גבריות רעילה

גבריות רעילה היא מושג שנטבע כדי לסמן נורמות של גבריות המבוססות על דיכוי נשים, תקיפה מינית, שימוש באלימות כלפי אחרים והפגנת כוח כחלק מסימון של גבריות. המושג קנה אחיזה החל משנות השמונים והתשעים של המאה ה-20.

מאפיינים מרכזיים

המושג גבריות רעילה משמש בדיונים אקדמיים ותקשורתיים על גבריות כדי להתייחס לנורמות תרבותיות מסוימות הקשורות לפגיעה בחברה, בנשים ובגברים עצמם. סטריאוטיפים מסורתיים של גברים כדומיננטיים מבחינה חברתית, לצד תכונות הנקשרות לגברים כמו שנאת נשים והומופוביה, יכולים להיחשב "רעילים", בין השאר מפני שהם מקדמים אלימות, כגון תקיפה מינית ואלימות במשפחה. סוציאליזציה של בנים בחברות פטריארכליות מנרמלת לרוב אלימות, למשל באמירה "בנים יהיו בנים" ("boys will be boys") שיש בה מבט מאפשר וסלחני ביחס לבריונות ותוקפנות.

התנהלות המבוססת על הסתמכות עצמית ועל דיכוי רגשי מותאמת לבעיות פסיכולוגיות שכיחות בקרב גברים, כאשר בין מאפייניה ניתן למנות דיכאון, מתח, ושימוש בסמים. גבריות רעילה תואמות את קוד ההתנהגות בקרב גברים בתנאי מאסר; זאת, כתגובה לתנאים הקשים של חיי הכלא.

גבריות מול גבריות רעילה

מאפיינים מסורתיים אחרים הנחשבים לגבריים, כמו מסירות בעבודה, גאווה בהישגים בספורט והיכולת לפרנס משפחה אינם נחשבים "רעילים". מושג הגבריות הרעילה נוצק במקור בתנועת הגברים המיתופואטית כדי לייצר הבחנה בין תפישות סטריאוטיפיות של גבריות לבין גבריות "אמיתית" או "עמוקה" שלפי חברי התנועה אבדה לגברים רבים כחלק מהחיים בחברה המודרנית. מבקרי המונח טוענים שהוא בעייתי בשל התפיסה המהותנית שהוא מציג.

אטימולוגיה ושימוש

המונח "גבריות רעילה" מקורו בתנועת הגברים המיתופואטית בשנות השמונים והתשעים. כאשר מאוחר יותר הוא בא לכדי שימוש נרחב גם בכתיבה אקדמית וגם בכתיבה פופולרית. דיונים תקשורתיים בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת השתמשו במונח כדי להתייחס לנורמות מסורתיות וסטריאוטיפיות של גבריות. ובציפיות שבנים וגברים צריכים להיות פעילים, תוקפניים, קשוחים, נועזים ודומיננטיים.

התנועה המיתופואטית

כמה מחברי ספרים, הקשורים לתנועת הגברים המיתופואטית, התייחסו ללחצים החברתיים המופעלים על גברים להיות אלימים, תחרותיים, עצמאיים וחסרי רגש כצורה "רעילה" של גבריות, בניגוד לגבריות "אמיתית" או "עמוקה" שלדבריהם גברים איבדו בחברה המודרנית. אחת ההצעות היא לחזור לחקלאות כאלטרנטיבה לגבריות שעלולה להיות רעילה ולוחמנית. הסוציולוג מייקל קימל כותב כי ניתן לראות את תפישתו של בליס בדבר גבריות רעילה כחלק מתגובת התנועה המיתופואטית לתחושות של חוסר אונים בתקופה שבה התנועה הפמיניסטית אתגרה את הסמכות הגברית המסורתית.

שימוש במושג באקדמיה

במדעי החברה, "גבריות רעילה" מתייחסת לנורמות גבריות תרבותיות מסורתיות שעלולות להזיק לגברים, נשים והחברה באופן כללי; מושג זה של גבריות רעילה לא נועד לדמוניזציה של גברים או תכונות גבריות, אלא להדגיש את ההשפעות המזיקות של התאמה להתנהגויות אידיאליות גבריות מסורתיות מסוימות כגון דומיננטיות, הסתמכות עצמית ותחרותיות. גבריות רעילה מוגדרת לפיכך כהקפדה על תפקידי מגדר גבריים מסורתיים אשר מגבילים את הרגשות שילדים וגברים עשויים לבטא בנוחות תוך מתן מקום רב לרגשות מסוימים, כמו כעס. כל זאת, כסמן גברי של ציפיות כלכליות, פוליטיות וחברתיות להשגת דומיננטיות ("זכר האלפא").

