גשר שלוסבריקה

גשר בגרמניה

גשר שלוסבריקהגרמנית: Schloßbrücke) הוא גשר באזור מיטה בברלין שבגרמניה, אשר נבנה בין השנים 18211824 בהתאם לתוכניות של קארל פרידריך שינקל, הגשר קיבל את שמו בשל סמיכותו לארמון הקיסרות הפרוסית ברלינר שטאדטשלוס הגשר מסמן את סופה המזרחי של שדרת אונטר דן לינדן.

גשר שלוסבריקה
Schloßbrücke
מידע כללי
סוג גשר אבן, גשר, גשר קשתי עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם ברלינר שטאדטשלוס עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת מִיטֶה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1824
תאריך פתיחה רשמי 1824 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל קארל פרידריך שינקל עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
אורך 56.3 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
מפתחים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 52°31′03″N 13°23′55″E / 52.5175°N 13.398611°E / 52.5175; 13.398611
(למפת ברלין רגילה)
 
גשר שלוסבריקה
גשר שלוסבריקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מראה הגשר והארמון בשנת 1900

היסטוריה עריכה

במקום זה היה קיים גשר שחצה את תעלת השפרה כבר במאה ה-15, שליטי בית הוהנצולרן חלפו עליו בדרכם לצייד בטירגארטן, גשר יסודות עמוקים שנבנה במקומו בשנת 1738 שימש מאוחר יותר את חילות נפוליאון כדרך ישירה למרכז העיר.

במאה ה-19 גשר העץ נחשב כבלתי מספק על ידי פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה והוא הזמין גשר ראוי יותר והטיל את המשימה על אדריכל החצר קארל פרידריך שינקל. מלאכת התכנון החלה בשנת 1819 והבניה עצמה החלה כעבור שנתיים, כחלק מחידוש כל אזור אונטר דן לינדן מהשפרה ועד כיכר בבל כולל את הלוסטגארטן ובית המשמר החדש. מגשר הקשתות שנבנה מאבן חול נבנתה דרך ישרה המובילה עד לשער ברנדנבורג.

ב-29 בנובמבר 1823, בזמן חגיגות הנישואים של פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה ואליזבת לודוויקה, נסיכת בוואריה, התאסף קהל רב על הגשר טרם השלמתו ועשרים ושניים אנשים טבעו בנהר. הגשר נפתח לתנועה בקיץ 1824.

הגשר הורחב בשנת 1912 וחוזק בבטון מזוין בשנות ה-20 של המאה ה-20, הגשר ניזוק במהלך מלחמת העולם השנייה. בשנת 1951 מזרח גרמניה העניקה לו את השם גשר מרקס-אנגלס. שמו חזר לשמו המקורי ב-3 באוקטובר 1991, עם איחוד גרמניה מחדש.

פסלים עריכה

לפי תכנונו ועיצובו של קארל פרידריך שינקל הוקמו בגשר מעל העמודים התומכים שמונה זוגות של פסלי שיש שהוזמנו מפסלים שונים המתארים את התהוותו של גיבור:

בצד הדרומי:

  1. ניקה מלמדת את הילד היסטוריה של גבורה וגיבורים מאת אמיל וולף, 1847
  2. אתנה מלמדת את הנער כיצד להשתמש בחץ וקשת, מאת הרמן שיבלביין, 1853
  3. אתנה מחמשת את הלוחם לקראת הקרב הראשון שלו מאת קארל היינריך מולר, 18461850
  4. ניקה מעטרת את הלוחם, מאת פרידריך דרייק, 1857

בצד הנגדי:

  1. ניקה תומכת בלוחם הפצוע, מאת לודוויק ויליאם ויכמן, 1857
  2. אתנה מובילה את הלוחם לקרב מאת אלברט וולף, 1853
  3. הגיבור תוקף את האויב כאשר אתנה לצידו, מאת גוסטב בלסר, 1854
  4. איריס מובילה את הנופל להר אולימפוס מאת אוגוסט ורדוב, 1841–1857

בזמן מלחמת העולם השנייה הפסלים הועברו למחסן בצידה המערבי של ברלין, רק בשנת 1981 הסכם בין מערב גרמניה ומזרח גרמניה איפשר את החזרת הפסלים למזרח, בשנת 1984 הסתיימה עבודת השיקום, והפסלים חזרו למיקומם המקורי.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא גשר שלוסבריקה בוויקישיתוף