דוד רפאל בנעט

דוד רפאל בנעט (נולד בכח בתשרי ה'תרפ"ב ; 29 באוקטובר 1921) הוא מהנדס אלקטרוניקה, חלוץ תחום המכ"ם בחיל האוויר הישראלי, מאנשי "הרכש" של ההגנה בארצות הברית, מראשוני המהנדסים בתעשיית האלקטרוניקה הישראלית בראשית התפתחותה, והממציא של מעליות שבת. בנעט היה ראשון המרצים לאלקטרוניקה במחלקה לפיזיקה של אוניברסיטת בר-אילן ובמרכז האקדמי לב, ונמנה עם מקימי שכונת בית חזון בכפר הרא"ה.

דוד רפאל בנעט, מרץ 2019

ביוגרפיהעריכה

דוד רפאל בנעט נולד בניו יורק, לזאב ואסתר בנעט, ילידי ארצות הברית. הוא למד בבית ספר ציבורי ואחה"צ למד יהדות ב"תלמוד תורה". כשהגיע לגיל בר מצווה החל להקפיד על שמירת מצוות. הוא סיים בית ספר תיכון בגיל 16, ולמד באוניברסיטה מתמטיקה, פיזיקה והנדסה. במלחמת העולם השנייה, עבד בצבא האמריקאי כאיש הדרכה בתחום מערכות מכ"ם (מגלה כיוון ומרחק), טכנולוגיה שהייתה אז מסווגת וחדשנית. לקראת מלחמת העצמאות הישראלית גויס ל"רכש" של ההגנה, כמתואר בסעיף הבא.[1]

בנעט עלה לישראל בשנת ה'תש"ט (1949) עם שני ילדיו ועם אשתו אסתר חנה[1] שהתאחדה עם משפחתה בארץ. אסתר חנה היא בתם של שרה מלכה[2], נשיאת אגודת נשי מזרחי בוושינגטון הייטס ושמריהו הכהן מרגלית, בן היישוב הישן בירושלים שנמלט לארצות הברית בתחילת מלחמת העולם הראשונה והיה מראשי תנועת המזרחי בארצות הברית ולימים מראשי משרד הדתות בישראל ויקיר ירושלים.[3] בנעט גויס לצה"ל כאזרח עובד צה"ל בתפקיד "קצין מכ"ם טכני ראשי" וכיהן בתפקיד מספר שנים.[1]

בעלייתה ארצה הייתה משפחת בנעט בגרעין של תנועת "השומר הדתי" שהתיישב בקיבוץ כפר דרום, אשר פונה מרצועת עזה במלחמת העצמאות, מושב בני דרום של היום. באמצע שנות ה-50 הקים דוד בנעט עם חבריו שמשון נוביק ודוד שמיר, את שכונת בית חזון על גבעת הישיבה בכפר הרא"ה, לאחר שחלק מהגבעה הוקצה בהשתדלותם לעולים מארצות דוברות אנגלית.[4][5]

בנעט היה מהנדס האלקטרוניקה הראשון של חברת "תדיר", שהתמזגה בהמשך עם חברת ראן כדי ליצור את חברת תדיראן.[6] ואחר כך עבד באלקו.[7] בנעט ייעץ לתעשייה הביטחונית, לשב"כ ולמוסד, ופעל רבות בתחום שילוב הטכנולוגיה וההלכה, כפי שמתואר בהרחבה בהמשך.[1] נוסף על כך, בנעט היה המרצה הראשון לאלקטרוניקה באוניברסיטת בר-אילן וכיהן בה כמרצה מן החוץ מראשיתה ועד 1994. כמו כן, היה חבר הסגל הראשוני של המרכז האקדמי לב, אז בית ספר גבוה לטכנולוגיה.[7]

בנעט התפרסם גם כתוקע שופר, עם שיא של 82 שנים רצופות בתפקיד.[8]

רכש בשירות ההגנה ושירות בחיל האווירעריכה

בהתבסס על המומחיות בתחום המכ"ם שרכש בנעט כאיש הדרכת מכ"ם בצבא האמריקאי במלחמת העולם השנייה, הוא גויס על ידי ארגון "ההגנה" כמומחה למכ"ם, והצטרף לצוות של טדי קולק בניו יורק. הוא פתח קורס מכ"ם לתושבי ארץ ישראל שהיו סטודנטים בארצות הברית ופתח עסק לרכישת מכשירי מכ"ם וקשר מעודפי הצבא האמריקאי.[9][10] כזכור, ארצות הברית הטילה אמברגו על אספקת ציוד צבאי לצדדים הניצים במלחמת העצמאות, ולכן כל פעילות הרכש הייתה חשאית במסווה של פעילות חוקית. בין השאר, בנעט הבריח דוברה ובה ציוד צבאי מגוון, כולל מטוסי קרב מפורקים מסוג P-51 מוסטנג, לספינה מחוץ למים הטריטוריאליים של ארצות הברית, כאשר הציוד היה רשום על שמו. הדוברה נתפסה על ידי משמר החופים וה-FBI, ובעקבות כך נאלץ בנעט להימלט מארצות הברית לזמן מה עד שהסיפור דעך.[11] עם עלייתו ארצה ב-1949, ובהמשך לשירותו ב"הגנה", מונה בנעט להיות קצין המכ"ם הטכני הראשי של חיל האוויר, תפקיד שמילא עד אמצע שנות ה-50.[1]

טכנולוגיה והלכה: מעליות שבת ואתגרים נוספיםעריכה

בנעט היה המהנדס הראשון של המכון המדעי טכנולוגי להלכה בראשות הרב לוי יצחק הלפרין.[12] הוא פיתח את מעלית השבת, ותרם רבות לפיתוחים נוספים כגון טלפון שבת לבתי חולים, התקני גרמא לשבת, ומערכת "טהרת פתחים" לפיקוד דלתות המאפשר שהיית כהנים בבניין בית החולים בלי חשש טומאת כהנים.[1] במשך עשרות שנים, נסע בנעט בהתנדבות לקהילות יהודיות שונות ברחבי העולם לייעוץ בנושא מעליות שבת.[1] למרות גילו המופלג נחשב בנעט עד היום בר-סמכא בתחום זה בעיני פוסקי ההלכה המתירים שימוש במעליות שבת.[13]

בנעט תרם שרטוטים, תוכניות ומאמר באנגלית לספרו של הרב הלפרין "מעליות בשבת". [14][15]

משפחתועריכה

דוד רפאל בנעט נשוי מאז 1945 לאסתר חנה, ולהם ארבעה ילדים. הם גרים מאז 1953 בשכונת בית חזון בכפר הרא"ה.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 עמיחי בנעט, קורות חיי דוד בנעט, ‏5.10.2020
  2. ^ דוד תדהר, אנצקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו (עמ' 4468-4469)
  3. ^ דוד תדהר, אנצקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו (עמ' 3990-3991)
  4. ^ חגי הוברמן ואברהם נווה, ייחודו של כפר-תולדותיו וקורותיו של כפר הרא"ה, וועד כפר הרא"ה, 2003, עמ' 237-240
  5. ^ המועצה האיזורית עמק חפר, מכבדים את ראשוני בית חזון
  6. ^ חיים אושרי, תדיר מפעל מיוחד במינו- בחולון מעבדים גבישי קוורץ, עיתון דבר, ‏8.5.1958
  7. ^ 1 2 בי"ס גבוה לטכנולוגיה, מודעה על פתיחת לימודי הנדסאי משולבים בלימודי קודש, מעריב עמוד 17, ‏18.8.69
  8. ^ צבי אייגנר, שיא גינס? תוקע בשופר 82 שנים ברציפות, ‏7.9.2020
  9. ^ רות קולדני-בקי, ביוגרפיה מפי חברים:זהו טדי, ירושלים: משרד הבטחון, 1995, עמ' 69
  10. ^ ליאונרד סלייטר, הנאמנים: מסודות הרכש בתש"ח, תל-אביב: מערכות, תשל"א, עמ' 191-192 (אלו העמודים במקור באנגלית-The Pledge)
  11. ^ חגי הוברמן,"מטוסים בתוך ארגזים", באתר ערוץ 7, 1 במאי 2009
  12. ^ המכון המדעי טכנולוגי להלכה, צוות ייחודי של מהנדסים ומדענים בכירים
  13. ^ הרב ישראל רוזן והרב אשר וייס, הרב אשר וייס בהתייחסות הלכ-טכנית למעליות ללא תשלובת "גיר", ‏27.6.2010
  14. ^ הרב לוי יצחק הלפרין, מעליות בשבת, ירושלים: המכון המדעי-טכנולוגי לעניני הלכה, תשד"מ, עמ' 7-23 בצד האנגלית
  15. ^ הרב לוי יצחק הלפרין, דברי תודה וברכה בספר מעליות שבת, ‏תשד"מ