ויקיפדיה

גארי רנדסבורג

גארי א. רנדסבורג (באנגלית: Gary A. Rendsburg; נולד ב-1954) הוא פרופסור ללימודי מקרא, השפה העברית ויהדות עתיקה באוניברסיטת ראטגרס בניו ברנזוויק, ניו ג'רזי.[1] בעל דרגת Distinguished Professor ומכהן כקתדרה בהיסטוריה יהודית ע"ש בלאנש ואירווינג לאורי באוניברסיטת ראטגרס (2004–הווה), עם תפקידים בחוג למדעי היהדות[2] ובחוג להיסטוריה.[3]

גארי רנדסבורג
לידה 13 בפברואר 1954 (בן 70) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת ראטגרס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לפני שלימד בראטגרס, רנדסבורג לימד במשך 18 שנים (1986–2004) באוניברסיטת קורנל באית'קה, ניו יורק ובמשך שש שנים (1980–1986) במכללת Canisius בבאפלו, ניו יורק.

חינוך

עריכה

רנדסבורג קיבל תואר .B.A באנגלית ועיתונאות מאוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל (1975), ותואר שני .M.A ודוקטורט בלימודי עברית מאוניברסיטת ניו יורק (1977, 1980).

קריירה

עריכה

תחומי עניין מחקריים

עריכה

תחומי המחקר העיקריים של רנדסבורג הם ספרות התנ"ך, תולדות ישראל הקדומה, התפתחותה ההיסטורית של השפה העברית, הקשר בין מצרים העתיקה לארץ ישראל בעת העתיקה, מגילות מדבר יהודה וכתבי יד עבריים מימי הביניים. כמו כן, הוא מלמד קורסים ומעביר הרצאות על כל היקף ההיסטוריה והדת היהודית, תוך התמקדות מיוחדת בהתפתחות היהדות בתקופה שלאחר המקרא.

ניבים עבריים

עריכה

רנדסבורג ידוע בעיקר בזכות עבודתו על העברית הישראלית (צפונית) (אנ'),[4] ניב של עברית קדומה שהיה בשימוש בחלקה הצפוני של ישראל (שטחה של ממלכת ישראל, שהתקיימה בשנים 928–722 לפנה"ס).[5][6][7][8] הניב עומד בניגוד לעברית יהודית, הניב שהיה נהוג בדרום הארץ (בממלכת יהודה בכלל ובירושלים בפרט), בו כתובים הרוב המכריע של ספרי המקרא. בעוד שחוקרים קודמים הניחו כי קיים ניב עברי צפוני, והציעו כמה מאפיינים מילוניים ודקדוקיים כראיה לכך, רנדסבורג הרחיב מאוד את הידע שלנו על עברית ישראלית על ידי זיהוי חלקים בתנ"ך הכתובים בניב זה ויצירת רשימת תכונות לשוניות ספציפיות לניב. הוא התבסס על עדויות מקראיות פנימיות ועל כך שמאפיינים רבים של העברית הישראלית (צפונית) מופיעים בפיניקית, במואבית ובארמית, דיאלקטים ושפות הגובלות בשטחה של ישראל הצפונית (ועבר הירדן), אך לא ביהודה שבדרום הארץ.

רנדסבורג הציע בנוסף כי לשון חז"ל, הניב העברי ששימש בתקופה שלאחר המקרא, במיוחד לחיבור טקסטים רבניים מוקדמים, הוא גם ניב צפוני של עברית עתיקה.[9][10] הוא ציין שמאפיינים רבים של העברית הישראלית (צפונית) מופיעים גם בלשון חז"ל; הוא הבחין שהמשנה והטקסטים הקשורים אליה נערכו בציפורי או במקום אחר בגליל, מה שמתאים מבחינה גאוגרפית.