בהקשר ללימודי מגדר, ריווין קונל מתייחסת לפרקטיקות רעילות העשויות לנבוע ממה שהיא מכנה גבריות הגמונית, ולא תכונות חיוניות. קונל טענה כי פרקטיקות כאלה, כמו אלימות פיזית, עשויות לשמש לחיזוק הדומיננטיות של גברים על נשים בחברות מערביות. היא מדגישה כי פרקטיקות כאלה הן מאפיין בולט של גבריות הגמונית – אם כי לא תמיד.

טרי קופרס מתאר את הגבריות הרעילה ככזו הכרוכה ב"צורך להתחרות באגרסיביות ולשלוט באחרים" וכדרך לטפח שליטה, הפחתת ערך נשים, הומופוביה ואלימות מעוותת". על פי קופרס, גבריות רעילה כוללת היבטים של "גבריות הגמונית" המהווה מקור הרס חברתי, בשל תכונות "כגון שנאת נשים, הומופוביה, בצע ושליטה של אלימות". תכונות אלו מנוגדות לתכונות חיוביות יותר כמו "גאווה ביכולתו לזכות בהישגים בספורט, לטפח סולידריות חברית, להצליח בעבודה או לדאוג למשפחה". הסופר הפמיניסטי ג'ון סטולטנברג טען כי כל הרעיונות המסורתיים של גבריות רעילים ומחזקים את דיכוי הנשים.

נורמות מגדריות

על פי תאוריית הלמידה החברתית, לימוד בנים לדכא רגשות פגיעים, כמו באמירה "נערים גדולים לא בוכים", הוא חלק משמעותי בסוציאליזציה מגדרית בחברה המערבית.

על פי קופרס, נורמות גבריות רעילות הן תכונה בחיים של גברים בבתי כלא אמריקאים, שם הן באות לידי ביטוי בהתנהגות הצוות והאסירים כאחד. האיכויות של הסתמכות עצמית קיצונית, שליטה בגברים אחרים באמצעות אלימות, והימנעות מהופעת נשיות או חולשה, מהוות קוד בלתי נאמר בקרב אסירים. דיכוי רגשות פגיעים מאומץ לעיתים קרובות על מנת להתמודד בהצלחה עם התנאים הקשים של חיי הכלא, המוגדרים על ידי עונש, בידוד חברתי ותוקפנות. גורמים אלה עשויים למלא תפקיד בהתאבדות בקרב אסירים גברים.

גבריות רעילה יכולה גם ללבוש צורה של בריונות של בנים על ידי בני גילם ואלימות במשפחה המופנית כלפי בנים בבית. סוציאליזציה אלימה לעיתים קרובות של בנים מייצרת טראומה פסיכולוגית באמצעות קידום תוקפנות וחוסר קשר בינאישי. לעיתים קרובות מתעלמים מטראומה כזו, למשל באמירה "בנים יהיו בנים" בכל הנוגע לבריונות. קידום תפקידים גבריים אידיאליים המדגישים קשיחות, דומיננטיות, הסתמכות עצמית והגבלת הרגש יכול להתחיל כבר בגיל הינקות. נורמות כאלה מועברות על ידי הורים, קרובי משפחה גברים אחרים ובני הקהילה. ייצוגים תקשורתיים של גבריות באתרים כמו יוטיוב מקדמים לרוב תפקידים מגדריים סטריאוטיפיים דומים.

חלק מהתנהגויות גבריות שנקבעו באופן מסורתי יכולות לגרום לתופעות מזיקות כמו אלימות (כולל תקיפה מינית ואלימות במשפחה), הפקרות, התנהגויות מסוכנות ו / או חסרות אחריות חברתית, לרבות שימוש בסמים, ותפקוד לקוי במערכות יחסים.

השפעות בריאותיות

איגוד הפסיכולוגים האמריקני הזהיר כי "אידאולוגיית גבריות מסורתית" קשורה להשפעות שליליות על הבריאות הנפשית והפיזית. גברים המקפידים על נורמות תרבותיות גבריות באופן מסורתי, כגון לקיחת סיכונים, אלימות, שליטה, ראשוניות בעבודה, צורך בשליטה רגשית, רצון לנצח וחתירה למעמד חברתי, נוטים להיות בעלי סיכוי גבוה יותר לחוות בעיות פסיכולוגיות כגון דיכאון, לחץ, בעיות דימוי גוף, שימוש בסמים ותפקוד חברתי לקוי. ההשפעה נוטה להיות חזקה יותר אצל גברים המדגישים גם נורמות גבריות "רעילות", כגון הסתמכות עצמית, חיפוש כוח על נשים והפקרות מינית או "פלייבוי". התנהגות.

הערך החברתי של הסתמכות עצמית פחת עם הזמן ככל שהחברה האמריקאית המודרנית עברה יותר לעבר תלות הדדית. גם הסתמכות עצמית וגם חנק הביטוי הרגשי יכולים לפעול כנגד בריאות הנפש, מכיוון שהם גורמים לכך שהגברים פחות פונים לעזרה פסיכולוגית או להחזיק ביכולת להתמודד עם רגשות קשים. מחקרים ראשוניים מצביעים על כך שלחץ תרבותי לגברים להיות סטואיים ולסמוך על עצמם עשוי גם לקצר את תוחלת החיים של גברים בכך שהוא גורם להם פחות סיכוי לדון בבעיות בריאות עם הרופאים שלהם.

גבריות רעילה מעורבת גם בבעיות בריאות ציבוריות שנוצרו חברתית, כמו שיעורי אלכוהוליזם גבוהים וסוגים מסוימים של סרטן בקרב גברים, או התפקיד של התנהגות מינית "ציד גביעים" בשיעורי העברת HIV ואחרים מיניים אחרים. זיהומים מועברים. הפסיכיאטר פרנק פיטמן כתב על הדרכים בהן נפגעים הגברים מהנורמות הגבריות המסורתיות, מה שמרמז על כך שתוחלת החיים קצרה יותר, שכיחות גבוהה יותר למוות אלים ומחלות כמו סרטן ריאות ושחמת הכבד.

ביקורת

ביקורת פמיניסטית

המושג גבריות רעילה זכה לביקורת מנקודת מבט פמיניסטית. אנדריאה וולינג ומייקל סאלטר טענו שהמושג "גבריות רעילה" בניגוד ל"גבריות בריאה" צץ מחוסר הבנה של עבודתו של ראווין קונל משנת 1987 על גבריות הגמונית, השימוש בביטוי "רעילות" הוא בעייתי מכיוון שהיא מציגה גברים כקורבנות של פתולוגיה בלתי נמנעת גישה מהותנית המתעלמת מההקשר החברתי והחומרי שמסביב ומהאחריות האישית של גברים. וילינג טוען גם כי הוראת גברים לתרגל " גבריות בריאה" פוסלת את האנדרוגניה שלעצמה ומאמצת היבטים של נשיות כאפשרויות תקפות עבור גברים, ובכך מנציחה בינאריות מגדרית ומעניקה פריבילגיה לגבריות על פני נשיות. ווילינג גם טוען ש"גבריות רעילה" פוסל תכונות מסוימות שמתאימות באופן מסורתי לתכונות גבריות מסוימות. סאלטר מציין כי, בפירוש נכון, עבודתו של ראווין קונל מציגה אלימות גברית, לא כתוצאה מחדירת רעילות לתוך הגבריות עצמה אלא כנובעת מהסביבה החברתית-פוליטית שמסביב, אשר גורמת ל"קונפליקטים פנימיים על ציפיות חברתיות וזכאות גברית".

ביקורת מהמחנה השמרני

כמה שמרנים, כמו גם רבים באלט רייט, רואים בגבריות רעילה מושג לא קוהרנטי או מאמינים שאין דבר כזה גבריות רעילה. בינואר 2019, מתחו פרשנים פוליטיים שמרנים ביקורת על השימוש במושג. הנחיות האגודה הפסיכולוגית האמריקאית הזהירו מפני נזקים הקשורים ל"אידאולוגיה של גבריות מסורתית", בטענה שהיא מהווה התקפה על הגבריות. ראש הפרקטיקה המקצועית של APA, ג'ארד סקילינגס, הגיב לביקורת שמרנית, וקבע כי הדיון בדו"ח בגבריות מסורתית עוסק ב"תכונות שליליות כגון אלימות או תחרותיות יתר או אי רצון להודות בחולשה" וציין כי הדו"ח דן גם בתכונות חיוביות הקשורות באופן מסורתי. עם גבריות כמו "אומץ, מנהיגות, הגנה".

