גמר גביע המדינה בכדורגל 2012

גמר גביע המדינה בכדורגל 2012 התקיים באצטדיון רמת גן ב-15 במאי 2012, ובו נקבע כי מחזיקת גביע המדינה בכדורגל 2011/2012 היא הפועל תל אביב, שניצחה במשחק את מכבי חיפה בתוצאה 2–1. הייתה זו המהדורה ה-73 של גביע המדינה, וה-59 מאז קום המדינה.

גמר גביע המדינה בכדורגל 2012
אירוע גביע המדינה בכדורגל 2011/2012
תאריך 15 במאי 2012
מיקום אצטדיון רמת גן, רמת גן
שיפוט אלון יפת
צופים 37,000
2011
2013
ההתאחדות לכדורגל בישראל

שתי הקבוצות נפגשו בפעם השנייה ברציפות במעמד גמר הגביע, כאשר קודם לכן מעולם לא פגשו זו את זו במעמד הגמר. גם משחק הגמר הקודם הסתיים בניצחונה של הפועל, בתוצאה 1–0. הייתה זו עונה שביעית ברציפות בה אחת מן השתיים (או שתיהן) מעפילה לגמר הגביע.

הפועל תל אביב זכתה בגביע המדינה ה-16 בתולדותיה, והעשירי מאז קום המדינה, והיא שנייה בטבלת הזכיות רק ליריבתה העירונית, מכבי תל אביב. הייתה זו הופעתה ה-24 בגמר המפעל (16 מאז קום המדינה). הפועל השלימה שלוש זכיות רצופות בגביע המדינה, והייתה הראשונה לעשות זאת מאז קום המדינה. היא גם הייתה היחידה לעשות זאת לפני קום המדינה, כאשר זכתה בגביע בין 1937 ל-1939. מנגד, מכבי חיפה הפסידה בפעם השנייה ברציפות בגמר הגביע, ובסך הכול העפילה לגמר ה-15 בתולדותיה (14 מאז קום המדינה).

במשחק הגמר עלתה הפועל ליתרון בדקה ה-58 משער של מירקו אורמוש, אך ארבע דקות לאחר מכן איזן דלה ימפולסקי בנגיחה. שתי דקות בתוך תוספת הזמן, כבש נוסא איגיבור את שער הניצחון, 2–1 להפועל בסיום.

הדרך אל הגמרעריכה

הפועל תל אביב סיבוב מכבי חיפה
יריבה תוצאה יריבה תוצאה
מכבי יבנה 3 – 0 (ב) סיבוב ח' מכבי באר שבע 2 – 1 (ח)
הפועל בני לוד 3 – 1ה (ח) שמינית הגמר הפועל כפר סבא 0 – 0 (4 – 3פ) (ח)
מכבי נתניה 1 – 0 (ח) רבע הגמר הפועל נצרת עילית 2 – 0 (ב)
הפועל ניר רמת השרון 3 – 0ה חצי הגמר מועדון ספורט אשדוד 2 – 1

הפועל תל אביבעריכה

הפועל תל אביב החלה את מסע ההגנה על התואר בסיבוב ח' עם יתר קבוצות ליגת העל, ושם הוגרלה למפגש ביתי באצטדיון בלומפילד מול מכבי יבנה מליגה א'. בדקה ה-25 עלתה הפועל ליתרון מרגליו של מחמוד עבאס. עומר דמארי, שעלה כמחליף, הכפיל את התוצאה בדקה ה-71, ובתוך תוספת הזמן קבע מהראן לאלא את תוצאת הסיום, 3–0 להפועל[1].

בשמינית הגמר התארחה הפועל באצטדיון שכונת התקווה אצל הפועל בני לוד מהליגה הלאומית. בדקה האחרונה של המחצית הראשונה, הורחק שוער הפועל, אפולה אדל, לאחר עבירה ברחבה על מוראד אבו ענזה. סאלם אבו סיאם דייק מהנקודה הלבנה וקבע 1–0 לבני לוד. הפועל איזנה עשר שניות בלבד מפתיחתה של המחצית השנייה משער של מירקו אורמוש, ולאחר שוויון 1–1 בתום הזמן החוקי, המשחק נכנס להארכה. שתי דקות בלבד מפתיחת ההארכה כבש נוסא איגיבור וקבע מהפך, ובדקה ה-115 אף השלים צמד וקבע את תוצאת הסיום. על אף החיסרון המספרי, 3–1 להפועל תל אביב בדרך לרבע הגמר[2].

בשלב רבע הגמר יצאה הפועל למשחק חוץ מול מכבי נתניה, יריבת הגביע הראשונה שלה מליגת העל בעונה זו, באצטדיון הקופסה בנתניה. בדקה ה-59 כבש אלרואי כהן את שער הניצחון של הפועל בבעיטה ממרחק. בדקה ה-78 הורחק אורמוש בכרטיס אדום, אך נתניה לא השכילה לנצל את יתרונה המספרי, 1–0 להפועל בסיום[3].

בחצי הגמר פגשה הפועל את הפועל ניר רמת השרון באצטדיון רמת גן. המשחק לא התעלה לרמה גבוהה, כאשר הפועל התקשתה לייצר מצבי הבקעה, והזמן החוקי הסתיים בשוויון 0–0. במהלך ההארכה הצליחה הפועל להכריע את המשחק כאשר עומר דמארי העלה אותה ליתרון בנגיחה בדקה ה-96. טוטו תמוז הכפיל בדקה ה-105 לאחר טעות של שוער רמת השרון, גל ניר, ושתי דקות לסיום ההארכה קבע סלים טועמה את תוצאת המשחק, 3–0 להפועל תל אביב בדרך לגמר הגביע[4].

מכבי חיפהעריכה

מכבי חיפה החלה את דרכה בסיבוב ח' עם מפגש חוץ באצטדיון וסרמיל מול מכבי באר שבע מתחתית הליגה הלאומית. בדקה ה-37 הצליחה חיפה לעלות ליתרון משער נגיחה של הבלם אדין צוצאליץ' לאחר כדור נייח. בדקה ה-81 הבטיחה חיפה את הניצחון עם שער של אייל משומר בפנדל, לאחר עבירה ברחבה על סיידו יאיא. שתי דקות לתוך תוספת הזמן צימקה באר שבע מרגליו של אדיר דנין, ובסיום 2–1 לאורחת[5].

חיפה שוב זכתה להגרלה מול נציגת הליגה הלאומית, ויצאה למשחק חוץ באצטדיון לויטה מול הפועל כפר סבא. חיפה לא הצליחה להתעלות על יריבתה על אף פערי הרמות, ולאחר הזמן החוקי וההארכה עמדה התוצאה על שוויון 0–0, והמשחק הלך להכרעה בדו-קרב בעיטות עונשין. לאחר שתי בעיטות עמדה התוצאה על שוויון 1–1, כאשר ניר דוידוביץ' הודף את הבעיטה הראשונה של איתי עוזרי, וחן עזריאל נעצר אצל בן רהב בבעיטה השנייה של חיפה. לאחר שוויון 3–3 בתום ארבע בעיטות לכל קבוצה, החמיץ רן יצחק עם בעיטה למשקוף, וסארי פלאח דייק מנגד בדרך ל-4–3 של חיפה בסיום[6].

ברבע הגמר שיחקה חיפה בפעם השלישית ברציפות מול נציגה מליגת המשנה, כאשר אירחה באצטדיון קריית אליעזר את הפועל נצרת עילית. אלון תורג'מן העלה את חיפה ליתרון מהיר כבר בדקה השישית מבישול של יניב קטן. בדקת הסיום של המחצית השנייה החזיר תורג'מן בבישול לקטן, שקבע את תוצאת הסיום, 2–0 לחיפה[7].

חצי הגמר באצטדיון רמת גן הפגיש בין מכבי חיפה למועדון ספורט אשדוד. חיפה עלתה ליתרון בדקה השלושים משער של דלה ימפולסקי, שבעיטתו פגעה בניר ביטון ועלתה בקשת מעל השוער אופיר מרציאנו בדרך לרשת. ארבע דקות בלבד עברו, ואשדוד איזנה כאשר כדור חופשי מחצי מגרש של דוד רביבו מצא את הראש של ביטון, שקבע 1–1. בדקה החמישים קבע יניב קטן את תוצאת המשחק עם בעיטה ממרחק אל חיבורי הקורות, 2–1 לחיפה בסיום[8].

סיכום המשחקעריכה

לפני המשחקעריכה

הפועל תל אביב הגיעה למשחק כסגנית האלופה, עירוני קריית שמונה, שהקדימה את הפועל בפער רב בראש הטבלה. מאמן הקבוצה, ניצן שירזי, התמנה לתפקיד רק כחודש לפני תחילת משחקי הגביע, כמחליפו של דרור קשטן המפוטר. במהלך העונה התפשטה מחאה רחבת היקף של קהל הקבוצה נגד הבעלים אלי טביב, שהשפיעה גם על סגל השחקנים, כאשר בין היתר חסרה הפועל את שי אבוטבול שהושעה בעקבות ראיון בו תקף את טביב (ובכל מקרה צפוי היה להיעדר עקב פציעה). שירזי עלה עם חלוץ בודד, עומר דמארי, ובהגנה בין היתר שיחקו הוותיקים ואליד באדיר ויגאל אנטבי.

