דוד דודקביץ

רב היישוב יצהר, בעבר ראש ישיבת "עוד יוסף חי"

הרב דוד דודקביץ (נולד בשנת תשכ"ד, 1964) הוא רב היישוב יצהר, ראש ישיבת 'רועה ישראל' במקום[2] ומנהל מחלקת הכשרות במועצה הדתית שומרון. בעבר היה ראש ישיבת "עוד יוסף חי".

הרב דוד דודקביץ
לידה 1964 (בן 60 בערך)
תשכ"ד
ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות יצהר
תחומי עיסוק הלכה, ארץ ישראל וכשרות, חסידות
תפקידים נוספים

רב היישוב יצהר.

מנהל מחלקת הכשרות במועצה דתית שומרון, ראש ישיבת 'רועה ישראל' ביצהר
רבותיו

הרב שלמה זלמן אוירבך
הרב זלמן נחמיה גולדברג[1]

הרב אברהם שפירא
הרב חיים דרוקמן
תלמידיו הרב רזיאל שבח
בני דורו

הרב יהושע שפירא

הרב מיכה הלוי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד ברמת גן. למד בישיבה התיכונית בנחלים ושנה בישיבת קדומים. לאחר מכן למד בישיבת ההסדר אור עציון, במסגרתה שירת כלוחם בגדוד 51 של חטיבת גולני ואף בתוכנית שילוב של תלמידי ישיבות הסדר בחיל האוויר. בסוף שנת תשמ"ד (1984) נישא, ולאחר תקופה קצרה עבר לקדומים והצטרף לתלמידי ישיבת עוד יוסף חי ששכנה אז בקבר יוסף בשכם.

הרב דודקביץ לא רצה להתפרנס ממלגת האברך בישיבה ולכן עבד למחייתו כרבש"ץ ביצהר ואף שימש בהמשך כנהג האמבולנס. נבחר לחבר מזכירות היישוב, ומשנת תש"ן (1990) משמש כרב היישוב. הרב דודקביץ' מעביר שיעור שבועי בישיבת אש קודש לבעלי תשובה ברמת גן וכן בישיבת ההסדר רמת גן. חבר בוועד רבני יש"ע ובאיחוד הרבנים למען ארץ ישראל. בנוסף הוא אחד מקבוצת רבנים העומדת מאחורי מפלגת הציונות הדתית בראשות ח"כ בצלאל סמוטריץ'. ייסד יחד עם הרב שמואל אליהו את הדלקת הציונות הדתית בל"ג בעומר במירון.

ישיבת רועה ישראל

עריכה

בשנת ה'תשע"ה הקים את ישיבת 'רועה ישראל' לצד הכולל שהוא עומד בראשותו. הר"מים בישיבה הם: הרב חיים בן שושן (בנו של חכם ישועה בן שושן, וחתנו של הרב חיים אביהוא שורץ), הרב שמעון רוזנצוויג – רב היישוב כפר תפוח, הרב חנניה פולק – רב היישוב אחיה, הרב אריה טסלר, הרב משה שחר (בנו של הרב חיים אביהוא שורץ) והרב אבנר נחושתן רב היישוב רחלים לשעבר. בישיבה כ-150 בחורים ואברכים. בישיבה נלמדים גם תורת החסידות וכתבי הראי"ה קוק.

הישיבה פרסמה כמה ניגונים, בהם אום אני חומה[3][4][5].

שיטתו התורנית

עריכה

רבו המובהק בענייני הלכה היה הרב שלמה זלמן אוירבך. בנוסף, היה לו קשר קרוב עם הרב אברהם דוד רוזנטל, שהיה רבה של שכונת שערי חסד בירושלים.

מבחינה השקפתית, הרב דודקביץ' רואה את עצמו כחלק מהעולם הציוני דתי, אך לאורך השנים מתקיים קשר קרוב בינו לבין העולם החרדי, הן הליטאי והן החסידי. בין החצרות החסידיות שאליהן קשור הרב, אפשר למנות את קרלין, סלונים – וכן את ענפיו השונים של בית רוז'ין, שכמה מהם התייחדו ביחסם האוהד לציונות, ובפרט את רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין, שהיה אדמו"ר ציוני.

בתקופת תוכנית ההתנתקות תמך בקריאתו של הרב אברהם שפירא לסרב פקודה[6] והיה אחד מתוך שלושת הרבנים שהרב אברהם כהנא שפירא מינה מטעמו למאבק.

עוסק רבות בענייני "תורת ארץ ישראל".

משפחתו

עריכה

הרב דודקביץ נשוי לדפנה לבית בן זמרה, והוא אב לשתי בנות. בתו מוריה נשואה לרב אביעד מן, בוגר מרכז הרב, מנכ"ל כולל גבעת אסף ובנו של הרב משה מן, ראש ישיבת דרכי נעם.

פרופסור זהר עמר, הרב גדי בן זמרה, רב אולפנת מעלה לבונה ור"מ בישיבת חומש, המפיק צ'יקו בן זמרה ואלדד בן זמרה, מנכ"ל חל"פ בנימין הם גיסיו.

חיבוריו

עריכה

בשנת ה'תשפ"ד יצא לאור ספרו שנכתב על ידי אספת מאמריו שם הספר הוא "משמחי לב"

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה