גארת' סאות'גייט

גארת' סאות'גייט
Gareth Southgate
	סאות'גייט, 2023
מידע אישי
לידה	3 בספטמבר 1970 (בן 54); ווטפורד שבאנגליה
גובה	1.83
עמדה	בלם
מועדוני נוער
	קריסטל פאלאס
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
2006 – 2009 ; 2013 – 2016 ; 2016 – 2024	מידלסברו ; נבחרת אנגליה עד גיל 21 ; נבחרת אנגליה
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

גארת' סאות'גייט (באנגלית: Gareth Southgate; נולד ב-3 בספטמבר 1970) הוא כדורגלן עבר אנגלי, ומאמנה לשעבר של נבחרת אנגליה בכדורגל.

קריירה

במועדונים

סאות'גייט נולד בווטפורד, ושיחק בקבוצת הנוער של המועדון הלונדוני קריסטל פאלאס. הוא החל לשחק במדי הקבוצה הבוגרת ב-1988, בעמדת הקשר המרכזי. באותה העת שיחקה קריסטל פאלאס בליגה השנייה. בעונת 1993/1994 מונה לקפטן הקבוצה, ובסיום העונה, עלתה קריסטל פאלאס לפרמייר ליג. הוא המשיך לשחק במדיה עוד עונה אחת, וב-1995 עבר לאסטון וילה.

באסטון וילה, שאף בה שימש כקפטן, הוסב סאות'גייט לעמדת הבלם הקדמי. בעונה הראשונה בה שיחק בקבוצה זכה להניף את גביע הפוטבול ליג, והקבוצה גם העפילה לטורניר גביע אופ"א. בשנת 2000 העפילה אסטון וילה לגמר גביע ה-FA, אך הפסידה לצ'לסי. בסיום העונה הביע סאות'גייט את רצונו לעבור לקבוצה אחרת, אך בניגוד לציפיות, כשעזב את אסטון וילה ב-2001, לא היה זה לקבוצה גדולה, אלא למידלסברו.

בעונת 2002/2003 מונה סאות'גייט לקפטן של מידלסברו. ב-2004 היה שותף לזכייה הראשונה בתולדות המועדון בגביע הפוטבול ליג, אך סיים את העונה מוקדם מהצפוי בשל פציעה בברכו. הוא המשיך לשחק במדי מידלסברו עד 2006, אך בעונה האחרונה שלו במועדון מיעט לשחק.

בנבחרת אנגליה

סאותג'ייט ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת אנגליה במשחק מול פורטוגל בדצמבר 1995, והיה חלק מסגל הנבחרת ליורו 1996 שנערך באנגליה. משחק חצי הגמר מול גרמניה, הוכרע בבעיטות עונשין. לאחר ששתי הנבחרות הבקיעו חמישה שערים, היה סאות'גייט לבועט השישי. השוער הגרמני אנדראס קפקה הדף את הכדור שבעט סאות'גייט, והותיר באצטדיון ומבלי עשרות אלפי אוהדים אנגלים מאוכזבים. ההחמצה הייתה לחלק ממורשת הכדורגל האנגלית, וזכתה לאזכורים תרבותיים שונים. להקת The Business הקדישה להחמצה את אחד משיריה^[1], וסאות'גייט עצמו השתתף חודשים מאוחר יותר בפרסומת לרשת פיצה האט, לצדם של סטוארט פירס וכריס וודל, שהחמיצו בעיטות עונשין במונדיאל 1990.

סאות'גייט הופיע במדי נבחרת אנגליה גם בטורנירים הגדולים הבאים, מונדיאל 1998 ויורו 2000. בסך הכל, הוא השתתף ב-57 ממשחקי הנבחרת, וכבש שני שערים, במשחק מול לוקסמבורג במוקדמות יורו 2000, ובמשחק ידידות מול דרום אפריקה ב-2003.

כמאמן

בשנת 2006 מונה מאמן מידלסברו, סטיב מקלארן, למאמן נבחרת אנגליה. סאות'גייט בן ה-36 היה חתום באותה העת לעונה נוספת בקבוצה, אך כבר בעונה הקודמת מיעט לשחק, והנהלת הקבוצה החליטה למנותו למאמן במקום מקלארן. המינוי התקבל בביקורת, מאחר שסאות'גייט לא עבר כל הכשרה לתפקיד. בתחילה הוגדר כמנג'ר, אך לאחר מספר חודשים אישרה הנהלת הפרמייר ליג את מינויו כמאמן.

שתי העונות הראשונות של סאות'גייט כמאמן היו מוצלחות, אך במהלך עונת 2008/2009 ידעה הקבוצה עליות ומורדות, והחלו להישמע קולות נגד המשך העסקתו כמאמן. בסיום העונה ירדה מידלסברו לליגה השנייה, אך סאות'גייט נותר בעמדת המאמן. לאחר פתיחת עונת 2009/2010 פוטר סאות'גייט במפתיע, דווקא לאחר משחק בו ניצחה הקבוצה.

באוגוסט 2013 מונה למאמנה של נבחרת אנגליה עד גיל 21 לשלוש שנים.

ב-27 בספטמבר 2016 מונה למאמנה הזמני של נבחרת אנגליה לאחר פיטוריו של סם אלדרייס. ב-30 בנובמבר חתם על חוזה לארבע שנים כמאמן הנבחרת. הוא העלה אותה לחצי גמר מונדיאל 2018 ופעמיים לגמר אליפות אירופה בכדורגל, ב-2020 (הראשון בתולדות אנגליה), בו הפסידה לאיטליה בבעיטות העונשין, וב-2024, שהסתיים בהפסד 1–2 לספרד.

ב-16 ביולי 2024 סיים את תפקידו כמאמן נבחרת אנגליה לאחר כ-8 שנים בתפקיד.^[2]

תפקידים נוספים

במהלך מונדיאל 2006 שימש סאות'גייט כפרשן בערוץ ITV Sport. לאחר סיום תפקידו כמאמן, שב לשמש כפרשן הרשת במשחקי גביע ה-FA, בליגת האלופות ובמשחקיה של נבחרת אנגליה.

בראשית 2011 מונה סאות'גייט לראש המחלקה לפיתוח העילית בהתאחדות הכדורגל האנגלית, לצדו של טרוור ברוקינג. הוא עזב את תפקידו לאחר כשנה וחמישה חודשים.

חיים אישיים

סאות'גייט נשוי לאליסון ואב לשניים.

בשנת 2004 פרסם סאות'גייט, יחד עם חברו לקבוצת הנוער של קריסטל פאלאס, השוער אנדי וודמן, את הספר Woody & Nord: A Football Friendship. הספר זיכה את השניים בפרס ספרי הספורט הבריטיים בשנת 2004, בקטגוריית האוטוביוגרפיה הטובה ביותר.