גשר צנברי (נהר הירדן)

גשר צנברי (גשר צינברי, גשר אם הקשתות, גשר אום אל קנטיר, גשר צמח) היה גשר שנבנה עוד לפני המאה ה-10 במוצא נהר הירדן מהכנרת. הגשר היה בן 10 קשתות ושירת את העוברים בין מישור החוף לעבר הירדן. בתקופת המאבק בין הצלבנים למוסלמים על ארץ ישראל (תקופת מסעי הצלב) היה הגשר בלב קרבות שהתנהלו בין 2 הצבאות. הגשר נהרס בתחילת המאה ה-19 ושרידו נהרסו בתחילת המאה ה-20.

גשר צנברי
אמות גשר צנברי כפי שצוירו על ידי לואיס לורטה (אנ') במשלחת מחקר שפעלה בארץ ישראל ב-1875
אמות גשר צנברי כפי שצוירו על ידי לואיס לורטה (אנ') במשלחת מחקר שפעלה בארץ ישראל ב-1875
מידע כללי
שימוש גשר
כתובת מוצא נהר הירדן מהכנרת
מדינה ישראלישראל ישראל
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ? – המאה ה-10
קואורדינטות 32°42′38″N 35°34′05″E / 32.710556°N 35.568056°E / 32.710556; 35.568056
גשר צנברי במוצא הכנרת. מתוך ספרו של תומאס פולר 1650. בציור מוצג גשר בעל מספר קשתות
האמות של גשר צנברי כפי שצוירו ב-1848 על ידי משלחתו של ג'ון מקגרגור. בציור נראים האוהלים של המשלחת שחנתה לייד הגשר. כמו כן ניכר שתשתית הגשר הייותה מעיין סכר על הירדן

רקעעריכה

מאז ומעולם נעו אנשים בין מישור החוף במערב לעבר הירדן במזרח. באוכלוסייה זו נכללו סוחרים[1], תיירים, צבאות ואחרים. כל האנשים האלו נאלצו לעבור, בדרכם, את נהר הירדן כשחלקם עברו אותו מצפון לכנרת וחלקם מדרומה. הולכי הרגל יכלו לעבור במעברות הירדן שם היו פני הנהר רדודים אבל עגלות וונושאי משאות נאלצו לעשות את דרכם על פני גשרים. במקטע בין המוצא הדרומי של הכנרת לנהריים נבנו, לאורך התקופות השונות, כ-10 גשרים מסוגים שונים. אחד הגשרים המוקדמים שנבנו היה גשר צנברי.

ההיסטוריה של הגשרעריכה

גשר צנברי, שנקרא על שם העיר שהוקמה בתל בית ירח, הוקם כ-900 מטר מדרום למוצא הירדן מהכנרת ומדרום לנקודת האיחוד של 2 השלוחות של הירדן[2].

אין מידע מתי הוקם הגשר אך יש עדויות שהיה קיים כבר במאה ה-10 וזאת מתוך רשומות של הקיסר הביזנטי יוהאן צימיסקס הראשון (אנ') שכבש את הגשר ב-975 בשלהי המאבק בין האימפריה הביזנטית למוסלמים.

לאחר הקמת ממלכת ירושלים בארץ ישראל, במהלך המאה ה-11, התחוללו באזור דרום ים כנרת קרבות בין הצלבנים, ששלטו בשטח ממערב לירדן, לבין כוחות מוסלמיים שהגיעו ממזרח והתייצבו מול הצלבנים. בין השאר נערכו במקום קרבות בשנים 1133, 1158 ו-1187 כשבכל הקרבות הללו חצו הצבאות את הירדן על הגשר והשתתפו בהם מצביאים כמו בלדווין השלישי, סלאח א-דין ואחרים.

חוקרי ארץ ישראל אחרים הזכירו את הגשר וביניהם אבן פצל-אללה (במאה ה-14), קלקשנדי (במאה ה-15) ותומס פולר (אנ') שתיאר במפות בספרו מ-1650 גשר רב קשתות במוצא הירדן.

חוקרים מעריכים שהגשר שרד עד סוף המאה ה-18 או תחילת המאה ה-19 ואז נהרס[3]. נוסעים במאה ה-19 בארץ ישראל ציינו את קיום הריסותיו בערוץ הנהר:

בתקופת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה ניסו הטורקים להרכיב גשר עץ על בסיס האומנות של הגשר המקורי אולם הגשר לא היה יציב וננטש.

בסקר שערך החוקר הפיני אאפלי סאריסלו (פי') ב-1927 הוא צילם את שרידי הגשר וזה כנראה הצילום האחרון של הגשר.

ב-1930, במסגרת הקמת תחנת הכוח בנהריים, העמיקו והרחיבו בוני התחנה את ערוץ נהר הירדן וסילקו את שרידי הגשר מערוץ הנהר. השארית היחידה של הגשר קיימת על גדתו המערבית של הירדן. במפות החדשות של מדינת ישראל הגשר לא מופיע יותר.

שרידי הגשר ב-2021עריכה

הגשר במפות היסטוריותעריכה

גשר אום סידעריכה

עקב הצורך בגשר על הירדן הוקם מדרום לגשר צנברי גשר אבן נוסף בשם "גשר א-סיד". גם גשר זה נהרס לחלוטין.

לקריאה נוספתעריכה

  • (Thomas Fuller), A Pisgah-Sight of Palestine and the confines thereof; with the history of the Old and New Testaments acted thereon, 1650
  • (Louis Charles Émile Lortet), La Syrie d'aujourd'hui. Voyages dans la Phénicie, le Liban et la Judée 1875-1880, EDITION-ORIGINALE.COM, 1875

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גשר צנברי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מסלול זה שימש לסוחרי חיטה מהחורן שהביאו תוצרת לנמל עכו
  2. ^ בעבר זרם הירדן מהכנרת בשתי שלוחות שהקיפו את בית ירח. עם השנים נסתמה השלוחה המערבית אך השאירה בקרקע שקע שלא איפשר מעבר
  3. ^ אחת ההערכות על הסיבה לקריסתו היא רעידת אדמה