דוויקה ראני
דוויקה ראני צ'אודהורי, המוכרת בשם דוויקה ראני (בבנגלית: দেবিকা রাণী; באנגלית: Devika Rani; 30 במרץ 1908 – 9 במרץ 1994),[1] הייתה שחקנית קולנוע הודית, שהייתה פעילה במהלך שנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20. ידועה בתור "הגברת הראשונה של הקולנוע ההודי".
.jpg) | |
| לידה |
30 במרץ 1908 ולטייר, אנדרה פרדש |
|---|---|
| פטירה |
9 במרץ 1994 (בגיל 85) בנגלור, הודו  |
| מדינה |
הראג' הבריטי, הודו  |
| תקופת הפעילות | 1928–1944 (כ־16 שנים) |
| עיסוק |
מהנדסת טקסטיל ניהול אמנותי הפקת קולנוע |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
|
| פרסים והוקרה |
Padma Shri Dadasaheb Phalke |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
רקע
עריכהדוויקה ראני נולדה למשפחה בנגלית בעיר ולטייר אשר באנדרה פרדש. אביה, קולונל מנמאתה נאת צ'אודהורי, היה ראש שירותי הבריאות ההודי הראשון בנשיאות מדרס, תחת השלטון הקולוניאלי הבריטי.[2] משפחתה כללה דמויות מיוחסות רבות, כולל שופטים וסופרים ידועים, וכן הייתה קרובת משפחה של זוכה פרס נובל רבינדרנת טאגור.[3]
את מרבית ילדותה העבירה באנגליה. לאחר שסיימה לימודיה, היא נרשמה בגיל 18 לאקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה (RADA) ולאקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון. היא למדה בנוסף קורסים באדריכלות, עיצוב טקסטיל ועיצוב פנים, ועשתה התמחות תחת אליזבת ארדן. בסיום התמחותה, החלה דוויקה ראני קריירה בתור מהנדסת טקסטיל.[4]
קריירה
עריכהבשנת 1928 פגשה דוויקה ראני לראשונה את מי שעתידה הייתה להינשא לו, הימנשו ראי. ראי היה פרקליט הודי שהפך למפיק קולנוע, והוא היה בלונדון בהכנות לסרטו הבא A Throw of Dice. דוויקה ראני והימנשו ראי נישאו ב-1929, זמן קצר לאחר שיצא הסרט. בתקופה זו, שניהם שיחקו יחד במחזה שנחל הצלחה רבה, ותשבחות בעיקר משווייצריה ומדינות סקנדינביה. בתקופה זו היא גם עברה הכשרה בהפקה אצל מקס ריינהרדט, מנהל התיאטרון האוסטרי.[5]
בכורה קולנועית
עריכה
השניים חזרו להודו, שם ראי הפיק את הסרט Karma (1933). זה היה "הסרט המדבר" (talkie) הראשון של ראי, והסרט דובר-האנגלית הראשון שהופק על ידי הודי. ראי, שגם כיכב בסרט, החליט ללהק את דוויקה ראני כשחקנית הראשית. "קארמה" גם היה אחד הסרטים העלילתיים ההודים עם סצנת נשיקה.[6] הסצנה, בין דוויקה ראני לראי, נמשכה כארבע דקות, ונכון ל-2016, יותר משמונים שנה מאוחר יותר, סצנה זו עדיין מחזיקה בשיא לסצנת הנשיקה הארוכה ביותר בתולדות הקולנוע ההודי.[7][8] דוויקה ראני גם שרה שיר בסרט, באנגלית ובהינדי, שנחשב כשיר הבוליווד הראשון בשפה האנגלית.[9]
הסרט הופק בו-זמנית בהינדי ובאנגלית להפצה בינלאומית, ו"קארמה" הוקרנה לראשונה בלונדון בחודש מאי 1933, לצד הקרנה מיוחדת עבור המשפחה המלכותית בווינדזור. הסרט זכה לתשבחות ברחבי אירופה, וביצועיה של דוויקה ראני גם זכו לביקורות נלהבות בתקשורת.[1] בעקבות הצלחה זו, היא הוזמנה על ידי ה-BBC להשתתף בשידור הטלוויזיוני הראשון שלהם אי פעם בבריטניה, בשנת 1933. היא גם השתתפה בשידור הבכורה ברדיו גלים קצרים להודו.[10] למרות ההצלחה שלה באנגליה, "קארמה" לא עניין את הקהל ההודי והסרט היה כישלון. למרות זאת, התגובות החיוביות לדוויקה ראני עזרו לה לבסס את עצמה כשחקנית מובילה בקולנוע ההודי.[11]
Bombay Talkies
עריכהכאשר הוא נעזר בקשריו הבינלאומיים משיתופי הפעולה הקולנועיים הקודמים שלו, ראי הקים אולפן סרטים בשם Bombay Talkies, עם שותפיו נירנג'אן פאל, מחזאי ותסריטאי בנגלי שהכיר בלונדון, ופרנץ אוסטן, שביים כמה מסרטיו הקודמים של ראי.[12]
"בומביי טוקיז" היה האולפן המאובזר והמושקע ביותר בהודו, ושחקנים הודים רבים התחילו שם את קריירות המשחק שלהם, כולל אשוק קומאר, לילה צ'יטניס, דיליפ קומאר, ראג' קאפור, מדהובאלה, ומומטאז.[13]
פרשת הבריחה
עריכהב-1936, בעת צילום הסרט Jeevan Naiya, דוויקה ראני והשחקן הראשי עמו עבדה, נאג'ם-אול-חסן, התאהבו והחליטו לברוח יחדיו. המינשו ראי נותר נטוש לא רק מבחינת נישואיו, אלא גם הפקת הסרט - שכבר צולם ברובו בעלויות גבוהות - נתקעה. ראי נותר עם חובות, והמוניטין שלו של האולפן שלו נפגעו. סשדהר מוחרג'י, טכנאי סאונד בהפקה שהיה מיודד עם דוויקה ראני, שכנע אותה לחזור לבעלה. באותה תקופה בהודו גירושים היו כמעט בלתי ניתנים להשגה, וקלון רב היה מוטל על נשים שעזבו את בעליהן. דוויקה ראני, על כן, ניהלה משא ומתן עם ראי כדי להפריד את ענייניהם הכספיים, ודרשה תשלום ישיר עבור השתתפותה בסרטים. ראי הסכים כדי לשמר את כבודו בחברה השמרנית במומבאי, ולמנוע פשיטת רגל עסקית. ראני חזרה לחיות עם ראי באותו בית, אך יחסיהם מאותה נקודה הלאה נשארו בעיקר עסקיים.
נאג'ם-אול-חסן, לעומת זאת, פוטר מהסרט ומהאולפן, ומסדרת סרטים שהובטחו לו בהמשך, ובזאת הסתיימה קריירת הקולנוע שלו. למרות העלויות הגבוהות הכרוכות בדבר, ראי החליף את אול-חסן באשוק קומאר - שהיה טכנאי הפקה ואחיו של מוחרג'י - וצילם את כל הסצנות הנדרשות מחדש. ובכך התחילה קריירה זוהרת בת חמישה עשורים לקומאר, שהיה לאחד השחקנים הפופולריים בהודו.[14]
תקופתה ככוכבת
עריכה
הסרט הבא של ראי והאולפן היה Achhut Kanya (1936), שוב בכיכובם של דוויקה ראני ואשוק קומאר. הסרט היה טרגדיה דרמטית, בה נערה מקאסטת "הטמאים" ונער מהברהמין מתאהבים.[12] הסרט נחשב לפורץ דרך מכיוון שהוא הראשון שכפר בשיטת הקאסטות בהודו. החיבור בין דוויקה ראני וקומאר הוכיח עצמו כמוצלח, והשניים צילמו יחד עוד כעשרה סרטים, מרביתם באולפני Bombay Talkies.
במהלך שנות ה-30, האולפן הפיק סרטים רבים אשר במרכזם דמות של אישה, ודוויקה ראני כיכבה בכולם. בסרט Jeevan Prabhat, החליפו קומאר ודוויקה ראני "תפקידים" כאשר היא שיחקה אישה ברהמינית שנחשדת ברומן עם גבר מקאסטת "הטמאים". בסרטים נוספים שיחקה נסיכה, אישה אשר מגדת עתידות מורה לה לעזוב את בעלה אם ברצונה להביא ילדים, גרסה הודית לרומיאו ויוליה, ועוד רבים.[1]
התאלמנות והתדרדרות האולפן
עריכהב-1940, נפטר המינשו ראי, ונפלה מחלוקת בין בעלי העניין באולפן. דוויקה ראני ומוחרג'י נטלו את ניהול האולפן לידיהם, והיא המשיכה להפיק ואף לככב בסרטים, שמתוכם שניים לפחות היו להצלחה גדולה, כולל שובר הקופות Kismet, שכלל מסרים אנטי-בריטיים ואנטי-קולוניאליסטיים. אך הסרט Hamari Baat, מ-1943, היה סרטה האחרון של דוויקה ראני. האולפן בהנהגתה המשיך להפיק סרטים, אך ב-1944 הפוליטיקה הפנימית באולפן נהייתה משבשת ומפלגת מידי, ומוחרג'י וקומאר נפרדו מהאולפן והקימו אולפן משלהם בשם Filmistan. מתוך תחושה של מחסור בתמיכה, חוסר עניין, ואי-יכולת לממש את מטרותיה האמנותיים, דוויקה ראני החליטה לעזוב את תעשיית הקולנוע.[5]
פרישה
עריכהלאחר פרישתה מהקולנוע, ב-1945, דוויקה ראני נישאה לצייר הרוסי סבטוסלב רוריך, בנו של האמן ניקולס רוריך. הזוג עבר לגור במנאלי, אשר בהימאצ'ל פרדש, שם התיידדו עם משפחת נהרו. במהלך השהייה במנאלי, דוויקה ראני יצרה מספר סרטים דוקומנטריים על חיות בר. כעבור מספר שנים, הם עברו לבנגלור, בקרנאטקה, ופתחו חברת ייצוא.[5] הזוג קנה שם שטח של כ-1800דונם בפאתי העיר, וחיו חיים מבודדים לשארית חייהם.[1] דוויקה ראני נפטרה מברונכיט בבנגלור, ב-9 במרץ 1994—כשנה לאחר שנפטר רוריך.[15] בלוויה שלה, דוויקה ראני זכתה למלוא הכבוד והטקסיות מטעם המדינה. מאחר שלזוג לא היו שאירים, לאחר מאבק משפטי ממושך, ממשלת קרנאטקה ירשה עיזבונם בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון של הודו.[16][17]
מורשת
עריכהדוויקה ראני ידועה בתור הגברת הראשונה של הקולנוע ההודי.[13] היא נחשבת לאחת הראשונות והמובילות שהביאו את תחום הקולנוע ההודי לכדי סטנדרטים בינלאומיים. סרטיה היו בעיקר טרגי-דרמות רומנטיים, שכללו תמות חברתיות. התפקידיה נטו לאתגר מוסכמות חברתיות, בין אם היה מדובר ביחסים בין-קאסטיות, או נושאים שהיו טאבו לנשים, כמו מעמדן במשפחה, פירוק נישואים, ילודה, ועוד. דוויקה ראני הייתה מושפעת מאוד מהקולנוע הגרמני בהתאם להכשרתה שם, ואף על פי שהיא הושפעה מהשחקנית הגרמנית מרלן דיטריך,[13] סגנון המשחק שלה הושווה דווקא לגרטה גרבו, ובהתאם נקראה דוויקה ראני "גרבו ההודית".[18] סגנון לבושה - בסרטים ובחיים - נחשב לנועז עבור התקופה.[12] בספרו Bless You Bollywood!: A tribute to Hindi Cinema on completing 100 years, טילאק רישי מציין שדוויקה ראני הייתה ידועה גם בתור "אשת הדרקון" בשל נטייתה "לעשן, לשתות, לקלל, ולהיות חמת מזג".[19]
בשנת 1958, ממשלת הודו העניקה לדוויקה ראני את מדליית פאדמה שרי (Padma Shri), אחת מאותות הכבוד האזרחיים הגבוהים ביותר. היא הייתה הזוכה הראשונה בפרס Dadasaheb Phalke, הפרס הגבוה ביותר בהודו לסרטים, כאשר הפרס נוסד ב-1969.[20] ב-1990, רוסיה הסובייטית העניקה לה את "פרס ארץ נהרו הסובייטי".[21] ולאחר מותה, יצא בול הודי לזכרה בפברואר 2011.[22]
פילמוגרפיה
עריכה- Karma (1933)
- Jawani Ki Hawa (1935)
- Mamta Aur Mian Biwi (1936)
- Jeevan Naiya (1936)
- Janmabhoomi (1936)
- Achhoot Kanya (1936)
- Savitri (1937)
- Jeevan Prabhat (1937)
- Izzat (1937)
- Prem Kahani (1937)
- Nirmala (1938)
- Vachan (1938)
- Durga (1939)
- Anjaan (1941)
- Hamari Baat (1943)
קישורים חיצוניים
עריכה
דוויקה ראני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דוויקה ראני, באתר AllMovie (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 Obituary: Devika Rani, Madhulika Varma, The Independent, 26 March 1994.
- ^ "Devika Rani" (PDF). Press Information Bureau. p. 1.
- ^ Paul, Samar (17 במרץ 2012). "Pramatha Chaudhury's home: Our responsibility". Financial Express.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Encyclopedia of Bollywood–Film Actresses, Renu Saran, Diamond Pocket Books Pvt Ltd, 2014, ISBN 978-93-5083-691-0.
- ^ 1 2 3 Bollywood's Top 20: Superstars of Indian Cinema, Bhaichand Patel, Penguin Books India, 2012, ISBN 978-0-670-08572-9.
- ^ "Karma 1933". The Hindu. 10 בינואר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Barrass, Natalie (14 באפריל 2014). "In bed with Bollywood: sex and censorship in Indian cinema". The Guardian.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Dasgupta, Priyanka (30 באפריל 2012). "India's longest kissing scene clips in Paoli film". The Times of India.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Chakravarty, Riya (3 במאי 2013). "Indian cinema@100: 40 Firsts in Indian cinema". NDTV. אורכב מ-המקור ב-2013-05-04. נבדק ב-2016-11-23.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Top heroines of Bollywood". India Today.
- ^ "Pathbreaker by Karma". The Hindu. 10 בינואר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Age of Entanglement, Kris Manjapra, Harvard University Press, 2014, ISBN 978-0-674-72631-4.
- ^ 1 2 3 Kohli, Suresh (15 באפריל 2014). "Indian cinema's prima donna". The Deccan Herald.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Black Margins: Stories, Saʻādat Ḥasan Manṭo, Katha, 2003, ISBN 978-81-87649-40-3
- ^ "Devika Rani Roerich". Sarasota Herald-Tribune. 11 במרץ 1994.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Rohith B. R. (19 בפברואר 2014). "Roerichs' Tataguni estate to get a new life". The Times of India.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "The Indian Garbo". The Hindustan Times. 30 במאי 2003.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bless You Bollywood!: A tribute to Hindi Cinema on completing 100 years, Tilak Rishi, Trafford Publishing, 2012, ISBN 978-1-4669-3962-2
- ^ "Dadasaheb Phalke Awards". Directorate of Film Festivals. אורכב מ-המקור ב-2016-05-26. נבדק ב-2016-11-23.
- ^ "Eye catchers". India Today. 15 בפברואר 1990.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Stamps 2011". Department of Posts, Ministry of Communications & Information Technology (India).