בעבודותיו הקודמות התייחס רנדסבורג גם לנושא הדיגלוסיה בעברית עתיקה.[11][12][13][14] לדעתו, העברית המקראית היא בעצם דיאלקט ספרותי, המשמשת לחיבור טקסטים, בעוד שהעברית המדוברת בישראל העתיקה התפצלה במורפולוגיה ובתחביר שלה. רנדסבורג השתמש בחריגות מהנורמה הדקדוקית המצויה בתנ"ך, יחד עם הקבלות משפות שמיות מדוברות אחרות (בעיקר ערבית, אך גם אתיופית), כדי לשחזר את הניב המדובר של העברית העתיקה.[15]

רנדסבורג גם תרם לנושא הדיכרוניה בעברית העתיקה, תוך תשומת לב מיוחדת להבדלים בין העברית המקראית התקנית (של התקופה שלפני הגלות) לבין העברית המקראית המאוחרת (של התקופה שלאחר הגלות).[16][17][18]

עבודתו של רנדסבורג על עברית הקומראן מקבלת את התיאוריה שקידם ויליאם שניידווינד (אנ'), הגורסת שהניב העיקרי של מגילות מדבר יהודה מהווה שפת סתרים, מבנה מלאכותי במקצת המשמש כדי להבדיל את העברית של האיסיים מזו של קבוצות יהודיות אחרות באותה תקופה.[19][20][21]

התנגדות להשערת התעודות

עריכה

בעוד שרנדסבורג מקבל את ההבחנות הברורות בין המקור הכהני למקור הדברימי בתורה, הוא טען שיש לראות את סיפורי הפרוזה בתורה כנובעים מקול אחד. לדעתו, קשרי הגומלין המגוונים בין ובתוך קטעים שונים בסיפורי הפרוזה (למשל בספר בראשית ובספר שמות) משמיעים קול סיפורי אחד.[22][23][24][25] גישה זו עומדת בניגוד להשערת התעודות (תאוריית JEDP), הגורסת כי יש לייחס קטעים שונים למקורות שונים (במיוחד J (המקור היהוויסטי), E (המקור האלוהיסטי) ו-P (המקור הכהני)).[26]

סגנונות עברית

עריכה

רנדסבורג כתב רבות על שורה של אמצעים ספרותיים וסגנוניים עבריים עתיקים, כולל משחקי מילים,[27][28] אליטרציה,[29][30][31][32] החלפת סגנון,[33] חזרה עם וריאציות,[34][35] והשימוש המכוון בתחביר מבולבל.[36] כל הנושאים הללו ועודף כלולים בספרו, "כיצד נכתב התנ"ך".[37]

מצרים וישראל

עריכה

רנדסבורג תרם בשתי דרכים בתחום זה. ראשית, הוא התייחס לשאלת הראיות בנוגע לתקופת השהות-עבדות-יציאת מצרים, המוצגת בסוף ספר בראשית ותחילת ספר שמות, ולתאריכיהן.[38][39][40][41][42] שנית, הוא הראה כיצד ספרות מצרית דתית מהדהדת בתוך סיפור משה.[43][44][45]

כתבי יד עבריים מימי הביניים

עריכה

רנדסבורג פיתח שלושה אתרי אינטרנט המוקדשים לכתבי יד עבריים מימי הביניים:

הראשון (שפותח עם יעקב בינשטיין) מוקדש לספרו של בן סירא, שעדויותיו התיעודיות נעות מקומראן ומצדה בעת העתיקה ועד גניזת קהיר בתקופת ימי הביניים, וכתבי היד שלו נמצאים בקיימברידג', אוקספורד, לונדון, פריז, ירושלים, ניו יורק ולוס אנג'לס. רנדסבורג ובינשטיין אספו את כל החומר הזה באתר אחד,[46] כך שחוקרים יוכלו לבדוק את כתבי היד המגוונים קלות.[47]

השני (שפותח עם יהושע בלחורסקי) מציג לציבור כתב יד לא שלם אך בעל ערך רב של המשנה, הידוע בשם JTS MS R1622.1‏,[48] השוכן בספריית בית המדרש לרבנים באמריקה. עד לפיתוח האתר, כתב היד לא פורסם, אם כי כעת חוקרים מרחבי העולם יכולים לגשת אליו דרך האינטרנט.

השלישי (שפותח עם פיטר משה שמאה) מאגד מחדש את כל העדויות התיעודיות מהגניזת קהיר הרלוונטית לחייו של עובדיה הגר באתר אחד.[49]

ספריו

עריכה
  • The Redaction of Genesis‏ (1986/2014),[22] הטוען לאחדות הספרותית של ספר בראשית.
  • Diglossia in Ancient Hebrew‏ (1990),[50] המתייחס בסגנונות הדיבור המוטבעים בטקסט של התנ"ך העברי.
  • Linguistic Evidence for the Northern Origin of Selected Psalms‏ (1990),[51] המציג ניתוח מפורט של כמה עשרות שירים מספר תהילים.
  • The Bible and the Ancient Near East‏ (1997),[52] נכתב בשיתוף עם כורש הרצל גורדון, המיועד לקורא הכללי ולשימוש כספר לימוד בקולג'.
  • Israelian Hebrew in the Book of Kings‏ (2002),[53] חקירה נוספת בשאלת הניבים האזוריים של העברית העתיקה.
  • Solomon's Vineyard: Literary and Linguistic Studies in the Song of Songs‏ (2009),[54] נכתב בשיתוף עם סקוט נוגל, תוך ניתוח השפה והשירה של שיר השירים.
  • How the Bible Is Written‏ (2019),[37] על הקשר בין שפה וספרות בתנ"ך העברי.

פרסומים נוספים

עריכה

בנוסף לספרים אלה, פרסם רנדסבורג למעלה מ-160 מאמרים בכתבי עת אקדמיים ובאוספי מונוגרפיה בארצות הברית, קנדה, אירופה, ישראל, אוסטרליה, דרום אפריקה ויפן. רובם זמינים באתר הפרסומים שלו בפורמט PDF‏.[55]

רנדסבורג שימש גם כאחד מהעורכים המשותפים של האנציקלופדיה ללשון ולבלשנות העברית (2013).[56]

משרות הוראה ומחקר נוספות

עריכה

במהלך הקריירה שלו, רנדסבורג שימש גם כחבר סגל נלווה, כחבר סגל אורח, או כעמית מחקר אורח במוסדות הבאים: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת קיימברידג', Tyndale House, אוניברסיטת סידני, המכון האפיפיורי למקרא, Getty Villa, אוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס, אוניברסיטת פנסילבניה, אוניברסיטת קולגייט ואוניברסיטת בינגהמטון.

רנדסבורג זכה במענק מהקרן הלאומית למדעי הרוח למורים במכללות בשנים 1986–1987, מה שאפשר לו לערוך מחקר בישראל במהלך אותה שנה אקדמית.

רנדסבורג טייל רבות במזרח הקרוב, השתתף בחפירות בתל דור ובקיסריה וביקר בכל האתרים הארכאולוגיים הגדולים של ישראל, מצרים וירדן.

בהתאם לעבודתו על כתבי יד עבריים מימי הביניים, רנדסבורג למד כתבי יד בספריות הבאות: הספרייה הבודליינית (אוקספורד), ספריית אוניברסיטת קיימברידג', ספריית הוותיקן, הספרייה הלאומית של ישראל, ספריית הקונגרס, ספריית פישר של אוניברסיטת סידני ועוד.

מולטימדיה

עריכה

רנדסבורג הפיק שני קורסים עבור "הקורסים הגדולים" (שנודעו בעבר כ"חברת ההוראה"), על "ספר בראשית" (2006)[57] ו"מגילות מדבר יהודה" (2010).[58]

בנוסף, הוא הפיק מיני-קורס מקוון, "התנ"ך וההיסטוריה" (חינם וזמין לציבור הרחב) הזמין דרך מרכז בילדנר לחקר החיים היהודיים באוניברסיטת ראטגרס (2022).[59]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Gary A. Rendsburg homepage".
  2. ^ "Rutgers University, Department of Jewish Studies".
  3. ^ "Rutgers University, Department of History".
  4. ^ https://archaeo.tau.ac.il/SchoolofJS/events-prof-Gary-Rendsburg-06-12-2022 הזמנה להרצאה של פרופסור רנדסבורג באוניברסיטת תל אביב בנושא העברית הישראלית (צפונית), 6 בדצמבר 2022
  5. ^ "מדריך מקיף לעברית ישראלית: דקדוק ולקסיקון (אנגלית)".
  6. ^ Jens Bruun Kofoed, Text and History: Historiography and the Study of the Biblical Text (Winona Lake, Ind.: Eisenbrauns, 2005), pp. 132–133.
  7. ^ Aaron D. Hornkohl, Ancient Hebrew Periodization and the Language of the Book of Jeremiah: The Case for a Sixth-Century Date of Composition (Leiden: Brill, 2013), pp. 17–22.
  8. ^ William M. Schniedewind, A Social History of Hebrew: Its Origins through the Rabbinic Period (New Haven: Yale University Press, 2013), pp. 77–78.
  9. ^ "הרקע הגיאוגרפי וההיסטורי של הלקסיקון העברי במשנה (אנגלית)".
  10. ^ Shawn Zelig Aster, "Mishnah Baba Metsia 7:7 and the Relationship of Mishnaic Hebrew to Northern Biblical Hebrew" in Steven Fine and Aaron Koller, eds., Talmuda de-Eretz Israel: Archaeology and the Rabbis in Late Antique Palestine (Berlin: Walter de Gruyter, 2014), pp. 1–18, esp. pp. 2–4.
  11. ^ "דיגלוסיה בעברית עתיקה (אנגלית)".
  12. ^ Scobie P. Smith, "The Question of Diglossia in Ancient Hebrew," in Stanley E. Porter, ed., Diglossia and Other Topics in New Testament Linguistics (Sheffield: Sheffield Academic Press, 2000), pp. 35–52.
  13. ^ William M. Schniedewind, A Social History of Hebrew: Its Origins through the Rabbinic Period (New Haven: Yale University Press, 2013), pp. 19, 92.
  14. ^ Aaron D. Hornkohl, Ancient Hebrew Periodization and the Language of the Book of Jeremiah: The Case for a Sixth-Century Date of Composition (Leiden: Brill, 2013), pp. 22–25.
  15. ^ "התפתחויות מקבילות בלשון חז"ל, הערבית המדוברת וסוגים אחרים של שמית מדוברת (אנגלית)".
  16. ^ "Late Biblical Hebrew and the Date of 'P'".
  17. ^ "Late Biblical Hebrew in the Book of Haggai".
  18. ^ Jens Bruun Kofoed, Text and History: Historiography and the Study of the Biblical Text (Winona Lake, Ind.: Eisenbrauns, 2005), pp. 143–148.
  19. ^ "Qumran Hebrew (with a Trial Cut [1QS])".
  20. ^ "The Nature of Qumran Hebrew as Revealed through Pesher Habakkuk".
  21. ^ Moshe J. Bernstein and Aaron Koller, "The Aramaic texts and Hebrew and Aramaic languages at Qumran: the North American contributions," in Devorah Dimant, ed., The Dead Sea Scrolls in Scholarly Perspective: A History of Its Research (Leiden: Brill, 2012), pp. 155–195, esp. pp. 190–191.
  22. ^ 1 2 "The Redaction of Genesis".
  23. ^ "The Literary Unity of the Exodus Narrative".
  24. ^ Victor P. Hamilton, The Book of Genesis: Chapters 1–17 (Grand Rapids, Mich.: Eerdmans, 1990), pp. 30–32; and Victor P. Hamilton, The Book of Genesis: Chapters 18–50 (Grand Rapids, Mich.: Eerdmans, 1995), passim.
  25. ^ Gordon J. Wenham, "Pondering the Pentateuch: The Search for a New Paradigm" in David W. Baker and Bill T. Arnold, The Face of Old Testament Studies: A Survey of Contemporary Approaches (Grand Rapids, Mich.: Baker Books, 1999), p. 141.
