גבריאל צפרוני

עיתונאי ישראלי

גבריאל צפרוני (17 באוקטובר 1915 - 7 ביוני 2011) היה עיתונאי ישראלי, עורך העיתון "הבוקר" ומנכ"ל תיאטרון "הבימה".

גבריאל צפרוני
לידה 17 באוקטובר 1915
וילנה, ליטא
פטירה 7 ביוני 2011 (בגיל 95)
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
מעסיק הבוקר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

צפרוני נולד בווילנה, כבן למשפחה יהודית בשם צפלביץ'. ב-1920 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתגורר בתל אביב. עבד במאפייה מגיל 14 כמחלק לחם בעיר הקטנה והצעירה, וכך הכיר רבים מנכבדי העיר. מגיל 16 עבד כעיתונאי ב"חזית העם", ואחר כך בעיתון "דואר היום" שעורכו היה איתמר בן-אב"י. עבד ככתב של "דיילי טלגרף" ו"הצופה". בשנת 1935 החל לעבוד בעיתון "הבוקר", תחילה ככתב בתל אביב ואחר כך כראש סניף ירושלים. מידע שאסף בעבודתו העיתונאית העמיד גם לרשות ארגוני ההגנה, האצ"ל והלח"י.

בשנת 1962 מונה לעורך העיתון "הבוקר", וכיהן בתפקיד זה עד לסגירת העיתון ב-1965. בין השנים 1969–1977 שימש כמנכ"ל תיאטרון "הבימה".

צפרוני מפורסם בסיפוריו ובהגזמותיו; שנינותו וחוש ההומור שלו נודעו בעיקר דרך תוכנית הרדיו "שלושה בסירה אחת" שבה השתתף בשנות החמישים.

השתתף בוועדות רבות והיה חבר בארגונים ממשלתיים ועירוניים רבים (ועדת השמות בתל אביב, ארגון הגנים הלאומיים, אל-סם). היה בין מקבלי אות יקיר תל אביב לשנת 1995. צפרוני נודע גם בקשריו הרבים עם אנשי רוח וממשל בארץ ובעולם; עם חבריו ומכריו נמנו אהוד אולמרט, אהרן אמיר ודוד בן-גוריון.

על אף שישנם סיפורים שמעולם לא אומתו הוא טען גם להיכרות עם הזוג ג'.ר.ר. טולקין כאשר ביקרו בארץ ישראל. כן טען כי בילדותו פגש במקרה את אלברט איינשטיין ובאותו הבוקר ממש גם את דיזנגוף ויידע את זה האחרון על הימצאותו של הראשון בעיר.

גבריאל צפרוני היה נשוי לשולמית צפרוני (1917–2008), בתם של רפאל חיים אבולעפיה ושל הציירת חד גדיא (מרים-מרוסיה ניסנהולץ), שעבדה כמורה. נולדה להם בת אחת, נעמה, סגנית עורכת "ארץ אחרת". בשנות ה-60 התגורר בשיכון העיתונאים (ירושלים).[1]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא גבריאל צפרוני בוויקישיתוף
 
משתתפי התוכנית "שלושה בסירה אחת", 1957
משמאל לימין: גבריאל צפרוני, שלום רוזנפלד, שמואל אלמוג, אמנון אחי-נעמי ודן אלמגור

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דוד קרויאנקר, שכונות בירושלים: טלביה, קטמון והמושבה היוונית, ירושלים: הוצאת כתר, 2002, עמ' 110