951, עמ' 159.
  21. ^ 1 2 3 מ. דבורז'צקי, רופאים שזכו בפרסים, דבר, 13 באפריל 1954.
  22. ^ הרופא העברי, 1951, עמ' 158.
  23. ^ חקירות חדשות של פרופ' צונדק, דואר היום, 16 באפריל 1936.
  24. ^ תגלית של פרופ' צונדק, דבר, 13 בספטמבר 1953.
  25. ^ ד"ר יוסף ברסלבי (ברסלבסקי),"הידעת את הארץ-ים המלח סביב-סביב",הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשט"ז ,כרך ג', עמ' 469
  26. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : ברנרד צונדק
  27. ^ פרס לחוקר מהולל על הישגים מדעיים, דבר, 24 באפריל 1957.
  28. ^ מדליית מרשל לפרופ' צונדק, דבר, 25 ביולי 1966.
  29. ^ תואר כבוד לפרופ' צונדק, דבר, 20 במרץ 1951.
  30. ^ תואר כבוד לפרופ' ב. צונדק, דבר, 3 בנובמבר 1952.