  26. ^ S. David Sperling, Students of the Covenant: A History of Jewish Biblical Scholarship in North America (Atlanta: Scholars Press, 1992), pp. 131–132.
  27. ^ "Word Play in Biblical Hebrew: An Eclectic Collection".
  28. ^ Wilfred G. E. Watson, Classical Hebrew Poetry: A Guide to Its Techniques (Sheffield: Sheffield Academic Press, 2001), p. 159.
  29. ^ "Alliteration in the Exodus Narrative".
  30. ^ "Alliteration in the Book of Genesis".
  31. ^ Shani Tzoref, "Israel's Development as a Nation: Form, Storm, Norm, Perform – How The Words נשא and נסע Structure the Book of Numbers," online at http://thetorah.com/israels-development-as-a-nation-form-storm-norm-perform/
  32. ^ Jonathan Kaplan, "Review of Noegel and Rendsburg, Solomon's Vineyard" – https://www.bookreviews.org/pdf/7409_8076.pdf
  33. ^ "Style-Switching in Biblical Hebrew" (PDF).
  34. ^ "Variation in Biblical Hebrew Prose and Poetry".
  35. ^ "Repetition with Variation in Legal-Cultic Texts of the Torah".
  36. ^ "Confused Language as a Deliberate Literary Device in Biblical Hebrew Narrative" (PDF).
  37. ^ 1 2 "How the Bible Is Written".
  38. ^ "The Date of the Exodus and the Conquest/Settlement: The Case for the 1100's".
  39. ^ "The Early History of Israel".
  40. ^ Mark W. Chavalas and Murray R. Adamthwaite, "Archaeological Light on the Old Testament," in David W. Baker and Bill T. Arnold, The Face of Old Testament Studies: A Survey of Contemporary Approaches (Grand Rapids, Mich.: Baker Books, 1999), p. 84.
  41. ^ Graham Davies, "Was There an Exodus?" in John Day, ed., In Search of Pre-Exilic Israel (London: T&T Clark, 2004), pp. 36, 40.
  42. ^ Lawrence T. Geraty, "Exodus Dates and Theories," in Thomas E. Levy, et al., eds., Israel's Exodus in Transdisciplinary Perspective (Berlin: Springer, 2015), pp. 62, 64.
  43. ^ "Moses as Equal to Pharaoh".
  44. ^ Levy, Thomas E.; Schneider, Thomas; Propp, William H.C. (2015). Moses the Magician. Quantitative Methods in the Humanities and Social Sciences. doi:10.1007/978-3-319-04768-3. ISBN 978-3-319-04767-6.
  45. ^ Brad C. Sparks, "Egyptian Texts relating to the Exodus: Discussions of Exodus Parallels in the Egyptology Literature," in Thomas E. Levy, et al., eds., Israel's Exodus in Transdisciplinary Perspective (Berlin: Springer, 2015), pp. 259–281.
  46. ^ "bensira.org".
  47. ^ Eric D. Reymond, "New Hebrew Text of Ben Sira Chapter 1 in MS A (T-S 12.863)," Revue de Qumran 27 (2015), pp. 83–98, esp. p. 84 and p. 85, n. 3.
  48. ^ "jts-ms-r1622-1.org".
  49. ^ "Johannes of Oppido | Home". johannes-obadiah.org. נבדק ב-2018-08-21.
  50. ^ "Diglossia in Ancient Hebrew".
  51. ^ "Linguistic Evidence for the Northern Origin of Selected Psalms".
  52. ^ "The Bible and the Ancient Near East".
  53. ^ "Israelian Hebrew in the Book of Kings".
  54. ^ "Solomon's Vineyard: Literary and Linguistic Studies in the Song of Songs".
  55. ^ "Gary A. Rendsburg publications".
  56. ^ Encyclopedia of Hebrew Language and Linguistics. BRILL. 2013-08-09. ISBN 9789004176423.
  57. ^ "The Great Courses: The Book of Genesis".
  58. ^ "The Great Courses: The Dead Sea Scrolls".
  59. ^ "Rutgers Jewish Studies Online: The Bible and History".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גארי_רנדסבורג&oldid=38886527"