ביקורת נוספות

המונח נתפס גם בחוסר אמון מכיוון שנראה שהוא התערער כמילת באז ובתרבות ההאשטאג של המאה ה-21 הוא הצטמצם לתזות דמויות סיסמאות בעלות אופי מאשים (למשל #MasculinitySoFragile, #גבריות נכשלת).

ראו גם

• פריווילגיה גברית
• פטריארכיה
• אפליה מינית

לקריאה נוספת

מקורות אקדמיים

• Addis, Michael E.; Cohane, Geoffrey H. (ביוני 2005). "Social scientific paradigms of masculinity and their implications for research and practice in men's mental health" (PDF). Journal of Clinical Psychology. 61 (6): 633–647. doi:10.1002/jclp.20099. PMID 15732091. {{cite journal}}: (עזרה)
• Banet-Weiser, Sarah; Miltner, Kate M. (בדצמבר 2015). "#MasculinitySoFragile: culture, structure, and networked misogyny". Feminist Media Studies. 16 (1): 171–174. doi:10.1080/14680777.2016.1120490. {{cite journal}}: (עזרה)
• Bliss, Shepherd (1995). "Mythopoetic Men's Movements". In Kimmel, Michael S. (ed.). The Politics of Manhood: Profeminist Men Respond to the Mythopoetic Men's Movement (And the Mythopoetic Leaders Answer). Philadelphia: Temple University Press. pp. 292–307. ISBN 978-1-56-639365-2. JSTOR j.ctt14bswd0.
• Connell, R.W. (2005). Masculinities (2nd ed.). Berkeley, Calif.: University of California Press. ISBN 978-0-74-563426-5.
• Karner, Tracy (בינואר 1996). "Fathers, Sons, and Vietnam: Masculinity and Betrayal in the Life Narratives of Vietnam Veterans with Post Traumatic Stress Disorder". American Studies. 37 (1): 63–94. JSTOR 40642783. {{cite journal}}: (עזרה)

כתיבה פופולרית

• Campbell, Olivia (23 באוקטובר 2017). "The Men Taking Classes to Unlearn Toxic Masculinity". The Cut. {{cite news}}: (עזרה)
• Friedman, Jaclyn (13 במרץ 2013). "Toxic Masculinity". The American Prospect. {{cite web}}: (עזרה)
• Gilchrist, Tracy E. (11 בדצמבר 2017). "What Is Toxic Masculinity?". The Advocate. {{cite news}}: (עזרה)
• Hamblin, James (16 ביוני 2016). "Toxic Masculinity and Murder". The Atlantic. {{cite news}}: (עזרה)
• Hays, Charlotte (27 בפברואר 2018). "Jordan Peterson on the Nihilism that Contributes to the Creation of a School Shooter". Independent Women's Forum. אורכב מ-המקור ב-2020-01-07. נבדק ב-2020-11-20. {{cite web}}: (עזרה)
• Holloway, Kali (12 ביוני 2015). "Toxic masculinity is killing men: The roots of male trauma". Salon. {{cite web}}: (עזרה)
• Kohn, Isabelle (15 בנובמבר 2018). "Inside the Movement to Reprogram Masculinity". Broadly. Vice Media. Through classes and workshops, men across the United States are attempting to unlearn 'toxic masculinity'—for society and for themselves. {{cite news}}: (עזרה)
• Marcotte, Amanda (24 באוקטובר 2017). "Toxic Masculinity Is Killing Us in Many Ways". AlterNet. {{cite web}}: (עזרה)
• Masciotra, David (4 ביולי 2016). "Toxic masculinity doesn't just target women: The viciousness and vacuity of modern American manhood is also harmful to the self". Salon. {{cite web}}: (עזרה)
• Weiss, Suzannah (23 בפברואר 2016). "6 Harmful Effects Of Toxic Masculinity". Bustle. {{cite web}}: (עזרה)
• Winton, Tim (9 באפריל 2018). "About the boys: Tim Winton on how toxic masculinity is shackling men to misogyny". The Guardian. {{cite news}}: (עזרה)