מנגד, היה זה משחקו האחרון של אלישע לוי בקדנציה בת ארבע עונות כמאמן מכבי חיפה. הירוקים של לוי לא הצליחו להתברג בקרבות הצמרת וסיימו את העונה במקום החמישי בלבד, וקיבלו הזדמנות לסיים את העונה עם תואר בו לא זכו מאז 1998. לוי עלה במערך התקפי שכלל את יניב קטן, ויאם עמאשה ומוחמד גדיר בחוד, כאשר בהגנה פותחים צמד הבלמים הזר יוריצה בולייאט ואדין צוצאליץ'.

מחצית ראשונהעריכה

ההזדמנות הראשונה הגיעה בדקה ה-17. קפטן חיפה, יניב קטן, בעט מכ-16 מטרים אך אפולה אדל קלט. כרבע שעה מאוחר יותר דרשה חיפה כדור נייח סמוך לרחבה בעקבות נגיעת יד של מירקו אורמוש, אך השופט אלון יפת סימן להמשיך.

בדקה ה-43 התקרבה חיפה פעם נוספת לכיבוש, כאשר הרחקה לאחר כדור קרן הגיעה לטאלב טוואטחה, שעבר את השומר ובעט כדור עוצמתי שפספס במעט את המסגרת.

המחצית הראשונה, שהתאפיינה ביכולת חלשה מצד שתי הקבוצות, הסתיימה ללא שערים, שוויון 0–0 בהפסקה.

מחצית שנייהעריכה

המחצית השנייה נפתחה עם בעיטה של גוסטבו בוקולי שהחמיצה את המסגרת כבר בתוך שלושים שניות.

בדקה ה-54 הגיעה הפועל להזדמנות ממשית לכיבוש שער, כאשר סיידו יאיא התקשה בהרחקת כדור קרן, וקפטן הפועל ואליד באדיר בעט במספרת מתוך הרחבה אך החמיץ במעט את המסגרת. דקה לאחר מכן הגיע דמארי להזדמנות אחרי שעבר את צוצאליץ', אך סיים את ההתקפה בבעיטה מחוץ לרחבה שלא איימה על ניר דוידוביץ'.

בדקה ה-58 עלתה הפועל ליתרון ראשון במשחק. יניב קטן איבד כדור במרכז השדה לרועי גורדנה, שפרץ קדימה והעביר כדור עומק למירקו אורמוש, שהגיע מאגף ימין לא מכוסה וכבש בבעיטה לפינה הרחוקה מול דוידוביץ' שיצא לעברו, 1–0 להפועל תל אביב.

מיד לאחר השער עלה דלה ימפולסקי מהספסל במקומו של גדיר, ובדקה ה-62, כשהוא שלוש דקות בלבד על המגרש, הבקיע בעצמו את שער השוויון. טוואטחה הגביה כדור מאגף שמאל אל עומק אגף ימין של הרחבה, ימפולסקי התרומם מעל אנטבי ונגח כדור קשתי לפינה הרחוקה, אדל נכנע וחיפה איזנה לשוויון 1–1.

חיפה ניסתה להשלים מהפך ובדקה ה-75 טוואטחה פרץ לרחבה משמאל ובעט למסגרת, אך הכדור הלך למרכז השער ונעצר בקלות על ידי אדל.

בדקה ה-84 כמעט השיגה הפועל את שער הניצחון, כאשר טוטו תמוז המחליף הסתובב ובעט מכ-25 מטרים אך דוידוביץ' קלט.

שתי דקות בתוך תוספת הזמן השיגה הפועל את שער הניצחון. סלים טועמה הכניס כדור עומק לנוסא איגיבור והשאיר אותו לבד מול השוער. אייל משומר, ששכב פצוע ברחבה, שבר למעשה את קו הנבדל ואיגיבור כבש בנגיעה מול דוידוביץ'. 2–1 בסיום להפועל תל אביב, שזוכה בגביע בפעם השלישית ברציפות.

לאחר המשחקעריכה

במעמד ההנפה, הזמין הקפטן ואליד באדיר את יגאל אנטבי ואת שי אבוטבול, שהיה מושעה על ידי ההנהלה וישב ביציע במהלך המשחק, להניף עמו את הגביע. סלים טועמה פנה להנהלת הקבוצה כדי לאשר את נוכחותו של אבוטבול במעמד ההנפה, ועל אף סירובו של טביב נכח אבוטבול בכל מקרה בהנפה ובחגיגות על כר הדשא. לא היה זה האירוע היחיד שהעיד על המתיחות בין שחקני ואוהדי הקבוצה לבין הבעלים אלי טביב. בראיון בפאנל ערוץ הספורט אצל מודי בר-און, עמרי אפק, יהונתן כהן ומשה פרימו, סיפק טביב מספר הצהרות חסרות תקדים. בין היתר הודיע על עזיבת המועדון בעקבות התנהגות הקהל, והעיד כי ספג איומים מגורמים עברייניים עקב סירובו לשדרג את חוזהו של אבוטבול. לקראת סיום הראיון הגיח טוטו תמוז והטיח קללות בבעלי קבוצתו שלו לעיני המצלמות. כמו כן, הצהיר סלים טועמה בראיון לאחר המשחק כי מדובר ב"שמחה מאופקת", כאשר הוא מכוון את הדברים ליחסים בין טביב לשחקניו[9][10].

בצד המפסיד התעורר זעם רב על המהלך שהוביל לשער הניצחון של הפועל, ובמיוחד על כך ששחקני הפועל לא עצרו את המשחק כאשר משומר שכב פצוע על הדשא, ובעקבות כך גם השיגו יתרון בכך שלא נשרקה עבירת נבדל במסירה לכיוונו של איגיבור[11]. ההפסד בגמר אף קבע שחיפה, ששיחקה באותה העונה בשלב הבתים של הליגה האירופית, כלל לא תשחק באירופה בעונה הבאה. בעקבות העפלתה של הפועל לאירופה דרך הליגה, מי שקיבלה את הכרטיס היא מכבי נתניה, שסיימה את העונה במקום הרביעי בליגה.


15 במאי 2012 הפועל תל אביב 2 - 1 מכבי חיפה אצטדיון רמת גן, רמת גן
צופים: 37,000
שיפוט: אלון יפת
מירקו אורמוש   58'
נוסא איגיבור   90+2'
(סיקור) דלה ימפולסקי   62'

הרכבי הקבוצותעריכה

 
 
 
 
 
 
 
 
הפועל תל אביב
 
 
 
 
 
 
 
מכבי חיפה
שוער 30 ארמניה  אפולה אדל
מגן ימני 29 ישראל  איאד ח'וטבא
בלם 5 סלובניה  מרקו שולר
בלם 10 ישראל  ואליד באדיר (קפטן)
מגן שמאלי 20 ישראל  יגאל אנטבי
קשר 26 ישראל  אביחי ידין
קשר 21 ישראל  רועי גורדנה   90+2'
קשר 9 קרואטיה  מירקו אורמוש   85'
קשר 11 ישראל  אלרואי כהן   70'
קשר 40 ניגריה  נוסא איגיבור   90+2'
חלוץ 16 ישראל  עומר דמארי
מחליפים:
שוער 22 ישראל  בוריס קליימן
מגן 28 ישראל  ארתור אטצזיאנוב
מגן 6 דרום אפריקה  ביוואן פרנסמן   90+2'
קשר 15 ישראל  סלים טועמה   85'
קשר 8 ישראל  מחמוד עבאס
חלוץ 99 ישראל  טוטו תמוז   70'
חלוץ 17 ישראל  מהראן לאלא
מאמן:
ישראל  ניצן שירזי
שוער 1 ישראל  ניר דוידוביץ'
מגן ימני 27 ישראל  אייל משומר   22'
בלם 25 בוסניה והרצגובינה  אדין צוצאליץ'   88'
בלם 3 קרואטיה  יוריצה בולייאט
מגן שמאלי 13 ישראל  טאלב טוואטחה
קשר 6 גאנה  סיידו יאיא
קשר 7 ברזיל  גוסטבו בוקולי
קשר 11 ישראל  עידן ורד
חלוץ 20 ישראל  יניב קטן (קפטן)   79'
חלוץ 14 ישראל  ויאם עמאשה
חלוץ 16 ישראל  מוחמד גדיר   59'
מחליפים:
שוער 22 סרביה  בויאן שראנוב
מגן 18 ישראל  עלי עות'מאן
מגן 2 ישראל  סארי פלאח   88'
קשר 23 ישראל  ערן רוזנבאום
קשר 26 ישראל  דלה ימפולסקי   59'
חלוץ 9 קרואטיה  דניאל ססראץ'
חלוץ 17 ישראל  אלון תורג'מן   79'
מאמן:
ישראל  אלישע לוי

עוזרי שופט:
ישראל  שבתאי נחמיאס (קוון)
ישראל  עמיחי מוזס (קוון)

שופט רביעי:
ישראל  זיו אדלר

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה